מנהגי תענית ואמירת סליחות שיש הנוהגים לקיימם בכל ערב ראש חודש מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יום כיפור קטן הוא שם למנהגי תענית ואמירת סליחות, שיש הנוהגים לקיימם בערב ראש חודש. כאשר חל ראש חודש בשבת או ביום ראשון, מקדימים את "יום כיפור קטן" ליום חמישי.[1] המנהג מבוסס על התפיסה שראש חודש הוא זמן המיועד לכפרה, ותחילת החודש החדש היא הזדמנות לתקן ולבקש סליחה על חטאי החודש הקודם.
מנהג לצום בערב ראש חודש מופיע בספר לקט יושר[2] מהמאה ה-15. השם "יום כיפור קטן" מופיע בספר שני לוחות הברית.[3]
מנהג זה מבטא רעיון ששורשיו כבר במקרא (בספר במדבר, פרק כ"ח, פסוק ט"ו, כאשר הקב"ה מצווה את עם ישראל להביא קרבן חטאת בראש חודש) ולפיו ראש חודש הוא יום דין וכפרה על עוונות לצד היותו יום חג.
מאוחר יותר בא רעיון זה לידי ביטוי (אם כי מעורפל) בתלמוד (תלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף ט', עמוד ב', ובתלמוד בבלי, מסכת חולין , דף ס', עמוד ב') בדבר היות קרבן ראש חודש כפרה של אלוהים כביכול על כך שמיעט את אור הלבנה בשבעת ימי הבריאה.
כך התפתח הרעיון, שמשום שראש חודש הוא יום דין הרי שיש לנהוג ביום זה בהתאם: בכובד ראש ובחיקוי של מנהגי יום הכפרה המרכזי בשנה, הלא הוא יום כיפור.
אך מאחר שראש חודש נחשב ליום של שמחה דווקא, והתענית בו אסורה; הנהיגו המקובלים במאה ה-15, ביניהם רבי משה קורדובירו, להתענות בערב ראש חודש. המנהג אינו מופיע בשולחן ערוך, אך רבי חזקיה די סילוה מזכירו בספרו "פרי חדש" על אורח חיים.[4]
עם השנים הלך והתקבע סדר מיוחד לערב ראש חודש והוא סדר יום כיפור קטן הנאמר ביחד עם תפילת מנחה. יש הנוהגים לומר "סדר יום כיפור קטן" גם אם אין אדם שצם באותו יום.[5]
תפילת יום כיפור קטן אינה נאמרת בכל ערב ראש חודש. נוהגים לאומרה 8 פעמים בשנה (ובשנה מעוברת 9 פעמים). מלבד בארבעה חודשים:
יש נוהגים לערוך סדר יום כיפור קטן רק בערב ראש חודש אלול,[9] או רק בערבי חודשי אלול וניסן,[10] או פעם בשלושה חודשים – כלומר לפני אלול, כסלו, אדר וסיון.[11]
בעבר נהגו סדרי תפילה שונים,[12] אך כיום התקבע סדר תפילה אחד. הסדר הנהוג הוא כך:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
