Loading AI tools
שחקן, קומיקאי, תסריטאי, מפיק ובמאי קולנוע יהודי-אמריקאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'רום אלן "ג'רי" סיינפלד (באנגלית: Jerome Allen "Jerry" Seinfeld; נולד ב-29 באפריל 1954) הוא סטנדאפיסט, קומיקאי, שחקן, תסריטאי, מפיק ובמאי קולנוע וטלוויזיה יהודי-אמריקאי. סיינפלד ידוע בעיקר בשל סדרת הטלוויזיה "סיינפלד", אשר שודרה מ-1989 ועד 1998, אותה הוא יצר וכתב יחד עם לארי דייוויד, וכן כיכב בה בתור הדמות הראשית, ג'רי סיינפלד, אשר מבוססת על עצמו.
 | |
| ג'רי סיינפלד, 2016 | |
| לידה |
29 באפריל 1954 (בן 70) ניו יורק סיטי, ניו יורק, ארצות הברית |
|---|---|
| שם לידה |
Jerome Allen Seinfeld  |
| מדינה |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | מ-1976 |
| עיסוק | תסריטאי, מפיק ובמאי קולנוע וטלוויזיה |
| מקום לימודים |
|
| בן או בת זוג |
|
| פרסים והוקרה |
פרס אמי: פרס גלובוס הזהב: פרס גילדת שחקני המסך: הסדרה הקומית הטובה ביותר, עבור "סיינפלד" (1995, 1997 ו-1998) |
| http://jerryseinfeld.com/ | |
| פרופיל ב-IMDb | |
| חתימה |
 |
  | |
סיינפלד נחשב אחד מאמני הסטנד-אפ המצליחים והמשפיעים בעולם. באפריל 2004, דורג סיינפלד כקומיקאי ה-12 הגדול ביותר בכל הזמנים, כחלק מתוכנית הספיישל של ערוץ Comedy Central, "קומדי סנטרל 100".
בניגוד למרבית הקומיקאים בני דורו, אשר הושפעו רבות מהסאטירה הבוטה של ריצ'רד פריור ולני ברוס, ההומור של סיינפלד מאז ומתמיד התבסס על מצבים יומיומיים פשוטים ולא על נושאים אקטואליים. הוא נמנע מלהשתמש בגסויות או לעסוק בדת, פוליטיקה וסקס. בדיחותיו השנונות והאבסורדיות אודות היבטים שטחיים כביכול של הקיום האנושי (כגון קניות בסופרמרקט, צפייה בטלוויזיה, תורים בקולנוע, הרגלי אכילה ועוד) העניקו ממד אוניברסלי לסטנד-אפ שלו וסייעו לו להגיע לקהל רחב. בשנת 2012 יצר סיינפלד סדרת אינטרנטית בשם "קומיקאים במכוניות שותים קפה", אותה הוא הנחה עד לשנת 2019.
סיינפלד נולד בברוקלין, ניו יורק שבארצות הברית. אביו, קלמן סיינפלד, שירת בצבא ארצות הברית במלחמת העולם השנייה, וממוצא יהודי-הונגרי[1]. אימו, בטי (לבית חוסני) והוריה היו ממוצא יהודי-סורי, מהעיר חלב[1].
סיינפלד גדל בעיירה מספקואה (Massapequa), הנמצאת במחוז נסאו, שם למד בבית הספר התיכון העירוני של מספקואה שבלונג איילנד[2]. בגיל 16 הגיע סיינפלד לישראל להתנדב בקיבוץ סער, במשך זמן קצר[3][4].
סיינפלד למד שנתיים באוניברסיטת ניו יורק סטייט באוסווגו, ובתום שנת הלימודים השנייה עבר לקווינס קולג' של אוניברסיטת ניו יורק סיטי; בקולג' זה הוא סיים לימודיו בקבלת תואר ראשון בתקשורת ובתיאטרון[5].
אחרי כמה הופעות סטנד-אפ במכללה בה למד, החל סיינפלד לגלות עניין בתחום זה[6]. ב-1976, בתום לימודיו בקווינס קולג' של ניו יורק, החל סיינפלד להופיע בערבי במה פתוחים כסטנאדפיסט, ובהמשך הופיע בספיישל הטלוויזיוני של רודני דיינג'רפילד ברשת HBO[5]. ב-1979 החל סיינפלד להופיע בתפקיד חוזר בסדרת הטלוויזיה "בנסון" בתור פרנקי, שליח דואר שאיש לא רוצה את חברתו[5]. כמה ימים לאחר שהחל עבודתו הגיע סיינפלד למפגש קריאה של התסריט ושם לב כי הוא אינו מופיע בפרק, ומכך הסיק שפוטר - מה שהתברר בהמשך כנכון[7]. במאי 1981 הופיע סיינפלד כסטנדאפיסט אורח בתוכניתו של ג'וני קרסון, וזכה לתשואות גם מקרסון וגם מצד הקהל, ומיד לאחר מכן הופיע בתוכנית האירוח של דייוויד לטרמן[5]. בשנת 1985 הופיע סיינפלד באירוע התרמה למכביה ה־12[8].
ערך מורחב – סיינפלדב-1988 חבר סיינפלד לחברו לארי דייוויד, ויצרו ביחד עבור NBC את פרק הפיילוט "סיפורי סיינפלד", שם שהפך גם לשם הסדרה, ששונה בהמשך ל"סיינפלד" - למניעת בלבול עם סדרת הטלוויזיה "סיפורי מרשל". הפרק הראשון של "סיינפלד" שודר ב-5 ביולי 1989, והפרק האחרון שלה ב-14 במאי 1998, כשבסך הכל כללה הסדרה 180 פרקים ב-9 עונות.
יחד עם "סיינפלד", בה הוא גילם את עצמו, שיחקו בסדרה בתפקידים הראשיים גם ג'וליה לואי-דרייפוס בתפקיד איליין בניס, מייקל ריצ'רדס בתפקיד קוזמו קריימר, וג'ייסון אלכסנדר בתפקיד ג'ורג' קוסטנזה.
בחלוף הזמן, צברה הסדרה פופולריות עצומה, מה שלא זכתה לקבל בתחילה, והיא הפכה לאחת מסדרות הטלוויזיה הנצפות ביותר בארצות הברית. שלוש עונותיה האחרונות של הסדרה זכו לממוצע של כ-30 מיליון צופים, וכן שאר העונות זכו לממוצע צופים נאה, שנע בין 15 ל-20 מיליון צופים. פרק הסיום של הסדרה זכה לכ-76 מיליון צופים, ובכך הפך לפרק השלישי הנצפה ביותר של סדרת טלוויזיה בארצות הברית[9].
ב-1992 השתתף סיינפלד בסאטרדיי נייט לייב בתור מנחה וגם השתתף במספר מערכונים וב-1999 יצא מסאטרדיי נייט לייב.
ב-1998 יצא סיינפלד למסע הופעות מיוחד שכותרתו "אני מספר לך את זה בפעם האחרונה". אלבום באותו שם יצא באותה שנה, מורכב מחומרים ממופע זה.
לאחר שהופסק שידור הסדרה, חזר סיינפלד למקורות, והחל להופיע שוב במועדוני סטנד-אפ. תהליך השגת החומרים למופע שלו הוסרט לסרט התעודה "הקומיקאי". סיינפלד כתב גם מספר ספרים, כשרובם מכילים חומרים ממופעים ישנים שלו.
חברת האשראי אמריקן אקספרס שכרה את שירותיו של סיינפלד למסע פרסום ובו מספר מצומצם של סרטונים; הוא הופיע בפרסומת אחת של דקה, ששודרה במחצית משחק הסופרבול ב-2001, ובשתי פרסומות לאינטרנט בבימויו של בארי לוינסון, המציגות את סיינפלד עם גיבורו משכבר הימים - סופרמן[10].
ב-2007 הפיק סיינפלד ואף כיכב בתפקיד הראשי בסרט אנימציית התלת-מימד "כוורת בסרט", שיצא לאקרנים ב-2 בנובמבר 2007. במסע יחסי הציבור שליוו את יציאת הסרט, הגיע סיינפלד ב-23 בנובמבר 2007 לביקור קצר גם בישראל. בביקורו נפגש עם נשיא המדינה שמעון פרס, עם ראש הממשלה אהוד אולמרט ועם השחקן שמדבב בעברית את תפקידו של סיינפלד איל קיציס[11].
סיינפלד השתתף בתפקידי אורח משמעותיים בסדרות הקומדיה "רוק 30"[12], "לואי"[13] ו"תרגיע" (בכיכוב שותפו ליצירת "סיינפלד", לארי דייוויד)[14]. בנוסף, הוא נטל חלק בעוד כמה תוכניות בתפקידי אורח יותר קטנים.
ביולי 2012 סיינפלד השיק סדרה אינטרנטית חדשה בשם "קומיקאים במכוניות שותים קפה", בה הוא מארח את חבריו הקומיקאים ברכבי אספנות[15]. בדצמבר 2015 הוא אף אירח בתוכניתו את נשיא ארצות הברית ברק אובמה[16].
בדצמבר 2015 הגיע סיינפלד שוב לישראל כשערך ארבע הופעות בהיכל מנורה מבטחים[17]. ב-30 בדצמבר 2017 ערך שתי הופעות נוספות בישראל, כששתיהן התקיימו באותו ערב בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב[18].
בשנת 2022 החל לצלם את סרטו החדש "הקרב על הפופ-טארט" שעלה בנטפליקס ב-3 במאי 2024. הסרט עוסק במלחמה בשנות ה–60 בין קלוגס לפוסט, שתי יצרניות דגני הבוקר הגדולות בארצות הברית שניסו להמציא מחדש את ארוחת הבוקר. סיינפלד ביים את הסרט, כתב אותו וגם משחק בו.
סיינפלד נולד למשפחה יהודית ומזדהה כיהודי, למרות התנסות קצרה בסיינטולוגיה בשנות ה-30 שלו.
בצעירותו, ב-1984, התארס עם קומיקאית אמריקאית יהודייה בשם קרול לייפר, אך הם נפרדו. בשנות ה-30 המאוחרות לחייו, היה סיינפלד במערכת יחסים במשך ארבע שנים עם אמריקאית-יהודייה בשם שושנה לונסטיין (אנ') שהייתה בת 17 בתחילת הקשר[19]. מאז 1998 הוא בזוגיות עם מחברת הספרים האמריקאית ג'סיקה סקלר (במקור: נינה דניאל סקלר), אותה פגש במועדון ספורט של ריבוק, אף שהייתה בזמנו נשואה טרייה למישהו אחר. הם התחתנו ב-25 בדצמבר 1999, ונולדו להם שלושה ילדים: הבת סשה (7 בנובמבר 2000), הבן ג'וליאן קאל (1 במרץ 2003) והבן שפרד קלן (22 באוגוסט 2005).
בנובמבר 2014 טען סיינפלד כי הוא נמצא לכאורה על הספקטרום האוטיסטי, באומרו: "הגעתי למסקנה שאני נמצא בספקטרום האוטיזם, גם אם ברמה נמוכה. התחלתי לקלוט שלפעמים אני לא שם לב לדברים הנכונים. ומעבר לזה, אנשים מדברים אליי מדי פעם ואני לא מבין חלק מהדברים שהם אומרים לי. זה לא שאני במצב בלתי תפקודי, אבל בהחלט יש לי איזושהי בעיה ומשהו בלתי תקין אצלי"[20]. בסוף אותו חודש חזר בו סיינפלד מדבריו והצהיר שאינו שייך לספקטרום האוטיסטי, באומרו: "אני לא בספקטרום האוטיסטי; רק ראיתי מחזה בנושא, התחברתי לזה ברמה מסוימת וייחסתי זאת לעצמי. זה כל מה שאמרתי"[21].
ב-2012 סיפר סיינפלד שהוא עושה מדיטציה כבר ארבעים שנה.
סיינפלד, חובב ואספן רכב נלהב, מחזיק באוסף גדול של מכוניות פורשה. הוא שכר האנגר בשדה תעופה בסנטה מוניקה, קליפורניה, לתקופת זמן ארוכה כדי לאחסן שם חלק מאוסף כלי הרכב שלו.
על פי הערכות, סיינפלד מחזיק בכ-50 דגמי מכוניות מתוצרת פורשה. פול בניסטר כתב כי באוסף של סיינפלד יש: דגמי פורשה 911 משנים שונות; 10 פורשה בוקסטר בצבעים שונים; וכן פורשה 550 "ספיידר", המפורסמת, מ-1955, אותו מודל - בצבע פנינה אפורה - בה נהג השחקן ג'יימס דין, כאשר הוא התרסק בתאונה ונהרג. בסדרת הטלוויזיה בערוץ דיסקברי "רדיפה אחר מכוניות קלאסיות", נטען כי סיינפלד מחזיק בפורשה היחידה בעלת קירור-אוויר, שיוצרה אי פעם. אחת מן המכוניות באוסף שלו היא פורשה 959 (ששוויה כ-700,000 דולר) ממנה נבנו רק 292 יחידות אי-פעם. הוא אינו רשאי לנהוג בה, כי הרכב לא מורשה חוקית לנסיעת כביש - משום שמעולם לא נערכו לדגם זה מבחני הזיהום והריסוק האמריקאיים, הואיל וחברת פורשה סירבה לתרום ארבעה כלי רכב ממודל 959 לצורך מבדקי ההרס. הוא ייבא את הרכב למטרות תצוגה, בתנאי שהוא לא יהיה מונע על כביש בתחומי ארצות הברית. המכונית נעשתה חוקית לנהיגת כביש שם ב-1999 תחת החוק הפדרלי "Show and Display". בפברואר 2004 סיינפלד כתב מאמר בנושא כלי רכב, הסוקר את הדגם פורשה קאררה GT.
ב-2008 סיינפלד היה מעורב בתאונת דרכים כאשר בלמי הפיאט 500 שלו (משנת 1967) כשלו, וכדי להימנע מכניסה לצומת, הוא משך את בלם החירום תוך התהפכות חדה, מה שבסופו של דבר גרם למכונית לעצור על צידה; סיינפלד לא נפגע בתאונה. בתוכנית האינטרנט 'קומיקאים במכוניות שותים קפה', סיינפלד סיפר כי "הלמבורגיני מיורה היא המכונית היפה ביותר שתוכננה אי פעם".
במרץ 2016 מכר ג'רי סיינפלד 17 מכוניות פורשה מאוספו הפרטי, בסכום כולל של למעלה מ-22 מיליון דולרים[22][23].
ביוני 2023 רכש את פורשה 996(אנ') היקרה בעולם - תמורת 1.2 מיליון דולר.
.jpg)
סיינפלד העניק תרומות לגופים פוליטיים אמריקאיים, כולל לקמפיין הבחירות לנשיאות של ג'ורג' וו. בוש מן המפלגה הרפובליקנית, ולזה של אל גור מהמפלגה הדמוקרטית ב-2000. בהמשך, הוא תרם לעוד ארבעה מתמודדים אחרים מהמפלגה הדמוקרטית, ב-2000 ו-2004.
בעידן התקינות הפוליטית סיינפלד גינה בפומבי את רגישות היתר של הסטודנטים ואמר שרבים מהם לא מסוגלים להבין בדיחה[24].
סיינפלד הגיע מספר פעמים במהלך חייו לישראל, גם למופעים וגם לנופש, כשבצעירותו הוא אף התנדב לעבודה בקיבוץ סער[3][4]. ב-2018 הוא בא עם משפחתו לביקור קצר בארץ לרגל הופעות סטנד-אפ שערך, והחליט להאריך את שהותו מעבר לשבוע כדי לבקר גם בבסיסים של צה"ל בשטחי יהודה ושומרון[25] כשהועלו תמונות שלו משם לרשתות החברתיות הדבר גרר תגובות מעורבות מצד עיתונאים אמריקאיים ומצד גולשים פרו-פלסטיניים בעולם[26].
באוקטובר 2023, סיינפלד, יחד עם שחקנים, קומיקאים ומנהלי בידור מהוליווד חתמו על מכתב פתוח לנשיא ביידן. הם קראו לשחרור בני ערובה המוחזקים על ידי ארגון הטרור חמאס. הקמפיין שהושק לצד המכתב נקרא #NoHostageLeftBehind[27]. בנוסף סיינפלד שותף למכתב מחאה פומבי לגילדת התסריטאים, על שתיקתם דווקא בנושא המלחמה בישראל[28]. בדצמבר 2023 הגיע לישראל לביקור תמיכה במשפחות החטופים וביקר בקיבוץ בארי לאחר הטבח בקיבוץ[29]. סיינפלד ביקר גם במטה משפחות החטופים כשהוא עונד דיסקית לתמיכה בחטופים על צווארו. הוא נפגש עם נציגי המשפחות ועם חטופים ששבו משבי חמאס.[30]
בראיון לבארי וייס הגדיר סיינפלד את הביקור בישראל לאחר המתקפה: "זו הייתה החוויה החזקה ביותר בחיי", והתקשה להמשיך בדבריו[31].
אתר האינטרנט הרשמי של ג'רי סיינפלד
ג'רי סיינפלד, ברשת החברתית פייסבוק
ג'רי סיינפלד, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ג'רי סיינפלד, ברשת החברתית אינסטגרם
ג'רי סיינפלד, ברשת החברתית Goodreads
ג'רי סיינפלד, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ג'רי סיינפלד, באתר AllMovie (באנגלית)
ג'רי סיינפלד, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
ג'רי סיינפלד, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית).svg){kind=logo}
ג'רי סיינפלד, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ג'רי סיינפלד, באתר Discogs (באנגלית)
ג'רי סיינפלד, באתר Songkick (באנגלית)
ג'רי סיינפלד, באתר בילבורד (באנגלית)
רועי פודים, המאסטרו, באתר "ידיעות אחרונות", 12 בדצמבר 2017 דייב איצקוף, ניו יורק טיימס, "אני מת על שגרה. היא שומרת עליי מדיכאון", באתר הארץ, 11 במאי 2020
ג'רי סינפלד, דף שער בספרייה הלאומית אבי גרפינקל, הוא עשה קריירה מדמות המיזנתרופ, אבל אין חבר נאמן ממנו, באתר הארץ, 18 באפריל 2024Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
