גל הטרור ב־2022 הוא רצף פיגועי טרור שבוצעו באביב 2022 בידי פלסטינים וערבים ישראלים, במהלכם נרצחו עשרים ואחד בני אדם ונפצעו מעל לשישים ושמונה. בעקבות האירועים צה"ל ומשטרת ישראל יזמו את מבצע "שובר גלים" לסיכול פיגועי הטרור.
| מערכה: חלק מההסכסוך הישראלי-פלסטיני | |||||||||||||||||
| מלחמה: פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2022 | |||||||||||||||||
| תאריכים | 2 במרץ 2022 – 13 במאי 2022 (73 ימים) | ||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | המהומות במבצע שומר החומות | ||||||||||||||||
| קרב אחרי |
פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2023  | ||||||||||||||||
| מקום |
 ישראל | ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||
הפיגועים
גל הטרור כלל אירועים בהם ניסו מחבלים ערבים לרצוח יהודים.
אחדים מהפיגועים העיקריים הראשונים בלטו בכך שהמחבלים הזדהו עם ארגון הטרור דאעש.[1][2] לאחר מכן, בלטה פעילותם של פלסטינים מאזור יהודה ושומרון אשר לא הזדהו עם דאעש.[3]
עם הזמן, במערכת הביטחון הישראלית זיהו על רקע גל הטרור כי הייתה ירידה במניע הלאומני ולעומתה עלייה במניע הדתי שהוביל לפיגועים בישראל. החוט המקשר של גל הפיגועים היה השראה בדגש על הר הבית או מניעים אישיים, מבלי לייחס זאת לארגון טרור פלסטיני שעמד באופן ישיר מאחורי מעשי הרצח וניסיונות הרצח.
ארגון הטרור חמאס (עם בולטות למטה הארגון באזור יהודה ושומרון) שאף להתסיס את השטח.[4][2]
הפיגועים העיקריים
ערך מורחב – פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2022
- פיגוע הדקירה בשכונת ארמון הנציב (21 במרץ) – פיגוע דקירה שביצע המחבל ואסים א-סעיד מחברון שבו רצח את איוואן טרנובסקי (אזרח מולדובה, עובד זר), בשכונת ארנונה בירושלים, עובד זר נוסף נפצע באופן בינוני. המחבל נעצר שעות אחר כך על ידי כוח מג"ב כאשר ניסה לחצות את גדר ההפרדה. תפיסת המחבל הובילה לפענוח רצח בני הזוג כדורי שגם אותו ביצע א-סעיד כשלוש שנים לפני כן.
- הפיגוע המשולב בבאר שבע (22 במרץ) – פיגוע דקירה ודריסה שביצע ערבי-ישראלי תושב חורה בשלוש זירות בבאר שבע. בפיגוע נרצחו ארבעה ישראלים ונפצעו שניים. המחבל נורה על ידי אזרחים חמושים ונהרג.
- פיגוע הירי בחדרה (27 במרץ) – פיגוע ירי שביצעו שני מחבלים ערבים-ישראלים תושבי אום אל-פאחם ברחוב הרברט סמואל בחדרה. בפיגוע נרצחו שני שוטרי משמר הגבול ונפצעו חמישה ישראלים.[5] שני המחבלים נורו ונהרגו במקום.
- פיגוע הירי בבני ברק (29 במרץ) – פיגוע ירי שביצע מחבל פלסטיני מהכפר יעבד, בו נרצחו חמישה – ארבעה אזרחים ושוטר ערבי-ישראלי שניסה לירות במחבל ולעצור את הפיגוע, עשר אזרחים נוספים נפצעו. המחבל נהרג מירי על ידי שוטר נוסף. זהו הפיגוע הראשון שהתרחש בתוך העיר בני ברק[דרוש מקור].
- פיגוע הירי ברחוב דיזנגוף (7 באפריל) – פיגוע ירי במספר זירות[6] ברחוב דיזנגוף בתל אביב. 3 נרצחו בפיגוע[7] ועוד 14 אזרחים נפצעו בדרגות פציעה שונות.[8] המחבל, פלסטיני תושב ג'נין, נהרג לפנות בוקר (למחרת הפיגוע) על ידי לוחמי היחידה המבצעית של השב"כ ביפו בסמוך למסגד שממנו יצא לביצוע מסע ההרג.[9]
- פיגוע הירי באריאל (29 באפריל) – פיגוע ירי בליל שבת שביצעו שני מחבלים פלסטינים בכניסה לעיר אריאל ובו נרצח מאבטח.[10] המחבלים נתפסו למחרת בבתיהם בכפר קראוות בני חסן.[11]
- הפיגוע באלעד (5 במאי) – פיגוע גרזן במוצאי יום העצמאות בעיר אלעד שביצעו מחבלים חמושים בגרזנים. בפיגוע נרצחו ארבעה ישראלים ושלושה נוספים נפצעו. לאחר מצוד של כ-60 שעות המחבלים נתפסו ביער נחשונים הסמוך לאלעד.[12]
בעקבות אירועי הטרור
היערכות מערכת הביטחון
- ערך מורחב – מבצע שובר גלים
במהלך גל הטרור מערכת הביטחון הגבירה את הכוננות, ובייחוד סביב הרמדאן שעשוי להתאפיין במתיחות ביטחונית מוגברת.[13][14][15] בתגובה להתפתחויות, צה"ל החליף את כינוייה של ההערכות המתוכננת לתקופה זו,[16] מ"עומר התנופה" ל"שובר גלים".[17][18] כדי למנוע כניסה של שוהים בלתי חוקיים דרך פרצות בגדר הביטחון, הציע צה"ל להגדיל את היתרי העבודה לפועלים פלסטינים בטענה שיש קשר בין רגיעה ביטחונית ומספר ההיתרים הזמינים. השב"כ התנגד להצעה זו, בטענה שצעד כזה עלול להוביל לפיגועים נוספים.[19]
ב-13 במאי, לוחם הימ"מ נעם רז נורה בגבו ונהרג במהלך חילופי אש בזמן פעילות בכפר בורקין שליד ג'נין. בזמן חילופי האש דאוד זביידי אחיו של המחבל זכריא זביידי שנמלט מכלא גלבוע נהרג ו-12 פלסטינים נוספים נפצעו בהם שניים נפצעו קשה.
פעולות תגמול
בשני מקרים, יהודים שהגיעו לכפרים הפלסטינים זיתא וג'אלוד הציתו מכוניות, השליכו אבנים והשאירו אחריהם גרפיטי על קירות.[20] בכפר זיתא אף הושלך למסגד חומר בעירה, שהצית שטיח בכניסה וכבה.[21] המשטרה עצרה שלושה חשודים במעשה.[22] בכפר ג'ינבה דיווחו הפלסטינים על מקרה אלימות נוסף ובמקומות נוספים דיווחו על פגיעה ברכוש.[23] לאחר הפיגוע בחדרה, דרוזים השליכו אבנים לעבר מסגד במע'אר, סמוך לביתו של מנסור עבאס.[24][25]
תגובות במערכת הפוליטית
ראש הממשלה נפתלי בנט הודיע כי בכוונת מערכת הביטחון להקים חטיבת מג"ב ייעודית. בנוסף, קרא לאזרחי ישראל בעלי רישיון לנשק לשאת אותם עליהם.[26]
בעקבות האירועים, הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס והחליט כי תבוצע הריסת בתים מהירה של בתי מחבלים, ישללו היתרי עבודה מקרובי משפחה של מחבלים ותקודם בנייה מחדש של גדר ההפרדה.[27][28][29]
ח"כ מנסור עבאס, יו"ר רע"ם, כתב בתגובה לאחד מהפיגועים: ”כולנו ביחד ניצבים מול גל טרור רצחני, כולנו ללא הבדל. רחובות הערים בישראל גדושים באזרחים ערבים ויהודים, ומי שיוצא במסע הרג נבזה לא מבחין ולא מבדיל בין דם לדם... חובתנו המוסרית, הדתית והמנהיגותית כממשיכי דרכו של הנביא אברהם ובני שלוש הדתות, היא ליזום תהליך פיוס ושותפות מושתת על ערכי הדת והאמונה באלוקים...”.[30]
ביקורת על מדיניות הממשלה
אזרחים וחברי כנסת העבירו ביקורת על התנהלות הממשלה בגל הפיגועים.[31] לאחר הפיגוע בבאר שבע נערכו מספר אירועי מחאה ספונטניים ומאורגנים במחאה על המצב הביטחוני המעורער ותחושת חוסר הביטחון של האזרחים.[32][33] עשרות מתושבי בית אל, בהנהגת הרב אריאל בראלי, רב הישוב, חסמו את אחת הכניסות לרמאללה בהפגנת מחאה.[34][35]
תגובות במגזר הערבי בישראל
על פי סקר של מרכז "אקורד" שנערך בשלהי מרץ 2022 בקרב ערביי ישראל, 98% הביעו התנגדות לפעילות אלימה נגד יהודים, אף שרק 56% מהיהודים סבורים שהציבור הערבי מתנגד לאלימות נגד יהודים.[36] לצד זאת, לפי סקר של תנועת הביטחוניסטים שנערך במאי 2022 בקרב ערביי ישראל, 75% סבורים שאין ליהודים זכות לריבונות בארץ ישראל, ו-23% אמרו שיתמכו במדינות שיתקפו את מדינת ישראל במקרה של מלחמה קיומית.[37]
ב-31 במרץ פרסמה עיריית אום אל-פחם פוסט בפייסבוק ובו הביעה תנחומים על מותם של שני המחבלים שביצעו את הפיגוע בחדרה. בעקבות הביקורת הציבורית ופניית מנכ"ל משרד הפנים נמחק הפוסט וראש העירייה הודיע כי הוא מתפטר מתפקידו, אולם חזר בו כעבור זמן קצר.[38]
גורמי תקשורת ומחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה דיווחו על תמיכה ברשתות החברתיות ובעיקר בטיקטוק של ערבים-ישראלים צעירים בפעולות הטרור.[39][40]
במאי 2022 דווח על טרנד בקרב ערביי מזרח ירושלים והשטחים ללבוש חולצות עם הדפס של רובה M16.[41][42][43] הפרשן צבי יחזקאלי הסביר כי הטרנד החל בעקבות הרג שלושה מבוקשים בשכם בסוף פברואר באותה שנה.[דרוש מקור][מפני ש...] עם זאת, בדיקה של צוות התכנית מהצד השני הראתה כי הטרנד התחיל כבר בינואר 2022, עוד בטרם החל גל הטרור, וכי חולצות עם הדפס של M16 הן מוצר פופולרי באתרי מכירות באינטרנט כעלי אקספרס ואמזון.[44]
ראו גם
קישורים חיצוניים
רן שמעוני, פיגוע שלישי בתוך שבוע: חמישה נרצחו בירי בבני ברק; בנט: "גל טרור ערבי רצחני", באתר TheMarker, 29 במרץ 2022- דני זקן, גל טרור: חמישה נרצחים בפיגוע ירי בבני ברק; הכוננות במשטרה עלתה לרמה הגבוהה ביותר, באתר גלובס, 29 במרץ 2022
- Eliav Breuer, Five killed in Bnei Brak shooting in latest Palestinian terror attack, The Jerusalem Post, 2 בפברואר 2022
- עמוס הראל, החשש של מערכת הביטחון התממש: למחבלים מישראל קמו חקיינים בגדה, באתר הארץ, 30 במרץ 2022
- מורן אזולאי, מאיר תורג'מן, בנט: "ישראל ניצבת בפני גל טרור ערבי רצחני, נילחם בעיקשות וביד ברזל", באתר ynet, 30 במרץ 2022
- האב שהגן על בנו, השוטר שהסתער על המחבל: סיפורי הנרצחים בגל הטרור, באתר ynet, 1 באפריל 2022
- פשיטות, עימותים ומעצרים: כך נראה שבוע ההסלמה ביהודה ושומרון ובירושלים, באתר מאקו, 17 באפריל 2022
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
