Loading AI tools
תרכובת מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קארבאמאזפין (בלועזית: carbamazepine) היא תרופה אנטי-אפילפטית ומייצבת מצב רוח שמשתמשים בה בעיקר בטיפול באפילפסיה ובהפרעה דו-קוטבית וכן בטיפול בתסמונת העצב המשולש. משתמשים בה גם כתרופת off label (תרופה שאינה רשומה להתוויה המקורית) במגוון של התוויות כולל ADHD, סכיזופרניה, כאבי פנטום, תסמונת כאב אזורי מורכב, נוירומיוטוניה והפרעת דחק פוסט-טראומטית.
 | |
| מבנה קארבאמאזפין | |
 | |
| שם IUPAC | |
|---|---|
| 5H-dibenzo[b,f]azepine-5-carboxamide | |
| שמות מסחריים בישראל | |
| טגרטול, טריל, טימוניל | |
| נתונים כימיים | |
| כתיב כימי | C15H12N2O |
| מסה מולרית | 236.269 גרם למול |
| נתונים פרמוקוקינטיים | |
| זמינות ביולוגית | 80% |
| זמן מחצית חיים | 25–65 שעות |
| הפרשה | 2–3% מופרש ללא שינוי בשתן |
| בטיחות | |
| מעמד חוקי | תרופת מרשם, בישראל נכללת בסל הבריאות |
| קטגוריית סיכון בהריון |
קטגוריית סיכון D (אוסטרליה), קטגוריית סיכון D  |
| דרכי מתן | דרך הפה |
| מזהים | |
| קוד ATC |
N03AF01 |
| מספר CAS | 298-46-4 |
| PubChem | 2554 |
| ChemSpider | 2457 |
  | |
סברו שקארבאמאזפין בטוחה לשימוש בזמן היריון לצורך ייצוב מצבי רוח[1], אבל כמו בתרופות אנטי-אפילפטיות אחרות קשורה חשיפה תוך רחמית עם שדרה שסועה[2][3] ובעיות התפתחותיות נוירולוגיות אחרות[4].
בדרך כלל משתמשים בקארבאמאזפין לטיפול בהתקפים אפילפטיים לרבות התקף גלאסטי ובכאב נוירופתי[5]. ניתן, גם, להשתמש בה כתרופת קו שני בהפרעה דו-קוטבית ויחד עם תרופות אנטי-פסיכוטיות בסכיזופרניה[5].
בארצות הברית אישר ה-FDA התוויות באפילפסיה כולל התקפים מוקדיים והתקפי טוני-קלוני, בנירלגיה של העצב המשולש. וכן בהתקפי מאניה ואפיזודות של הפרעה דו-קוטבית I. אף על פי שחסרים נתונים נראה שלקארבאמאזפין יש יעילות דומה לזו של ליתיום בטיפול בהפרעה דו-קוטבית.
תופעות לוואי שכיחות כוללות: נמנום, כאבי ראש ומיגרנות, קואורדינציה מוטורית ובעיות במערכת העיכול. קארבאמאזפין מפחית, בדרך כלל, מאוד את הסבילות לאלכוהול.
תופעות לוואי נפוצות פחות כוללות הפרעה בקצב הלב, ראייה מטושטשת או כפולה ו/או איבוד זמני של תאי דם או טסיות דם ובמקרים נדירים עלולה להיווצר אנמיה אפלסטית. בשימוש רגיל יש הפחתה קטנה בספירת התאים הלבנים. עם זאת במקרים נדירים איבוד טסיות הדם עלול לגרום לסכנת חיים. לעיתים קרובות ממליץ רופא לבצע בדיקות דם תכופות בחודשי השימוש הראשונים בתרופה ואחרי כן שלוש או ארבע בדיקות בשנה. בנוסף לכך עלול קארבאמאזפין להרע מקרים קיימים של תת-פעילות בלוטת התריס ולכן מומלצת בדיקה שנתית של תפקודי בלוטת התריס לאנשים הנוטלים את התרופה.
יש גם דיווחים על תופעות לוואי הקשורות בשמיעה. יש חולים ששומעים צלילים, אחרי שנטלו את התרופה, נמוכים בחצי טון ממה שהם באמת[6][7][8]. כך דו אמצעי יישמע כמו התו סי וכך הלאה. נרשמה גם תופעה הפוכה של תווים הנשמעים גבוה יותר ממה שהם באמת[9][10]. רוב האנשים לא שמים לב לתופעת לוואי לא שגרתית זאת והיא חולפת אחרי שמפסיקים לקחת את התרופה.
קארבאמאזפין מגדיל את יחס הסיכון לחלות בלופוס ב-1.88[11].
לאוקסקארבאזפין, נגזרת של קארבאמאזפין, יש, על פי הדיווחים, פחות תופעות לוואי והן פחות חמורות.
קארבאמאזפין עלול להחמיר אפילפסיה מיוקלונית של גיל הנעורים ולכן חשוב לחשוף היסטוריה של קפיצות, במיוחד כאלה המתרחשות בבוקר, לפני שמתחילים בנטילת התרופה. היא עלולה להחמיר גם סוגים אחרים של התקפים כלליים במיוחד התקפי ניתוק[12].
בנוסף לכך קשרו את קארבאמאזפין לאנומליות קוגניטיביות חמורות כולל האטת EEG [13] ואפופטוזה של התא[14].
יש סיכון בנטילת קארבאמזפין בזמן ההיריון, במיוחד בשלושת החודשים הראשונים. הסיכון גדל כאשר אישה לוקחת יותר מתרופה אנטי-אפילפטית אחת. עם זאת הסיכון אינו גבוה מאוד - עד 4% לעומת 2% אצל נשים בריאות. בערך ל-35-20% מן הנשים יש יותר התקפים בהיריון. זאת בשל השינוי ההורמונלי.
נשים המתכננות להיכנס להיריון צריכות לתכנן זאת עם הרופא, במיוחד אם הן לוקחות יותר מתרופה אנטי-אפילפטית אחת[15]
לקארבאמאזפין יש פוטנציאל גבוה לתגובות בין תרופתיות. יש לנהוג בזהירות בשילובה עם תרופות אחרות, כולל תרופות אנטי-אפילפטיות אחרות ומייצבי מצב רוח[16]. רואים רמות נמוכות יותר של קארבאמאזפין כאשר נוטלים אותה עם פנוברביטל, פניטואין (דילנטין, אפנוטין) או פרימידון (פריזולין). בשל היות קארבאמאזפין ממריץ ציטוכרומי הרי הוא גורם לפינוי מהיר יותר של תרופות רבות ובכך מקטין את הרמה שלהן בדם[17]. תרופות שעוברות שינוי מהיר בגלל קארבאמאזפין כוללות וארפרין, פניטואין, תאופילין וחומצה ולפרואית (דפלפט). תרופות שמפחיתות את רמת קארבאמאזפין או, לחלופין, מגדילות אותה כוללות אריתרומיצין[18], סימטידין, פרופוקסיפן וחוסמי תעלות סידן. קארבאמאזפין גם מגדיל את חילוף החומרים של ההורמונים בגלולות למניעת היריון ולכן מפחית את יעילותן.
קארבאמאזפין ממריץ את מערכת באנזים המיקרוזומלי CYP3A4 בכבד שגורם לחילוף החומרים של קארבאמאזפין עצמו. עם התחלת הטיפול בקארבאמאזפין ניתן לחזות את הרמות בדם והן ממשיכות על פי קו ההתחלה של ערכי פינוי/מחצית החיים של התרופה אצל החולה הספציפי. עם זאת, אחרי שניתן מספיק קארבאמאזפין לרקמת הכבד הפעילות של CYP3A4 גדלה והיא מאיצה את פינוי התרופה ומקטינה את מחצית החיים. תהליך יימשך עם הגדלה במינון אבל יגיע לשיא במשך 5 עד 7 ימים. ייתכן ויהיה צורך בהגדלות במינון בקצב של 200 מ"ג כל שבוע שבועיים כדי להגיע לסף בו יש שליטה בהתקפים. ריכוז קארבאמאזפין יציב מתרחש בדרך כלל בתוך שבועיים שלושה אחרי תחילת נטילת התרופה[19].
המכניזם של פעולת קארבאמאזפין ונגזרותיו מובן באופן יחסי. תעלות נתרן הן הנקבוביות המולקולריות המאפשרות לתאי המוח (נוירונים) לייצר פוטנציאלי פעולה – האירועים החשמליים המאפשרים לנוירונים לתקשר על פני מרחקים גדולים. אחרי שתעלות הנתרן נפתחות כדי להתחיל את פוטנציאלי הפעולה הן מושבתות, ולמעשה התעלות נסגרות. קארבאמאזפין מייצב את מצב ההשבתה של תעלות הנתרן, כלומר, פחות תעלות כאלה עתידות להיפתח, דבר הגורם למוח להיות פחות מרוגש (וסיכוי פחות ליריות - דחפים עצביים). הוכיחו שקארבאמאזפין מגביר את פעולת קולטני GABA העשויים מתת יחידות אלפא1, בטא2, גאמא2[20].
קארבאמאזפין התגלה על ידי הכימאי ולטר שינדלר (Walter Schindler) בבזל, שווייץ ב־1953[21]. שינדלר סינתז את התרופה ב־1960 לפני שהתגלו התכונות האנטי-אפילפטיות שבה. קארבאמאזפין שווקה בתחילה כתרופה נגד נירלגיה של העצב המשולש ב־1962. השתמשו בה כתרופה אנטי-אפילפטית באנגליה מ־1965 והיא אושרה לשימוש בארצות הברית מ־1974.
ב־1971 השתמשו הרופאים טקזאקי והנאוקה (Takezaki and Hanaoka) בקארבאמאזפין על מנת לשלוט במאניה בחולים עמידים לתרופות אנטי-פסיכוטיות (ליתיום עוד לא היה זמין ביפן באותה תקופה). ד"ר אוקומה שעבד באופן עצמאי עשה אותו דבר בהצלחה. היות שהם היו גם אפילפטולוגים הם הכירו את ההשפעות האנטי-אגרסיביים של תרופה זו. חקרו את קארבאמאזפין לשימוש בהפרעה דו-קוטבית במשך 1970[22].
מוכרים קארבאמאזפין בארץ בשמות טגרטול, טריל, קארבי, טגרטול CR, טריל CR וטימוניל רטרד.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
