יום-טוב צהלון
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב יום-טוב צהלון (כונה גם: מהריט"ץ; ה'שי"ט, 1559–ה'שע"ט[1] 1618) היה מחכמי צפת. בן למשפחת רבנים ספרדית.
| לידה |
1559 ה'שי"ט |
|---|---|
| פטירה |
1618 (בגיל 59 בערך) ה'שע"ט |
| מדינה | האימפריה העות'מאנית |
| תקופת הפעילות | ?–1618 |
| תחומי עיסוק | דיין וראש ישיבה |
| רבותיו | יוסף קארו, משה מטראני |
| תלמידיו | אהרן ברכיה ממודנה |
| חיבוריו | לקח טוב, שו"ת מהרי"ט צהלון, מגן אבות, תשובות לקהילת עאנה |
| תפקידים נוספים | שד"ר |
קורות חיים
רבי יום-טוב צהלון נולד לרבי משה צהלון. היה תלמידם של רבי יוסף קארו ורבי משה מטראני (המבי"ט). נסמך לרבנות על ידי רבי משה אלשיך. רבי יום-טוב עצמו סמך לרבנות את רבי אהרן ברכיה ממודינה. שימש כדיין וראש ישיבה בעיר צפת.
בין השנים 1590 -1600 יצא לשמש כשד"ר באיטליה והולנד. לאחר מכן יצא בשליחותה של צפת כשד"ר למצרים ולאיסטנבול. במהלך תקופה זאת כתב מאות תשובות הלכתיות. תשובות אלו כונסו בספר שו"ת שהוציא לאור נכדו - רבה של איסטנבול - שנקרא על שמו יום טוב בן עקיבא צהלון.
ספרו של רבי יום טוב צהלון - לקח טוב - נדפס בשנת 1577 (היה עזר לי לפ"ק - של"ז. בשנה זו מחבר הספר היה בן י"ח שנים) בצפת והיה כנראה הספר הראשון שנדפס בארץ ישראל.
נקבר ככל הנראה בבית הקברות בצפת. קבר הנושא שם דומה (רבי יום טוב ב"ר עקיבא צהלון נפטר תנ"ז) נמצא בבית הקברות בהר הזיתים בירושלים, אך אין זה קברו ולא זו היא שנת פטירתו.
חיבוריו
- ספר 'לקח טוב' - חיבור על מגילת אסתר (הספר הראשון שהודפס בדפוס עברי בצפת ובארץ ישראל. יצא לאור בשנת של"ח[2]). בהקדמתו מביע המחבר את שמחתו על כך שקם בית דפוס עברי בארץ הקודש
- שו"ת מהרי"ט צהלון, או מהריט"ץ
- תשובות לקהילת עאנה לרבי יום טוב צהלון
- ספר 'מגן אבות' על אבות דרבי נתן (יצא לאור בעריכת מאיר זאב אתרוג, בני-ברק תש"ע)
לקריאה נוספת
- יעקב שמואל שפיגל, רבינו יום טוב ב"ר משה צהלון, מבוא לשו"ת מהרי"ט צהלון החדשות, מכון ירושלים, ירושלים תש"מ, עמ' 13–31, באתר אוצר החכמה.
קישורים חיצוניים
- יום-טוב צהלון, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- "יום-טוב צהלון", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
יום טוב בן משה צהלון (1559-1619), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.