Loading AI tools
מוזיקאי בריטי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיטר ג'וזף אנדרו האמיל (באנגלית: Peter Joseph Andrew Hammill; נולד ב-5 בנובמבר 1948 בלונדון) הוא מלחין ונגן בריטי. מאז אלבומו הראשון בשנת 1968, לא חדל האמיל מפעילות מוזיקלית, ושיתף פעולה עם נגנים נוספים כדוגמת רוברט פריפ, פיטר גבריאל ודייוויד קרוס. לעיתים הוצמד לו התואר "מוזיקאי של מוזיקאים", זאת עקב השפעותיו על יוצרים אחרים, כמו להקת מריליון, דייוויד בואי והסקס פיסטולז[1].
לידה |
5 בנובמבר 1948 (בן 75) אילינג, הממלכה המאוחדת |
---|---|
שם לידה | Peter Joseph Andrew Hammill |
מוקד פעילות | הממלכה המאוחדת |
תקופת הפעילות | מ-1967 |
מקום לימודים | אוניברסיטת מנצ'סטר, Beaumont College |
סוגה | רוק |
שפה מועדפת | אנגלית |
כלי נגינה | גיטרה חשמלית |
חברת תקליטים | כריזמה רקורדס, Discipline Global Mobile |
sofasound | |
פרופיל ב-IMDb | |
חלק ניכר מפעילותו של האמיל היה במסגרת להקת ואן דר גראף ג'נרייטור, לה היה מייסד, יוצר ומוביל. חברי הלהקה (כולל האמיל עצמו) הביאו עמם השפעות של ג'אז, ריתם אנד בלוז ומוזיקה קלאסית, אותן יצקו ליצירות רוק מתקדם. בהמשך דרכה, הלהקה התנערה מהתווית "רוק מתקדם" לטובת ארט-רוק שכן לטעמם של חברי הלהקה הרוק המתקדם קפא על שמריו והפך ליומרני ונפוח, בעוד שחברי הלהקה העדיפו להמשיך לבחון סגנונות חדשים מבלי להתאימם בכוח לתיוג קיים.
אנשי הלהקה טענו שההחלטה אם אלבום זה או אחר יצוין כיצירה של ואן דר גראף או של האמיל אישית נקבעה רק על פי השאלה "למי היה כסף באותו רגע לשלם עבור שעות אולפן", אך למרות טענה זו קיים הבדל סגנוני מובהק בין אלבומי הלהקה לבין אלבומי סולו של האמיל. באלבומי הלהקה התזמור בדרך כלל עשיר יותר ומורכב יותר, ואילו אלבומיו של האמיל נוטים להיות אישיים הרבה יותר.
מבין אלבומי הלהקה, אחד בלבד יצא ללא תרומה מהאמיל (The Long Hello). בכל השאר הוא היוצר העיקרי. מנגד, כמעט כל חברי הלהקה מופיעים באלבומי סולו של האמיל.
האמיל מנצל מנעד רחב ביותר ויכולת שליטה מופלאה בקולו. יכולתו המרשימה לעבור משירה אופראית קלאסית לצווחות רוקיסטיות ונהמות פאנק היא מאפיין ייחודי של עבודותיו. היו שהשוו את זמרתו של האמיל לנגינתו של הנדריקס[2].
הנושאים עליהם שר האמיל השתנו אך מעט במהלך השנים. מתחילת הדרך נטה להתמודד עם שאלות קיומיות, אהבה ויחסי אנוש, דת ופוליטיקה. בתקופה המוקדמת נטה לעיסוק בולט במדע בדיוני (למשל באלבום H to He) שנזנח. נושאים נפוצים נוספים הם שירים של חרטה אישית, וגם שירי קינה על ידידים ובני משפחה שאבדו, אם בשל מוות ואם בשל אובדן קשר מסיבות פרוזאיות יותר. עיסוקו המתמיד בנושאים קודרים אלו יצרו להאמיל תדמית של אדם עגום וזועף, שהוא מתכחש לה: "בחיי הפרטיים אני אדם רגיל ומאושר למדי. אפשר לומר שמפני שאני מטפל בנושאים אלו ומתמודד עמם אני פטור מעונשם"[3].
מאז תחילת שנות ה-80 הופיע זרם נוסף ביצירתו של האמיל - ביקורת אישיותית נוקבת על אישה או נשים מתעשיית הבידור, שזהותה אינה ידועה. לזרם זה שייכים שירים כגון Comfortable (1983), Tango for One (2000) ו-Naked to the flame (2006).
האמיל מתנגד למתן פרשנות מילולית ישירה לרוב יצירתו. "שירים הם עניין שיש בו מן המסתורין" הוא אומר, ומוסיף: "אין זה סביר שמישהו יקלוט את כל מגוון האלוזיות שאני מצייר (בשיר), וכך זה צריך להיות"[4]. עבור האמיל, שיר הוא יצירה מונוליתית, וכל ההפרדה בין התמליל לנגינה היא בהכרח כפויה ומלאכותית[5].
בשל היקף ומגוון יצירתו של האמיל לאורך השנים קשה מאוד לדעת מראש למה לצפות בהופעות שלו. הוא נמנע בעקביות מלערוך סבב הופעות בעקבות אלבומים. כך למשל בשתי הופעות עוקבות בישראל ביצע בראשונה בלדות עצובות כגון שיר על אישה מוכה - Like Veronica - ובלדה על זכר השואה - Primo on the parapet. בשנייה לעומת זאת (ייתכן שבעקבות הערה בראיון בגלי צה"ל) ביצע חומרים ישנים הרבה יותר מיצירתו בשנות ה-70. ככלל, הוא מכין לכל מסע הופעות מעין מאגר של עד 70 משיריו, וההחלטה אילו מהם יכללו בהופעה בפועל נשמרת לרגע האחרון.
לעיתים קרובות ביצועי ההופעה החיה שונים מאוד מביצועי האולפן. בפרט נוטה האמיל בהופעותיו לצליל מלודי פחות ומחוספס יותר.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.