קלקל
מוויקימילון, המילון החופשי
קִלְקֵל
| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | קלקל |
| שורש וגזרה | ק־ל־ק־ל |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון חז"ל פעל שלא כשורה. הרס והשחית במקצת.
- ”בטוח היה שאחרי הרצאה מוחצת כזאת, ממש משב רוח העולם הגדול בכפרנו הקט, לא יעז איש לשאול שאלות שיכולות רק להביך ולקלקל את אוירת החג.“ (העד, מאת שולמית הראבן, בפרויקט בן יהודה)
- הרע את מעשיו מבחינה דתית, בעיקר בעריות.
- ”לשתי נשים שלקו בבית דין, אחת קלקלה ואחת אכלה פגי שביעית“ (בבלי, מסכת יומא – דף פו, עמוד ב)
- ”הורוה ב"ד לינשא, והלכה וקלקלה - חייבת בקרבן, שלא התירוה אלא לינשא“ (משנה, מסכת יבמות – פרק י, משנה ב)
גיזרון
- השורש נמצא במקרא.
צירופים
- קלקל את השורה
- אהבה מקלקלת את השורה
נגזרות
מילים נרדפות
ניגודים
תרגום
קְלֹקֵל
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | קלוקל |
| הגייה* | klokel |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ק־ל־ק־ל |
| דרך תצורה | |
| נטיות | נ׳ קְלוֹקֶלֶת, ר׳ קְלוֹקֵלִים קְלוֹקֵלוֹת |
- שהוא חסר ואינו מושלם או שיש בו פגמים. בדר"כ שהיה כך מתחילתו.
גיזרון
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא.
מילים נרדפות
ניגודים
ראו גם
- התקלקל
קִלְקַל
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | קלקל |
| הגייה* | kilkal |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ק־ל־ק־ל |
| דרך תצורה | משקל קִטָּל |
| נטיות | |
- לשון המקרא (משמעות משוערת) (יש לשכתב פירוש זה):
גיזרון
המילה מופיעה פעמיים במקרא, משמעותה אינה נהירה. יש מפרשים כמו קִלְקֵל.
פרשנים מפרשים
- פסיקתא:
- רש"י: מגזירת נחשת קלל מירק וליטש את המתכת. חברו מנחם עם נחשת קלל (יחזקאל א) והוא לא פנים קלקל (קהלת י) ויש משמע קלקל לשון קלקול כמו (ירמיה ד) וכל הגבעות התקלקלו ויש לועזים קלקל טראאי"ט בלע"ז וכן ת"י קלקל קשת בחצים בגירריא.
סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.