חימוש משוטט

חימוש משוטט (באנגלית: Loitering munition; מכונה גם: כטב"ם מתאבד) הוא קטגוריה מתפתחת של מערכות נשק, שבמסגרתה מערכת נשק "משוטטת", כלומר נעה סביב אזור מוגדר מראש בחיפוש אחר מטרה על בסיס מאפיינים מוגדרים מראש, רוכשת את המטרה, ותוקפת אותה באמצעות התרסקות ופיצוץ החימוש על המטרה, תוך כילוי החימוש.^[1][2][3][4]

הארופ מוצג בסלון האווירי בפריז 2013

חימוש משוטט הוא קטגוריית ביניים בין טילי שיוט לבין כלי טיס בלתי מאוישים תוקפים.

חימוש משוטט יעיל מאוד נגד מטרות מוסתרות הנגלות לפרקי זמן קצרים, ותנועתו הממושכת מאפשרת לו יכולת לברור מטרות.^[5][6]

מאפיינים

סוויצ'בלייד הוא חימוש משוטט זעיר מתוצרת ארצות הברית

המשימה העיקרית של חימוש משוטט היא רכישת מטרה בזמן שוטטות, ואז תקיפה של המטרה באמצעות התרסקות ופיצוץ החימוש על המטרה. התקיפה מכלה את החימוש, ולכן מכונה לעיתים "תקיפה מתאבדת".

בעוד שחלק מטילי השיוט, כגון טיל הטומהוק, הם בעלי יכולת שיטוט ויכולת חישה ושליטה מרחוק, משימתם העיקרית היא תקיפה ולא רכישת המטרה. כמו כן, יכולת השהייה של טילי שיוט במהירות נמוכה למשך זמן ארוך מוגבלת יחסית למערכות המוגדרות כמשוטטות.

הדגמה של מתקפת כטב"מים מתאבדים מדגם שאהד 136

לעומת זאת, בעוד כטב"ם (כולל רחפן) יכול להתרסק בכוונה על ידי מפעילו על מטרה בתקיפת "קמיקזה", ועל רובם ניתן לזווד חומר נפץ, אין אלו עונים להגדרת חימוש משוטט, שכן מטרתם העיקרית היא נשיאת אמצעי חישה ו/או תחמושת (אשר תשוגר אל המטרה) תוך חזרת הכטב"ם בסוף המשימה לבסיסו.^[7] כך לפי הגדרת צבא ארצות הברית^[8][9] נדרש הכטב"ם להיות מערכת רב-פעמית, בניגוד לחימוש המשוטט המתכלה. בנוסף, הכטב"ם לרוב אינו מותאם לתקיפת התאבדות, הצלילה שלו אינה שקטה, לעיתים קרובות הוא חסר מצלמות הפונות לכיוון הטיסה (שכן בשימוש קלאסי כטב"מ מצלם את מה שמתחתיו), הוא חסר ראש קרב המותאם למשימה, ועלותו הכספית תהיה לרוב גבוהה מהמתאים לשימוש חד-פעמי.

חימושים שנבנו למטרה זו מראש הם בעלי יכולות טיסה, שליטה ובקרה, התקני תקיפה, ואמצעי חישה מתקדמים יותר. יש חימושים משוטטים המשתמשים במפעיל אנושי כדי לאתר מטרות ואילו אחרים, כגון הארופ, יכולים לתפקד באופן עצמאי ולחפש וליזום תקיפות ללא מעורבות מפעיל לאחר השיגור.

קיימים אמצעי תחמושת משוטטת היכולים לחזור מהמשימה אם לא בוצעה תקיפה, ולנחות חזרה אצל המפעיל, כדוגמת: שרקרק – בעל מצנח לנחיתה, והארופ ורתם – שהם בעלי יכולת לנחות. במערכות אחרות, כגון הארפי, אין אפשרות לחזרה, והחימוש מושמד במקרה שאין רוכשים מטרה בזמן השוטטות.

פיתוח

במסגרת תהליך פיתוח של תחמושת משוטטת ייעודית ניתן להתאים את המאפיינים הייחודיים לביצועי מערכת זו: ראש קרב מותאם למשימה, שלב תקיפה שקט, מהירות צלילה גבוהה, אופטימיזציית טיסה – יכולת זמן שהייה על פני טווח ו/או מהירות, עלות ייצור ורכישה המתאימים לשימוש כתחמושת חד-פעמית. מאפשר שימוש במנוע בעל חיים קצרים, וכן ברכיבים אחרים עם זמן פעולה נמוך יחסית. בחימוש משוטט ייעודי, לרוב חלק ניכר ממשקל החימוש הוא ראש הקרב המתפוצץ.^[10][11]

היסטוריה

חימושים משוטטים מתוצרת יוויז'ן אייר מוצגים בתערוכת AUSA וושינגטון ארהב

חימוש משוטט ZALA לנסט מתוצרת קונצרן קלשניקוב

כחלק מההתמודדות נגד סוללות טיל קרקע-אוויר מהדור הראשון כגון SA-2 ו-SA-3 פותחו טילים נגד קרינה כגון AGM-45 שרייק לתקיפת סוללות נייחות. התגובה הסובייטית הייתה פיתוח סוללות טק"א ניידות כגון הSA-6 ותורת לחימה להפעלת המכ"מים של הסוללות לפרקי זמן קצרים ובלתי-תדירים, וגם זאת בעיקר כאשר היו אינדיקציות אחרות לקיום פוטנציאלי של מטרות אוויריות בטווח הסוללה. תורת הלחימה בסוללות ניידות גרמה לכך שהסוללה, שמיקומה מראש לא היה ידוע, הייתה ניתנת לגילוי אלקטרומגנטי לפרקי זמן קצרים בלבד, שבמהלכם הסוללה הייתה איום כלפי מטוסי ויילד ויזל בעלי ערך גבוה.

במבצע ערצב 19 חיל האוויר הישראלי השתמש במזל"טים ובמערכת "שמשון" (דאונים משוגרים ממטוס קרב שדימו מטרת מכ"ם גדולה יותר),^[12] לאיתור ואתגור סוללות להפעלת המכ"מים שלהם והעמסת מספר רב של מטרות על הסוללות. סוללות אלו הותקפו אז מהאוויר ומהיבשה (כחלילית) באמצעים שונים, ובהם גם טילים נגד קרינה.

חימוש משוטט, ובפרט ההארפי, פותח לראשונה למטרת דיכוי הגנה אווירית (SEAD) תוך אינטגרציה של המכלול השלם: איתור, רכישה ותקיפה לתוך פלטפורמה בודדת. החימוש המשוטט היה צפוי להיות משוגר לעבר אזורים שבהם יש חשד לסוללות טק"א של אויב ולתקוף מייד עם גילוי הסוללה בעקבות הפעלתה. הפלטפורמה האינטגרטיבית והקטנה יחסית גם זולה באופן משמעותי ביחס למטוס קרב מודרני. בשנים האחרונות הקטגוריה התפתחה מעבר לשימוש המיועד ל-SEAD גם למטרות אחרות: מתקיפה ארוכת טווח למאות קילומטרים באמצעות מערכות כבדות ועד שימוש טקטי בשדה הקרב באמצעות מערכות הניתנות לנשיאה בידי חייל בודד, כגון הסוויצ'בלייד שמופעל ברמת המחלקה בצבא ארצות הברית ושוקל פחות מ-3 קילוגרם ונכנס לתיק גב.^[13] שימוש מבצעי מתועד בשדה הקרב של חימוש משוטט בשנים האחרונות היה תקיפה של אוטובוס לוחמים בארמניה ב-2016, באמצעות הארופ.^[14]

במהלך מלחמת נגורנו קרבאך השנייה עשתה אזרבייג'ן שימוש נרחב בחימוש משוטט, הפעם הראשונה שבה נעשה שימוש בנשק זה במערכה צבאית משמעותית. מומחים צבאיים ברחבי העולם טוענים כי נשק זה הוא שהכריע את המערכה לטובת אזרבייג'ן.^[15]

דילמות מוסר, אתיקה וחוק בינלאומי

ערך מורחב – רובוט צבאי#היבטים חוקיים ואתיים

חימוש משוטט המסוגל לתקוף באופן אוטונומי מטרות מעורר שאלות בתחום המוסר, האתיקה, והחוק הבינלאומי. במתווה שימוש זה אין אדם שמקבל את ההחלטה לפגוע במטרה הספציפית בעלת פוטנציאל להרוג אנשים. בהקשר זה פיתוח מערכות הארפי והארופ עורר פולמוס אקדמי, שכן הן היוו תקדים (אם כי לאו דווקא ביחס למוקש ימי).^{[16][17][18][19][20][21][22]}

חימוש משוטט בישראל

ישראל מובילה בתחום החימושים המשוטטים, והם מפותחים ומיוצרים על ידי מספר חברות:

אלביט מערכות

• סקיי סטרייקר (שרקרק)
• לניוס

התעשייה האווירית

• הארופ
• הארפי
• ברקן ירוק
• רתם

רפאל

• Spike Firefly (מעוז)

יוויז'ן אייר

• סדרת hero

אירונאוטיקס

• אורביטר k1

Spear UAV

• סדרת וייפר

ראו גם

• מזל"ט
• טיל שיוט

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חימוש משוטט בוויקישיתוף

• ניר דבורי, ‏צפו: המל"ט המתאבד משמיד את המטרה, באתר ‏מאקו‏, 7 ביוני 2015
• אמיר בוחבוט‏, לעוור את נסראללה: צבא המתאבדים שמחכה בשמיים למלחמה הבאה, באתר וואלה, 14 בספטמבר 2017
• ניצן סדן, אנטומיה של איום מעופף: כך עובד כטב"מ מתאבד, באתר כלכליסט, 24 במאי 2024

הערות שוליים

1. צפו במל"ט ההופך לטיל, Popular Science, אוגוסט 2015
2. שוטטות התחמושת זמינות הרחבת בינלאומי, תעופה שבוע, אפריל 2016
3. שוטטות מערכות נשק – ביקוש הולך וגדל, h-ש " ח, דצמבר 2016
4. אמיר בוחבוט‏, תיעוד: המל"טים המתאבדים שיסייעו ליחידות העילית בקני המחבלים, באתר וואלה, 8 ביוני 2016
5. רק מחפש לפגוע, ביטאון חיל האוויר, פברואר 2014
6. משוטטים מול מטרה נעלמת, IsraelDefense, יוני 2016
7. דאעש באמצעות קמיקזה " טים בעיראק, מכניקה פופולרית, אוקטובר 2016
8. מפת דרכים לפיתוח כלים בלתי מאוישים 2013-2038(הקישור אינו פעיל, 9.9.2021)
9. מי יעצור את הרובוטים? פרסום המכון למחקרי ביטחון לאומי, צבא ואסטרטגיה, כרך 5, גיליון 2, ספטמבר 2013, לירן ענתבי
10. Liu, Xuancen, et al. "Optimal Design of Loitering Munition Trajectory in Complex Battlefield Environment." (2016).
11. Snyder, Derek J. Design requirements for weaponizing man-portable UAS in support of counter-sniper operations. NAVAL POSTGRADUATE SCHOOL MONTEREY CA, 2011.
12. הסודות של דלילה, ביטאון חיל האוויר, גיליון 184, דצמבר 2008
13. Will 2016 be the Year of the Portable Lethal Drone?, DefenseTech, ינואר 2016
14. ynet, "מל"ט מתאבד מישראל בקרבות באזרבייג'ן", באתר ynet, 6 באפריל 2016
15. גל פרל פינקל, מה אפשר ללמוד ממלחמת כלי הטיס הבלתי מאוישים האזרית, באתר זמן ישראל, 30 בדצמבר 2020.
16. Garcia, Denise. "Killer robots: Why the US should lead the ban." Global Policy 6.1 (2015): 57-63.
17. Sharkey, Noel. "Saying ‘no!’to lethal autonomous targeting." Journal of Military Ethics 9.4 (2010): 369-383.
18. Alston, Philip. "Lethal robotic technologies: the implications for human rights and international humanitarian law." JL Inf. & Sci. 21 (2011): 35.
19. Lazarski, Anthony J. "Legal implications of the uninhabited combat aerial vehicle." Air & Space Power Journal 16.2 (2002): 74.
20. Crootof, Rebecca. "The Varied Law of Autonomous Weapon Systems." Browser Download This Paper (2015).(הקישור אינו פעיל, 9.9.2021)
21. Evan Wallach and Erik Thomas (2016). "The Economic Calculus of Fielding Autonomous Fighting Vehicles Compliant with the Laws of Armed Conflict". Yale Journal of Law & Technology. 18: 1–25.(הקישור אינו פעיל, 9.9.2021)
22. "Mortensen, Erika Steinholt. Autonomous weapon systems that decide whom to kill. How international humanitarian law and international human rights law regulate the development and use of offensive autonomous weapon systems during international armed conflicts. MS thesis. UiT Norges arktiske universitet, 2016" (PDF).