Loading AI tools
מחיצה העשויה מבד מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וילון הוא מחיצה העשויה מבד או מחומר דומה, שבדרך כלל ניתנת לפתיחה ולסגירה. הווילון מחובר בדרך כלל בחלקו העליון למוט או מסילה, באופן שהווילון חופשי לנוע על פניו. דרך נפוצה לתלות כך את הווילון על המוט הוא באמצעות טבעות. סופיות המחוברות לקצות המוט מונעות מהווילון לגלוש מהמוט.
השימוש הנפוץ בווילון הוא בחלונות של בתי מגורים להחשכת החדר לפעילויות שונות, כגון שינה, וכן לאפשר פרטיות בחדר. בנוסף וילונות משמשים במקומות כמו חדרי הלבשה, תאי מקלחת ציבוריים או בתי חולים, על מנת ליצור מחיצה ולשמור על פרטיות.
וילון אמבטיה או מקלחת, עשוי פלסטיק או בד חסין למים, נועד למנוע הרטבת רצפת חדר הרחצה.
פרגוד הוא וילון היוצר חלל פרטי, בדרך כלל לצורך החלפת בגדים, בתוך חלל גדול. בחנויות בגדים תאי הלבשה נסגרים באמצעות פרגוד. סוג אחר של פרגוד הוא מבנה נייד העשוי ממספר מסגרות או לוחות המחוברים ביניהם בצירים, ויוצר פינת הלבשה זמנית במקום בו יוצב. כמו כן, הצבעה חשאית נעשית בדרך כלל מאחורי פרגוד.
בחדרי מיון בבתי חולים וילונות מפרידים כל מיטה בווילונות לפרטיות החולה.
וילונות משמשים גם אמצעי להפרדה ויזואלית בסיטואציות אחרות, בתיאטרון הווילון מכונה "מסך". מאחוריו עוסקים השחקנים בהכנות אחרונות להצגה בעוד הקהל ממתין לתחילתה, עת יורם המסך.
בעיצוב פנים, עיצוב וילונות מחייב התאמה בין הבדים והתפירה לבין שאר פרטי העיצוב בחלל החדר, לקבלת האווירה הרצויה ללקוח. בעיצוב וילונות משמש מבחר סגנונות: וילונות רומאיים, וילונות מיקדו, וילונות ונציאניים, וילונות גלילה, וילונות ורטיקאליים, וילונות בד, וילונות רינגים (טבעות), וילונות קשירות.
בדי וילונות נארגים ברוחב יותר גדול מאשר בדי בגדים. הם ארוגים בדוגמאות נאות או מאוירים יפה. אי לכך גם בזמנים רגילים נשים אוהבות לעיתים לתפור מהם שמלות וחצאיות רחבות. בזמני מלחמות שונות, כשאזלו הבדים המיועדים לבגדים, היו נשים שהורידו וילונות מהחלונות והפכו אותם לבגדים.
בספר 'חלף עם הרוח' שמתאר את קורות מלחמת האזרחים באמריקה, סקרלט או'הארה שמוזמנת לנשף ואין לה שמלה ראויה, תופרת שמלה מווילונות.
במחזמר צלילי המוסיקה, מריה האומנת של ילדי משפחת פון טראפ [Von Trapp] האוסטרית תופרת להם בגדים מווילונות. רוזמארי פון טראפ, אחת מבנות המשפחה, אישרה את נכונות הסיפור.[1]
במלחמת העולם השנייה בדים לבגדים היו יקרים בארץ ישראל. אילה רז כותבת בספרה חליפות העתים שנשות תל אביב קנו בדי וילונות[2] וריפוד לתפירת בגדים.
גם במאה ה-21, ישנן נשים התופרות בגדים מבדי וילונות.[3] בספרים וכתבי עת שונים מדגימים כיצד אפשר להפוך וילונות לבגד.[4]
לווילון יש תפקיד מיוחד בהיסטוריה הנוצרית והיהודית. וילון הפרוכת הפריד בין המקום הקדוש, השמור לכהנים, ל"קודש הקודשים" בבית המקדש בירושלים. בברית החדשה מסופר שכאשר ישו מת, קרעו את וילון בית המקדש לשניים, לסמל את קריעת החיבור בין האנושות לאלוהיות עקב מותו של ישו.
קו מסך הברזל שהיה סמל למלחמה הקרה שבין המערב למזרח נקרא באנגלית Iron Curtain - וילון הברזל.
הווילון משמש כדימוי בשירים וסיפורים. את השיר 'בין קפלי וילון'[5] שאת מילותיו חיבר דודו ברק, הלחין נחום היימן שרה אופירה גלוסקא.
המשורר רועי צ'יקי ארד[6] כתב את השיר 'הוילון'.
בשיר My Way, שכתב פול אנקה והתפרסם בביצועו פרנק סינטרה, מסמל הוילון האחרון את המוות:
"And now, the end is near,
And so I face the final curtain."
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
