Loading AI tools
פעיל פוליטי ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיכאל בן חורין (נולד בט"ז באייר ה'תש"ח, 25 במאי 1948) הוא פעיל ימין-קיצוני בולט בישראל. הגה את יוזמת "מדינת יהודה" והוציא לאור את הספר "ברוך הגבר".
נולד בצרפת בשם מיכאל קנכט כילד השני מבין ארבעה ילדים ליעקב (ז'אק) וחנה (אנני) קנכט, ילידי גרמניה וניצולי שואה. אחת מאחיותיו, דבורה, נשואה למתמטיקאי אליהו ריפס.
בן חורין התגייס במאי 1966 ושירת בחטיבת הצנחנים כמאגיסט. בהמשך יצא לקורס קצינים וחזר לשרת בבית אל. הוצב במקום ה-5 ברשימת כך בבחירות לכנסת העשירית
בימי המאבק נגד הנסיגה מסיני בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים, היה ממקימי חצר אדר ורכז היישוב[1]. הוא הורשע בהחזקת שישה קראוונים של הסוכנות היהודית שנלקחו בלי רשות ממושב פרי גן[2][3].
בסוף 1989 הכריז על יוזמת "מדינת יהודה", בעקבות הכרזת הארגון לשחרור פלסטין על הקמת "מדינה פלסטינית" ב-15 בנובמבר 1988[4]. כרבע מהמדינות החברות באו"ם הכירו מיד ב"מדינה הפלסטינית"[5], ובן חורין ופעילים נוספים חששו שהלחץ הבינלאומי יוביל את ישראל לסגת מיהודה ושומרון. לכן ביקשו להניח את היסודות עבור מדינה יהודית עצמאית, אם הדבר יצא לפועל, בשטח שתפנה מדינת ישראל[6]. כינוס ראשון של הפעילים נערך בקריית ארבע ב-26 בדצמבר 1988[7]. ב-18 בינואר 1989 כמה מאות פעילים ערכו כנס במלון פלאזה שרתון בירושלים, במה שהם כינו "הקונגרס הראשון", והודיעו על כוונתם להקים את "מדינת יהודה"[8][9]. ביולי 1989 עצרה המשטרה שמונה מפעילי "מדינת יהודה" והם נחקרו על המרדה והתאגדות אסורה[10][11]. לאחר יומיים שוחררו כל העצורים למעט בן חורין, שהוחזק במעצר במשך מספר ימים[12].
במהלך חול המועד סוכות (1989) נערך כינוס אותו הוביל בן-חורין כ"נשיא מדינת יהודה". בן־חורין נחקר במשטרה על הדברים שאמר בכינוס נגד ערבים: "ממשלת ישראל לא רוצה, לא. מסוגלת ולא יכולה לגרש יהודים מיש״ע. הגיע הזמן שהיהודים יתפכחו ויבינו שהבעיה היא ערבים ולא יהודים. אנחנו, במדינה החדשה, לא נהיה כבולים לבג״ץ ונוכל לגרש ערבים בחופשיות", משום שהדברים נחשבו להסתה לגזענות[13]. בסופו של דבר, מיזם "מדינת יהודה" לא יצא לפועל מעבר לפעילויות אלו.
בינואר 1990 הועמד מיכאל בן חורין למשפט בחשד להצתת בית דפוס[14].
בקיץ 2004, לקראת ביצוע תוכנית ההתנתקות, מיכאל בן חורין ניסה לחדש את רעיון "מדינת יהודה"[15]. בנוסף היה בין יוזמי טקס פולסא דנורא, שלדברי משתתפיו נועד להביא למותו של ראש הממשלה אריאל שרון[16].
לאחר טבח מערת המכפלה הושם במעצר מנהלי למשך חצי שנה.
ב-1995 ערך והוציא לאור את הספר "ברוך הגבר", ובעקבות כך הורשע בפרסום הסתה לגזענות ובעידוד לאלימות. בנוסף היה בין מארגני "הילולה" על קברו של ברוך גולדשטיין, שהתקיימה במשך מספר שנים[17].
פרסם גם מאמרים בעלון שבת "דרכה של תורה" המזוהה עם רעיונות תנועת כך.
מתגורר היום במושב נוב שברמת הגולן. הוא למד אווירונאוטיקה בטכניון ונשוי לאראלה רפפורט, בתו של גבריאל רפפורט ("גברוש"), שחזרה בתשובה[18]. לבני הזוג 12 ילדים[19]. בנו, עובד, ניצח בתוכנית סוף הדרך.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.