Loading AI tools
סופר בריטי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ורג' אורוול (באנגלית: George Orwell; 25 ביוני 1903 – 21 בינואר 1950) הוא שם עט של הסופר האנגלי אריק ארתור בְּלֵייר (Eric Arthur Blair).
.jpg) | |
| לידה |
25 ביוני 1903 מוטיהרי, נשיאות בנגל, הראג' הבריטי  |
|---|---|
| פטירה |
21 בינואר 1950 (בגיל 46) לונדון, הממלכה המאוחדת |
| שם לידה |
Eric Arthur Blair |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| לאום |
אנגלים |
| מקום קבורה |
Church of All Saints cemetery |
| מקום מגורים |
Barnhill, לונדון, פריז |
| שם עט |
George Orwell |
| מקום לימודים |
איטון קולג', בית הספר סנט סייפיריאן, קולג' ולינגטון |
| שפות היצירה |
אנגלית, צרפתית |
| סוגה |
ספרות דיסטופית |
| יצירות בולטות |
הדרך לרציף ויגן, שאו את נס האספידיסטרה, בת הכומר, דפוק וזרוק בפריז ובלונדון, ימים בורמזיים, עולה לנשום אוויר, 1984, מחווה לקטלוניה, האריה והחד-קרן, חוות החיות, פוליטיקה והשפה האנגלית, מדוע אני כותב ועוד מסות |
| תקופת הפעילות |
1935–1949 (כ־14 שנים) |
| הושפע מ | דיקנס, לורנס, אליוט, ג'ויס, פלובר, מוהם, קסטלר, זמיאטין, אמרסון, מלוויל |
| השפיע על | ויליאם גולדינג, קורט וונגוט, כריסטופר היצ'נס, מרגרט אטווד, אלן מור, טרי גיליאם, האחיות וצ'אוסקי, דייוויד בואי, רוג'ר ווטרס, מת'יו בלאמי |
| בן או בת זוג |
|
| צאצאים |
ריצ'ארד בלייר |
| פרסים והוקרה |
|
| חתימה |
 |
  | |
אריק ארתור בלייר נולד במוטיהרי שבהודו. אביו היה פקיד במערכת השלטון הבריטי בהודו. ב-1904 חזרה אימו לאנגליה, ולקחה עמה את אריק בן השנה ואת אחותו. אביו נשאר בהודו עד פרישתו ב-1912. כתלמיד מוכשר קיבל בלייר מלגות, תחילה בגיל 8 לבית ספר הפרטי סנט סיפריאנס (St. Cyprian's), ואחר כך לבית הספר היוקרתי איטון. במהלך שהותו באיטון הזניח בלייר את לימודיו, ובבחינות הגמר סיים עם 138 מתוך 167[דרושה הבהרה].
בניגוד לרוב בוגרי איטון, שפנו לאוניברסיטת אוקספורד או לאוניברסיטת קיימברידג', התגייס בלייר למשטרה בהודו ושירת בבורמה במשך 5 שנים עד לשנת 1927, אז התפטר הן משום שחש כי השירות במשטרה גורם לו לסטות מייעודו בחיים להיות סופר, והן משום שחש כי הוא משרת מערכת שאינו מאמין בה יותר. המסה "לירות בפיל" מתארת דרך אפיזודה מחייו כשוטר בבורמה את התיעוב שחש למשטר הקולוניאלי הבריטי.
בבורמה החלה התפתחותו הפוליטית של בלייר כאיש שמאל. הוא הרגיש שהקיום של האימפריה הבריטית מבוסס על ניצול, בין אם ניצול הבורמזים ובין אם ניצול מעמד הפועלים הבריטי. בשנתיים הבאות חי בלייר בעוני מבחירה, מפני שחפץ להתקרב למעמד הנמוך ולהתגבר על הרתיעה ממנו שהושרשה בו. לאחר שחי בלונדון ובפריז עם פרוצות וקבצנים כתב את הספר "דפוּק וזרוּק בפריז ובלונדון" (1933) על שהותו ברובעי העוני. הספר פורסם תחת שם העט ג'ורג אורוול. אורוול היה אדם צנוע וביישן, תיעב עסקנות ספרותית, והיה בודד למדי רוב שנותיו. הוא נישא פעמיים וכמה שנים לפני מותו אף אימץ בן.
בשנים הבאות כתב כמה ספרים, ובהם "ימים בורמזיים" (1934), "שאו את נס האספידיסטרה" (1936), שראה אור בעברית (כנרת, 1989), ו"הדרך לרציף ויגן" (1937) על חיי הכורים בצפון אנגליה ועל התפתחות גישתו של אורוול כלפי הסוציאליזם. במהלך שנות ה-30 ועד סוף חייו פרסם גם מאמרים רבים, ביקורות ספרים וסרטים. אף שחלק גדול מפרסומיו הופיע בפורומים בעלי נטייה לשמאל הפוליטי, רבים מהם לא התקבלו בעין יפה בקרב הסוציאליסטים האנגלים שאותם ביקר לעיתים קרובות. עד פרסום ספרו "חוות החיות" (1945) היה שמו של אורוול מוכר בחוגים הספרותיים בלבד, וספריו, למרות מאמצי המו"ל שלו ויקטור גולנץ, זכו לתפוצה דלה למדי.
בשנת 1936 עזב אורוול לספרד כדי לסקר כעיתונאי את מלחמת האזרחים בספרד. כאשר הגיע לשם החליט להצטרף לכוחות הרפובליקנים, וצורף לשורות מיליציית POUM המרקסיסטית. הוא קיבל הדרכה צבאית בסיסית, נשלח להילחם ונפצע בצוואר. לאחר כמה חודשים חזר לברצלונה ולחרדתו גילה כי העיר שבה למצבה הבורגני הקודם. לא רק זאת, אלא שהמיליציה שבה שירת הואשמה באותו זמן בהיותה פשיסטית. אורוול ברח לצרפת ופרסם ב-1938 את הספר מחווה לקטלוניה, שבו תיאר את חוויותיו מהחזית ומברצלונה ואת מסקנותיו הפוליטיות ממלחמת ספרד. ספר זה, הנחשב כיום ליצירת מופת, זכה להתעלמות כמעט מוחלטת עם הופעתו, בעיקר בשל חשבון הנפש הנוקב שעשה אורוול עם השמאל העולמי. אוסף המאמרים "בבטן הלוויתן" הופיע ב-1940, וכלל שלושה מאמרי ביקורת ספרותית ותרבותית משפיעים. מסוף 1940 עד 1943 הועסק אורוול ב-BBC בהפקת תוכניות ששודרו להודו בזמן מלחמת העולם השנייה. לאחר שעזב את ה-BBC ועד תחילת 1945, שימש אורוול כעורך הספרותי של העיתון "טריביון", שבו גם היה לו טור קבוע. ב-1945 פרסם מאמר נגד אנטישמיות, בו כינה את התופעה "מחלה" וקרא לפתוח במאמץ מחקרי לגילוי מקורותיה והסיבות להתגברותה באנגליה מתחילת מלחמת העולם השנייה[1]. עם תום מלחמת העולם שירת אורוול ככתב של שבועון ה"אובזרבר" באירופה.
האירועים שחווה בספרד הפכו את אורוול למתנגד נחרץ למשטר הסטליניסטי בברית המועצות. בין היתר, ב-1 בספטמבר 1944 פרסם מאמר חריף על אדישותה של ברית המועצות לקורבנות הפולנים הרבים שלהם נמנעה מלסייע במאבקם בצבא הכיבוש הגרמני. במיוחד תקף את עמיתיו העיתונאים, שנמנעו מלהביא מידע זה לקוראיהם.
דעותיו על כישלון הניסיון הסובייטי בוטאו באלגוריה "חוות החיות", שיצאה לאור ב-1945, ומתוכה לקוח המשפט הנודע "כל החיות שוות, אך יש חיות ששוות יותר מאחרות". בשל הביקורת החריפה שכולל הספר על מימוש הקומוניזם בברית המועצות, ניסו תומכי ברית המועצות בבריטניה, ומו"לים בעלי נטיות שמאליות, להניא את אורוול מפרסום ספרו. בשנת 1946 כתב: "הדבר שהכי רציתי לעשות לאורך כל עשר השנים האחרונות הוא להפוך כתיבה פוליטית לאמנות".
בשנת 1949 יצא לאור ספרו הדיסטופי הנודע "1984". הספר הוא רומן המציג שלטון טוטליטרי קיצוני, ומתאר מציאות שבה אסורה אפילו מחשבה אשר אינה תואמת את קו המפלגה השלטת. הספר שימש עבור רבים אזהרה חריפה נגד הקומוניזם. התיאור של חוסר האינדיבידואליות ושטיפות המוח הבלתי פוסקות, חוסר הפרטיות, הרעיונות הפילוסופיים, וכן מושגים כגון חדר 101, שיחדש, האח הגדול ומשטרת המחשבות חדרו לשיח התרבותי והשפיעו עליו השפעה רבה, עד כדי כך שעולם הדומה לתיאור זה מכונה לעיתים "אורווליאני".
ג'ורג אורוול נפטר בלונדון ב-1950 משחפת[2], שבה לקה כנראה בתקופה אותה תיאר בספר דפוּק וזרוּק בפריז ובלונדון.
אורוול היה אנטי-סובייטי ונגד קומוניזם באופן מובהק. הוא תקף בחריפות את ברית המועצות ואת הטוטליטריזם בספריו המפורסמים, 1984 וחוות החיות. בהקדמה לספרו חוות החיות, תקף את הקהילה הספרותית האנגלית של תקופת סוף מלחמת העולם השנייה, ותקופה קצרה אחריה, על כך שהיא יודעת על פשעים סובייטים אבל בוחרת להתעלם, להסתיר פרטים ואפילו להתנהג בהערצה לברית המועצות, הכול כדי לשמור על בעלי הברית במלחמה.
יחד עם זאת, אורוול לא התנגד לסוציאליזם או לעצם הרעיון של המהפכה ובמכתב שכתב לחברו התבטא כך: "מובן שהתכוונתי בעיקר לסאטירה על המהפכה הרוסית... אם אנשים חושבים שאני מגן על הסטאטוס קוו, זה רק בגלל שהם נהיו פסימיים והניחו שאין חלופה מלבד דיקטטורה או קפיטליזם של לסה-פר"[3]. אורוול המשיך לתמוך כל חייו בסוציאליזם ובין השאר כתב כך: "כל שורה ביצירה רצינית שכתבתי מאז 1936 נכתבה, באופן ישיר או עקיף, נגד טוטליטריזם ובעד סוציאליזם דמוקרטי, כפי שאני מבין אותו"[4].
יחסו ליהודים אמביוולנטי: חלק מפרסומיו כוללים טקסטים בעלי נטייה אנטישמית ברורה ובאחרים טקסטים עם דחייה נחרצת של אנטישמיות[5].
אביעד הומינר-רוזנבלום, כל האמת על ג'ורג' אורוול: על מי באמת נכתב "1984"?, באתר TheMarker, 14 ביולי 2019
BioCast - אלף אישים באלף שניות: אל תדברי על אריק - ג'ורג' אורוול, באתר iCast, 3 במאי 2012 לארי רוטר, הניו יורק טיימס, ג'ורג' אורוול: האיש שמאחורי הנביא הפוליטי, באתר הארץ, 21 באוקטובר 2013
ג'ורג' אורול (1903-1950), דף שער בספרייה הלאומית
ג'ורג' אורוול, ברשת החברתית Goodreadsמפרי עטו:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
