רומאריו

רומאריו דה סוזה פריה (בפורטוגזית: Romário de Souza Faria; נולד ב-29 בינואר 1966 בריו דה ז'ניירו), הידוע בשמו הפרטי, רומאריו, הוא כדורגלן עבר ברזילאי. הוא כבש 772 שערים לאורך הקריירה שלו, והוא נחשב לאחד מחלוצי הכדורגל הטובים ביותר בכל הזמנים. רומאריו נבחר על ידי פלה לאחד מ-125 שחקני הכדורגל החיים הטובים בעולם במרץ 2004. רומאריו נבחר לכדורגלן השנה בעולם ב-1994 אחרי שהגיע למקום השני ב-1993.

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

רומאריו
Romário

רומאריו בדיוקן רשמי משנת 2015
מידע אישי
לידה	29 בינואר 1966 (בן 58) ריו דה ז'ניירו שבברזיל
שם מלא	רומאריו דה סוזה פריה
גובה	1.68 מטר
עמדה	חלוץ
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1985–1988 1988–1993 1993–1995 1995–1996 1996 1996–1997 1997 1998–1999 1999–2002 2002–2003 2003 2003–2004 2005–2006 2006 2006 2007–2008 2009 ואסקו דה גאמה פ.ס.וו. איינדהובן ברצלונה פלמנגו ולנסיה פלמנגו ולנסיה פלמנגו ואסקו דה גאמה פלומיננסה אל-סאד פלומיננסה ואסקו דה גאמה מיאמי אדלייד יונייטד ואסקו דה גאמה אמריקה סה"כ 47 (17) 109 (98) 46 (34) 16 (8) 5 (4) 7 (3) 6 (1) 39 (26) 46 (41) 26 (16) 3 (0) 34 (18) 32 (22) 25 (19) 4 (1) 6 (3) 1 (0) 452 (311)
נבחרת לאומית כשחקן
1987–2005 ברזיל 70 (55)
קבוצות כמאמן
2007–2008 ואסקו דה גאמה
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

קריירה

הוא התחיל את הקריירה שלו בואסקו דה גאמה איתה זכה ב-2 אליפויות מחוזיות (1987/88). בין 1988 ל-1993 הוא שיחק בפ.ס.וו. איינדהובן, איתה זכה באליפות הולנד ב-1989, 1991 ו-1992, ובתואר כדורגלן השנה בהולנד ב-1989. ב-1993 עבר לברצלונה, ובעונתו המלאה היחידה בה זכה עמה באליפות הליגה ובתואר מלך השערים, בזכות 30 שערים, ובהם שלושער בקלאסיקו מול ריאל מדריד. בתחילת 1995 חזר לברזיל ושיחק בפלמנגו, בשנתיים הבאות שיחק בוולנסיה ואז חזר לפלמנגו.

ב-2000 חזר לוואסקו דה גאמה וזכה איתה באליפות ברזיל. מ-2002 שיחק בפלומינזה. ב-21 באוקטובר 2004 פוטר מהמועדון אחרי תקרית עם המאמן.

בתאריך ה-29 במרץ 2006 עבר רומאריו לשחק בליגת ה-USL הראשונה לאחר שחתם על חוזה בקבוצת מיאמי, ששחררה אותו מקבוצתו באותו הזמן, ואסקו דה גאמה.

ב-29 בספטמבר 2006 חתם רומאריו בקבוצה האוסטרלית אדלייד יונייטד. בשנת 2007 עבר רומאריו לשחק בקבוצה הברזילאית במטרה להבקיע 1000 שערים במשחקים רשמיים ולא רשמיים במהלך הקריירה, הישג הדומה לזה של פלה.^[1] ביום שני ב-21 במאי 2007 הבקיע רומאריו את שערו ה-1,000 במדי ואסקו דה גאמה בפנדל בדקה ה-48 מול קבוצת ספורט ראסיפה.

בדצמבר 2007 נודע כי רומאריו נכשל בבדיקת סמים^[2] לאחר שנטל תרופה למניעת התקרחות. כתוצאה מכך הושעה החלוץ ל-120 יום.^[3] ב-28 במרץ 2008 הודיע רומאריו על פרישה מכדורגל בגיל 42.^[4]

נבחרת ברזיל

רומאריו שיחק לראשונה בנבחרת ברזיל במסע משחקי ידידות שערכה באירופה, ב-23 במאי 1987 במשחק נגד נבחרת אירלנד. את שערו הראשון במדי ברזיל הבקיע במשחקו השני שהיה נגד נבחרת פינלנד. אוהדי הכדורגל בישראל שהגיעו לאצטדיון רמת גן ב-1 ביוני 1987 זכו לראות את אחד מהכישרונות הגדולים של הכדורגל העולמי בתחילת דרכו, כאשר נבחרת ברזיל הביסה את ישראל 4–0 ורומאריו כבש שני שערים. רומאריו זכה במדליית הכסף באולימפיאדת סיאול ב-1988. יחד עם בבטו בהתקפה, הוביל את הנבחרת לזכייה במונדיאל 1994, וכבש 5 שערים בטורניר. החמיץ את מונדיאל 1998 בגלל פציעה, ולמונדיאל 2002 לא זומן על ידי המאמן לואיס פליפה סקולארי.

ב-28 באפריל 2005, רומאריו שיחק את משחקו האחרון עם נבחרת ברזיל. הוא הבקיע את השער השני בניצחון 3–0 על נבחרת גואטמלה.

לאחר הפרישה מכדורגל

באוקטובר 2010 נבחר רומאריו לבית התחתון של הקונגרס הלאומי של ברזיל מטעם המפלגה הסוציאלית הברזילאית.^[5]

תארים

פ.ס.וו. איינדהובן

• אליפות הולנד (3) 1988/1989, 1990/1991, 1991/1992
• הגביע ההולנדי (2) 1989, 1990

ברצלונה

• אליפות ספרד: 1993/1994

נבחרת ברזיל

• גביע העולם: 1994
• קופה אמריקה (2): 1989, 1997
• גביע הקונפדרציות: 1997

אישיים

• כדורגלן השנה בעולם: 1994
• השחקן המצטיין של המונדיאל: 1994
• הנבחרת המצטיינת של המונדיאל: 1994

אליפות הולנד :1989,1991,1992

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רומאריו בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של רומאריו
• רומאריו, ברשת החברתית פייסבוק
• רומאריו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• רומאריו, באתר Transfermarkt
• רומאריו, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
• רומאריו, באתר Soccerway
• רומאריו, באתר WorldFootball.net
• רומאריו, באתר National Football Teams
• רומאריו, באתר FootballDatabase.eu
• פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
• מיכאל יוכין‏, חלוץ של פעם ביובל: רומאריו חוגג 50, באתר וואלה, 28 בינואר 2016
• רומאריו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

1. ההבדל בין השניים נעוץ בכך שרומאריו כלל במניינו שערים ממשחקי ראווה ומשחקים לא רשמיים, בעוד שבעבור פלה המניין כולל אך ורק שערים במשחקים רשמיים.
2. מיקי שגיא, הלם בברזיל: רומאריו נכשל בבדיקת סמים, באתר ynet, 5 בדצמבר 2007
3. סוכנויות הידיעות, לקח סמים או מנע קרחת?, באתר ynet, 18 בינואר 2008
4. רומאריו הודיע על פרישה מכדורגל, באתר ONE‏, 28 במרץ 2008
5. רומאריו נבחר לקונגרס הברזילאי, באתר ynet, 5 באוקטובר 2010

נבחרת ברזיל – אולימפיאדת סיאול 1988 (מדליית כסף)
1 טפארל • 2 ז'ורז'יניו • 3 בטיסטה • 4 ריקרדו גומש • 5 אדמיר • 6 מאזיניו • 7 ואלדו • 8 ג'ובאני • 9 אדמאר • 10 קארקה • 11 רומאריו • 12 זה קרלוס • 13 אנדרה קרוס • 14 וינק • 15 אלויסיו • 16 מילטון • 17 נטו • 18 ז'ואאו פאולו • 19 אנדראדה • 20 בבטו • מאמן: סילבה		ברזיל

נבחרת ברזיל – קופה אמריקה 1989 (מקום ראשון)
1 טפארל • 2 מאזיניו • 3 מאורו גלבאו • 4 אנדרה קרוז • 5 ברנקו • 6 ריקרדו גומש • 7 בבטו • 8 ג'ובאני • 9 ואלדו • 10 טיטה • 11 רומאריו • 12 אקאצ'יו • 13 ז'וסימאר • 14 אלדאיר • 15 אלמאו • 16 כריסטובאו • 17 דונגה • 18 רנאטו • 19 בלטזאר • 20 סילאס • 21 צ'ארלס • 22 זה קרלוס • מאמן: לזארוני		ברזיל

נבחרת ברזיל – מונדיאל 1990
1 טפארל • 2 ז'ורז'יניו • 3 ריקרדו גומז • 4 דונגה • 5 אלמאו • 6 ברנקו • 7 ביסמרק • 8 ואלדו • 9 קארקה • 10 סילאס • 11 רומאריו • 12 אקצ'יו • 13 מוזר • 14 אלדאיר • 15 מילר • 16 בבטו • 17 רנאטו גאוצ'ו • 18 מאזיניו • 19 ריקרדו רוצ'ה • 20 טיטה • 21 מאורו גלבאו • 22 זה קרלוס • מאמן: לזארוני		ברזיל

נבחרת ברזיל – מונדיאל 1994 (מקום ראשון)
1 טפארל • 2 ז'ורז'יניו • 3 ריקרדו רוצ'ה • 4 רונלדאו • 5 מאורו סילבה • 6 ברנקו • 7 בבטו • 8 דונגה • 9 זיניו • 10 ראיי • 11 רומאריו • 12 זטי • 13 אלדאיר • 14 קאפו • 15 מרסיו סנטוס • 16 לאונרדו • 17 מאזיניו • 18 פאולו סרג'יו • 19 מילר • 20 רונאלדו • 21 ויאולה • 22 גילמאר • מאמן: פריירה		ברזיל

נבחרת ברזיל – קופה אמריקה 1997 (מקום ראשון)
1 טפארל • 2 קאפו • 3 אלדאיר • 4 מרסיו סנטוס • 5 מאורו סילבה • 6 רוברטו קרלוס • 7 ג'ובאני • 8 דונגה • 9 רונאלדו • 10 לאונרדו • 11 רומאריו • 12 קרלוס ז'רמאנו • 13 דז'למיניה • 14 זה מריה • 15 סיילו סילבה • 16 גונזלבס • 17 זה רוברטו • 18 סזאר סמפאיו • 19 פלביו קונסייסאו • 20 דנילסון • 21 אדמונדו • 22 פאולו נוניס • מאמן: זגאלו		ברזיל