פאל אברהם עם אוטו פרמינגר ואחריםפאל אברהם: האופרטה יוליה. תיאטרון העיר, 1937. השחקנים בתמונה:הנה הונטי (יוליה) ואוסקר דנש (באיוס פישטה).
פאל אברהם הוא בנם של יעקב אברהם (1909–1859) סוחר מהיישוב אפאטין על גבול הונגריה - סרביה של היום ושל פלורה בלאו (1872–1943). אמו היא מהעיר מוהאץ' ונהגה לשחק במופעים עוד בילדותה. סבו של אברהם, מצד אמו רז'ה בלאו, היה קבלן מכובד של עבודות סלילת דרכים במוהאץ' ובעל מכרה. אברהם גדל באפטין בוויבודינה (כיום סרביה), והחל לנגן בפסנתר כבר בגיל ארבע. אמו המורה למוזיקה, והחזן מקומי לימדו אותו, ובהמשך למד לנגן גם בכינור. לאחר סיום תעודת הבגרות, בגיל 17, המשיך את לימודיו באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט בבודפשט. הוא סיים לימודי קומפוזיציה ונגינה בצ'לו ואז בלחץ משפחתי עזב ונרשם לבית ספר למסחר. הוא המשיך בכל זאת את לימודיו באקדמיה למוזיקה משנת 1913 והפך לתלמיד של ויקטור הרצפלד בהלחנה ולמד אסתטיקה של המוזיקה, היסטוריה של המוזיקה ותורת המוזיקה. חומר של חמש שנים הוא סיים בשלוש ובהצטיינות. על פי השנתון של האקדמיה למוזיקה, הוא זכה במלגה ממלכתית בשנת הלימודים 1914–1915.
נקודת המפנה בחייו הייתה בשנת 1929, אימרה פולדש מחזאי וכותב ליבריות מוכר פנה אליו להלחנת היצירה שלו: "ויקטוריה", ואז פנתה אליו גם חברת הפקת הסרטים UFA לכתיבת מוזיקת רקע לסרט האילם "המלודיה של הלבבות". הוא נקרא לברלין, גרמניה. ויקטוריה הוצגה בתיאטרון המלכותי בינואר 1930 וב־7 באפריל בפסטיבל האופרטות הקיצי בלייפציג, בשם Viktoria und ihr Huszar, בהצלחה רבה בשני המקומות. ההצלחה נראתה בלתי ניתנת לעצירה, הוא הרוויח הרבה כסף, קנה וילה בסגנון הרוקוקו בפאסננשטראסה בברלין, עבד עשרות שעות ביום בבית, עם כמות עצומה של קפה ושלוש חפיסות סיגריות ביום. ב־16 ביוני 1930 התחתן ברובע החמישי בבודפשט.[2] האופרטה "הוורד של הוואי", שהוצג בבכורה בלייפציג הצליחה והגיעה לברלין, וינה, בודפשט, לונדון. בינתיים הוא הקליט עם מיטב הזמרים בתקופתו, בהם ריצ'רד טאובר, רנטה מולר, יאן קיפורה. ההצלחה הגדולה ביותר שלו הייתה הנשף ב"סאבוי", שהוצג ב־23 בדצמבר 1932, בפני 3,300 איש ב-Große Schauspielhaus. האופרטה שלו, שבה כמעט כל ידוען ברלין הופיע באולם הצפוף, כלל את הקנצלר פון שלייכר, שרים, שחקנים כוכבים, במאים ומבקרים.
ויקטוריה, הוורד של הוואי והנשף בסאבוי הפכו אותו לאחד ממלחיני האופרטות הידועים ביותר באירופה. בשנת 1933, לאחר שהיטלר עלה לשלטון, אברהם עבר לווינה ואז שוב לבודפשט; הוא כתב שם שוב אופרטות ומוזיקת קולנוע. החל מ־23 באפריל 1933, שמו של פאל אברהם לא נכתב עוד בעיתונים הגרמניים. בתחילת 1939 נסע לפריז ומשם באונייה לקזבלנקה, משם לקובה, הוואנה, ואז היגר למיאמי, בארצות הברית. בשנים 1940–1941 הפך לצ'לן במטרופוליטן אופרה בניו יורק. הוא לא זכה להצלחה רבה באמריקה, כתב אמנם מוזיקה לשני סרטים ובשנת 1946 אושפז במחלקה הפסיכיאטרית של בית החולים בלוויו ומשם הועבר למרכז הפסיכיאטרי קרידמור בשכונת קויינס ושהה בו למשך עשר שנים. בשנת 1947 העיתונים האירופאים אף בישרו על מותו. בשנת 1956, בעזרת חבר, חזר לאירופה, לגרמניה, אך כבר לא היה מסוגל ליצור בגלל בריאותו הרופפת. את שנותיו האחרונות בילה במוסד לחולי נפש בהמבורג ובטיפול הבית של אשתו שרולטה פסלי. האופרטות שלו נמצאות כיום ברפרטואר בהונגריה כמו גם במספר מדינות אירופאיות נוספות, בעיקר בגרמנית (בכמה תיאטראות בגרמניה, באוסטריה, בשווייץ) וכן בהולנד, איטליה, ובמזרח אירופה (אסטוניה, ליטא, רומניה ובולגריה)
הנערה האחרונה ממשפחת וֶורְבַּאִי (1928) (אופרטה ב-3 מערכות, מילים מקומדיה של גאבור דריגיי, "בעלה של העלמה", מילים: אימרה הרמט) (13 באוקטובר 1928, תיאטרון אופרטה בבודפשט)
אני אוהב את אשתי (ליברית: אנדרה בירבו, מבוסס על הקומדיה "Fille et la Garcon" של הסופרת הצרפתית דולי ז'ורז' עם הליברית של סטלה אדוריאן) (15 ביוני1929; התיאטרון ההונגרי);
ויקטוריה (1930); (אופרטה בשלוש מערכות והקדמה, ליברית: אימרה פולדס, מילים: אימרה הרמט) (בודפשט, 21 בפברואר 1930 תיאטרון קיראי)
הורד של הוואי (1931); (אופרטה בשלוש מערכות, ליברית: אימרה פולדס, אלפרד גרינוולד מילים מאת פריץ לוהנר-בדא; לייפציג, 24 ביולי 1931) תיאטרון Neues, Die Blume von Hawaii) (מילים הונגריות: Imre Harmath) (בכורה הונגרית: 28 בינואר 1932) תיאטרון קיראי)
נשף בסאבוי (1932); (אופרטה בשלוש מערכות, ליברית: אלפרד גרינוולד, מילות השירים: פריץ לוהנר-בדא) (ברלין, 23 בדצמבר 1932) Grosses Schauspielhaus, שכותרתו Ball im Savoy), (תורגם להונגרית על ידי ינו הלטאי מילים של József Romiklausi, Gergely Zöldi) (בכורה בהונגרית: 23 בדצמבר 1933) בודפשט, תיאטרון הונגרי)
אגדה בגרנד הוטל (1934) (אופרטה בשתי מערכות, פרולוג ואפילוג, מאת מחבר הקומדיות הצרפתי אלפרד סבואר על סמך הסאטירה המפורסמת העולמית שלו "הנסיכה והמלצר", תוקן הטקסט על ידי אלפרד גרינוולד, מילים מאת פריץ לוהנר-בדא (29 במרץ 1934). וינה, תיאטרון אן וינה, מרצ'ן אם גרנד-הוטל) תורגם להונגרית על ידי ינו הלטאי (בודפשט, 28 במרץ 1936תיאטרון קאמרי)
ויקי (קומדיה מוזיקלית ב-3 מערכות ב-6 תמונות, מילים: אדוריאן בני, מילים: אימרה הרמט) (26 בינואר1935) בודפשט, תיאטרון הונגרי)
בשפת המקור:
Zenebona(több szerzővel közös mű) (operett 3 felfonásban, szövegkönyv: Lakatos László és Bródy István) (1928. március 2., Budapesti Operettszínház)
Az utolsó Verebély lány(1928) (operett 3 felvonásban, szövegkönyv: Drégely Gábor Kisasszony férje c. vígjátékából, dalszövegek: Harmath Imre) (1928. október 13., Budapesti Operettszínház)
Szeretem a feleségem ( szövegkönyv: Birabeau André, Dolley Georges francia írók "Fille et la Garcon" vígjátéka alapján Stella Adorján szövegkönyvével) (1929. június 15. Magyar Színház);
Viktória (1930); (operett 3 felvonásban és előjátékkal, szövegköny: Földes Imre, dalszövegek: Harmath Imre) (Budapest, 1930. február 21. Király Színház)
Hawaii rózsája (1931); (operett 3 felvonásban, szövegkönyv: Földes Imre, Alfred Grünwald, dalszövegek: Fritz Löhner-Beda) (Lipcse, 1931. július 24. Neues Theater, Die Blume von Hawaii címmel) (magyar dalszövegek: Harmath Imre) (magyar bemutató: 1932. január 28. Király Színház)
Bál a Savoyban (1932); (operett 3 felvonásban, szövegkönyv: Alfred Grünwald, dalszövegek: Fritz Löhner-Beda) (Berlin, 1932. december 23. Grosses Schauspielhaus, Ball im Savoy címmel), (magyarra fordította: Heltai Jenő, dalszövegek: Romhányi József, Zöldi Gergely) (magyar bemutató: 1933. december 23. Budapest, Magyar Színház)
Boldog hívek (1932);
Egy éjszaka angyala (1933).
Antónia (1934)
Mese a Grand Hotelben (1934) (operett 2 felvonásban, elő és utójátékkal, Alfréd Savoir francia komédiaíró "Anagyhercegnőés apincér" c. világhírű szatírája alapján a szövegkönyvet átdolgozta: Alfred Grünwald, dalszövegek: Fritz Löhner-Beda) (1934. március 29. Bécs, Theater an der Wien, Märchen im Grand-Hotel címmel) magyarra fordította: Heltai Jenő (Budapest, 1936. március 28. Kamara Színház)
Viki (zenés vígjáték 3 felvonásban 6 képben, szövegkönyv: Bényi Adorján, dalszöveg: Harmath Imre) (1935. január 26. Budapest, Magyar Színház)
מוזיקה לסרטים
פאל אברהם כתב מוזיקה ליותר משלושים סרטים:
Blomman fran Hawaii (1983) סרט טלוויזיה שוודי
Victoria and ihr Husar (1982) סרט גרמני
Melodii odnoj operetty (1978) סרט טלוויזיה סובייטי ("הכדור בסאבוי" אחרי האופרטה)
לילך סגול (1972) סרט הונגרי
Ball im Savoy (1955) סרט גרמני
Viktoria und ihr Husar (1954) סרט גרמני
Die Blume von Hawaii (1953) סרט גרמני
The Secretary Private (1953) סרט הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
חג במקסיקו (1946) סרט אמריקאי
זה קרה באודסה (1943) סרט אמריקאי
Sérénade (1940) סרט צרפתי
עולם האדם (1938) סרט הונגרי
Die entführte Braut, 1938 (שם ספרותי)
3: 1 לאהבה (1937) סרט הונגרי
קצבה משפחתית (1937) סרט הונגרי
הבנות של היום (1937) הסרט ההונגרי
סיפורו של פשט (1937) סרט הונגרי
ויקי (1937) סרט הונגרי
Hotel Kikelet (1937) סרט הונגרי
Ball at Savoy (1936) סרט אנגלי
מארי באשקרטסף (1936) סרט אוסטרי
Il diario di una donna amata (1935) סרט איטלקי / אוסטרי
Dschainah, das Mädchen aus dem Tanzhaus (1935) סרט אוסטרי
.svg){kind=logo}
