Loading AI tools
אדם העובד בתעשיית המין מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עובדת מין או עובד מין הוא אדם העובד או מועסק בענף שירותי המין.[1] המונח משמש לתיאור הנשים (שהן רוב העובדות בתחום) והגברים, שעוסקים בכל אחד מתחומי שירותי המין, כולל אלה המספקים שירותים מיניים ישירים, עקיפים ולעיתים גם את הניהול של שירותים כאלה.[2] חלק מעובדי המין מקבלים תשלום עבור פעילות מינית או התנהגות מינית מפורשת. סוגי עבודת המין כוללים, בין היתר, זנות רחוב, זנות בית (שירותי ליווי, בתי בושת, זנות במכוני עיסוי, בר או בקזינו), עיסוי ארוטי, שיחות ארוטיות, חשפנות, ריקוד חיק, חדרי צ'אט (אנ'), טיפול מיני, סרטים פורנוגרפיים, בורלסקה מודרנית וחדרי הצצה (אנ').
.jpg)
יש המעדיפים את המונח "עובדת מין" כי הוא מדגיש את העבודה המתבצעת וההשלכות הכלכליות של סוג זה של עבודה על נשים, והביטוי לא מעלה את הסטיגמה הקשורה למילה "זונה", מאפשר גם לעובדים נוספים בשירותי המין להיות מיוצגים ומסייע לכך שנשים, שהן למעשה זונות, לא יהיו מבודדות עם הקונוטציות השליליות של זנות. יש הטוענים כי מי שמעדיפים את המונח "עבודת מין", רוצים להפריד את עיסוקן מאישיותן - תיאור של מישהו כעובד מין מכיר בכך שלפרט יש היבטים רבים ושונים, ואינו מוגדר בהכרח על פי תפקידו.
בגלל הסוכנות האישית (אנ') הקשורה למונח, "עבודת מין" מתייחסת בדרך כלל לעסקאות מין מרצון, ולא לסחר בבני אדם ולעסקאות מיניות אחרות כפויות או ללא הסכמה.
יש המרחיבים את המושג וכוללים בו גם מקומות עבודה בענף שירותי המין שפחות מערבים ישירות את מיניות העובד, כגון מפיקים ובמאים של סרטים פורנוגרפיים, יצרנים ומוכרים של צעצועי מין, מנהלים במועדוני ריקודים אקזוטיים, סרסורים ושומרי סף. לכן, על אף שהמונח "עובדת מין" הוא ביטוי נרדף או לשון נקייה עבור המילה "זונה", הוא לעיתים גם מונח רחב יותר.
בשנת 1978 קרול לי (אנ'), עובדת מין ואקטיביסטית, טבעה את המונח "sex worker" (בעברית: עובד/ת מין). היא נאבקה בתנועה האנטי-פורנוגרפית בכך שטבעה מונח ששיקף את העבודה הגלומה במתן שירותי מין וההשלכות הכלכליות שלה. המונח נכנס לשימוש פופולרי בשנות ה-90 לאחר הופעת האנתולוגיה "עבודת מין: מאמרים מאת נשים בתעשיית המין" (באנגלית: "Sex Work: Writings By Women In The Sex Industry") ב-1987[3][4] ארגונים וקבוצות שנוצרו בשנות ה-70 וה-80 שפעלו למען החופש המיני של נשים ולמען זכויות עובדות מין אימצו את המושג, ובתוך התנועה הפמיניסטית נוצר קרע שנמשך עד היום, בין התומכות במניעת זנות, הוצאתה מהחוק והפללת הלקוחות לבין אחרות שפועלות למען קבלת עבודת המין ולמען זכויות לעובדות מין.
המונח "sex worker" הופיע בעיתונות עוד לפני 1978. המונח הופיע בניו יורק טיימס במאמר סקירה על המחזמר "Ain't Supposed to Die a Natural Death" (אנ') ב-1971.[1][5] במהדורה החמישית של מדריך הסגנון של הניו יורק טיימס מודפסת הנחיה לעיתונאים להעדיף את המושג "זונות" כאשר מדובר בנשים שעוסקות בזנות, על פני המונח "עובדות מין" המעורפל לטענתם.[6] עם זאת, העיתון אינו שולל שימוש במושג והמונח ממשיך להופיע בכתבותיו.
בעברית, השימוש ב"עובדת מין" הופיע לראשונה בראיון שנתנה ליעד חוסיין קנטרוביץ לעיתון הארץ[7] והפך נפוץ עם עלייתו של דף הפייסבוק When She Works[8] ב-2016.[9]
עבודת מין אינה מוגבלת למגדר או לנטייה מינית מסוימים, והתשלום עבור שירותי מין או מוצרי מין יכול להיות כסף או מתנות אחרות. עבודת מין כוללת צורות שונות של זנות, חשפנות, השתתפות בפורנוגרפיה, סקס בטלפון או באינטרנט או כל מתן שירותים מיניים למטרות רווח כספי או חומרי. לכל תחום השלכות שונות, הן כלכליות, הן משפטיות והן באופי הסיכונים של עובדי המין בעיסוקיהם. עובדי מין יכולים לפעול באופן עצמאי, לעבוד בחברה או בתאגיד או כחלק מבית בושת. העבודה נעשית מבחירה חופשית של העובד או בכפייה. אנשים פונים לעבודת מין מסיבות מגוונות החל מהישרדות, חובות, תלות בסמים, כפייה, קשר חברתי או רצון לעושר ולניידות חברתית.[10] העצמה מינית היא עוד סיבה אפשרית לעיסוק בעבודת מין. מחקר קנדי אחד מצא כי רבע מעובדי המין שרואיינו החלו בעבודת מין משום שמצאו אותה "מושכת". הגמישות בשעות העבודה והיכולת לבחור את קהל היעד עשויות גם לתרום לסוד הקסם של עבודת מין בהשוואה לעבודות שירות אחרות.[11] עבודת מין עשויה גם להיות דרך לממן התמכרות, בין אם היא קדמה לכניסה לתעשיית המין או שהעבודה בתעשיית המין הובילה לשימוש בחומרים ממכרים.[12] במקרים מסוימים, עבודת המין קשורה לתיירות.[13] אנשים טרנסג'נדרים נוטים יותר מאשר כלל האוכלוסייה לעסוק בעבודת מין, בעיקר נשים טרנסג'נדריות לא לבנות.[14] במחקר שנערך בקרב עובדות מין הודיות נמצא כי רובן בעלות רקע של אנאלפביתיות ומעמד חברתי נמוך.[15]
מחקרים רבים נאבקים על מנת לקבל מידע דמוגרפי על שכיחות עבודת המין, שכן במדינות רבות יש חוקים האוסרים זנות או עבודת מין אחרת. גם סחר במין, או עבודת מין בכפייה, קשה לכמת בגלל אופיים המחתרתי והסמוי. בנוסף, מציאת מדגם מייצג של עובדי מין בעיר מסוימת יכולה להיות כמעט בלתי אפשרית משום שגודל האוכלוסייה עצמה אינו ידוע. שמירה על הפרטיות והסודיות במחקר קשה גם משום שעובדי מין רבים עלולים לעמוד בפני תביעות והשלכות אחרות, אם זהותם תתגלה.[16]
בעוד המאפיינים הדמוגרפיים של עובדי מין משתנים לפי אזור, כמה מחקרים ניסו להעריך את הרכב קהילות עובדות המין במקומות שונים. לדוגמה, מחקר אחד על עבודת מין בטיחואנה שבמקסיקו מצא כי רוב עובדי המין הן נשים צעירות הטרוסקסואליות.[17] רבים מהמחקרים הללו מנסים להשתמש בדגימות קטנות יותר של עובדי מין וסרסורים כדי לסקור אוכלוסיות גדולות יותר של עובדות מין. דו"ח אחד על סחר המין הלא חוקי בארצות הברית השתמש בנתונים ידועים על סמים בלתי חוקיים וסחר בנשק וראיונות עם עובדי מין וסרסורים כדי להסיק מסקנות לגבי מספר עובדי המין בשמונה ערים אמריקניות.[18] עם זאת, מחקרים בשיטה הזו נתקלים בביקורת על כך שהדגש בהם הוא על פעילות של סרסורים ולא אלה של עובדי המין עצמם ולא ניתן להעריך כראוי ולהפריד בין עבודת מין חופשית לבין עבודה כתוצאה מסחר בבני אדם וכפייה.[19]
עובדות מין סובלות מאפליה, דיכוי וסטריאוטיפים כלפיהן. חלק מהסטריאוטיפים הם שעובדות מין הן היפר-מיניות, שהן משתמשות בסמים, מפיצות מחלות מין, סובלות מפוסט-טראומה פתולוגית וזקוקות לטיפול ושיקום. עובדות מין מתמודדות עם הסטיגמה הזאת בדרכים כגון הסתרת עיסוקן, הסתגרות חברתית וחיים כפולים.[20] בעולם, עובדות ועובדי מין נתקלים בחסמי גישה לטיפול רפואי, חקיקה, משאבים משפטיים וזכויות עובדים. במחקר של עובדי מין בארצות הברית, 43% ממשתתפי הראיון דיווחו על חשיפה לאלימות, אלימות פיזית, המלווה לעיתים בכלי נשק ואלימות מינית בצורות של כפייה מינית ואונס.[21] לעיתים קרובות עובדי ועובדות מין סובלים מהאשמת הקורבן כשהן נופלות קורבן לפשע בגלל הסטיגמה המקושרת למקצוע[22] ולפעמים הן חוות אלימות מהשוטרים עצמם.
השוטרים מגיעים, אוספים מהבנות שעובדות את הכסף שהן עבדו קשה בשבילו ולוקחים אותן לתחנת משטרה. אתם יכולים לתאר לעצמכם להיחקר בצרחות על ידי שוטר שמנסה להוציא מכן וידוי שאכן הבאתן ביד לבנאדם שנתפסתן איתו בחדר או ישבתם לידו? את ההשפלה שבזה? את תחושת חוסר האונים? זו בסך הכל העבודה שלנו.
— פייג' בלנק, חשפנית בת 26 מספרת על פשיטה שהמשטרה ערכה במועדון שבו עבדה בבורסה ברמת גן.[23]
בעוד במחשבה ראשונה נראה כי עבודת מין המתקיימת מאחורי מצלמות באינטרנט אנונימית ובטוחה, עובדות מין בתחום זה סובלות אף הן מהסטריאוטיפים והסטיגמה המוזכרים והשלכותיהם הכוללים בין היתר הטרדה מאיימת, סחיטה, אאוטינג בפני קרובי משפחה או מעסיקים אחרים[24] והן נתקלות בחוסר יכולת וחוסר רצון של המשטרה לטפל בתלונות.[25]
בהתאם לחוק המקומי, פעילויות של עובדי מין עשויות להיות מוסדרות, מבוקרות, נסבלות או אסורות. ברוב המדינות, גם במקומות שבהם עבודת מין היא חוקית, עובדי ועובדות מין סובלים מסטיגמה, דבר שימנע מהם לפנות לסעד משפטי על אפליה (כגון אפליה גזענית על ידי בעל מועדון חשפנות), אי תשלום על ידי לקוח, תקיפה או אונס. המעמד המשפטי של סוגים שונים של עבודת מין משתנה בין אזורים בעולם. לדוגמה, בעוד פורנוגרפיה היא חוקית בארצות הברית, הזנות אינה חוקית ברוב חלקי ארצות הברית. אולם, באזורים אחרים בעולם, הן פורנוגרפיה והן זנות אינן חוקיות; באחרים, שתיהן חוקיות. דוגמה אחת למדינה שבה פורנוגרפיה, זנות, וכל המקצועות שנכללו תחת המטרייה של עבודת המין כולם חוקיים היא ניו זילנד.
בישראל אין איסור על מתן שירותי מין תמורת תשלום, אבל השידול לזנות אינו חוקי. לכן הפעלתם של בתי בושת ומכוני ליווי המספקים שירותי מין בתשלום אינה חוקית. ח"כ מיכל רוזין ממרצ יזמה והובילה הצעת החוק שמבקשת להשוות בין חשפנות לזנות בדין הפלילי ובאוגוסט 2018 יצאה פרקליטות המדינה עם הנחיה חדשה למשטרה – לקנוס ולסגור מועדונים שיאפשרו ריקודי חשפניות שכוללים מגע מיני, כולל ריקוד חיק. המשטרה הפיצה מכתבי התראה לבעלי מועדוני החשפנות המבהירים את שינויי המדיניות, והזהירה מפני אכיפה.[26] בדצמבר 2018 אושר חוק איסור צריכת זנות והוא נכנס לתוקף ביולי 2020. הוא החל להיאכף בינואר 2021 ומאז חולקו מעל 1,300 קנסות ללקוחות[27]. זהו חוק שמפליל את הלקוחות של זנות. עובדות מין רבות רואות בחוק עליית מדרגה במדיניות שיטתית של דחיקתן לשוליים, הסללתן לעוני, והעמקת הסטיגמות נגדן.[28]
בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה נפסק שבין זונה לסרסור התקיימו יחסי עובד-מעביד, ובהתאם לכך חלים עליהם כל חוקי המגן. בפסק הדין נאמר:
בארצות הברית עבודת מין אינה חוקית בכל המדינות למעט נבדה, בה פעילויות מסוימות אינן אסורות. בניו יורק עבודת מין היא "עבירה קלה" שעונשה עד 3 חודשי מאסר או קנס בגובה עד 500 דולר.[30] ניו יורק עשויה להפוך למדינה הראשונה בה עבודת מין תהיה חוקית בעקבות הצעת חוק לדה-קרימינליזציה לעבודת מין, שהוגשה ביוני 2019 על ידי קבוצת מחוקקים דמוקרטים.[31]
פעילי זכויות עובדות מין טוענים שעובדי מין צריכים להיות בעלי זכויות אדם בסיסיות וזכויות עובדים כמו של אנשים עובדים אחרים.[32] לדוגמה, הגילדה הקנדית לעבודה ארוטית קוראת להכרה חוקית של עבודת המין, לחיסול התקנות הממלכתיות שמדכאות יותר מאלה המוטלות על עובדים ועסקים אחרים, על הזכות להכרה והגנה על פי חוקי העבודה והתעסוקה, הזכות ליצור ולהצטרף לאגודות מקצועיות או לאיגודי עובדים, והזכות להגירת עבודה חוקית. פרויקט המטרייה האדומה דחף להפסקת הפללת השימוש בקונדומים כראיה מפלילה לעיסוק בעבודת מין.[33] הדאגה לאינטרסים של עובדי מין יכולה לבוא ממגוון מקורות, כולל ארגונים לא ממשלתיים, ארגוני זכויות עובדים, ממשלות או עובדות מין בעצמן. מדי שנה בלונדון מוענקים לתומכים והחלוצים הבולטים ביותר בתחום החופש המיני וזכויות עובדות מין פרסי החופש המיני (אנ').
בישראל, בעקבות המהלכים בכנסת שהובילו לחקיקת חוק איסור צריכת זנות, עובדות ועובדי מין בהווה ולשעבר, וכן נשות מקצוע מתחומים שונים, הקימו את העמותה "ארגמן – ארגון נשים עובדות" שהתקבלה תחת השם "ארגמן - ארגון א.נשים בתעשיית המין",[34] ומטרתה לייצג עובדות ועובדי מין. על סמך ניסיון שהצטבר במדינות אחרות, מבקשת העמותה להזהיר מפני "חוק הפללת לקוחות" ומבקשת להגן על עובדות המין מפני נזקים שהחוק צפוי לחולל לדבריה, ברמת הפרת זכויות אדם, חופש העיסוק ודרדור ביטחונן של העובדות. נייר עמדה נוסף שעליו חתמו 60 נשים העובדות בזנות ונשים התומכות בטענותיהן, בהן סגנית דיקאן הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב, ד"ר הילה שמיר, ועו"ס רחלי טל מזהיר כי האיסור על פרסום שירותי זנות מאלץ נשים שעבדו בדירות לרדת לרחוב ולהיכנס למכוניות עם גברים, ובכך הן חשופות יותר לאלימות. גם עמותת "מעברים" הביעה עמדה נגד החוק לאיסור צריכת זנות.[35]
ב-3 במרץ 2001 התקיים בהודו פסטיבל שאורגן על ידי קבוצה בשם "דורבר מהילה סמאנוויה" (אנ'), למען זכויות עובדות מין. בקבוצה חברות 65,000 נשים, שהן עובדות מין ותומכותיהן. מתנגדים ניסו לסכל את האירוע, בין היתר על ידי לחץ על הממשל לבטל את האישור שניתן לקיומו, אך הפסטיבל נחגג בהצלחה גדולה, בהשתתפות של יותר מ-25,000 עובדות מין. יום האירוע, 3 במרץ, נקבע בעקבות האירוע כיום הבינלאומי לזכויות של עובדות מין.[36]
בשנות ה-70 המשטרה הצרפתית הפעילה לחץ על עובדות מין וגרמה להן לעבוד בסתר. כתוצאה מכך, ההגנה על עובדות המין פחתה והובילה לאלימות נגדן. לאחר שני מעשי רצח וחוסר רצון של הממשלה לשפר את המצב, התבצרה קבוצה של עובדות מין ב-2 ביוני 1975 בכנסיית סנט-ניזייה בליון, כדי להביע את כעסן על תנאי החיים הנצלניים ועל הפשעים שהן מתמודדות איתם בגלל עבודתן בעיר. המפגינות קראו קריאות פוליטיות ודרשו תנאי עבודה הוגנים וקץ לסטיגמה. המשטרה פינתה את הכנסייה לאחר שמונה ימים. האירוע מהווה נקודת התחלה של תנועה בינלאומית של עובדי מין למען זכויות עובדי מין ו-2 ביוני נקבע כיום הזונה הבינלאומי, או בשמו האחר, יום עובדת המין הבינלאומי (אנ'). מטרתו של יום זה היא לחלוק כבוד לעובדות מין, ולעורר מודעות לתנאי העבודה שלהן.[37]
ב-17 באוגוסט 2003 נערכה, ביוזמת ד"ר אנני ספרינקל, מייסדת פרויקט הושטת היד לעובדות מין בארצות הברית (אנ'), משמרת זיכרון לקורבנות של רוצח הנהר הירוק, רוצח סדרתי שקורבנותיו היו נשים בזנות. מאז העצרת הראשונה ב-2003 הפך היום ליום הנצחה לקורבנות אלימות ומאבק באפליה בטיפול של פשעים הקשורים לעבודת מין.[38]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
