בית הקברות היהודי בסטארה זאגורה

בית הקברות היהודי בסטארה זאגורה (בבולגרית: Еврейскo гробища на Стара Загора) היה בית קברות יהודי אשר שכן בפאתי העיר סטארה זאגורה במרכז בולגריה. בית העלמין הוקם ככל הנראה במהלך המאה ה-18 ונהרס ב-1970. כ-40 מצבות מבית הקברות ניצלו מהריסה בזכות פעולותיו של מנהל מוזיאון ההיסטוריה של העיר, והן הובאו והונחו בחצר המוזיאון והגן הציבורי הסמוך.

בית הקברות היהודי בסטארה זאגורה
Еврейскo гробища на Стара Загора

מצבות מבית העלמין היהודי בסטארה זאגורה (2012)
פרטי בית הקברות
פעיל	נהרס
דת	יהדות
תאריך הקמה	המאה ה-18
תאריך סגירה	1950
מיקום	מתחם בין שדרות סלאביאנסקי לרחוב גראסים פָּאפָּאזְצֶ'ב
קואורדינטות	42°25′01″N 25°37′51″E
(למפת בולגריה מוגדלת)   סופיה פלובדיב וארנה בורגס רוסה פלבן טורקיה יוון מקדונ. הצפו. סרביה רומניה הים השחור בית הקברות בסטארה זאגורה (למפת בולגריה רגילה)   סופיה פלובדיב וארנה בורגס רוסה פלבן טורקיה יוון מקדונ. הצפו. סרביה רומניה הים השחור בית הקברות בסטארה זאגורה

רקע

הקהילה היהודית

ערכים מורחבים – הקהילה היהודית בסטארה זאגורה

קהילה מאורגנת מתועדת בעיר בתחילת המאה ה-17. ב-1835, לאחר חורבן העיר אדירנה בשריפה הגיעו משפחות רבות לסטארה זאגורה והתיישבו בה. עם התרופפות שליטת העות'מאנים באזור החלו התנכלויות רבות ליהודים, מצד תושבי העיר ונציגי השלטון המקומי. בראשית המאה ה-20 נכללה הקהילה ברשימת 34 הקהילות המאורגנות בבולגריה ומנתה כ-600 נפשות. ב-1939 טרום מלחמת העולם השנייה נמנו בעיר כ-1,000 יהודים. ב-15 ביוני 1943, גורשו יהודים מהעיר לערי השדה והכפרים הסמוכים והורשו לחזור רק לאחר שחרור בולגריה על ידי הצבא האדום.^[1] במהלך העלייה ההמונית לישראל עלו אליה מרבית יהודי העיר. ב-1949 התגוררו בסטארה זאגורה 110 יהודים.^[2] בראשית המאה ה-21 נמנו בעיר כמה עשרות יהודים.^[3]

בית הקברות

בית הקברות הוקם ככל הנראה במהלך המאה ה-18 בפאתי העיר, והקבורה בו נמשכה עד 1950, מועד בו הסתיים גל העלייה לישראל. בשנה זו הופקע ונהרס חלק משטח בית הקברות לצורך הקמת מתחם תחנת הרכבת של סטארה זאגורה. במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20 נמשכו בהדרגה פעולות ההריסה עד להשלמתן ב-1970.

מנהל מוזיאון ההיסטוריה של העיר הצליח להציל כ-40 מצבות, חלקן דמויות סרקופג אשר הכיתוב עליהן היה בעברית ובלאדינו. המצבות הונחו בחצר המוזיאון והפארק העירוני הסמוך. אחת המצבות שזוהתה הייתה של הרב דוד קריספין, אשר כיהן כרב הראשי של הקהילה בראשית המאה ה-19. עוד זוהו מצבות מהמאה ה-18.^[4][3]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בית הקברות היהודי בסטארה זאגורה בוויקישיתוף

הערות שוליים

1. חיים קשלס, המצב אחרי הגירוש, בתוך: אנציקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 876.
2. חיים קשלס, קורות יהודי בולגריה - כרך ד', מאחורי מסך הברזל, הוצאת דבר, תל אביב, 1969, עמוד 296.
3. צבי קרן, הקהילה היהודית בסטארה זאגורה, באתר "כולנו בולגרים".
4. .Dimana Trankova, Anthony Georgieff, A Guide to Jewish Bulgaria, Vagabond Media Ltd, 2011, ISBN 9549230635, page 154