Loading AI tools
זמרת צרפתייה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרגוט אלמקיס עזרן (1941 – 31 בדצמבר 2018), שנודעה בשם הבמה מאיה קזביאנקה (בצרפתית: Maya Casabianca) הייתה זמרת ישראלית שזכתה להצלחה גדולה בצרפת בשנות ה-60 ובשנות ה-70 של המאה ה-20, והופיעה ברחבי העולם, כולל איראן, סוריה ולבנון.[1]
מאיה קזביאנקה בהופעה בביירות | |
לידה |
1941 קזבלנקה, מרוקו |
---|---|
פטירה |
31 בדצמבר 2018 (בגיל 77 בערך) חיפה, ישראל |
שם לידה | מרגוט אלמקיס עזרן |
מוקד פעילות | צרפת, ישראל |
שפה מועדפת | צרפתית |
חברת תקליטים | פיליפס רקורדס |
0102 | |
פרופיל ב-IMDb | |
מרגוט (מרגלית) אלמקיס עזרן נולדה בקזבלנקה שבמרוקו למשפחה יהודית.
בשנת 1949 עלתה לישראל עם דודתה והתגוררה בחיפה.
בגיל 13 יצאה לפריז לפגוש את הוריה שנמלטו ממרוקו. אחד המפיקים של חברת "פיליפס" שמע אותה שרה במסיבה בבית הוריה את השיר: "רחל רחל" (השיר היה מפורסם בביצוע שושנה דמארי), והחתים אותה על חוזה הקלטות.[2]
קזביאנקה הייתה התגלית הבאה של המפיק המוזיקלי ז'אק קנטי, אשר אסר עליה לשיר בעברית. איב מונטאן היה שותף להצעה לשנות את שמה למאיה קזביאנקה. היא התפרסמה בצרפת, שם הופיעה בין השאר לצדם של ז'ורז' ברסנס ואיב מונטאן באולימפיה.
התקליט הראשון שהוציאה כלל להיטים בצרפתית ובהם "רומנטיקה" ו"ילדי פיראוס".
בסוף שנות ה-50 פיתחה קריירה מצליחה בצרפת שהפכה אותה לכוכבת בינלאומית שהופיעה במדינות כמו רוסיה, מצרים, לבנון, איראן, ודרום אפריקה.[3]
קזביאנקה הופיעה בצרפתית, ערבית, פרסית וטורקית, והקליטה ב-12 שפות.[4]
בשנת 1961, בעת שביצעה את השיר "אווה מריה", נהגה להצטלב כדי שיחשבו שהיא נוצרייה.
בשנות ה-60 הפכה קזביאנקה לבת זוגו של השחקן והזמר המצרי-סורי פריד אל-אטרש (רומן שתועד בספר שהופץ במדינות ערב). באותה תקופה התגוררה קזביאנקה עם אל-אטרש בארמונו הפרטי בחמדון שבלבנון.[5]
בהמשך נישאה קזביאנקה לפייר דנלו (Danlou) שהיה אבי בתה והמפיק שלה, ושימש מנהל רדיו מונטה קרלו (אנ'). דנלו היה חבר קרוב של רנייה, נסיך מונקו.
עד שנות ה-80 הייתה קזביאנקה מוקפת בשומרי ראש שהגנו עליה ממעריציה הרבים.
בשנת 1967, בזמן הופעתה בתיאטרון בולשוי במוסקבה, הציגה את זהותה הישראלית בהמנון "התקווה". בקהל היו אלכסיי קוסיגין והקוסמונאוט יורי גגארין.[6][7]
מספר ימים לאחר ההופעה ברוסיה הוזמנה קזביאנקה להופיע בדמשק, לפני נשיא סוריה נור א-דין אל-אתאסי. בזמן הופעתה הגיעו אנשי מודיעין סוריים לכיכר מרג'ה. קזביאנקה נאלצה לברוח ללבנון, משם לקפריסין ולישראל. נראה שהק.ג.ב. העביר לאנשי המודיעין הסוריים את פרטיה לאחר הופעתה במוסקבה.[דרוש מקור][מפני ש...]
באמצע שנות ה-70 שבה קזביאנקה להתגורר בישראל והחלה לשיר גם בעברית. בשנת 1973 השתתפה בפסטיבל הזמר המזרחי עם "איילת מחמדים". בפסטיבל הזמר והפזמון 1979[8] שרה את "היום אפשר לשיר"[9] וביצעה מספר שירים מוכרים בארץ בשנות ה-80 כמו "שובה אליי", "אהבתי על חוף" ו"שמור לי את הריקוד האחרון".
ניסיונותיה לשחזר בישראל את הישגיה במדינות אחרות לא תמיד הצליחו, והיא יצאה מדי פעם להופעות מחוץ למדינה.
בשנות חייה האחרונות התגוררה בשכונת הדר בחיפה, ועבדה לפרנסתה כמורה לפיתוח קול.[10]
קזביאנקה הקליטה 320 שירים, כ-30 מהם היו להיטים בישראל. בין להיטיה המוכרים מחוץ לישראל: "אל מטאדור", "יא ג'מיל", "טנגו גיטרה", "רומנטיקה".
בשנת 2001 הוציאה את ספרה האוטוביוגרפי "אני והוא".
קזביאנקה נפטרה ב-31 בדצמבר 2018 ונטמנה בכפר תבור. השאירה אחריה בת ונכדים.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.