מונוציט

מונוציטים (באנגלית: Monocytes) הם תאים השייכים למערכת החיסון. המונוציטים זורמים בדם ובולעים פתוגנים, אך הם בעיקר ידועים כתאי-האם של המקרופאג'ים, התאים הבלעניים החשובים ביותר במערכת החיסון; כשמונוציט נודד מהדם אל רקמה כלשהי הוא עובר התמיינות והופך למקרופאג'. המונוציטים מהווים אם כן את אחד משלושת סוגי הפגוציטים במערכת החיסון.

תאי מערכת החיסון. התאים הכחולים מהווים את מערכת החיסון המולדת, והאדומים - את מערכת החיסון הלומדת. התאים המוקפים במסגרת צהובה הם פגוציטים. חץ סגול מציין שתא המוצא הופך, או מתמיין, לתא היעד.

ערך מחפש מקורות

מונוציט
monocytus

שיוך	מערכת הפגוציטים החד-גרעיניים
מזהים
לטינית (TA98)	monocytus
טרמינולוגיה היסטולוגיקה	H2.00.04.1.02010
FMA	62864
קוד MeSH	A11.118.637.555.652
מזהה MeSH	D009000
מערכת השפה הרפואית המאוחדת	C0026473

המונוציטים הם תאי הדם הלבנים הגדולים ביותר, והם גדולים פי שניים עד שלושה לערך מתאי דם אדומים; קוטרם נע בין 15 ו-25 מיקרומטר. אורך חייהם ארוך מאוד ומגיע למספר חודשים אבל הם נשארים בדם רק שלושה ימים. מהדם הם יוצאים לרקמות השונות, והופכים בהן למקרופאג'ים (או לתאים דנדריטים, במקרה שהם מגיעים לעור או לריריות). שכיחות המונוציטים בדם נעה בין 4% ו-8% מסך כל תאי הדם הלבנים. למונוציטים גרעין תא גדול בצורת U. בשיטות שונות לצביעת תאים נצבעים המונוציטים באפור-כחול, ואילו הגרעין נצבע בסגול כהה.

המונוציטים הם אגרנולוציטים - הציטופלזמה שלהם אינה מכילה גרנולות הספציפיות להם, אלא רק גרנולות המשותפות לכלל תאי הדם הלבנים. זאת בניגוד לגרנולות הספציפיות המופיעות בציטופלזמה של תאי דם לבנים ממשפחת הגרנולוציטים - הנויטרופילים, האאוזינופילים והבאזופילים. המונוציטים נמשכים באופן כימוטקטי אל אתר הזיהום, בולעים חיידקים ופתוגנים אחרים וממסים אותם (פגוציטוזה). בנוסף הם בולעים תאים עצמיים הנגועים בנגיפים או בחיידקים תוך-תאיים.

כשמתרחש זיהום ברקמה כלשהי, חלה נדידה מסיבית של מונוציטים מהדם אל הרקמה. אותות כימיים המשתחררים בסביבת הזיהום גורמים למונוציטים לגדול מעט; כמות הליזוזומים בתוכם גדלה בצורה דרסטית, והם הופכים למקרופאגים (הליזוזומים אחראיים להמסת הפתוגן לאחר שהפגוציט בלע אותו).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מונוציט בוויקישיתוף