בית העלמין היהודי הישן של חיפה

בית העלמין היהודי הישן של חיפה
פרטי בית הקברות
דת	יהדות
קואורדינטות	32°49′32″N 34°59′22″E
	(למפת חיפה רגילה) בית העלמין היהודי הישן של חיפה

בית העלמין כנסת ישראל הוא בית העלמין היהודי הישן של העיר חיפה. בית העלמין ממוקם בדרך יפו בסמוך לציון קברו של האמורא אבדימי דמן חיפה.

עובדות מהירות פרטי בית הקברות, דת ...

סגירה

Thumb — הבניין מעל קברו של האמורא רבי אבדימי דמן חיפה

קבורה יהודית בבית העלמין החלה עוד בתקופת היישוב היהודי הקדום בעיר חיפה המוזכרת כבר בתלמוד. המפורסם בנקברים במקום הוא האמורא רבי אבדימי^[1]. בסמוך לקברו מצויות מצבות נוספות ללא כתובת. על פי המקורות^[2] רבי אבדימי ורבי יצחק נפחא, נקברו זה ליד זה, בשני כוכים^[3]. כיום מצוי קברו של רב אבדימי בגבולו הדרומי של בית הקברות, אך החוקרים מניחים שקברו היה במרכזו של בית הקברות שהמשכו נהרס בעת סלילת דרך יפו-חיפה^[4]. יש הסוברים שקברי רבי אבדימי וקדמונים אחרים היו במקומות אחרים בחיפה הקדומה.

במשך הדורות נטמנו בבית העלמין אישים שונים שעלו לארץ ישראל ונקברו בסמוך לקברי הצדיקים במקום. בשל עתיקותן של המצבות טרם זוהו רבים מדמויות אלה. אישים נוספים מהיישוב היהודי בעכו שצוין כי נקברו בחיפה הם רבי שמשון משאנץ, בנו רבי יעקב הקטן, רבי יוסף בנו של רבי יחיאל מפריז המכונה "שיר דילשוש" ויש שטוענים ששם הוא קבר הרמב"ן^[5].

עיקר השימוש בחלקה החדשה של בית העלמין נעשה בשנים 1935-1860 ונקברו בה רבים ממייסדי העיר ומתושביה. וכן מחלוצי המושבות החדשות באזור שטרם היה עבורם בית עלמין. קבורים בבית העלמין בני משפחות כלפון, לסקוב, רוטנברג, אלפסי, פבזנר (בהם שמואל יוסף פבזנר ואשתו שהייתה בתו של אחד העם), גדליהו וילבושביץ ומבני משפחתו, ד"ר אלברט (אברהם) וונדרליך, מראשוני הכירורגים בארץ ישראל, נמצאים בו קבריהם של הרוגי מאורעות תרפ"ט, ושל הרוגי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, ושל הנספים באסון מחצבת סולל בונה בעתלית. בין הקברים ניכרות מצבות של תלמידי חכמים מהפזורה היהודית באימפריה העות'מאנית שביקשו שיעלו את עצמותיהם ויקברו אותם בארץ ישראל.

אישים נוספים שקבורים במקום הם: הרב חביב חיים דוד סתהון ראב"ד העיר טבריה (בעל "תקפו של נס", "כרסיא דאליהו"), הרב אברהם רפאל כלפון, הרב דוד כלפון, הרב יוסף ניסים אלנקוה, הרב יוסף אלטר הגר מראדוביץ^[6], הרב אברהם הכהן אב"ד חיפה, הרב בנימין חמוי שד"ר קהילת המערבים בירושלים, רב קהילת האשכנזים בקהיר הרב אהרן מנדל הכהן בהר"ן, הרב שמואל ישראל בנו של האדמו"ר לוי יצחק גוטרמן מסורוטין, הרב יצחק פרפלוציק מרבני קרלין ועיירות נוספות, בן רבה של קהילת העיר דמשק ר' יעקב אהרון, המקובל רבי ישראל נהורי. התעשיין ליאון שטיין, התעשיין ד"ר שמעון פרידמן מייסד יקב פרידמן, ד"ר יוסף כהן, בבית הקברות נקבר גם אחד מבין חללי האימפריה הבריטית בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה היהודים שנפלו בקרבות באזור.

כבר בדורות קדומים שימש בית העלמין כאתר קדוש וכמקום תפילה עבור עולי רגל. כך למשל מתאר הנוסע רבי יצחק ב"ר יוסף חילו, ממדינת ארגון שבספרד, שהגיע לארץ ישראל בשנת ה'צ"ג (1333): "מקלמון באים לחיפא. היא יושבת מול הר הכרמל והיא עיר מולדת ר' אבדימי דמן חיפא. בעיר הזאת יש קהילה מפורסמת בחסידותה. ובבית הקברות של היהודים משתטחים כל אלה העולים לארץ ישראל, כי שם קבורים רבים מחכמי ישראל מכל הארצות אשר מתו בעכו".

נכון ל-2010, מתקיימות בבית העלמין מדי ערב ראש חודש תפילות ציבוריות ובמיוחד בערב ראש חודש אלול^[^{דרוש מקור]}. חסידי ויז'ניץ נוהגים לפקוד את בית הקברות מעת לעת בגלל קברו של רבי יוסף אלטר מרדוביץ, בנו של רבי חיים הגר מקוסוב, הנמצא במקום.

במשך שנים רבות סבל המקום מהזנחה ומוונדליזם, מצבות הושחתו ובית הקברות כוסה בפסולת ועשבייה^[7]. בשל העובדה שבית הקברות נסגר לקבורה עוד לפני קום המדינה לא היה גורם אחראי לתחזוקת בית העלמין, אך לאחר התעוררות מחאה ציבורית^[8] ובסיועם של אישי ציבור ואנשים פרטיים, עבר המקום שיקום^[9]: התבצע ניקוי כללי של המקום כולל העשבייה העבותה שגדלה פרא והחלו לצבוע את המצבות. משרד הדתות מתכנן לבצע בעתיד מיפוי של הקברים במקום ולשקם את המצבות^[10]. בית הדין הרבני האזורי בחיפה מינה את עמותת "והחי ייתן אל ליבו" לפקח ולשמור על בית הקברות.

קברים ישנים לאחר שהמצבות נצבעו
גלעד לנרצחי פרעות תרפ"ט בחיפה בסמוך לקבריהם
מתחם הקבר של שמואל יוסף פבזנר
קבר רבי יוסף אלטר הגר מרדוביץ בבית העלמין היהודי הישן של חיפה (באמצע, לצד קבר רבי אבדימי דמן חיפה)