Loading AI tools
בדיקת מעבדה על פי דגימת דם מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בדיקת דם היא בדיקת מעבדה רפואית המבוצעת בדגימה של דם שנלקחת מגוף חי ומאפשרת להגביר יכולת אבחון מצב מחלה וכן להבין את תפקודו של נותן הדגימה.
היות שהדם מעביר חמצן וחומרים אחרים לכל חלקי הגוף, אוסף את חומרי הפסולת השונים מהגוף, ומנקז אותם לאברי ההפרשה, מושפע הרכב הדם ממספר גדול של תופעות וגורם למגוון רחב של מחלות. לפיכך, בדיקות דם הן הליכים נפוצים מאוד במסגרת בדיקות רפואיות.
דגימת דם נלקחת מווריד נוח לגישה, לרוב בקרבת מרפק היד. אצל ילדים לעיתים ניתן לקחת דגימת דם מכרית האצבע (או מן העקב אצל יילודים), כתלות בסוג הבדיקה. בבדיקות דם לבדיקת סוכר באמצעות ערכה אישית נלקחת דגימת הדם מכרית האצבע, גם במבוגרים. לצורך בדיקות פתולוגיות ניתן לבצע בדיקות דם מסוימות גם בדגימת דם שנלקחת מגוף מת.
בבדיקות דם שגרתיות בודקים בין היתר, במסגרת ספירת הדם את הכמויות של כדוריות הדם הלבנות (לויקוציטים) ותת-הסוגים שלהם (נויטרופילים, לימפוציטים, אאוזינופילים, באזופילים, מונוציטים), ושל כדוריות הדם האדומות (האריתרוציטים) וחלבונים הקשורים להם כמו המוגלובין. ובמסגרת כימיה בדם בודקים את ריכוזם של חומרים שונים כמו גלוקוז, שתנן, חומצת שתן, סידן, כולסטרול (HDL ו-LDL), טריגליצרידים ויטמין B12 ועוד. כמו כן ניתן למצוא כמות האנזים G6PD. בדיקות סקר גנטיות נעשות באמצעות בדיקת דם מיוחדת. ניתן גם לבצע בדיקות דם לבדיקת רמת ההורמונים.
בשנים האחרונות בוצעו מחקרים שמטרתם לקשור ממצאי בדיקות דם מסוג CTC עם מצב חולי הסרטן. מחקרים אלו טרם הובשלו ובדיקות אלו אינן נחשבות לאמינות.
את בדיקת הדם מבצעים בישיבה לאחר איתור ווריד גלוי וחיטוי האזור בעזרת אלכוהול. את המחט יש להוציא בזהירות, תוך כיסוי אזור המחט ולקיחת הדגימה באמצעות צמר גפן או בד, לאחר הוצאת המחט יש להשאיר את הצמר גפן או הבד לעוד כ-5–10 דקות ולוודא כי האדם שנלקחה ממנו דגימת הדם ממשיך לשבת ומרגיש טוב. במידה ולאותו אדם היסטוריית התעלפויות קודמות מבדיקות דם ניתן להשכיבו במיטה.
ערכי הנורמה בבדיקת דם היא רשימה המקובלת על רופאים. הערכים נקבעים לאחר מחקרי סריקה מעמיקים הבודקים סטטיסטית את השפעת הערכים של בדיקות הדם על מקרי תחלואה ומקרי מוות. למרות זאת קיימות פרשנויות של מחקרים קליניים, הגורמות לחלק מהרופאים לקבוע ערכי נורמה שונים.
שם הבדיקה | יחידות | ערכים נורמליים בגברים[דרוש מקור] | ערכים נורמליים בנשים[דרוש מקור] |
---|---|---|---|
Hb - המוגלובין | % (או gr/dL) | 14-18 | 12-16 |
RBC - תאי דם אדומים | mill/µL (מיליון תאים למיקרוליטר) | 4.7-6.1 | 4.2-8.1 |
HCT - המטוקריט | % | 42-53 | 37-52 |
MCV - נפח תאי דם אדומים | fL (פמטוליטר) | 80-96 | 80-96 |
MCH - תכולת המוגלובין | pg (פיקוגרם לתא) | 27-31 | 27-31 |
MCHC - ריכוז המוגלובין | % (או gr/dL) | 32-36 | 32-36 |
RDW - התפלגות גודל תאי דם אדומים | % | 9-14.5 | 9-14.5 |
Plt - טסיות דם | µL/ (תאים למיקרוליטר) | 130,000-450,000 | 130,000-450,000 |
MPV - נפח טסיות דם | fL | 7-11 | 7-11 |
WBC - תאי דם לבנים | µL/ | 4,800-10,800 | 4,800-10,800 |
נויטרופילים | µL/ | 2,000-8,000 | 2,000-8,000 |
% | 48-73 | 48-73 | |
לימפוציטים | µL/ | 900-5,000 | 900-5,000 |
% | 18-48 | 18-48 | |
מונוציטים | µL/ | 150-1,000 | 150-1,000 |
% | 0-9 | 0-9 | |
אאוזינופילים | µL/ | 50-500 | 50-500 |
% | 0-5 | 0-5 | |
באזופילים | µL/ | 25-180 | 25-180 |
% | 0-2 | 0-2 | |
רטיקולוציטים | µL/ | 25,000-75,000 | 25,000-75,000 |
HbA2 - המוגלובין A2 | % (או gr/dL) | 1.5-3.5 | 1.5-3.5 |
HbF - המוגלובין עוברי | % (או gr/dL) | < 2 | < 2 |
שם הבדיקה | יחידות | ערכים נורמליים [דרוש מקור] | ערך אופטימלי במבוגר [דרוש מקור] |
---|---|---|---|
גלוקוז (Glucose) | mg/dL (מיליגרם לדציליטר דם) | 60-110 | 87 |
שתנן (Urea) | mg/dL | 19-45 | |
קריאטינין (Creatinine) | mg/dL | 0.8-1.2 | 1.05 |
חומצת שתן (Uric Acid) | mg/dL | 2.5-7.5 | 5.5 |
נתרן (Sodium) | mmol/L | 135-145 | |
אשלגן (Potassium) | mmol/L | 3.5-5 | |
סידן (Calcium) | mg/dL | 8.5-10.3 | 9.4 |
כולסטרול (Cholesterol) | mg/dL | 110-200 | 150 |
טריגליצרידים (Triglycerides) | mg/dL | 0-150 | 100 |
פוספטזה בסיסית (Alkaline Phosphatase) | U/L (פעילות אנזים לליטר דם) | 20-125 | 72.5 |
טרנסאמינזות (AST) | U/L | 0-42 | 21 |
בדיקת דם - הומוציסטאין, לגילוי מוקדם ומניעת מחלות לב. הומוציסטאין נחשב כיום לגורם סיכון נוסף למחלות לב ויתר קרישיות הדם. עודף הומוציסטאין בדם פוגע בדפנות העורקים ומחיש את התהליך הטרשתי, אשר עלול להביא לחסימת זרימת הדם בעורק. שכיחות רמת הומוציסטאין בדם, הגבוהה מהנורמה, קיימת בכ-5%-10% מהאוכלוסייה הכללית. מציאת הומוציסטאין מוגבר היא בעלת ערך נוסף באבחון של חסרים תזונתיים, או של מפגעים במערכת העיכול, הגורמים לתת-ספיגה של הוויטמינים מקבוצה B.
בדיקת סקר נוגדנים (מבחן קומבס) היא בדיקה שגרתית המבוצעת למנות דם לפני עירויים לחולים (למניעת המוליזה, במקרה של חוסר תיאום), ועם התפתחות רפואת האם והעובר גם כבדיקה שגרתית לנשים בהיריון.
בבדיקה נבדק האם ישנה נוכחות של נוגדנים כנגד אנטיגנים שונים בדם.
יש כמה וכמה סוגים של מחלות הניתנות לגילוי ומעקב על ידי בדיקת דם- אנמיה, בעיות קרישה, סוכרת, התייבשות, אי ספיקת כליות, מצבי דלקת, זיהומים שונים, מחלות של הכבד, סרטן הדם, נזק לשריר הלב, צליאק ועוד.
בשנת 2008, חוקרים הודיעו כי בדיקות הרוק יכולות לבסוף להחליף כמה בדיקות דם, כך שהרוק כולל בתוכו 20% מהחלבונים הנמצאים בדם.
חוקרים קנדיים פיתחו שבב בשם מיקרו אמולסיה לבדיקות דם בפברואר 2011. טיפת דם הנתפסת בשכבת חומר אחרת. וזה יכול לשלוט בגודל המדויק וברווח הטיפות. בדיקה חדשה זו יכולה לשפר את היעילות, הדיוק והמהירות של בדיקות מעבדה והעלות די נמוכה. השבב עולה 25$, לעומת המכשירים הרובוטיים שבשימוש העולים בסביבות 10,000$.
במרץ 2011, צוות חוקרים מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, ואוניברסיטת ולפראיסו פיתחו מכשיר המשלב פונקציית מעבדה אחת או יותר על שבב יחיד בגודל של מילימטרים, שבב זה יכול לאבחן מחלות תוך 10 דקות ללא השימוש בצינורות חיצוניים ורכיבים נוספים, כשהמערכת מופעלת באופן עצמי. היא משתמשת בתעלות זעירות לתאי דם נפרדים מפלזמה (99 אחוזים מתאי דם נלכדו במהלך ניסויים). חוקרים משתמשים ברכיבי פלסטיק כדי להפחית את עלויות הייצור. (SIMBAS (Stand-alone self-powered integrated microfluidic blood analysis system
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.