ישן

יָשַׁן

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	ישן
שורש וגזרה	י־שׁ־ן א , גזרת נפ"יו
בניין	פָּעַל (קַל)

1. היה שרוי במצב של שינה.

   • ”וַיַּפֵּל יהוה אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל־הָאָדָם, וַיִּישָׁן; וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו, וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה.“ (בראשית ב, פסוק כא)
   • "בְּחֻמָּם אָשִׁית אֶת־מִשְׁתֵּיהֶם, וְהִשְׁכַּרְתִּים לְמַעַן יַעֲלֹזוּ; וְיָשְׁנוּ שְׁנַת־עוֹלָם, וְלֹא יָקִיצוּ – נְאֻם יהוה." (נא)
   • ”עוּרָה לָמָּה תִישַׁן אֲדֹנָי; הָקִיצָה אַל־תִּזְנַח לָנֶצַח.“ (תהלים מד, פסוק כד)
   • ”כִּי־עַתָּה שָׁכַבְתִּי, וְאֶשְׁקוֹט; יָשַׁנְתִּי, אָז יָנוּחַ לִי.“ (איוב ג, פסוק יג)
   • ”יָשְׁנוּ מִקְצָתָן, יֹאכֵלוּ; כֻּלָּן, לֹא יֹאכֵלוּ; רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, נִתְנַמְנְמוּ, יֹאכֵלוּ; נִרְדְּמוּ, לֹא יֹאכֵלוּ.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק יג, משנה ח)
   • ”הַיָּשֵׁן תַּחַת הַמִּטָּה בַּסֻּכָּה, לֹא יָצָה יְדֵי חוֹבָתוֹ; אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, נוֹהֲגִין הָיִינוּ, שֶׁהָיִינוּ יְשֵׁנִים תַּחַת הַמִּטָּה בִּפְנֵי הַזְּקֵנִים, וְלֹא אָמְרוּ לָנוּ דָבָר.“ (משנה, מסכת סוכה – פרק ב, משנה א)
   • ”רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לֹא יִרְעֶה רַוָּק בְּהֵמָה, וְלֹא יִישְׁנוּ שְׁנֵי רַוָּקִים בְּטַלִּית אֶחָת; וַחֲכָמִים מַתִּירִין.“ (משנה, מסכת קידושין – פרק ד, משנה ד)
   • ”עֶשֶׂר טַלִּיּוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ, יָשַׁן עַל גַּבֵּי הָעֶלְיוֹנָה, כֻּלָּן טְמֵאוֹת.“ (משנה, מסכת זבים – פרק ד, משנה ה)

גיזרון

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

צירופים

• ישן על האף

נגזרות

• ישנוני
• שֵׁנָה

מילים נרדפות

• נם
• נרדם

ניגודים

• הקיץ
• התעורר
• יקץ
• נֵעוֹר

תרגום

• אנגלית: sleep‏‏‏‏
• ערבית: نَامَ‏‏‏‏ (נַאמַ)
• צרפתית: dormir‏‏‏‏
• רוסית: спать‏‏‏‏

מידע נוסף

• אחד הפעלים הנוטים בהווה במשקל פָּעֵל ולא במשקל פּוֹעֵל (כגון, שׁוֹמֵר, הוֹלֵך). פעלים אחרים הם: זָקֵן, גָּדֵל, חָפֵץ, רָעֵב, עָרֵב, דָּבֵק, לָמֵד.

השורש ישׁן א

השורש י־שׁ־ן א הוא שורש מגזרת נפ"יו. נטיות הפעלים י־ש־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל יָשַׁן או יָשֵׁן יָשֵׁן יִישַׁן שַׁן לִישֹׁן נִפְעַל הִפְעִיל הֻפְעַל -אין- -אין- פִּעֵל יִשֵּׁן מְיַשֵּׁן יְיַשֵּׁן יַשֵּׁן לְיַשֵּׁן פֻּעַל יֻשַּׁן מְיֻשַּׁן יְיֻשַּׁן -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִתְיַשֵּׁן מִתְיַשֵּׁן יִתְיַשֵּׁן הִתְיַשֵּׁן לְהִתְיַשֵּׁן הערות בזמן ההווה, השורש י-ש-ן נוטה לפי משקל "פָּעֵל", יש לומר אפוא; יָשֵׁן, יְשֵׁנָה, יְשֵׁנִים, יְשֵׁנוֹת. בזמן העתיד של בניין קל היו"ד נותרת נחה בנטייה ואינה נשמטת; תִּישַׁנָּה, תִּישַׁן, תִּישְׁנִי וכו'... בזמן העבר ישנן שתי דרכי הטיה: 1.לפי מרבית הפעלים, חוץ מגוף נסתר: "הצורות הנוטות מנוקדות ברגיל בדיוק כמו אחיותיהן במשקל פָּעַל: יָשַׁנְתִּי (כמו כָּתַבְתִּי), גָּדְלָה (כמו שָׁמְרָה), חֲפַצְתֶּם (כמו אֲכַלְתֶּם). לעומתן צורת עבר נסתר משמרת את תנועת המשקל". 2.לפי צורת ההווה: "משקל אחר הוא דָּבֵק, חָפֵץ (משקל פָּעֵל); וצורות אלו משמשות בלשון המקרא גם לזמן עבר". (כללי האקדמיה בפעלי המצב הניטים על דרך משקל "פָּעֵל", כדוגמת: חָפֵץ, זָקֵן, גָּדֵל, יָשֵׁן, לָמֵד וכו'... )

יָשֵׁן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ישן
הגייה*	yashen
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	י־שׁ־ן א , גזרת נפ"יו
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות	ר׳ יְשֵׁנִים

1. שרוי במצב של שינה.

   • "וַיָּבֹא דָוִד וַאֲבִישַׁי אֶל-הָעָם, לַיְלָה, וְהִנֵּה שָׁאוּל שֹׁכֵב יָשֵׁן בַּמַּעְגָּל, וַחֲנִיתוֹ מְעוּכָה-בָאָרֶץ מְרַאֲשֹׁתָו; וְאַבְנֵר וְהָעָם, שֹׁכְבִים סְבִיבֹתָו" (שמואל א כו ז)
   • "אֲנִי יְשֵׁנָה, וְלִבִּי עֵר; קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק, פִּתְחִי-לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי--שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא-טָל, קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה" (שיר השירים ה ב)

1. בצירופים שונים: כינוי כבוד למת

   • ומקיים אמונתו לישני עפר (ברכה שניה בתפילות שמנה עשרה)
   • ישני חברון

גיזרון

• בינוני מן הפועל יָשַׁן לעיל.

צירופים

• ישן על האף
• יְשֵׁנֵי עָפָר

מילים נרדפות

• רדום

ניגודים

• עֵר

תרגום

• אנגלית: asleep‏‏‏‏
• ערבית: نَائِم‏‏‏‏ (נַאִים)
• צרפתית: dormant‏‏‏‏

השורש ישׁן א

השורש י־שׁ־ן א הוא שורש מגזרת נפ"יו. נטיות הפעלים י־ש־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל יָשַׁן או יָשֵׁן יָשֵׁן יִישַׁן שַׁן לִישֹׁן נִפְעַל הִפְעִיל הֻפְעַל -אין- -אין- פִּעֵל יִשֵּׁן מְיַשֵּׁן יְיַשֵּׁן יַשֵּׁן לְיַשֵּׁן פֻּעַל יֻשַּׁן מְיֻשַּׁן יְיֻשַּׁן -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִתְיַשֵּׁן מִתְיַשֵּׁן יִתְיַשֵּׁן הִתְיַשֵּׁן לְהִתְיַשֵּׁן הערות בזמן ההווה, השורש י-ש-ן נוטה לפי משקל "פָּעֵל", יש לומר אפוא; יָשֵׁן, יְשֵׁנָה, יְשֵׁנִים, יְשֵׁנוֹת. בזמן העתיד של בניין קל היו"ד נותרת נחה בנטייה ואינה נשמטת; תִּישַׁנָּה, תִּישַׁן, תִּישְׁנִי וכו'... בזמן העבר ישנן שתי דרכי הטיה: 1.לפי מרבית הפעלים, חוץ מגוף נסתר: "הצורות הנוטות מנוקדות ברגיל בדיוק כמו אחיותיהן במשקל פָּעַל: יָשַׁנְתִּי (כמו כָּתַבְתִּי), גָּדְלָה (כמו שָׁמְרָה), חֲפַצְתֶּם (כמו אֲכַלְתֶּם). לעומתן צורת עבר נסתר משמרת את תנועת המשקל". 2.לפי צורת ההווה: "משקל אחר הוא דָּבֵק, חָפֵץ (משקל פָּעֵל); וצורות אלו משמשות בלשון המקרא גם לזמן עבר". (כללי האקדמיה בפעלי המצב הניטים על דרך משקל "פָּעֵל", כדוגמת: חָפֵץ, זָקֵן, גָּדֵל, יָשֵׁן, לָמֵד וכו'... )

יָשָׁן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ישן
הגייה*	yashan'
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	י־שׁ־ן ב , גזרת נפ"יו
דרך תצורה	משקל קָטָל
נטיות	ר׳ יְשָׁנִים

1. דבר הקיים זמן רב.

   • "וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן, נוֹשָׁן; וְיָשָׁן, מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ" (ויקרא כו י)
   • זהו אחד הספרים הישנים ביותר בביתי.

צירופים

• יין ישן
• ישן נושן
• ישן מפני חדש תוציאו

מילים נרדפות

• עתיק
• קָדוּם

ניגודים

• חָדָשׁ
• טרי

תרגום

• אנגלית: old‏‏‏‏
• יידיש: אַלט‏‏‏‏
• ערבית: قديم‏‏‏‏
• צרפתית: vieux‏‏‏‏
• רוסית: старый‏‏‏‏

ראו גם

• ותיק
• זָקֵן

יִשֵּׁן א

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	ישן
שורש וגזרה	י־שׁ־ן א , גזרת נפ"יו
בניין	פִּעֵל

1. לשון המקרא הרדים.

   • ”וַתְּיַשְּׁנֵהוּ עַל־בִּרְכֶיהָ, וַתִּקְרָא לָאִישׁ; וַתְּגַלַּח אֶת־שֶׁבַע מַחְלְפוֹת רֹאשׁוֹ, וַתָּחֶל לְעַנּוֹתוֹ – וַיָּסַר כֹּחוֹ מֵעָלָיו.“ (שופטים טז, פסוק יט)

גיזרון

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מילים נרדפות

• הרדים

תרגום

• אנגלית: lull‏‏‏‏

השורש ישׁן א

השורש י־שׁ־ן א הוא שורש מגזרת נפ"יו. נטיות הפעלים י־ש־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל יָשַׁן או יָשֵׁן יָשֵׁן יִישַׁן שַׁן לִישֹׁן נִפְעַל הִפְעִיל הֻפְעַל -אין- -אין- פִּעֵל יִשֵּׁן מְיַשֵּׁן יְיַשֵּׁן יַשֵּׁן לְיַשֵּׁן פֻּעַל יֻשַּׁן מְיֻשַּׁן יְיֻשַּׁן -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִתְיַשֵּׁן מִתְיַשֵּׁן יִתְיַשֵּׁן הִתְיַשֵּׁן לְהִתְיַשֵּׁן הערות בזמן ההווה, השורש י-ש-ן נוטה לפי משקל "פָּעֵל", יש לומר אפוא; יָשֵׁן, יְשֵׁנָה, יְשֵׁנִים, יְשֵׁנוֹת. בזמן העתיד של בניין קל היו"ד נותרת נחה בנטייה ואינה נשמטת; תִּישַׁנָּה, תִּישַׁן, תִּישְׁנִי וכו'... בזמן העבר ישנן שתי דרכי הטיה: 1.לפי מרבית הפעלים, חוץ מגוף נסתר: "הצורות הנוטות מנוקדות ברגיל בדיוק כמו אחיותיהן במשקל פָּעַל: יָשַׁנְתִּי (כמו כָּתַבְתִּי), גָּדְלָה (כמו שָׁמְרָה), חֲפַצְתֶּם (כמו אֲכַלְתֶּם). לעומתן צורת עבר נסתר משמרת את תנועת המשקל". 2.לפי צורת ההווה: "משקל אחר הוא דָּבֵק, חָפֵץ (משקל פָּעֵל); וצורות אלו משמשות בלשון המקרא גם לזמן עבר". (כללי האקדמיה בפעלי המצב הניטים על דרך משקל "פָּעֵל", כדוגמת: חָפֵץ, זָקֵן, גָּדֵל, יָשֵׁן, לָמֵד וכו'... )

יִשֵּׁן ב

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	ישן
שורש וגזרה	י־שׁ־ן ב , גזרת נפ"יו
בניין	פִּעֵל

1. השאיר במתכוון דבר־מה במצבו ללא התערבות על־מנת שהזמן יתן בו את אותותיו.

   • ”בִּזְמַן שֶׁהֵן שֶׁל גֶּמִי, מְיַשְּׁנָן כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, אוֹ חוֹלְטָן בַּחַמִּים.“ (משנה, מסכת טהרות – פרק י, משנה ח)
   • יהודה אנין־טעם הוא, ומיישן בשר ויין במרתפו.

נגזרות

• יִשּׁוּן
• יֻשַׁן (צורת הסביל)
  • מְיֻשָּׁן

מילים נרדפות

• הבשיל

תרגום

• אנגלית: age‏‏‏‏

השורש ישׁן ב
השורש י־שׁ־ן ב הוא שורש מגזרת נפ"יו. נטיות הפעלים י־שׁ־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל נִפְעַל נוֹשַׁן נוֹשָׁן יִוָּשֵׁן הִוָּשֵׁן לְהִוָּשֵׁן הִפְעִיל הֻפְעַל -אין- -אין- פִּעֵל יִשֵּׁן מְיַשֵּׁן יְיַשֵּׁן יַשֵּׁן לְיַשֵּׁן פֻּעַל יֻשַּׁן מְיֻשַּׁן יְיֻשַּׁן -אין- -אין- הִתְפַּעֵל נִתְיַשֵּׁן מִתְיַשֵּׁן יִתְיַשֵּׁן הִתְיַשֵּׁן להִתְיַשֵּׁן