אחינועם ניני

אחינועם ניני (נולדה ב-23 ביוני 1969), מוכרת גם בשם הבמה הבינלאומי נועה (Noa), היא זמרת, מלחינה ופעילת שמאל ישראלית. התפרסמה בעולם ובמיוחד באירופה כאמנית פופ ומוזיקת עולם.

עובדות מהירות לידה, שם במה ...

אחינועם ניני
**אֲחִינוֹעַם נִינִי**

צילום מ-2012
לידה	23 ביוני 1969 (בת 55) תל אביב, ישראל
שם במה	נועה -Noa
מוקד פעילות	ישראל
תקופת הפעילות	מ-1988
מקום לימודים	רימון בית ספר למוסיקה, אקדמיית סלנטר אקיבה ריברדייל, ישיבת רמ"ז
סוגה	פופ, מוזיקת עולם, זמר עברי, ג'אז, בלוז
שפה מועדפת	עברית, אנגלית
כלי נגינה	גיטרה, פסנתר, כלי הקשה, כינור
חברת תקליטים	NMC, גפן רקורדס, יוניברסל, מור ניהול
בן זוג	אשר ברק
www.noasmusic.com
פרופיל ב-IMDb

סגירה

ביוגרפיה

סכם

פרספקטיבה

אחינועם ניני נולדה ב-1969 בתל אביב להורים מבת ים, דור חמישי בארץ לעולים מתימן. כשהייתה בת שנתיים, עברה משפחתה לניו יורק שבארצות הברית, בעקבות מלגת לימודים שקיבל אביה, דוקטור להנדסה כימית. היא גדלה בשכונת ריברדייל שברובע הברונקס, שם למדה בבתי ספר אורותודוקסים-מודרניים, "ס.ע.ר" וישיבת רמז במנהטן. במקביל למדה לימודי זמרה ומחול.

בגיל 15 החלה את לימודיה בתיכון לאמנויות הבמה של ניו יורק, והצטרפה לשבט ריוורדייל של צופי צבר, שם התחזקה בה הזיקה לעברית ולישראל. בגיל 15 נרשמה לטיול של החברה להגנת הטבע בארץ, בטיול הזה פגשה את אשר ברק שהיה מלווה בטיול והתאהבה בו. בגיל 17 חזרה לישראל לבדה, כשבכוונתה לשהות בארץ במשך כשנה. בתקופה זו למדה בבית הספר התיכון על שם מיי בויאר בירושלים והתגוררה בפנימייה.

לבסוף החליטה להישאר בארץ בגפה, עד שכעבור שנים מספר החליטו הוריה לעלות בחזרה לישראל בעקבותיה. לאחר סיום לימודיה התיכוניים עשתה את שירותה בצה"ל בלהקת פיקוד צפון, שם הייתה סולנית בשיר "תמיד בן 18" (שלא הופיע על גבי אלבום).

ב-1988 הקליטה עבור פסקול הסרט "Notre dame de Paris" של ג'רלד פוליצ'ינו את השיר "Babel", באנגלית, צרפתית ועברית. השיר הגיע לראש מצעד הפזמונים בצרפת ב-1989 והוא אחד משיריה הראשונים.

ב-1990 התקבלה לבית הספר הגבוה למוזיקה "רימון", שבו פגשה את אחד ממייסדיו, גיל דור, גיטריסט ומעבד. מאז החלו השניים לעבוד כצמד מוזיקלי.

ב-1990, הופיעו ניני ודור בפסטיבל הג'אז הבינלאומי באילת, עם שירים בהשראת ג'אז, פופ ורוק, ביניהם כאלו של הביטלס ושל מדונה. בעקבות סיבוב הופעות הם הוציאו את אלבומם הראשון, "אחינועם ניני וגיל דור בהופעה חיה" (יולי 1991) על גבי תקליט ודיסק. כעבור שנתיים יצא תקליטם השני, "אחינועם ניני גיל דור", שכלל שירים פרי עטה של המשוררת לאה גולדברג ושיר אחד של רחל, בהם "אני" של רחל ו"הוא" של גולדברג, שהפך ללהיט המוכר בשם "בואי כלה". השיר "עקרה" (הידוע גם בשם "אוּרי") של רחל, אשר היה חלק מפרויקט "רחל ולאה" של ניני ודור, לא נכלל בתקליט, אולם גרסה שלו מצויה באלבום ההופעה החיה שיצא קודם לכן. השם "רחל ולאה" היה שם נוסף שבו התפרסם האלבום.

החל מ-1994, שבה נוצר קשר בין נועה וגיל דור לבין הגיטריסט פט מתיני, התפתחה הקריירה הבינלאומית של ניני עם תקליטה הבינלאומי הראשון, "Noa". ניני שיתפה פעולה והופיעה מאז עם זמרים בינלאומיים רבים אחרים.

היא שרה ב-1994 וב-2000 בפני האפיפיור יוחנן פאולוס השני, והשתתפה בעצרת השלום של ה-4 בנובמבר 1995, שבסיומה נרצח ראש ממשלת ישראל יצחק רבין. ב-1996 הופיעה בבית הלבן בפני הנשיא ביל קלינטון. ב-16 באוקטובר 2003 מונתה לשגרירה של רצון טוב מטעם ארגון המזון והחקלאות FAO.

בינואר 2009 נבחרה על ידי רשות השידור לייצג את ישראל באירוויזיון 2009. בתחרות, אשר התקיימה במאי 2009 במוסקבה, היא ביצעה עם מירה עווד את השיר "עינייך", בעברית, אנגלית וערבית. השתיים הגיעו למקום ה-16. באוגוסט 2009 זכתה ניני לאות הוקרה עם עווד, מראש עיריית לורד שבצרפת.^[1]

בין שיריה המוכרים של ניני: "עקרה (אורי)" (רחל / ניני, דור), "הוא (בואי כלה)" (גולדברג / ניני, דור), "ננוע" (ניני, דור), "בעיניה (מישאלה)" (ניני, דור), "Beautiful That Way" - "החיים יפים" (ניני, דור / פאונה, שיר הנושא של הסרט "החיים יפים"), "Wildflower" (ניני, דור), "We" (ניני, דור).

בשנת 2023 נבחרה להופיע בחגיגות האליפות של נאפולי.

ניני הקליטה את השיר "מדינה אחרת" יחד עם הראפר סגול 59, לאלבום "פסטיבל מסמפלי סימפולים 2" של המפיק עידו מימון, שיצא בנובמבר 2024.^[2]

עמדותיה הפוליטיות

סכם

פרספקטיבה

ניני הביעה פעמים רבות דעות פוליטיות המזוהות עם השמאל.^[3]^[4] במאי 2010 השתתפה בהפגנת שמאל בירושלים ובנאומה אמרה כי היא דוגלת ב"בירה אחת לשני עמים".^[5]

בספטמבר 2012, לקראת מושב האו"ם שבו הכריזו הפלסטינים על מדינה, יצאה כנגד ממשלת נתניהו ואמרה כי היא אינה מייצגת אותה וכי מדיניות ממשלת ישראל מובילה לקטסטרופה.^[6] באחת מהופעותיה אמרה לקהל: "הילדים שלי לא ייסעו לחברון, אלא לאום אל-פאחם".^[7]

ביום הזיכרון לחללי צה"ל בשנת 2012 הופיעה בטקס הזיכרון האלטרנטיבי של משפחות שכולות יהודיות ופלסטיניות.^[8]^[9] בעקבות יוזמה של אנשי ימין להחרים את ניני, אמרה: "אני מאחלת שתתעוררו מהכישוף שגזל את תבונתכם וחמלתכם".^[10]

ביום ירושלים 2013 הופיעה בטקס רשמי מטעם עיריית ירושלים ושרה את השיר "ירושלים של זהב", תוך שהיא משמיטה את הבית העוסק בשיבת היהודים למזרח העיר לאחר מלחמת ששת הימים.^[11]

ניני יצאה נגד אמני המוזיקה המזרחית המתפשרים לדבריה על חומר נמוך מתוך אינטרסים מסחריים.^[3]

בשנת 2014 סירבה ניני לקבל פרס אקו"ם הישראלי למוזיקה, בתגובה להחלטה להעניק את הפרס בקטגוריית "פרס מפעל חיים" לזמר אריאל זילבר.^[12] אקו"ם נעתרו לבקשתה של ניני, והמירו את הפרס מפעל חיים שיועד לזילבר ב"פרס על תרומה למוזיקה".

בינואר 2017 פרסמה ניני פוסט באנגלית בפייסבוק שבו כתבה כי נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הוא לטענתה "היטלר בן-ימֵינו" וכינתה את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו "גזען, נרקיסיסט, פרנואיד וולגרי כמו טראמפ".^[13]

ניני לקחה חלק פעיל והופיעה בהתנדבות במסגרת המחאה נגד בנימין נתניהו^[14] והמחאה נגד ממשלת ישראל השלושים ושבע.^[15]

השמעת דעותיה הובילה לא אחת לביטולים של הופעותיה, בעיקר בישראל, וגם בקהילות יהודיות בעולם.^[16]^[17]

ניני היא חברת הוועד המנהל של הקרן החדשה לישראל.^[18]

מעט לאחר טבח שבעה באוקטובר, באוקטובר 2023, הייתה ניני שותפה לארגון בשם "קואליציית המחנה הפרו־אנושי" שפרסם מכתב פומבי שיצא, מצד אחד, נגד "הזוועות שבוצעו כלפי אזרחים ישראלים ואחרים ב-7 באוקטובר" ומצד שני נגד זיהוי כל העזתים עם חמאס "המצדיק הרג חסר הבחנה ומניעת סיוע הומניטרי".^[19]

חיים אישיים

נשואה לרופא הילדים אשר ברק, ולהם שלושה ילדים. מ-2011 היא צמחונית.^[20]^[21]

אחותה אודיה ניני היא זמרת-יוצרת ומעבדת מוזיקלית.

פרסים

בשנת 2006 קיבלה את התואר "אבירת מסדר כוכב הסולידריות האיטלקי" מנשיא איטליה.^[22]
2018 - עיטור מסדר ההצטיינות של איטליה בדרגת מפקד
2018 - התואר "עולת הרגל של השלום" מטעם העיר אסיזי באיטליה.
פרס שולמית אלוני למפעל חיים - 2019^[23]

דיסקוגרפיה

אלבומי סולו

"אחינועם ניני וגיל דור בהופעה חיה" (יולי 1991)
"אחינועם ניני גיל דור" (ספטמבר 1993)
"Noa" (מרץ 1994; תקליטה הבינלאומי הראשון)
"Calling" (מאי 1996; אלבום בינלאומי)
"אחינועם ניני" (אפריל 1997)
"אחינועם ניני והתזמורת הפילהרמונית הישראלית" (אפריל 1998)
"Blue Touches Blue" (מרץ 2000, אלבום בינלאומי)
"Now" (ספטמבר 2002, אלבום בינלאומי)
"Noa Live" (אוקטובר 2005)
"נאפולי תל אביב" (ספטמבר 2006)
"Genes and Jeans" (מרץ 2008)
"There Must Be Another Way" ‏- יחד עם מירה עווד (2009)
"Noapolis - Noa Sings Napoli" (פברואר 2011)
"ארץ, שיר" (אפריל 2011)
"Love Medicine" (יוני 2014)
Letters to Bach (2019)

אוספים ומארזים

"La Voix de l'Espoir" (ינואר 1998, מארז כפול שיצא בצרפת הכולל את האלבומים "Noa" ו"Calling")
"Both Sides of the Sea" (אפריל 1998, אוסף שירים נבחרים מהאלבומים "אחינועם ניני גיל דור" ו"אחינועם ניני")
"Le Meilleur de Noa" (מאי 1999, אוסף משיריה בעברית ובאנגלית)
"First Steps" (ינואר 2000, מארז הכולל את האלבומים "אחינועם ניני וגיל דור בהופעה חיה" ו"אחינועם ניני גיל דור")
"אוסף ראשון" (מרץ 2001, אוסף ראשון בישראל משיריה, עם ביצועים מחודשים או תוספות למילים המקוריות)
"Noa Gold" (אוקטובר 2003)