בית היולדות הקריה

בית היולדות הקריה
על שם	יוסף סרלין
היסטוריה
תאריך ייסוד	יוני 1951
תאריך סגירה	יולי 1997
שירותים
מיטות	150
גאוגרפיה
מיקום	אחוזת בית, ישראל
קואורדינטות	32°04′31″N 34°47′25″E
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת תל אביב רגילה) בית היולדות הקריה בית היולדות הקריה בית היולדות הקריה מפת מרכז __ תל אביב; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] ממזרח: __ בני ברק, __ רמת גן, __ גבעתיים; ממערב: הים התיכון

בית חולים הקריה (ובשמו הרשמי מ-1979: "בית החולים ע"ש יוסף סרלין") היה בית חולים לנשים (בית יולדות ומחלקות גינקולוגיות) אשר פעל בין השנים 1951–1997 ברחוב פועה^{[hebrew 1]} בקריה בתל אביב, בצידו המזרחי של המתחם, לצד דרך בגין (במקום שבו ניצב כיום מגדל המטכ"ל). בית החולים שימש במשך 46 שנים מקום משכנן של מחלקות הנשים והיולדות של העיר תל אביב.

עובדות מהירות על שם, היסטוריה ...

סגירה

תחילתו של בית היולדות בשנת 1951, עת הוחלט שעד שתושלם בניית בית החולים העירוני החדש ברחוב ויצמן (לימים המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי) וכפתרון ביניים למצוקת המיטות, יעברו מחלקות הנשים אשר שכנו בבית החולים הדסה ברחוב בלפור, לבניין בית הספר של המושבה הגרמנית.

בניין בית הספר היסודי של המושבה הגרמנית שרונה שימש באותה תקופה מחסן ממשלתי לאחר שהמושבה החקלאית של תנועת הטמפלרים, שהוקמה בשנת 1871, התרוקנה מתושביה בעקבות גירושם של הטמפלרים מארץ ישראל בידי הבריטים בשנת 1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. בניין בית הספר החדש לילדים דוברי גרמנית מיפו ושרונה הושלם בשנת 1931 על פי תכנונו של האדריכל תיאודור וילנד (Wieland). חברת וונאגל משרונה ביצעו את הבנייה.

ב־22 ביוני 1951 נחנך בית היולדות הקריה. את הטקס פתח ד"ר יהודה אריה אברמוביץ, שאמר "שעם כניסת היולדות לכאן אנו מטהרים בית טמא זה, ששימש בית ספר לילדי הנאצים". מנהל בית החולים החדש, ד"ר יוסף (גוסטב) אשרמן, דיווח "כי בבית חולים זה תוכל היולדת לשהות שמונה ימים אחרי הלידה, לעומת ארבעה ימים שיכולנו לאפשר עד כה".

בבית היולדות היו 150 מיטות אשפוז ושלוש קומות המצוידות במיטב השכלולים. ביקורי היולדות במקום התקיימו בימים שני, חמישי ושבת לחצי שעה בלבד (14:00–14:30) והכניסה לילדים נאסרה.

ב-25 ביוני 1951 נולד בבית החולים התינוק הראשון.^[1]

מנהל בית החולים ומחלקות המיילדות והגינקולוגיה היה בתחילה פרופ' יוסף (גוסטב) אשרמן (1889–1968), יליד צ'כיה, רופא בעל שם עולמי אשר על שמו קרויה תסמונת אשרמן. לאחר מותו נקרא בית היולדות על שמו.

למנהלת מחלקת ילודים והפגיה מונתה הד"ר שולמית סבירסקי.^[2]

עם פרישתו של אשרמן חולק בית היולדות לשתי מחלקות, בראשן עמדו פרופ' שלמה יונה רנצו טואף ופרופ' נדב סופרמן ומאוחר יותר הפרופסורים ראובן פייזר ומנחם דוד. עם פרישתו של פייזר התמנה פרופ' יוסי לסינג למנהל מחלקת יולדות א', ויחד עם פרופ' דוד היה מיוזמי וממבצעי העברתו בשנת 1997 לבית החולים ליס לנשים וליולדות, הנמצא במתחם המרכזי של המרכז הרפואי ת"א (בצידו הצפוני של רחוב ויצמן).

ב-46 שנות פעילותו נולדו בבית החולים ליולדות הקריה מאות אלפי תינוקות.

בשנת 1970 קראה העירייה את בית היולדות ובית הנשים (ובעקבות זאת בית החולים כולו) על שמו של אשרמן. בשנת 1979 החליטה הממשלה שבית החולים ייקרא על שמו של שר הבריאות יוסף סרלין, במלאת 5 שנים למותו.^[3]

בשנת 1997 נסגר בית החולים ליולדות, והוא הועבר למתחם המרכז הרפואי ת"א.^[4] לאחר זמן קצר נהרס בית החולים הקריה ובמקומו נבנה מגדל המטכ"ל בין 2000 ל־2005.^[5]

במסגרת חגיגות המאה לתל אביב, פורסם^[6] בעיתון מעריב על הנסיבות בהן נתגלתה מגילת היסוד לבית הספר שהוטמנה על ידי הטמפלרים בעת הנחת אבן הפינה בשנת 1930. במאמר סופר כי מאולם הכניסה לבית החולים נמתח מסדרון קצר שהוליך למשרדו של מנהל המחלקה ובקיר לאורכו הוצמד ארון גבוה ומסיבי אשר חסם חלקית את התנועה. בזמן שיפוץ הבניין בשנות ה-80, הורה פרופסור פייזר להעביר את הארון ממקומו ואז נתגלה בקיר שמאחוריו לוח אבן מסיבי אשר בלט מעט לכיוון המסדרון. לוח זה סולק אף הוא לאחר עבודה מאומצת. כאשר נשלף מהקיר נמצא בתוכו גליל מתכת אפור מצופה אבץ מולחם ואטום, ובגליל לוח נחושת עם כתובת בגרמנית, מטבעות מנדטוריים שהוטבעו בהנפקה הראשונה של כסף ארץ-ישראלי בשנת 1927, ועשרה שרטוטים אדריכליים בהעתקת שמש של תוכניות המבנה במבטים שונים. האוצר הועבר להנהלת בית החולים ומוסגר בלוח תצוגה צנוע אשר נתלה בחדר הישיבות. עם העברת בית החולים ליולדות למִתחם איכילוב ב-3 ביולי 1997, הועברה הוויטרינה למשרדו של פרופסור יוסי לסינג, מנהל בית החולים ליולדות ליס במרכז הרפואי.