Loading AI tools
אמנית ישראלית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בברלי ברקת (נולדה ב-1966) היא אמנית ישראלית.
לידה |
1966 (בת 58 בערך) יוהנסבורג, דרום אפריקה |
---|---|
לאום | ישראל |
מקום לימודים | בצלאל |
תחום יצירה |
ציור רישום פיסול |
זרם באמנות | אמנות מופשטת, ציור פיגורטיבי |
יצירות ידועות | ארץ־פואטיקה |
בן או בת זוג | ניר ברקת |
מספר צאצאים | 3 |
beverlybarkat | |
בברלי ברקת נולדה בשנת 1966 ביוהנסבורג, דרום אפריקה[1]. היא בתם של האמנים לואי ולורנה סקלובסקי ולה אחות אחת גדולה[2].
בשנת 1976, עלתה משפחת סקלובסקי לישראל, השתקעה בתחילה בשכונת גבעת המבתר בירושלים ולאחר מכן ברובע היהודי. אביה של ברקת היה מרצה בכיר בבצלאל, במחלקה לקרמיקה וזכוכית. אמה הקימה את חברת 'סקלובסקי קרמיקה בע"מ', שעסקה בייצור ובייצוא של בובות קרמיקה[3].
ב-1984 התגייסה ברקת לצה"ל ושירתה כמש"קית ת"ש. בין 1986 ל-1990 השלימה תואר ראשון במחלקה לצורפות בבצלאל.
לאחר השלמת התואר עסקה בעיצוב וייצור תכשיטים שהוצגו ונמכרו בגלריות בירושלים. ב-1995, החלה ליצור פסלים בטכניקה של ניפוח זכוכית, ובשיתוף פעולה עם מפעל בצ'כיה ייצרה סדרת פסלים שהוצגו ונמכרו בצ'כיה, בהולנד ובארצות הברית.
ברקת התנסתה בחומרים שונים וגילתה את המרחב האדריכלי. היא לקחה חלק פעיל בתכנון ובעיצוב חללים באזורים ציבוריים ובבתים פרטיים ועיצבה מספר מרחבים קהילתיים וספריות בבתי ספר יסודיים מתוך רצון לשפר בהם את האקלים החינוכי[4].
בין השנים 2006–2009 למדה בכיתת אמן של הצייר ישראל הרשברג, במסגרת הסדנה לציור ורישום בירושלים (ה-JSS). במסגרת הסדנה לקחה ברקת חלק בלימודי קיץ והשתלמויות באיטליה עם האמנים לנרט אנדרסון, סטיוארט שילס וראול מידלמן[5].
בשנת 2009 פתחה סטודיו פרטי במרכז ירושלים. מאז הוצגו עבודותיה ברחבי העולם בתערוכות קבוצתיות רבות ובמספר תערוכות יחיד.
ברקת עוסקת בציור וברישום. ציוריה המוקדמים היו בעיקר בסגנון פיגורטיבי בהתאם למסורת המערבית.
סביב שנת 2009 היא עברה לצייר בסגנון מופשט יותר, עם השפעות ניכרות מסגנונות הקוביזם והאקספרסיוניזם האבסטרקטי אותם ספגה בשנות עבודתה המוקדמות. על אף שהמשיכה לצייר דמויות מעולם החי, היא החלה להתמקד בפירוק הדמויות המצוירות וניסתה "ללכוד את התנועה בקווים דינמיים על משטח דו-ממדי". בשנת 2014 היא יצרה סדרת ציורים בהשראת אמנות הקליגרפיה היפנית. על עבודה זו זכתה בפרס האוצרים בתערוכה הבינלאומית ה-28 לאמנות ועיצוב בקיוטו, יפן[6].
ברקת החלה להתנסות בטכניקות, שיטות יישום וחומרים חדשים. הבולטת בהם היא שיטה המשתמשת בלוחות PVC שקופים כמשטחי עבודה, עליהם מציירת ברקת בסגנון המזכיר ציור פעולה.
במרכז תערוכתה 'Evocative Surfaces' – תערוכת יחיד תלוית-מקום שהוצגה בשנת 2017 במוזיאון פאלאצו גרימאני בוונציה, בתמיכת Outset Contemporary Art Fund[7] ואגף המוזיאונים של ונציה – עמדו שנים עשר משטחי PVC שנתלו מן התקרה[8]. המשטחים הצבעוניים המצוירים בסגנון מופשט התכתבו עם האור ועם החלל האדריכלי של הארמון הוונציאני המפואר. אוצרת התערוכה בוונציה, סאלי הפטל נוה, כתבה על השימוש החדשני של ברקת ב-PVC בקטלוג התערוכה:
"לוחות הפי-וי-סי שברקת בוחרת לצייר עליהם נבדלים ממשטחים שמרניים יותר, בראש ובראשונה בשקיפות שלהם. בעוד שכל צד נושא מוטיב ציורי משלו, הוא מהדהד בו זמנית את המוטיב הציורי של בן זוגו מן העבר האחר. תהליך העבודה מתקדם בשני הצדדים בו זמנית בסימביוזה מתמדת, חופשי מהיררכיה ומציוויים המוכתבים מראש"[9].
בשנת 2018 הציגה ברקת את התערוכה המוסדית השנייה שלה באיטליה, 'בעקבות השבטים'[10][11], שנערכה במוזיאון בונקומפאני לודוביסי ברומא. אוצרת התערוכה ד"ר ג'ורג'ה קאלו הסבירה בקטלוג:
"יצירתה של ברקת אינה רק מה שנראה לעין אלא מה שמשתמע ממנה, במעין "trompe l’œil" אבסטרקטי ותלת־ממדי החודר מעבר לציור הפיגורטיבי... הצבעים, יחד עם אבני החושן, מעניקים השראה למבנה המיצב ולוקחים אותנו לממד אחר שבו המרחב מתבטל והמקום מקבל נופך דמיוני, ובכך, ניתן לומר, מחיים בנו סיפור המתקיים זה אלפי שנים"[12].
התערוכה 'בעקבות השבטים' נתמכה על ידי אגף המוזיאונים של לאציו, שגרירות ישראל באיטליה וקרן נומאס.
בשנת 2022 יצרה את המיצב ׳Earth Poetica׳ (׳ארץ פואטיקה׳) שעשוי כולו מפסולת פלסטיק שאספה במשך שלוש ברחבי העולם, בסיוע חברים, בני משפחה ואזרחי מדינות אקראיים. המיצב, גלובוס בקוטר של 4 מטרים, עשוי מבקבוקי פלסטיק, רשתות דיג, שקיות ניילון, מארזי אוכל מפלסטיק ושאר הפסולת הפלסטית המזהמת. היצירה מוצבת ב'אקווריום ישראל' ע"ש משפחת גוטסמן בירושלים, ובהמשך תוצג במבואה של בניין מרכז הסחר העולמי החדש, המשקיף על אתר 'גראונד זירו' בדרום מנהטן, ניו יורק[13].
2013 – תערוכת יחיד בגלריה נ&נ אמן. אוצרת: נעמי אביב[14].
2013 – תערוכת יחיד בבית האמנים תל אביב. אוצרת: סמדר שפי[15].
2014 – תערוכה קבוצתית במוזיאון האמנות בקיוטו (זכייה בפרס האוצרים)[6].
2014 – תערוכה קבוצתית ב-International Community House, קיוטו, יפן, במסגרת התערוכה הבינלאומית לאמנות ועיצוב.
2015 – "ONE ישראל / אחת – אמנים עכשוויים מישראל", סדרת Imago Mundi, הוצאת אוסף לוצ'יאנו בנטון. אוצרים: נעמי אביב ודניאל ש. מילוא.
2017 –'Evocative Surfaces', תערוכת יחיד במוזיאון פאלאצו גרימאני, ונציה, איטליה. אוצרת: סאלי הפטל-נוה[7].
2018 – 'בעקבות השבטים', תערוכת יחיד במוזיאון בונקומפאני לודוביסי, רומא, איטליה. אוצרת: ד"ר ג'ורג'ה קאלו[11].
2022 — ׳ארץ פואטיקה׳, מיצב באקווריום ישראל, ירושלים, ישראל
ברקת נשואה לניר ברקת, שר הכלכלה, חבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד וראש עיריית ירושלים לשעבר[16]. לזוג שלוש בנות. הם מתגוררים בירושלים בשכונת בית הכרם.
בשנת 2000, הקים הזוג ברקת פנימיות יום להארכת ימי הלימודים בבתי ספר יסודיים בשכונות שונות בירושלים, וכן את "הפרויקט ההוליסטי", שנועד לחזק מנהיגות מקומית. בנוסף, תמכו בני הזוג בפרויקטים חינוכיים. בין היתר, היו ממייסדי עמותת "סנונית"[17] לקידום החינוך המתוקשב.
בזיקה להכשרתה כאמנית וכחלק מפעילותה החברתית, יזמה ברקת פרויקטים אדריכליים לשיפור האקלים הבית ספרי, במסגרתם תכננה את בנייתן ושיפוצן של משחקיות וספריות בבתי ספר שונים ברחבי ירושלים[18].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.