Loading AI tools
פוליטיקאית אמריקאית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כריסטין גרגואר (באנגלית: Christine Gregoire; נולדה ב־24 במרץ 1947) היא פוליטיקאית אמריקאית ממדינת וושינגטון, אשת המפלגה הדמוקרטית, שכיהנה כמושלת וושינגטון ה-22 בשנים 2005–2013. היא האישה השנייה בתולדות המדינה שכיהנה כמושלת.
 | |||||||
| דיוקן רשמי, 2006 | |||||||
| לידה |
24 במרץ 1947 (בת 77) אדריאן, מישיגן, ארצות הברית  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם לידה | כריסטין א'וגריידי | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| השכלה |
| ||||||
| מפלגה |
המפלגה הדמוקרטית | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
  | |||||||
כריסטין א'וגריידי נולדה בעיר אדריאן שבמישיגן. היא גודלה בעיר אוברן שבמדינת וושינגטון על ידי אמה, סיביל גרייס ג'ייקובס (לבית פלמר), שעבדה כטבחית מזון מהיר. לאחר סיום לימודיה בבית הספר התיכון של אוברן, היא למדה באוניברסיטת וושינגטון בסיאטל, שם סיימה את לימודיה ב-1969 עם תואר בוגרת אוניברסיטה בסוציולוגיה. בעת לימודיה היא הייתה חברה באחוות הנשים קאפא-דלתא. לאחר מכן היא למדה בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת גונזגה בספוקיין, שם קיבלה תואר במשפטים ב-1977.
ב-1974 נישאה למייק גרגואר.
גרגואר עבדה כעוזרת של התובע הכללי של מדינת וושינגטון, סלייד גורטון.[1] בתפקיד זה היא התמקדה במקרים של התעללות בילדים, תיאמה עם עובדים סוציאליים את הוצאתם של ילדים ממשפחות מתעללות ואת העברתם לקרובים או למשפחות אומנה, ובהמשך מונתה כאישה הראשונה בתפקיד סגנית התובע הכללי של וושינגטון.[2]
ב-1988, בתום תקופת הכהונה הראשונה של המושל בות' גרדנר, מונתה גרגואר כמנהלת המחלקה לאיכות הסביבה של מדינת וושינגטון. במהלך כהונתה בתפקיד זה, היא עבדה בשיתוף פעולה עם גרדנר להשגת הסכם עם הממשלה הפדרלית על ניקוי הפסולת הרדיואקטיבית באתר הנפורד.
במהלך תקופה זו, פיקחה גרגואר על הקמת כוח המשימה המשותף של מדינות הפסיפיק וקולומביה הבריטית לדליפות נפט. בעקבות דליפת נפט מול חופי וושינגטון וקולומביה הבריטית שהייתה קשורה לאסדת הקידוח Nestucca, תיאמה גרגואר עם ממשלת קנדה את הקמת כוח המשימה לטיפול בעניינים הקשורים לאזרחי החופים ומערכת תעבורת הנפט בסביבה.
בעת כהונתה במחלקת איכות הסביבה, עבדה גרגואר בשיתוף פעולה עם גרדנר ועם נציגי הסוכנות להגנת הסביבה ומחלקת האנרגיה של ארצות הברית לתיאום המאמצים לניקוי אתר הנפורד. כאתר שידוע בשמות רבים, כולל מיזם הנפורד, עבודות הנפורד, עבודות ההנדסה הנפורד, והמתחם הגרעיני הנפורד, המתקן הגרעיני לאורך נהר קולומביה במחוז בנטון ייצר פלוטוניום. האתר, שהוקם ב-1943 כדי לספק חומרים לפרויקט מנהטן, פעל ממלחמת העולם השנייה ובהמשך במהלך המלחמה הקרה. עשורים של ייצור פלוטוניום הובילו למיליוני גלונים של פסולת רדיואקטיבית ברמת סיכון גבוהה.
ב-1989 הגיעו מחלקת איכות הסביבה של מדינת וושינגטון, הסוכנות להגנת הסביבה ומחלקת האנרגיה של ארצות הברית להסכם משולש שקבע מטרות ואבני דרך לניקוי האתר.[3]
בעקבות פסק הדין של בית המשפט הפדרלי התשיעי לערעורים "ארצות הברית נגד וושינגטון" (United States v. Washington) שהיה קשור לזכויות הדיג של האינדיאנים, שנודע בשם "החלטת בולדט" (Boldt Decision), התחייב המושל גרדנר ליצור יחסים ידידותיים ממושכים יותר עם שבטי האינדיאנים במדינת וושינגטון. ההסכם הוביל את הצדדים לשולחן המשא ומתן כדי לדון על האינטרסים המשותפים שלהם. לגרגואר היה תפקיד מרכזי בהגעה להסכם בנוגע לחלוקת משאבי הטבע בין השבטים לבין המדינה.[4]
בבחירות הכלליות של 1992 נבחרה גרגואר כתובעת הכללית של מדינת וושינגטון לאחר שניצחה בהפרש של 11 אחוזים מקולות הבוחרים מול יריבה, נורם מלנג, עורך דין שנבחר שבע פעמים כתובע של מחוז קינג. היא הייתה האישה הראשונה והיחידה עד כה שנבחרה לתפקיד.[5][6] היא נבחרה לתקופות כהונה נוספות בתפקיד ב-1996 וב-2000, בשני המקרים כאשר התמודדה מול ריצ'רד פופ וניצחה אותו בהפרשים של 25 אחוזים ו-18 אחוזים, בהתאמה.[7][8]
כתובעת הכללית, פעלה גרגואר בסוגיות הקשורות לילדים, סייעה לביצוע רפורמות במערכת המשפטית לנוער, דאגה להעברת חוקי אתיקה חדשים לממשלת המדינה, חיזקה את מצב זכויות קורבנות גניבת הזהות, ופעלה למציאת חלופות לייצוג בפתרון סכסוכים משפטיים.[9]
במהלך תקופת כהונתה של גרגואר כתובעת הכללית, הייתה תעשיית הטבק תחת מתקפה על שיווק בהונאה לכאורה, פרסום רשלני, והפרה של חוקי הגנת הצרכן בכמה מדינות. מספר רב של תביעות פרטיות שנבעו ממחקר משנות ה-50 שפורסם במגזין הרפואי הבריטי (British Medical Journal), קישרו בין עישון לבין סרטן הריאה ומחלות לב.[10] בהובלתה של גרגואר, התובעים הכלליים של מדינות רבות הובילו הסכם פשרה ב-20 ביוני 1997 שדרש מחברות הטבק לשלם יותר מ-206 מיליארד דולר במשך 25 שנים כפיצוי לכספי המיסים שהוצאו על טיפול במחלות הנובעות מעישון.[11] החברות הסכימו גם לשלם 50 מיליון לתובעים הכלליים של המדינות לצורך אכיפה.[12]
תשלומים אלו מימנו את שירותי הבריאות לילדים וקרן נאמנות לסוגיות בריאות בהיקף של 25 מיליארד דולר. על חלקה בתהליך זה, עלה בידה של גרגואר להשיג 4.5 מיליארד דולר כחלקה של מדינת וושינגטון בהסכם הפשרה במשך 25 השנים הבאות כשהתשלומים ימשיכו לצמיתות. גרגואר והמושל גארי לוק ביקשו מבית המחוקקים המדינתי להקצות חלק מכספי ההסכם לטובת פיציים למדינה ולהקמת חשבון מיוחד למימון תוכניות מניעה ופיקוח ארוכות טווח על הטבק. החשבון אמור לשמש למימון פרסומות וחינוך נגד עישון, תוכניות גמילה נגישות, ופעילויות נוספות.[13]
במרץ 1999 הודיעה גרגואר שמדינת וושינגטון תקבל לפחות 395 מיליון דולר מתשלומי ההסכם מחברות הטבק המרכזיות.
חלקים נוספים של ההסכם כללו אכיפת חוקים נגד מכירת מוצרי עישון לילדים, אסטרטגיות רחבות בסיס למניעת עישון, תוכניות גמילה מעישון, חשיפה מלאה של ההשפעות הבריאותיות של העישון, ושמירה על זכות הפרט לתבוע את חברות הטבק.[11]
בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית למשרת המושל שהתקיימו ב-14 בספטמבר 2004, הביסה גרגואר את רון סימס ועוד ארבעה מועמדים זוטרים. במהלך הבחירות המקדימות היא ספגה מתקפה על חברותה באחוות הנשים קאפא-דלתא בשל מדיניות האחווה לקבל רק חברות לבנות בסוף שנות ה-60.[14] היא התעמתה עם סימס בנוגע למעמדה באחווה, אך סימס הסיר את הנושא מעל סדר היום ודחה טענות לגזענות.[15] סימס ניהל מסע בחירות על בסיס מצע של רפורמה במיסוי והנהגתו של מס הכנסה מדינתי.[16] גרגואר ניצחה בבחירות המקדימות לאחר שזכתה ביותר מ-60 אחוזים מהקולות.[17]
במהלך הבחירות הכלליות נגד חבר הסנאט המדינתי לשעבר ומתווך הנדל"ן דינו רוסי, הציעה גרגואר יוזמות בתחומי מדעי החיים, במיוחד הרחבת מימון המדינה למחקר תאי גזע עובריים.[18] בעימותי הבחירות, היא ניסתה להתמודד עם אי-הנוחות של הבוחרים בנוגע לממשלת המדינה באומרה שהיא "תכה בבירוקרטיה של העבר" ותביא את השינוי בעצמה.[19] גרגואר זכתה בגיבוי של בית המחוקקים תוך שישה חודשים לאחר שהחלה לקדם מספר צעדים חשובים בנוגע לתקני פליטות כלי הרכב ותשלומי אבטלה.
הבחירות הכלליות התקיימו ב-2 בנובמבר 2004. בספירה הראשונית נראה שגרגואר פיגרה אחר רוסי ב-261 קולות. ספירה חוזרת של הקולות במכונות ההצבעה הורידה את ההפרש ל-42 קולות, וספירה ידנית שמומנה על ידי המפלגה הדמוקרטית, הפכה את ההפרש לטובתה של גרגואר שניצחה על חודן של 10 קולות. בעקבות פסיקת בית המשפט העליון של וושינגטון שהתיר את הכללתם של כמה מאות קולות ממחוז קינג, גדל ההפרש לטובתה ל-130 קולות, אך כאשר אושרו תוצאות ההצבעה על ידי מזכיר המדינה סם ריד בסוף דצמבר, אחד הקולות שנספר במחוז תרסטטון לאחר המועד האחרון נפסל והתוצאה הסופית הגיעה ל-129 קולות. לאחר מכן הגישה הנהגת המפלגה הרפובליקנית במדינה עתירה, בטענה שמאות קולות, כולל קולות פסולים, קולות של נפטרים, וקולות כפולים הובאו בחשבון, אך ב-6 ביוני 2005 פסק שופט בית המשפט העליון של וושינגטון ג'ון א. ברידג'ס שהרפובליקנים לא הציגו ראיות מספיקות שהקולות במחלוקת היו פסולים או עבור מי הם ניתנו עד כדי הפיכת תוצאות הבחירות על פניהן.[20]
ב-28 באוקטובר 2004, דיווח העיתון סיאטל טיימס שלמסע הבחירות של גרגואר נתרמו תרומות גדולות מחוץ למדינה. עורכי דין שעבדו בשיתוף פעולה הדוק עם גרגואר בהסכם הפשרה עם חברות הטבק ב-1998 תרמו לאגודת המושלים הדמוקרטים יותר ממיליון דולר. על פי הניתוח של הטיימס, כמעט מחצית מהתרומות של מסע הבחירות של 2004 של גרגואר הגיעו מחוץ למדינה.[21]
במהלך הבחירות המקדימות לנשיאות של המפלגה הדמוקרטית ב-2008, הן ברק אובמה והן הילרי קלינטון קידמו את בחירתה של גרגואר כצירת-על. ב-8 בפברואר 2008 הביעה גרגואר את תמיכתה באובמה, שעות לפני האירוע בסיאטל בו היא הציגה אותו לפני קהל של 18,000 איש.[22] אספות הבחירות של הדמוקרטים בוושינגטון התקיימו ביום המחרת, ובהן ניצח אובמה את קלינטון בכל אחד ממחוזות המדינה.
את מסע הבחירות שלה לתקופת כהונה שנייה כמושלת החלה גרגואר במקום העבודה לשעבר של אמה המנוחה, קפה ריינבו באובורן, ב-7 באפריל 2008. מיד לאחר ההכרזה על התמודדותה, היא פתחה במסע באוטובוס מונע בביו דיזל ברחבי המדינה. יריבה במרוץ, דינו רוסי, הכריז על מועמדותו כבר באוקטובר 2007.
כבר בשלבים המוקדמים של מסע הבחירות הגיעו גרגואר ורוסי לשיאים בהיקף גיוס הכספים. באפריל, אירחה גרגואר אירוע גיוס כספים עם ביל ריצ'רדסון בסיאטל שהניב תרומות של 300,000 דולר למסע הבחירות. ביולי התקיים אירוע נוסף עם מישל אובמה, בו גויסו יותר מ-400,000 דולר מ-1,600 נוכחים.
בבחירות המקדימות, שהתקיימו ב-19 באוגוסט, נבחרה גרגואר כמועמדת הדמוקרטים עם 49 אחוזים מהקולות. הבחירות הכלליות, שבהן היא התמודדה שוב מול רוסי, היו צפויות להיות צמודות, אך גרגואר הפיקה תועלת מהמספר הרב של הדמוקרטים שהצביעו בעד אובמה בבחירות לנשיאות שהתקיימו באותה עת וזכתה ב-53 אחוזים מהקולות. בבחירות אלו היה פיצול גאוגרפי ניכר: במחוזות מערב וושינגטון שהיו מעוז דמוקרטי מאוכלס יותר נרשמה תמיכה בגרגואר, בעוד שהמחוזות תומכי הרפובליקנים במזרח המדינה תמכו ברוסי.[23]
במהלך תקופת כהונתה כמושלת, ביצעה גרגואר שינויים גורפים במערכת החינוך של מדינת וושינגטון בתחומים כמו אחריות ממשלת המדינה למתן חינוך, המוכנות לקולג'ים, הרחבת תוכניות למידה מוקדמת, והצגת מטרות חינוכיות חדשות.[24]
במאי 2005 חתמה גרגואר על הצעות חוק לשיפור מערכת החינוך במדינה החל מהחינוך לגיל הרך ועד הקולג'ים. אחת מהצעות חוק אלו קבעה את הקמתה של מועצת החינוך המוקדם שפעילותה הוקדשה ליצירת מנהיגות לחיזוק התוכניות לחינוך המוקדם ומתן שירותים זמינים לילדים ולמשפחותיהם.[25] כתוצאה מעבודתה של מועצה זו, קידמה גרגואר את הקמת מחלקת החינוך המוקדם. ב-28 במרץ 2006, חתמה גרגואר על הצעת חוק שלבקשתה איחדה את תוכניות הלמידה המוקדמת והטיפול בילדים הבלתי אחידות של וושינגטון אל תחום אחריותה של מחלקת החינוך המוקדם.[26]
במסגרת חבילת חקיקה זו, נכלל גם חוק של הסנאט שלבקשת גרגואר קבע את הקמתה של ועדת ההיגוי ללמידה מקיפה, בראשותה של גרגואר עצמה ובהשתתפות חברים מגופי עסקים, ממשל, פילנתרופיה, ועדת החינוך, בית המחוקקים והציבור, שהתכנסו בעקביות במשך שנה וחצי. בנובמבר 2006 הם פרסמו דוח שהתמקד בחמש אסטרטגיות מרכזיות לרפורמה במערכת החינוך של וושינגטון: השקעה בלמידה מוקדמת, שיפור הוראת המתמטיקה והמדעים, למידה מותאמת אישית, לימודים בקולג' לכל, וקבלת דיווח מהמערכת להערכת התוצאות.[27]
גרגואר הכריזה על רפורמות חינוך מרכזיות שכללו פיתוח קריקטריונים ותקנים להערכת המורה, קביעת דרישות ביצוע לבתי הספר, והרחבת האפשרויות לתעודת הוראה.[28]
במסגרת המאמצים המתמשכים לרפורמה בחינוך הגבוה, ביקשה גרגואר מכוח משימה למימון החינוך הגבוה לדאוג לאפשרויות של מימון הקולג'ים והתנהלותם.[29] בהמלצת כוח המשימה, חתמה גרגואר ב-6 ביוני 2011 על כמה הצעות חוק לשיפור מערכת החינוך המדינתית. בנוסף, ב-13 בדצמבר היא הציעה רפורמות חינוך נוספות להערכת המורים ומנהלים בתי הספר ולייעד שישה בתי ספר כושלים כ"בתי ספר מעבדה" כדי לסייע לשפר את הישגי התלמידים. ב-8 במרץ 2012 היא חתמה על חוקים אלו.
וושינגטון הייתה אחת המדינות הראשונות שהתמודדה עם התייקרות עלויות הטיפולים והביטוחים הרפואיים. גרגואר הציעה רפורמות בריאות מרכזיות כולל שינויים באופן בו המדינה רכשה ביטוחי בריאות, איחוד הוצאות הבריאות של המדינה, וייעול תהליכי הרכישה.[30] כחלק מהרפורמות, היא הקימה קבינט בריאות כדי להבטיח שהמדינה מוכנה לכך. היא הכריזה, "וושינגטון הולכת להוביל את האומה ביישום רפורמת הבריאות". באמצעות שותפות ביטוח הבריאות, הרחיבה גרגואר את כיסוי ביטוח הבריאות ל-1,100 עובדים עסקים קטנים. היא הכריזה על חקיקה לחידוש שירותי הבריאות של המדינה ועל מערכת פנסיות, ובמקביל שמירה על עליית עלות הבריאות בשיעור של 4 עד 5 אחוזים בשנה. היא הודיעה, "ההבטחה לרפורמה היא היום בו אף אחד לא יישאר ללא כיסוי רפואי".[31]
ב-12 במאי 2005, חתמה גרגואר על הצעת חוק להקמת קרן תגליות מדעי החיים, שנותנת מענקים למחקר בבריאות ובחקלאות. באמצעות מימון מכספי ההסכמים עם חברות הטבק, ובסיוע כספים מקרן ביל ומלינדה גייטס, מיקרוסופט, קרן משפחת פול ג. אלן ואחרים, ניתנה תמיכה למחקר על מחלות משתקות ושיפור איכות ותנובת התוצרת החקלאית.[32]
במרץ 2007 דחפה גרגואר לחקיקתו של חוק מדינתי לכיסוי רפואי לכל ילדי המדינה. כהתקדמות על בסיס צעד זה, ב-2009 היא חיזקה יחד עם בית המחוקקים את הכיסוי במהלך המשבר הפיננסי באמצעות העברת חוק הבריאות לילדים.[33]
ב-2009 פעלה גרגואר להגברת המיקוד של וושינגטון בתחום התעופה והחלל. באמצעות הבלטת פעולתה של בואינג ועבודה עם עסקים פרטיים, בתי ספר ואיגודים מקצועיים, יצרה גרגואר את מועצת התעופה והחלל, שעליה הוטלה המשימה לפיתוח ההכשרה, המחקר והפיתוח בתחום.
כבית לתעשיית התעופה והחלל העולמית, עם יותר מ-84,000, ויותר מ-650 חברות, שיבחה גרגואר את בואינג על השלמת מטוס הבואינג 787 דרימליינר הראשון בסיאטל.[34]
ב-11 במאי 2011, חתמה גרגואר על שש הצעות חוק לחידוש מערכת הבריאות של וושינגטון. אלו כללו העברת מערכת הבריאות למגבלת אינפלציה של 4 אחוזים במשך 10 שנים, חיסכון בעלויות על בריאות לאזרחים בשיעור של 26 מיליארד דולר, וחקיקה למיזוג שני רוכשי השירות הרפואי הגדולים ביותר כדי לגרום לתוכניות הטיפול להיות יותר יעילות.
ב-13 בינואר 2012 הביעה גרגואר את תמיכתה בחוק הטיפול הרפואי בר ההשגה. ב-23 במרץ היא יצרה את תוכנית הבריאות הראשונה באומה שאפשרה לרוכשים לקבל מידע על תוכניות הטיפול.[35]
במקביל, בעוד שגרגואר הובילה רפורמות במדינתה, היא הובילה את יישום חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה הפדרלי. החוק דרש שיצירת ביטוח הבריאות בכל מדינה תתבצע על ידי הממשלה הפדרלית או על ידי המדינה עצמה. עם הדגש על הרחבת כיסוי הביטוח הרפואי לבעלי הכנסות נמוכות, חתמה גרגואר ב-11 במאי 2011 על החוק שהפך את וושינגטון למדינה הרביעית שקיימה את התנאים הללו.
גרגואר גם חתמה על חוקים להתאמת חוקי המדינה להרחבת הכיסוי הבטוחי על פי חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה לתלויים בהוריהם עד גיל 26, ובכך בוטלו תקרות הגיל בעניין, ונמנע מחברות ביטוח להתכחש לכיסוי של אנשים בשל תנאים קודמים.[36]
יחד עם מושל רוד איילנד לינקולן צ'ייפי, הגישה גרגואר ב-30 בנובמבר 2011 עצומה למנהל לאכיפת הסמים לאפשר את השימוש בקנאביס רפואי על פי מרשמי רופאים ואספקה על ידי רוקחים.[37]
גרגואר הביעה את רצונה לנקות את מפרץ פיוג'יט כדי שיתאפשר לדוג בו, לשחות בו ולחפור בו. ב-2007 היא הקימה את שותפות מפרץ פיוג'יט. סוכנות זו קבעה סדרי עדיפויות מדעיים, דרבנה ליישום צעדים בעדיפות, והבטיחה מתן דין וחשבון על כך.
ב-21 במאי 2009 הוציאה גרגואר צו ביצועי שהנחה את צעדי המדינה לצמצום גזי החממה ואת המאבק בשינוי האקלים באמצעות הרחבת האפשרויות לתחבורה בחיסכון בדלק והגנה על אספקת המים ועל אזורי חוף פגיעים.[38]
ב-29 באפריל 2011 הגשימה גרגואר יעד רב שנים וחתמה על חוק שהפסיק את ייצור החשמל בוושינגטון על ידי פחם. ההכרזה על החוק נעשתה במפעל הפחם טרנס אלטה.[39]
באוקטובר 2005 שלחה גרגואר מכתב לנציבות ההימורים של מדינת וושינגטון, בו היא המליצה לה לנהל משא ומתן על ההסכם עם שבט האינדיאנים ספוקיין שהיא הגישה לאישור. ההסכם המקורי היה אמור לאפשר לשבט, ולכל שבט אחר שיחתום עליו, להחזיק במתקני הימורים מחוץ לשמורת האינדיאנים, להגדיל את מספר מכונת המזל המותרות ל-7,500, להפעילם 24 שעות ביממה ושבעה ימים בשבוע, להסיר את מגבלות ההימורים לשחקני קלפים, ולתת אשראי למהמרים בהיקף גבוה בתמורה לשיתוף זכיותיהם עם המדינה והרשויות המקומיות. להצעה זו התנגדו רבים מחברי בית המחוקקים המדינתי משתי המפלגות וקבוצות של מתנגדים להימורים שהיו מודאגים בנוגע להתפשטות ההימורים ברחבי המדינה, וכן שבטי אינדיאנים אחרים. ההסכים שעליו התנהל המשא ומתן, שנחתם על ידי שבט ספוקיין ו-26 שבטים נוספים, נחתם על ידי גרגואר בראשית 2007, וחיסל את חלוקת הרווחים ואת מתקני ההימורים מחוץ לשמורות, אך התיר הגדלת מספרי מכונות המזל ל-4,700 עם הגבלה של 2,000 לכל מיקום, הגדיל את תקרת ההימורים של כמה מהמכונות ל-20 דולר, ואפשר הימורים בסיכון גבוה בשולחנות הבלאק ג'ק והפוקר לשחקנים שמצבם הפיננסי ידוע ושאינם ידועים כמהמרים בעיתיים. השבט גם הסכים לתרום שני אחוזים מההכנסה הכוללת ממשחקי השולחן ואחוז אחד ממתקני ההימורים עבור מטרות צדקה.[40]
הצעת חוק שהייתה אמורה להיות ציון דרך בזכויות להט"ב בוושינגטון (אנ') לא עברה במושב בית המחוקקים של 2005, אך עברה במושב של השנה הבאה. הצעת החוק נועדה בעיקר להרחבת היקף הקבוצות המוגנות כך שיכללו הגדרות של נטייה מינית וזהות מגדרית במקרים של אפליה. הצעת החוק הוגשה במקור על ידי גרגואר ובסופו של דבר נחתמה על ידיה ב-31 בינואר 2006. היא גם חתמה ב-21 באפריל 2007 על חוק שהעניק לבני זוג מאותו המין זכויות לשותפות ביתית.[41]
גרגואר חתמה על הצעת חוק של הסנאט המדינתי שהבטיחה שלשותפים ביתיים רשומים על ידי המדינה יהיו אותם זכויות כמו לזוגות נשואים, ובהמשך הרחיב את הזכויות ללהט"בים בוושינגטון. מתנגדים לחוק קיבצו חתימות להגשתו למשאל עם בניסיון לבטלו. במשאל העם אישר ציבור הבוחרים את החוק ברוב של 53 מול 47 אחוזים.[42]
ב-4 בינואר 2012 הכריזה גרגואר על תמיכתה בנישואים חד מיניים והתחייבה לחתום על הצעת חוק בעניין אם היא תעבור בבית המחוקקים. ב-8 בפברואר אותה שנה עברה הצעת החוק, וגרגואר חתמה עליה ב-13 בפברואר. מתנגדי החוק אספו חתימות להעמדתו למשאל עם בנובמבר אותה שנה, בה הוא אושר ברוב של 53.7 אחוזים. החוק נכנס לתוקף ב-6 בדצמבר.[43]
במרץ 2006 חתמה גרגואר על הצעת חוק שהוגשה לבקשתה, שהשפיעה ישירות על דלקים לתחבורה באמצעות דרישה מספקי דלקים להבטיח ששני אחוזים מהסולר ושני אחוזים מהבנזין שהם סיפקו למכירה עד דצמבר 2008 יהיו ביו דיזל ואתנול. צעד זה היה הראשון מסוגו בארצות הברית.[44]
ב-2009 הובילה גרגואר תמיכה ציבורית ופוליטית בבניית שניים ממיזמי התשתית הגדולים ביותר בוושינגטון: החלפת הגשר הצף אברגרין ותוכנית להחלפת כביש 99 לאלסקה שהיה פגיע לרעידות אדמה במנהרה. באותה עת הייתה המנהרה מיזם הקידוח הארוך ביותר בעולם.[45][46] הגשר הצף הוא הארוך מסוגו בעולם ונפתח ב-2016. מנהרת החוף של סיאטל נפתחה ב-2019 והיא אפשרה את חידוש החוף.[47]
ב-2010 הכריזה גרגואר על הכביש החשמלי (Electric road), רשת ראשונית של תחנות טעינה לכלי רכב חשמליים.[48] בנוסף, היא עשתה שימוש ביותר מ-13 מיליון דולר מכספי חוק השיקום כדי לסייע להכשרת העובדים בוושינגטון במשרות "הצווארון הירוק" בייעול האנרגיה ובתעשיות האנרגיות המתחדשות.
יחד עם מושל אורגון ג'ון קיצהבר, הודיעה גרגואר על תמיכה בכביש החוצה את נהר קולומביה שיחליף את הגשר המיושן שקישר בין שתי המדינות.[49]
גרגואר חתמה על תקציב התחבורה של 2011–2013 שהקצה 30,000 משרות והשקעה של 5.6 מיליארד דולר ביותר מ-800 מיזמי תחבורה.[50]
ב-15 ביוני 2011 חתמה גרגואר על תקציב השנים 2011–2013, בו נלקחו בחשבון הרעיונות שהוצגו על ידי הציבור וועדת התקציב המשתנה של מדינת וושינגטון. השינויים כללו רפורמה במערכת הפנסיות שחסכה 368 מיליוני דולרים בשנתיים הבאות ויצירת מערכת תשלומים לפארקים הלאומיים ולשירותים נוספים.[51]
ב-30 בספטמבר אותה שנה, השלימה גרגואר את רוב השינויים המשמעותיים בממשלת המדינה מזה עשרים שנה, מיזגה חמש סוכנויות לשלושה, ובכך חסכה למשלמי המיסים 18.3 מיליון דולר. כאשר התרחש איום של גרעון תקציבי של 2 מיליארד דולר, יצרה גרגואר חבילת רפורמות נוספת להמשך הקיצוצים בעלויות.[52] ב-3 בדצמבר הודיעה גרגואר שצעדי הרפורמה בממשלה חסכו יותר מ-450 מיליון דולר במיסי אבטלה ובפיצויים לעובדים.[53]
כאשר החלה השפעתו של המיתון הגדול ברחבי ארצות הברית, הודיעה גרגואר שחבילת "עבודה בוושינגטון עכשיו" תספק זרזים כלכליים ליצירת משרות.[54] כאשר החל המיתון בוושינגטון לגרום לאנשים לאבד את משרותיהם, הגדילה גרגואר את ההטבות למובטלים ותמכה במאמצי חוק השיקום הפדרלי באמצעות זיהוי מיזמים שיחזירו אנשים לעבודה ויבצעו השקעות בקהילות ובתשתיות. כאשר החלו סממני המיתון להחמיר, הודיעה גרגואר על צעדים נוספים לרפורמות בממשלת המדינה. כחלק מיוזמת הרפורמה הממשלתי של המאה ה-21, היא נקטה בצעדי ייעול, ביטלה 17 מועצות וועדות, והקטינה 78 נוספות.[55] היא גם הגישה חקיקה להפחתה או לביטול של שליש מ-64 סוכנויות ממשלתיות באמצעות מיזוגים או שינויים. בנוסף, היא חתמה על תקציב שצפה מראש גרעון של 9 מיליארד דולר וצימצם בהוצאות.
בינואר 2010 פרסמה גרגואר תוכנית של עשר נקודות להאצת שיקום ויצירת כ-40,000 משרות במשך שלוש השנים הבאות.[56] כמדינה התלויה ביותר בסחר הלאומי, וכדרך מהירה לצאת מהמיתון הגדול, הודיעה גרגואר גם על יוזמת הייצוא של וושינגטון להרחבת הזדמנויות הייצוא המדינתיות וליצירת משרות. כאשר המיתון הגדול החמיר עוד, הודיעה גרגואר על תוכנית לקיצוץ עלויות ולייעול הממשלה באמצעות הפחתת 21 סוכנויות מדינתיות ל-9, ובכך לחסוך 30 מיליון דולר.[57] היא גם הגיעה להסכם עם ארגוני העובדים במדינה להפחתת תשלומי העובדים ב-3 אחוזים.
כדי להמשיך ולהמריץ את שיקום הכלכלה, הדגישה גרגואר את תפקידם של העסקים הקטנים כיוצרי משרות והקלה בנטל המנהלי עליהם ועל הרשויות המקומיות באמצעות צו ביצועי.[58] כחלק מרפורמות כוללות משמעותיות וחסרות תקדים לפיצויים לעובדים, היא העבירה חוק לחיסכון של 200 מיליון דולר במשך ארבע שנים.[59] כדי להדגיש את חלקה של וושינגטון בסחר העולמי, הובילה גרגואר משלחת של מובילי תעשיית הרכב, מדעי החיים, תעופה וחלל וחינוך לאירופה במסגרת משלחת הסחר השישית שלה. היא גם הובילה משלחת סחר לסין וליפן.[60]
תקופת כהונתה של גרגואר כמושלת הסתיימה בינואר 2013. על פי המדווח, נשקל מינויה לתפקיד בממשל ברק אובמה במחלקת המדינה הוא במחלקת הפנים של ארצות הברית, אך דבר זה לא יצא אל הפועל.[61]
לאחר תום כהונתה, הייתה גרגואר לנואמת ציבורית, ובמיוחד היא בלטה יחד עם מושל אורגון לשעבר טד קולנגוסקי בכינוס המנהיגים המקומיים באוקטובר 2013 בפורטלנד.[62]
ב-1 ביולי אותה שנה, החלה גרגואר לשמש כחברת מועצת המרכז לחקר הסרטן על שם פרד הצ'ינסון. במסגרת זו היא הציעה יוזמה מרכזית במדעי החיים. היא הועילה מאוד בסיוע להטיית אור הזרקורים לעבודה מצילת חיים במרכז הצ'ינסון ולאופן שבו היא מצילה את בריאותם של אנשים במדינה וברחבי העולם.[63]
בחודשים אוגוסט עד דצמבר 2014 שימשה גרגואר כעמיתה במכון הרווארד לפוליטיקה בבית הספר לממשל באוניברסיטת הרווארד, שם היא העבירה את זמנה בפעילות עם הסטודנטים בנוגע למנהיגות במגוון משרות ממשלתיות.[64]
לאחר שלקחה פסק זמן מהפוליטיקה, תיאמה גרגואר עם כמה מנהיגי המגזר העסקי והקהילה את הקמת "אתגר סיאטל" (Challenge Seattle), ברית של מנהלים כלליים מ-18 המעסיקים הגדולים ביותר באזור, שהחלה לפעול ב-2015, וגרגואר כמנהלת הכללית שלה התמקדה בשיפור מסדרון החדשנות קסקידיה (Cascadia Innovation Corridor), חינוך, שיכון בר-השגה למעמד הבינוני, ומיזמי תחבורה.[65]
בתה הבכורה של גרגואר, קורטני, שנולדה בספוקיין ב-1979, מונתה ב-2013 לנציבות נמל סיאטל.[66] כאשר אינה שוהה באולימפיה, מתגוררת גרגואר יחד עם בעלה מייקל בעיר לייסי הסמוכה.
ב-2003 אובחן אצל גרגואר סרטן השד בשלבים מוקדמים. היא עברה ניתוח והחלימה. היא מזכירה את מאבקה בסרטן בנאומיה בנושאי בריאות.[67]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
