ישן

מוויקימילון, המילון החופשי

יָשַׁן

מידע נוסף ניתוח דקדוקי – פועל ...
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאישן
שורש וגזרהי־שׁ־ן א, גזרת נפ"יו
בנייןפָּעַל (קַל)
סגירה
  1. היה שרוי במצב של הכרה מופחתת לצורך מנוחה.
    • ”וַיַּפֵּל יהוה אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל־הָאָדָם, וַיִּישָׁן; וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו, וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה.“ (בראשית ב, פסוק כא)
    • ”בְּחֻמָּם אָשִׁית אֶת־מִשְׁתֵּיהֶם, וְהִשְׁכַּרְתִּים לְמַעַן יַעֲלֹזוּ; וְיָשְׁנוּ שְׁנַת־עוֹלָם, וְלֹא יָקִיצוּ – נְאֻם יהוה.“ (ירמיהו נא, פסוק לט)
    • ”עוּרָה לָמָּה תִישַׁן אֲדֹנָי; הָקִיצָה אַל־תִּזְנַח לָנֶצַח.“ (תהלים מד, פסוק כד)
    • ”כִּי־עַתָּה שָׁכַבְתִּי, וְאֶשְׁקוֹט; יָשַׁנְתִּי, אָז יָנוּחַ לִי.“ (איוב ג, פסוק יג)
    • שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:משנה) אין פרק יג במסכת פסחים.יָשְׁנוּ מִקְצָתָן, יֹאכֵלוּ; כֻּלָּן, לֹא יֹאכֵלוּ; רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, נִתְנַמְנְמוּ, יֹאכֵלוּ; נִרְדְּמוּ, לֹא יֹאכֵלוּ.“ (משנה, מסכת פסחיםפרק יג, משנה ח)
    • הַיָּשֵׁן תַּחַת הַמִּטָּה בַּסֻּכָּה, לֹא יָצָה יְדֵי חוֹבָתוֹ; אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, נוֹהֲגִין הָיִינוּ, שֶׁהָיִינוּ יְשֵׁנִים תַּחַת הַמִּטָּה בִּפְנֵי הַזְּקֵנִים, וְלֹא אָמְרוּ לָנוּ דָבָר.“ (משנה, מסכת סוכהפרק ב, משנה א)
    • ”רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לֹא יִרְעֶה רַוָּק בְּהֵמָה, וְלֹא יִישְׁנוּ שְׁנֵי רַוָּקִים בְּטַלִּית אֶחָת; וַחֲכָמִים מַתִּירִין.“ (משנה, מסכת קידושיןפרק ד, משנה ד)
    • ”עֶשֶׂר טַלִּיּוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ, יָשַׁן עַל גַּבֵּי הָעֶלְיוֹנָה, כֻּלָּן טְמֵאוֹת.“ (משנה, מסכת זביםפרק ד, משנה ה)

גיזרון

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

צירופים

  • ישן על האף

נגזרות

מילים נרדפות

ניגודים

תרגום

מידע נוסף

  • אחד הפעלים הנוטים בהווה במשקל פָּעֵל ולא במשקל פּוֹעֵל (כגון, שׁוֹמֵר, הוֹלֵך). פעלים אחרים הם: זָקֵן, גָּדֵל, חָפֵץ, רָעֵב, עָרֵב, דָּבֵק, לָמֵד.
מידע נוסף השורש ישׁן א ...
השורש ישׁן א

השורש י־שׁ־ן א הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים

י־ש־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָשַׁן או יָשֵׁן יָשֵׁן יִישַׁן שַׁן לִישֹׁן
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל יִשֵּׁן מְיַשֵּׁן יְיַשֵּׁן יַשֵּׁן לְיַשֵּׁן
פֻּעַל יֻשַּׁן מְיֻשַּׁן יְיֻשַּׁן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְיַשֵּׁן מִתְיַשֵּׁן יִתְיַשֵּׁן הִתְיַשֵּׁן לְהִתְיַשֵּׁן


הערות

  • בזמן ההווה, השורש י-ש-ן נוטה לפי משקל "פָּעֵל", יש לומר אפוא; יָשֵׁן, יְשֵׁנָה, יְשֵׁנִים, יְשֵׁנוֹת.
  • בזמן העתיד של בניין קל היו"ד נותרת נחה בנטייה ואינה נשמטת; תִּישַׁנָּה, תִּישַׁן, תִּישְׁנִי וכו'...
  • בזמן העבר ישנן שתי דרכי הטיה:

1.לפי מרבית הפעלים, חוץ מגוף נסתר: "הצורות הנוטות מנוקדות ברגיל בדיוק כמו אחיותיהן במשקל פָּעַל: יָשַׁנְתִּי (כמו כָּתַבְתִּי), גָּדְלָה (כמו שָׁמְרָה), חֲפַצְתֶּם (כמו אֲכַלְתֶּם). לעומתן צורת עבר נסתר משמרת את תנועת המשקל".

2.לפי צורת ההווה: "משקל אחר הוא דָּבֵק, חָפֵץ (משקל פָּעֵל); וצורות אלו משמשות בלשון המקרא גם לזמן עבר".

(כללי האקדמיה בפעלי המצב הניטים על דרך משקל "פָּעֵל", כדוגמת: חָפֵץ, זָקֵן, גָּדֵל, יָשֵׁן, לָמֵד וכו'... )

סגירה

יָשֵׁן

מידע נוסף ניתוח דקדוקי ...
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאישן
הגייה*yashen
חלק דיברתואר
מיןזכר
שורשי־שׁ־ן א, גזרת נפ"יו
דרך תצורהמשקל קָטֵל
נטיותר׳ יְשֵׁנִים
סגירה
  1. שרוי במצב של שינה.
    • "וַיָּבֹא דָוִד וַאֲבִישַׁי אֶל-הָעָם, לַיְלָה, וְהִנֵּה שָׁאוּל שֹׁכֵב יָשֵׁן בַּמַּעְגָּל, וַחֲנִיתוֹ מְעוּכָה-בָאָרֶץ מְרַאֲשֹׁתָו; וְאַבְנֵר וְהָעָם, שֹׁכְבִים סְבִיבֹתָו" (שמואל א כו ז)
    • "אֲנִי יְשֵׁנָה, וְלִבִּי עֵר; קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק, פִּתְחִי-לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי--שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא-טָל, קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה" (שיר השירים ה ב)
  1. בצירופים שונים: כינוי כבוד למת
    • ומקיים אמונתו לישני עפר (ברכה שניה בתפילות שמנה עשרה)
    • ישני חברון

גיזרון

  • בינוני מן הפועל יָשַׁן לעיל.

צירופים

  • ישן על האף
  • יְשֵׁנֵי עָפָר

מילים נרדפות

  • רדום

ניגודים

תרגום

מידע נוסף השורש ישׁן א ...
השורש ישׁן א

השורש י־שׁ־ן א הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים

י־ש־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָשַׁן או יָשֵׁן יָשֵׁן יִישַׁן שַׁן לִישֹׁן
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל יִשֵּׁן מְיַשֵּׁן יְיַשֵּׁן יַשֵּׁן לְיַשֵּׁן
פֻּעַל יֻשַּׁן מְיֻשַּׁן יְיֻשַּׁן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְיַשֵּׁן מִתְיַשֵּׁן יִתְיַשֵּׁן הִתְיַשֵּׁן לְהִתְיַשֵּׁן


הערות

  • בזמן ההווה, השורש י-ש-ן נוטה לפי משקל "פָּעֵל", יש לומר אפוא; יָשֵׁן, יְשֵׁנָה, יְשֵׁנִים, יְשֵׁנוֹת.
  • בזמן העתיד של בניין קל היו"ד נותרת נחה בנטייה ואינה נשמטת; תִּישַׁנָּה, תִּישַׁן, תִּישְׁנִי וכו'...
  • בזמן העבר ישנן שתי דרכי הטיה:

1.לפי מרבית הפעלים, חוץ מגוף נסתר: "הצורות הנוטות מנוקדות ברגיל בדיוק כמו אחיותיהן במשקל פָּעַל: יָשַׁנְתִּי (כמו כָּתַבְתִּי), גָּדְלָה (כמו שָׁמְרָה), חֲפַצְתֶּם (כמו אֲכַלְתֶּם). לעומתן צורת עבר נסתר משמרת את תנועת המשקל".

2.לפי צורת ההווה: "משקל אחר הוא דָּבֵק, חָפֵץ (משקל פָּעֵל); וצורות אלו משמשות בלשון המקרא גם לזמן עבר".

(כללי האקדמיה בפעלי המצב הניטים על דרך משקל "פָּעֵל", כדוגמת: חָפֵץ, זָקֵן, גָּדֵל, יָשֵׁן, לָמֵד וכו'... )

סגירה

יָשָׁן

מידע נוסף ניתוח דקדוקי ...
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאישן
הגייה*yashan'
חלק דיברתואר
מיןזכר
שורשי־שׁ־ן ב, גזרת נפ"יו
דרך תצורהמשקל קָטָל
נטיותר׳ יְשָׁנִים
סגירה
  1. דבר הקיים זמן רב.
    • "וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן, נוֹשָׁן; וְיָשָׁן, מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ" (ויקרא כו י)
    • זהו אחד הספרים הישנים ביותר בביתי.

צירופים

מילים נרדפות

ניגודים

תרגום

ראו גם

יִשֵּׁן א

מידע נוסף ניתוח דקדוקי – פועל ...
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאישן
שורש וגזרהי־שׁ־ן א, גזרת נפ"יו
בנייןפִּעֵל
סגירה
  1. לשון המקרא הרדים.
    • וַתְּיַשְּׁנֵהוּ עַל־בִּרְכֶיהָ, וַתִּקְרָא לָאִישׁ; וַתְּגַלַּח אֶת־שֶׁבַע מַחְלְפוֹת רֹאשׁוֹ, וַתָּחֶל לְעַנּוֹתוֹ – וַיָּסַר כֹּחוֹ מֵעָלָיו.“ (שופטים טז, פסוק יט)

גיזרון

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מילים נרדפות

  • הרדים

תרגום

  • אנגלית: lull‏‏‏‏
מידע נוסף השורש ישׁן א ...
השורש ישׁן א

השורש י־שׁ־ן א הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים

י־ש־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָשַׁן או יָשֵׁן יָשֵׁן יִישַׁן שַׁן לִישֹׁן
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל יִשֵּׁן מְיַשֵּׁן יְיַשֵּׁן יַשֵּׁן לְיַשֵּׁן
פֻּעַל יֻשַּׁן מְיֻשַּׁן יְיֻשַּׁן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְיַשֵּׁן מִתְיַשֵּׁן יִתְיַשֵּׁן הִתְיַשֵּׁן לְהִתְיַשֵּׁן


הערות

  • בזמן ההווה, השורש י-ש-ן נוטה לפי משקל "פָּעֵל", יש לומר אפוא; יָשֵׁן, יְשֵׁנָה, יְשֵׁנִים, יְשֵׁנוֹת.
  • בזמן העתיד של בניין קל היו"ד נותרת נחה בנטייה ואינה נשמטת; תִּישַׁנָּה, תִּישַׁן, תִּישְׁנִי וכו'...
  • בזמן העבר ישנן שתי דרכי הטיה:

1.לפי מרבית הפעלים, חוץ מגוף נסתר: "הצורות הנוטות מנוקדות ברגיל בדיוק כמו אחיותיהן במשקל פָּעַל: יָשַׁנְתִּי (כמו כָּתַבְתִּי), גָּדְלָה (כמו שָׁמְרָה), חֲפַצְתֶּם (כמו אֲכַלְתֶּם). לעומתן צורת עבר נסתר משמרת את תנועת המשקל".

2.לפי צורת ההווה: "משקל אחר הוא דָּבֵק, חָפֵץ (משקל פָּעֵל); וצורות אלו משמשות בלשון המקרא גם לזמן עבר".

(כללי האקדמיה בפעלי המצב הניטים על דרך משקל "פָּעֵל", כדוגמת: חָפֵץ, זָקֵן, גָּדֵל, יָשֵׁן, לָמֵד וכו'... )

סגירה

יִשֵּׁן ב

מידע נוסף ניתוח דקדוקי – פועל ...
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאישן
שורש וגזרהי־שׁ־ן ב, גזרת נפ"יו
בנייןפִּעֵל
סגירה
  1. השאיר במתכוון דבר־מה במצבו ללא התערבות על־מנת שהזמן יתן בו את אותותיו.
    • ”בִּזְמַן שֶׁהֵן שֶׁל גֶּמִי, מְיַשְּׁנָן כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, אוֹ חוֹלְטָן בַּחַמִּים.“ (משנה, מסכת טהרותפרק י, משנה ח)
    • יהודה אנין־טעם הוא, ומיישן בשר ויין במרתפו.

נגזרות

מילים נרדפות

  • הבשיל

תרגום

  • אנגלית: age‏‏‏‏
מידע נוסף השורש ישׁן ב ...
השורש ישׁן ב

השורש י־שׁ־ן ב הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים

י־שׁ־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל נוֹשַׁן נוֹשָׁן יִוָּשֵׁן הִוָּשֵׁן לְהִוָּשֵׁן
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל יִשֵּׁן מְיַשֵּׁן יְיַשֵּׁן יַשֵּׁן לְיַשֵּׁן
פֻּעַל יֻשַּׁן מְיֻשַּׁן יְיֻשַּׁן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל נִתְיַשֵּׁן מִתְיַשֵּׁן יִתְיַשֵּׁן הִתְיַשֵּׁן להִתְיַשֵּׁן
סגירה

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.