מידע נוסף ניתוח דקדוקי - פועל ...
סגירה
- היה שרוי במצב של שינה.
- ”וַיַּפֵּל יהוה אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל־הָאָדָם, וַיִּישָׁן; וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו, וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה.“ (בראשית ב, פסוק כא)
- "בְּחֻמָּם אָשִׁית אֶת־מִשְׁתֵּיהֶם, וְהִשְׁכַּרְתִּים לְמַעַן יַעֲלֹזוּ; וְיָשְׁנוּ שְׁנַת־עוֹלָם, וְלֹא יָקִיצוּ – נְאֻם יהוה." (נא)
- ”עוּרָה לָמָּה תִישַׁן אֲדֹנָי; הָקִיצָה אַל־תִּזְנַח לָנֶצַח.“ (תהלים מד, פסוק כד)
- ”כִּי־עַתָּה שָׁכַבְתִּי, וְאֶשְׁקוֹט; יָשַׁנְתִּי, אָז יָנוּחַ לִי.“ (איוב ג, פסוק יג)
- ”יָשְׁנוּ מִקְצָתָן, יֹאכֵלוּ; כֻּלָּן, לֹא יֹאכֵלוּ; רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, נִתְנַמְנְמוּ, יֹאכֵלוּ; נִרְדְּמוּ, לֹא יֹאכֵלוּ.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק יג, משנה ח)
- ”הַיָּשֵׁן תַּחַת הַמִּטָּה בַּסֻּכָּה, לֹא יָצָה יְדֵי חוֹבָתוֹ; אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, נוֹהֲגִין הָיִינוּ, שֶׁהָיִינוּ יְשֵׁנִים תַּחַת הַמִּטָּה בִּפְנֵי הַזְּקֵנִים, וְלֹא אָמְרוּ לָנוּ דָבָר.“ (משנה, מסכת סוכה – פרק ב, משנה א)
- ”רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לֹא יִרְעֶה רַוָּק בְּהֵמָה, וְלֹא יִישְׁנוּ שְׁנֵי רַוָּקִים בְּטַלִּית אֶחָת; וַחֲכָמִים מַתִּירִין.“ (משנה, מסכת קידושין – פרק ד, משנה ד)
- ”עֶשֶׂר טַלִּיּוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ, יָשַׁן עַל גַּבֵּי הָעֶלְיוֹנָה, כֻּלָּן טְמֵאוֹת.“ (משנה, מסכת זבים – פרק ד, משנה ה)
מידע נוסף
- אחד הפעלים הנוטים בהווה במשקל פָּעֵל ולא במשקל פּוֹעֵל (כגון, שׁוֹמֵר, הוֹלֵך). פעלים אחרים הם: זָקֵן, גָּדֵל, חָפֵץ, רָעֵב, עָרֵב, דָּבֵק, לָמֵד.
מידע נוסף השורש ישׁן א ...
השורש ישׁן א |
השורש י־שׁ־ן א הוא שורש מגזרת נפ"יו.
נטיות הפעלים
י־ש־ן |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
יָשַׁן או יָשֵׁן |
יָשֵׁן |
יִישַׁן |
שַׁן |
לִישֹׁן |
נִפְעַל |
|
|
|
|
|
הִפְעִיל |
|
|
|
|
|
הֻפְעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
יִשֵּׁן |
מְיַשֵּׁן |
יְיַשֵּׁן |
יַשֵּׁן |
לְיַשֵּׁן |
פֻּעַל |
יֻשַּׁן |
מְיֻשַּׁן |
יְיֻשַּׁן |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְיַשֵּׁן |
מִתְיַשֵּׁן |
יִתְיַשֵּׁן |
הִתְיַשֵּׁן |
לְהִתְיַשֵּׁן |
הערות
- בזמן ההווה, השורש י-ש-ן נוטה לפי משקל "פָּעֵל", יש לומר אפוא; יָשֵׁן, יְשֵׁנָה, יְשֵׁנִים, יְשֵׁנוֹת.
- בזמן העתיד של בניין קל היו"ד נותרת נחה בנטייה ואינה נשמטת; תִּישַׁנָּה, תִּישַׁן, תִּישְׁנִי וכו'...
- בזמן העבר ישנן שתי דרכי הטיה:
1.לפי מרבית הפעלים, חוץ מגוף נסתר: "הצורות הנוטות מנוקדות ברגיל בדיוק כמו אחיותיהן במשקל פָּעַל: יָשַׁנְתִּי (כמו כָּתַבְתִּי), גָּדְלָה (כמו שָׁמְרָה), חֲפַצְתֶּם (כמו אֲכַלְתֶּם). לעומתן צורת עבר נסתר משמרת את תנועת המשקל".
2.לפי צורת ההווה: "משקל אחר הוא דָּבֵק, חָפֵץ (משקל פָּעֵל); וצורות אלו משמשות בלשון המקרא גם לזמן עבר".
(כללי האקדמיה בפעלי המצב הניטים על דרך משקל "פָּעֵל", כדוגמת: חָפֵץ, זָקֵן, גָּדֵל, יָשֵׁן, לָמֵד וכו'... ) |
|
סגירה
מידע נוסף ניתוח דקדוקי ...
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | ישן |
הגייה* | yashen |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | י־שׁ־ן א
, גזרת נפ"יו |
דרך תצורה | משקל קָטֵל |
נטיות | ר׳ יְשֵׁנִים |
סגירה
- שרוי במצב של שינה.
- "וַיָּבֹא דָוִד וַאֲבִישַׁי אֶל-הָעָם, לַיְלָה, וְהִנֵּה שָׁאוּל שֹׁכֵב יָשֵׁן בַּמַּעְגָּל, וַחֲנִיתוֹ מְעוּכָה-בָאָרֶץ מְרַאֲשֹׁתָו; וְאַבְנֵר וְהָעָם, שֹׁכְבִים סְבִיבֹתָו" (שמואל א כו ז)
- "אֲנִי יְשֵׁנָה, וְלִבִּי עֵר; קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק, פִּתְחִי-לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי--שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא-טָל, קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה" (שיר השירים ה ב)
- בצירופים שונים: כינוי כבוד למת
- ומקיים אמונתו לישני עפר (ברכה שניה בתפילות שמנה עשרה)
- ישני חברון
גיזרון
- בינוני מן הפועל יָשַׁן לעיל.
צירופים
- ישן על האף
- יְשֵׁנֵי עָפָר
תרגום
מידע נוסף השורש ישׁן א ...
השורש ישׁן א |
השורש י־שׁ־ן א הוא שורש מגזרת נפ"יו.
נטיות הפעלים
י־ש־ן |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
יָשַׁן או יָשֵׁן |
יָשֵׁן |
יִישַׁן |
שַׁן |
לִישֹׁן |
נִפְעַל |
|
|
|
|
|
הִפְעִיל |
|
|
|
|
|
הֻפְעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
יִשֵּׁן |
מְיַשֵּׁן |
יְיַשֵּׁן |
יַשֵּׁן |
לְיַשֵּׁן |
פֻּעַל |
יֻשַּׁן |
מְיֻשַּׁן |
יְיֻשַּׁן |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְיַשֵּׁן |
מִתְיַשֵּׁן |
יִתְיַשֵּׁן |
הִתְיַשֵּׁן |
לְהִתְיַשֵּׁן |
הערות
- בזמן ההווה, השורש י-ש-ן נוטה לפי משקל "פָּעֵל", יש לומר אפוא; יָשֵׁן, יְשֵׁנָה, יְשֵׁנִים, יְשֵׁנוֹת.
- בזמן העתיד של בניין קל היו"ד נותרת נחה בנטייה ואינה נשמטת; תִּישַׁנָּה, תִּישַׁן, תִּישְׁנִי וכו'...
- בזמן העבר ישנן שתי דרכי הטיה:
1.לפי מרבית הפעלים, חוץ מגוף נסתר: "הצורות הנוטות מנוקדות ברגיל בדיוק כמו אחיותיהן במשקל פָּעַל: יָשַׁנְתִּי (כמו כָּתַבְתִּי), גָּדְלָה (כמו שָׁמְרָה), חֲפַצְתֶּם (כמו אֲכַלְתֶּם). לעומתן צורת עבר נסתר משמרת את תנועת המשקל".
2.לפי צורת ההווה: "משקל אחר הוא דָּבֵק, חָפֵץ (משקל פָּעֵל); וצורות אלו משמשות בלשון המקרא גם לזמן עבר".
(כללי האקדמיה בפעלי המצב הניטים על דרך משקל "פָּעֵל", כדוגמת: חָפֵץ, זָקֵן, גָּדֵל, יָשֵׁן, לָמֵד וכו'... ) |
|
סגירה
מידע נוסף ניתוח דקדוקי ...
סגירה
- דבר הקיים זמן רב.
- "וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן, נוֹשָׁן; וְיָשָׁן, מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ" (ויקרא כו י)
- זהו אחד הספרים הישנים ביותר בביתי.
מידע נוסף ניתוח דקדוקי - פועל ...
סגירה
- לשון המקרא הרדים.
- ”וַתְּיַשְּׁנֵהוּ עַל־בִּרְכֶיהָ, וַתִּקְרָא לָאִישׁ; וַתְּגַלַּח אֶת־שֶׁבַע מַחְלְפוֹת רֹאשׁוֹ, וַתָּחֶל לְעַנּוֹתוֹ – וַיָּסַר כֹּחוֹ מֵעָלָיו.“ (שופטים טז, פסוק יט)
תרגום
מידע נוסף השורש ישׁן א ...
השורש ישׁן א |
השורש י־שׁ־ן א הוא שורש מגזרת נפ"יו.
נטיות הפעלים
י־ש־ן |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
יָשַׁן או יָשֵׁן |
יָשֵׁן |
יִישַׁן |
שַׁן |
לִישֹׁן |
נִפְעַל |
|
|
|
|
|
הִפְעִיל |
|
|
|
|
|
הֻפְעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
יִשֵּׁן |
מְיַשֵּׁן |
יְיַשֵּׁן |
יַשֵּׁן |
לְיַשֵּׁן |
פֻּעַל |
יֻשַּׁן |
מְיֻשַּׁן |
יְיֻשַּׁן |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְיַשֵּׁן |
מִתְיַשֵּׁן |
יִתְיַשֵּׁן |
הִתְיַשֵּׁן |
לְהִתְיַשֵּׁן |
הערות
- בזמן ההווה, השורש י-ש-ן נוטה לפי משקל "פָּעֵל", יש לומר אפוא; יָשֵׁן, יְשֵׁנָה, יְשֵׁנִים, יְשֵׁנוֹת.
- בזמן העתיד של בניין קל היו"ד נותרת נחה בנטייה ואינה נשמטת; תִּישַׁנָּה, תִּישַׁן, תִּישְׁנִי וכו'...
- בזמן העבר ישנן שתי דרכי הטיה:
1.לפי מרבית הפעלים, חוץ מגוף נסתר: "הצורות הנוטות מנוקדות ברגיל בדיוק כמו אחיותיהן במשקל פָּעַל: יָשַׁנְתִּי (כמו כָּתַבְתִּי), גָּדְלָה (כמו שָׁמְרָה), חֲפַצְתֶּם (כמו אֲכַלְתֶּם). לעומתן צורת עבר נסתר משמרת את תנועת המשקל".
2.לפי צורת ההווה: "משקל אחר הוא דָּבֵק, חָפֵץ (משקל פָּעֵל); וצורות אלו משמשות בלשון המקרא גם לזמן עבר".
(כללי האקדמיה בפעלי המצב הניטים על דרך משקל "פָּעֵל", כדוגמת: חָפֵץ, זָקֵן, גָּדֵל, יָשֵׁן, לָמֵד וכו'... ) |
|
סגירה
מידע נוסף ניתוח דקדוקי - פועל ...
סגירה
- השאיר במתכוון דבר־מה במצבו ללא התערבות על־מנת שהזמן יתן בו את אותותיו.
- ”בִּזְמַן שֶׁהֵן שֶׁל גֶּמִי, מְיַשְּׁנָן כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, אוֹ חוֹלְטָן בַּחַמִּים.“ (משנה, מסכת טהרות – פרק י, משנה ח)
- יהודה אנין־טעם הוא, ומיישן בשר ויין במרתפו.
נגזרות
- יִשּׁוּן
- יֻשַׁן (צורת הסביל)
תרגום
מידע נוסף השורש ישׁן ב ...
השורש ישׁן ב |
השורש י־שׁ־ן ב הוא שורש מגזרת נפ"יו.
נטיות הפעלים
י־שׁ־ן |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
|
|
|
|
|
נִפְעַל |
נוֹשַׁן |
נוֹשָׁן |
יִוָּשֵׁן |
הִוָּשֵׁן |
לְהִוָּשֵׁן |
הִפְעִיל |
|
|
|
|
|
הֻפְעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
יִשֵּׁן |
מְיַשֵּׁן |
יְיַשֵּׁן |
יַשֵּׁן |
לְיַשֵּׁן |
פֻּעַל |
יֻשַּׁן |
מְיֻשַּׁן |
יְיֻשַּׁן |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
נִתְיַשֵּׁן |
מִתְיַשֵּׁן |
יִתְיַשֵּׁן |
הִתְיַשֵּׁן |
להִתְיַשֵּׁן |
|
|
סגירה