שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

חרב

מוויקימילון, המילון החופשי

Remove ads
יש להוסיף לדף זה את הערך: חֵרֵב.

חֶרֶב

מידע נוסף ניתוח דקדוקי ...
  1. לשון המקרא כלי נשק קר, בעל להב ארוך, קשיח ומשונן הכולל קת לאחיזה.
    • ”וַיִּלָּחֲמוּ בְנֵי יְהוּדָה בִּירוּשָׁלִַם, וַיִּלְכְּדוּ אוֹתָהּ וַיַּכּוּהָ לְפִי חָרֶב (שופטים א, פסוק ח)
    • ”וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל הַפְּלִשְׁתִּי אַתָּה בָּא אֵלַי בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית וּבְכִידוֹן וְאָנֹכִי בָא אֵלֶיךָ בְּשֵׁם ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חֵרַפְתָּ“ (שמואל א׳ יז, פסוק מה)
    • ”וְשִׁלַּחְתִּי בָם אֶת הַחֶרֶב אֶת הָרָעָב וְאֶת הַדָּבֶר עַד תֻּמָּם מֵעַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם וְלַאֲבוֹתֵיהֶם“ (ירמיהו כד, פסוק י)
    • ”הַחְזֵק בּחֶרֶב יְרוֹא הָאֵל וְשִׁרְיוֹן לְבַשׁ / מִתֹּם וְיֹשֶׁר וְאֶת־אַרְיֵה בְסֻכּוֹ פְּגַשׁ“ (החזק בחרב, מאת שמואל הנגיד, בפרויקט בן יהודה)
    • ”ויהודה אמר לשלֹף את חרבו מתערה ולא יכֹל, כי דבקה החרב בתער...“ (מספורי האגדה, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
  2. אחד מחלקי המחרשה העתיקה.
    • החרב שפירשה עם יתדות המחרישה הרי זו טמאה מפני שהוא מנקר בה חוליות של באר העיין שבמעצד והעיין שבמחרישה והמסוה שבמעדר בזמן שהן קבועין חבור לטומאה ולהזאה“ (תוספתא, מסכת כליםפרק א, הלכה ב)
  3. עברית חדשה (ימאות) בהשאלה: לוח עץ או מתכת, דמוי סנפיר, הבולט מתחתית סירת מפרשים באמצעיתה, על קו השדרית. משמש להגדלת התנגדות הסירה לטרידה עקב פעולת הרוח על המפרשים.
    • "החרב אינה קבועה במקומה, כדי שאפשר יהיה להעלותה בשעה שמתקרבים לחוף או בשעת הפלגה במים רדודים." (שמואל טנקוס, שיט מפרשים, 1945)

גיזרון

 1. ארמית: חַרְבָּא; ערבית: حَرْب (חַרְב) – מלחמה.
 3. על שום הדמיון לחרב (1). הלוח סָב על ציר בפינתו הקדמית העליונה או מורד אנכית כדרך שמחדירים "חרב" לנדנה. ועד הלשון העברית, מונחי ספנות (ת"ש-תש"א), 1940; האקדמיה ללשון העברית, מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013.
  • להלן התפתחותה הסמנטית של תיבת: "חרב", אכדית: בין המאות 16-20 לפנה"ס בהגיית חַרְבֻּם (𒄑𒀳𒌆𒆥) בהוראת מחרשה גדולה [1], כאשר בין המאות 15-10 לפנה"ס מתפתחת בדרך המטונומיה תיבת: חַרְבֻּ (ḫarbu) ועתה גם בהוראת: ארץ שוממה,להיות שומם. באותן שנים מתפתחת נגזרת אכדית בצורת: חַרְבֻּ, שהופך משם-עצם לפועל שהגייתו: חַרַפֻּ (ḫarapu) בהוראת "לחתוך". אוגריתית: מאה 14 לפנה"ס מצוייה בצורה: חֶרֶב . ארמית עתיקה מן המאה ה-10 לפנה"ס בהגיית: סֵפִר (sefire)[2]. ארמית-ממלכתית: חרב. ערבית של המאות הראשונות לספירה בהגיית חרבָּא (حربة) בהוראת כידון, חוד חנית בעוד בהגיית חרבְּ (حرب) מקבל משמעות של:מלחמה ,לוחמה.
ניתן לראות שלתיבת "חרב" שורשים עמוקים בלשון השמית בשדה סמנטי המתמקד במאבק (ברגבי אדמה מסולעים, ובין אדם-לאדם) , בעוד תיבת "סיף" ששויכה לשורש ס-ו-ף שהשדה הסמנטי שלה מתמקד במושגים של: "קצה" (-חרב) ,"סוף" ,מצוייה ברובד יוונית-עתיקה ומאוחרת לתיבת "חרב", שתחילת השימוש בה מתוארך למאות הראשונות לספירה ובשפה ארמית-עתיקה [3]

צירופים

מילים נרדפות

תרגום

  • אנגלית:
  1. sword‏, sabre‏‏‏‏
  2. blade‏‏‏‏
  3. centerboard‏‏‏‏
  • צרפתית: épée‏, sabre‏‏‏‏ (1)
  • ספרדית: espada‏‏‏‏ (1)

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: חרב
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: Centerboard
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חרבות
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: Centerboards
Remove ads

חָרֵב

מידע נוסף ניתוח דקדוקי ...
  1. הרוס, דבר ששלמותו נפגעה עד כדי חוסר תועלת.
    • ”וָאוֹמַר אֲלֵהֶם אַתֶּם רֹאִים הָרָעָה אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ בָהּ אֲשֶׁר יְרוּשָׁלִַם חֲרֵבָה וּשְׁעָרֶיהָ נִצְּתוּ בָאֵשׁ לְכוּ וְנִבְנֶה אֶת חוֹמַת יְרוּשָׁלִַם וְלֹא נִהְיֶה עוֹד חֶרְפָּה.“ (נחמיה ב, פסוק יז)
    • ”ויחל רוח לפעמו ויבוא אל המחנה וינבא על הכוכב, אשר דרך מיעקב לגאול שבטי־יה מגלות העמים, וכי בימיו יוָשעו ותחדל כל תענית בציבור על העיר החרבה...“ (על המשיח, מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
  2. שומם, שאין בו אנשים.
    • ”כֹּה־אָמַר יהוה צְבָאוֹת עוֹד יִהְיֶה בַּמָּקוֹם הַזֶּה הֶחָרֵב מֵאֵין־אָדָם וְעַד־בְּהֵמָה וּבְכָל־עָרָיו נְוֵה רֹעִים מַרְבִּצִים צֹאן.“ (ירמיהו לג, פסוק יב)
  3. חסר נוזלים, יבש.

צירופים

  • פת חרבה
  • טוב פת חרבה ושלוה בה

מילים נרדפות

  • הרוס (1)
  • יבש (3)
  • שומם (2)

ניגודים

תרגום

ראו גם

מידע נוסף השורש חרב א ...
Remove ads

חָרַב

חֹרֶב

Loading content...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads