Loading AI tools
מחזמר מאת רוג׳רס והמרשטיין מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צלילי המוסיקה (באנגלית: The Sound of Music) הוא מחזמר מוזיקלי מאת ריצ'רד רוג'רס, מילים מאת אוסקר המרשטיין ולברית מאת הווארד לינדזי וראסל קרוז. המחזמר מבוסס על ספר זיכרונותיה של מריה פון טראפ, The Story of the Trapp Family Singers.
 | |
| מילות השירים |
אוסקר המרשטיין  |
|---|---|
| מבוסס על |
The Story of the Trapp Family Singers |
| ליברטיסט | הווארד לינדזי וראסל קרוז |
| מוזיקה |
ריצ'רד רוג'רס |
| מקום ההתרחשות | אוסטריה |
| תקופת ההתרחשות | 1938 |
| הצגת בכורה | 1959 (ברודוויי) |
| שפה | אנגלית |
| פרסים | זוכה 5 פרסי טוני |
  | |
שירים רבים מהמחזמר הפכו לקלאסיים, כגון: "אדלווייס", "My Favorite Things", "Climb Ev'ry Mountain", "דו-רה-מי" וכן שיר הנושא - "The Sound of Music".
ההפקה המקורית של ברודוויי, בכיכובם של מרי מרטין ותיאודור ביקל, נפתחה ב-1959[1] וזכתה בחמישה פרסי טוני, לרבות פרס טוני למחזמר הטוב ביותר, מתוך 9 מועמדויות. ההפקה המקורית של לונדון נפתחה ב-Palace Theatre שבווסט אנד ב-1961. מאז, המחזמר הופק פעמים רבות נוספות, הן בארצות הברית ובבריטניה, והן ברחבי העולם. בשנת 1965 יצא לאקרנים סרט קולנוע באותו השם בכיכובם של ג'ולי אנדרוס וכריסטופר פלאמר, אשר זכה בחמישה פרסי אוסקר. מחזמר זה היה האחרון שכתבו רוג'רס והמרשטיין; המרשטיין מת מסרטן תשעה חודשים אחרי ערב הבכורה בברודוויי.
לאחר שצפה ב-"Die Trapp-Familie", סרט קולנוע משנת 1956 שהופק בגרמניה המערבית על משפחת פון טראפ, וכן בסרט ההמשך משנת 1958 ("Die Trapp-Familie in Amerika" שמו), במאי התיאטרון וינסנט דונהיו חשב שהפרויקט הזה יהיה מושלם עבור חברתו מרי מרטין. לילנד הייווארד וריצ'רד האלידיי (בעלה של מרטין), מפיקי תיאטרון מברודוויי, הסכימו.[2] בתחילה, המפיקים תכננו להפיק הצגה לא-מוזיקלית שתיכתב על ידי צמד המחזאים לינדסיי וקראוס, אשר בה ישולבו שירים מתוך הרפרטואר של להקת משפחת פון טראפ. בהמשך, הם שקלו להוסיף מספר שירים מקוריים, שייתכן וייכתבו על ידי רוג'רס והמרשטיין. עד מהרה הוסכם שהפרויקט יכלול רק שירים מקוריים, ויהיה מחזה מוזיקלי ולא הצגה.[3]
מספר פרטים ביוגרפיים אודות ההיסטוריה של משפחת פון טראפ שונו לטובת המחזמר. גאורג פון טראפ האמיתי אכן גר עם משפחתו בוילה בזלצבורג. הוא כתב למנזר נונברג בשנת 1926 וביקש כי ישלחו אליו נזירה שתשמש כמורה עבור בתו החולה, ואם המנזר שלחה אליו את מריה. אשתו מתה ב-1922. מריה וגאורג האמיתיים נישאו במנזר נונברג בשנת 1927. לינדסיי וקראוס שינו את סיפור העלילה כך שמריה תשמש אומנת לכל הילדים, ששמותיהם וגיליהם שונו, וכך גם שם המשפחה המקורי של מריה (במחזמר שמה "ריינר" במקום "קוטצ'רה"). המשפחה התגוררה יחד מספר שנים באוסטריה לאחר שמריה והקפטן נישאו ועד אשר הוצעה לו משרה בכירה בצי הנאצי. מאחר שפון טראפ התנגד לנאצים, המשפחה עזבה את אוסטריה לאחר האנשלוס בשנת 1938. הם יצאו ברכבת לאיטליה, ומשם המשיכו ללונדון ולארצות הברית.[4] כדי להפוך את הסיפור לדרמטי יותר, לינדסיי וקראוס שינו את הסיפור כך, שזמן קצר אחרי החתונה של מריה והקפטן, בורחת כל המשפחה ברגל לשווייץ דרך ההרים.
סיפור תפירת בגדי המשחק לילדים מוילונות בידי מריה, אושר על יד הבת רוזמארי פון טראפ.[5]
העלילה מתרחשת באוסטריה ערב האנשלוס בשנת 1938. העלילה מתארת את סיפורה של מריה, שמתחילה לעבוד כאומנת בביתה של משפחה גדולה, בזמן שהיא מחליטה אם להמשיך בהכשרתה להיות נזירה. היא מתאהבת בילדים, ולבסוף גם באביהם האלמן, קפטן פון טראפ. כאשר הקפטן מצווה לקבל משרה בחיל הים הגרמני, הוא מחליט להתנגד לנאצים. הקפטן ומריה מחליטים לברוח מאוסטריה לשווייץ יחד עם הילדים.
בזלצבורג, אוסטריה, ערב מלחמת העולם השנייה, הנזירות ממנזר נונברג שרות, בעוד מריה ריינר, אחת מהמועמדות להיות נזירה, נמצאת על ההר הסמוך, מתחרטת שעזבה את הגבעות היפות ("The Sound of Music"), שם גדלה. היא מאחרת לחזור למנזר. אם המנזר והנזירות האחרות תוהות מה לעשות איתה ("Maria"). מריה מסבירה מדוע איחרה, מספרת שהיא גדלה על ההר הזה, ומתנצלת ששרה בגן ללא רשות. אם המנזר מצטרפת אליה בשיר ("My Favorite Things").[6] אם המנזר אומרת לה שעליה לבלות זמן מה מחוץ למנזר, כדי להחליט אם היא מוכנה או לא לחיים כנזירה. היא שולחת אותה לשמש כאומנת של שבעת ילדיו של אלמן, קצין בצי הצוללות האוסטרו-הונגרי, קפטן גאורג פון טראפ.
מריה מגיעה לווילה של קפטן פון טראפ. הוא מסביר לה את תפקידיה ומזמן את הילדים באמצעות משרוקית. הם צועדים, לבושים במדים. הוא מלמד אותה את סימניהם האישיים במשרוקית, אך היא מתנגדת בגלוי לגישה מיליטריסטית זו. כאשר היא נשארת לבדה איתם, היא מצליחה לחדור מבעד לחשדנות שלהם כלפיה, ומלמדת אותם את היסודות של המוזיקה ("Do-Re-Mi").
רולף, שליח צעיר, מגיע לבית על מנת למסור מברק ולאחר מכן נפגש בחשאי עם הבת הבכורה, ליזל, מחוץ לוילה. הוא טוען שהוא יודע מה טוב לה כי הוא מבוגר ממנה בשנה ("Sixteen Going on Seventeen"). הם מתנשקים, והוא בורח, משאיר אותה צווחת משמחה. בינתיים, סוכנת הבית, פראו שמידט, מעניקה למריה בדים על מנת לתפור בגדים חדשים לילדים. מריה מבחינה בליזל חומקת אל תוך הבית מבעד לחלון, רטובה מסופת רעמים פתאומית, ומבטיחה לה שתשמור את סודה. שאר הילדים נבהלים מהסערה, ומריה שרה עבורם שיר על מנת להסיח את דעתם ("The Lonely Goatherd").
קפטן פון טראפ שב כעבור חודש מווינה יחד עם הברונית אלזה שרדר ומקס דטוילר. אלזה משוחחת עם מקס על כך שהקפטן ממאן להתחתן איתה ("How Can Love Survive"). רולף מגיע, מחפש את ליזל, ומברך אותם בברכת "הייל היטלר" בשילוב הצדעה במועל יד. הקפטן מגרש אותו מהמקום, באומרו שהוא אוסטרי, לא גרמני. מריה והילדים מקפצים פנימה, לבושים בבגדים שמריה הכינה מן הווילונות הישנים שבחדרה. מזועזע, הקפטן שולח אותם להחליף בגדים. מריה אומרת לו שהילדים צריכים שהוא יאהב אותם, והוא, בכעס, שולח אותה בחזרה למנזר. בעודה מתנצלת, הם שומעים את הילדים שרים את השיר "צלילי המוזיקה", שאותו לימדה אותם, כקבלת פנים עבור הברונית שרדר. הקפטן מצטרף אל הילדים בשירה, ומחבק אותם. הקפטן משנה את דעתו, וכאשר הוא נותר לבדו עם מריה הוא מבקש ממנה להישאר ומודה לה שהשיבה מוזיקה לביתו. לבד עם מריה, הוא מבקש ממנה להישאר, להודות לה על שהביא מוזיקה בחזרה לביתו. אלזה חושדת בה, עד אשר מריה מסבירה שהיא חוזרת למנזר בספטמבר.
הקפטן עורך מסיבה על מנת להפגיש את אלזה עם מכריו, והאורחים דנים בסיפוחה של אוסטריה לרייך השלישי. קורט מבקש ממריה שתלמד אותו לרקוד את ריקוד הלנדלר, וכאשר אינו מצליח, הקפטן תופס את מקומו על מנת להדגים. הקפטן ומריה רוקדים יחד, עד אשר הם מתקרבים פנים-אל-פנים; מריה מתרחקת ממנו, נבוכה ומבולבלת. בריגיטה משוחחת עם מריה על הנישואים הצפויים בין הקפטן לברונית, ואומרת שהיא חושבת שהם באמת מאוהבים זה בזה. אלזה מבקשת מהקפטן לאפשר לילדים להיפרד מהאורחים בשירה ("So Long, Farewell"). מקס נדהם מכישרונם, ומעוניין שיופיעו בפסטיבל אותו הוא מארגן. האורחים עוברים אל חדר האוכל, ומריה מתחמקת מהדלת הקדמית עם מזוודותיה.
במנזר, מריה אומרת לאם המנזר שהיא מוכנה לנדור את נדריה, אבל אם המנזר מבינה שמריה רק בורחת מרגשותיה. היא אומרת לה שעליה להיפגש שוב עם הקפטן על מנת לברר אם הם אוהבים אחד את השני, ושולחת אותה לחפש אחר החיים שאותם היא אמורה לחיות ("Climb Ev'ry Mountain").
מקס מלמד את הילדים איך לשיר על הבמה. הקפטן מספר להם שהוא ביקש מאלזה להינשא לו. הם מנסים ללא הצלחה לעודד את עצמם באמצעות שירה ("My Favorite Things"), עד אשר הם שומעים את קולה של מריה, חוזרת לביתם. מריה מגלה שהקפטן מתכנן חתונה, והיא מודיעה לו שתישאר רק עד שיארגן אומנת אחרת במקומה. מקס ואלזה מתווכחים עם הקפטן על הסיפוח הקרב של אוסטריה, מנסים לשכנע אותו שזה בלתי נמנע ("No Way to Stop It"). כאשר הוא מסרב להתפשר, אלזה מבטלת את האירוסין. לאחר עזיבתה, הקפטן ומריה נשארים לבד והם מודים סוף סוף באהבתם זה לזה ולבסוף מתחתנים ("Maria").
במהלך ירח הדבש, מקס מכין את הילדים להופעתם בפסטיבל קאלצברג. הר זלר, הגאולייטר, תובע לדעת מדוע הם אינם מניפים את דגל הרייך השלישי, משהושלם סיפוחה של אוסטריה. הקפטן ומריה חוזרים מוקדם מירח הדבש שלהם לפני הפסטיבל. נוכח ההתפתחויות, הוא מסרב לאפשר לילדים לשיר. מקס טוען כי הילדים ישירו למען אוסטריה, אבל הקפטן מציין כי ארצו כבר לא קיימת. מריה וליזל עורכות שיחה בנושא אהבה רומנטית, ומריה צופה שתוך מספר שנים ליזל עצמה תהיה נשואה גם כן ("Sixteen Going on Seventeen"). רולף מגיע עם מברק המורה על הצבתו של הקפטן בתפקיד בכיר בצי הגרמני, וליזל כועסת כשהיא מגלה שרולף פועל בשירות הנאצים. הקפטן מתייעץ עם מריה והם מחליטים שהם חייבים לברוח בסתר מאוסטריה. האדמירל הגרמני פון שרייבר מגיע לברר מדוע קפטן פון טראפ לא השיב על המברק שנשלח אליו, מסביר כי הצי הגרמני מעריך אותו מאוד ומורה לו להתייצב באופן מיידי בברמרהאפן לקחת פיקוד. מריה אומרת שהוא לא יכול לעזוב מיד, משום שכולם אמורים לשיר בפסטיבל; האדמירל מסכים להמתין.
בקונצרט, אחרי שהילדים שרים יחד "Do-Re-Mi", מקס מוציא גיטרה ומזמין לבמה את הקפטן, ששר את השיר "Edelweiss" כשיר פרידה ממולדתו, תוך שימוש באדלווייס, הפרח הלאומי של אוסטריה, כסמל להצהיר על נאמנותו למדינה. מקס מודיע לקהל שמשפחת פון טראפ תעלה לבמה להדרן, וכי זו תהיה ההזדמנות האחרונה שלהם לשיר יחד, שכן משמר כבוד ממתין ללוות את הקפטן אל פיקודו החדש. בעוד השופטים דנים אודות חלוקת הפרסים של הפסטיבל, בני המשפחה מבצעים יחד את השיר "So Long, Farewell". מקס מתחיל להכריז על הזוכים בפסטיבל, שעולים על הבמה לקבל את פרסיהם. כאשר הוא מכריז שבפרס הראשון זכתה משפחת פון טראפ - הם לא עולים לבמה, והנאצים מתחילים לחפש אחריהם. המשפחה מסתתרת במנזר, והאחות מרגרטה אומרת להם שהגבולות נסגרו. רולף מוצא אותם, ומזעיק את המפקד שלו, אך כאשר הוא רואה את ליזל, הוא מחליט לומר למפקדו שלא מצא אף אחד. לאחר עזיבתם של הנאצים, משפחת פון טראפ בורחת דרך הרי האלפים, בעוד הנזירות שרות "Climb Ev'ry Mountain".
| # | שם השיר במקור | שם השיר בעברית | ביצוע |
|---|---|---|---|
| 1 | Preludium | אם המנזר, הנזירות | |
| 2 | The Sound of Music | צלילי המוזיקה | מריה |
| 3 | Maria | מריה | האחות ברתה, האחות סופיה, האחות מרגרטה, אם המנזר |
| 4 | My Favorite Things | הדברים שאותי משמחים | מריה, אם המנזר |
| 5 | My Favorite Things (reprise 1) | הדברים שאותי משמחים | מריה |
| 6 | Do-Re-Mi | דו-רה-מי | מריה, הילדים |
| 7 | Sixteen Going on Seventeen | שש עשרה, שבע עשרה | רולף, ליזל |
| 8 | The Lonely Goatherd | הרועה הבודד | מריה, הילדים |
| 9 | The Lonely Goatherd (reprise) | הרועה הבודד | גרטי |
| 10 | How Can Love Survive | איזו אהבה | מקס, אלזה |
| 11 | The Sound of Music (reprise) | צלילי המוזיקה | מריה, הקפטן, הילדים |
| 12 | Ländler | לנדלר | אינסטרומנטלי |
| 13 | So Long, Farewell | שלום, שלום | הילדים |
| 14 | Morning Hymn | הנזירות | |
| 15 | Climb Ev'ry Mountain | כל הר וגבע | אם המנזר |
| מס' | שם השיר במקור | שם השיר בעברית | ביצוע |
|---|---|---|---|
| 1 | My Favorite Things (reprise 2) | הדברים שאותי משמחים | מריה, הילדים |
| 2 | No Way to Stop It | עולם טיפש | אלזה, מקס, הקפטן |
| 3 | An Ordinary Couple | מריה, הקפטן | |
| 4 | Gaudeamus Domino | הנזירות | |
| 5 | Maria (reprise) | מריה | הנזירות |
| 6 | Confitemini Domino | הנזירות | |
| 7 | Sixteen Going on Seventeen (reprise) | שש עשרה, שבע עשרה | מריה, ליזל |
| 8 | Do-Re-Mi (reprise) | דו-רה-מי | מריה, הקפטן, הילדים |
| 9 | Edelweiss | אדלווייס | הקפטן |
| 10 | So Long, Farewell (reprise) | שלום, שלום | מריה, הקפטן, הילדים |
| 11 | Finale Ultimo (reprise of "Climb Every Mountain") | הנזירות | |
| שם הדמות[7] | אודות הדמות[7] | שחקנים בולטים שגילמו את הדמות | |
|---|---|---|---|
| מריה ריינר | מועמדת להיות נזירה | פלורנס הנדרסון
קריסטין גולדברנדסון | |
| קפטן גאורג פון טראפ | אלמן ואב לשבעה ילדים, | תיאודור ביקל
טומי שרברג ניר שיבר | |
| מקס דטוילר | חברו הטוב של קפטן פון טראפ,
מנהל מוזיקלי ומפיק |
אלי גורנשטיין
ארז וייס | |
| אם המנזר | ראשת מנזר נונברג | פגי ווד
קארין שיפרין | |
| הברונית אלזה שרדר[8] | ארוסתו של קפטן פון טראפ,
עשירה ומתוחכמת |
אלינור פארקר
דניאל היב | |
| רולף גרובר | בן 17, נער שליחויות נאצי המאוהב בליזל | ג'ון ווייט
איציק עצמון גון הלוי | |
| האחות ברתה | נזירה במנזר נונברג | ||
| האחות מרגרטה | |||
| האחות סופיה | מארני ניקסון | ||
| הר זלר | הגאולייטר | שרון צור | |
| פרנץ | משרתו של קפטן פון טראפ | מיכאל רוזצ'קי | |
| פראו שמידט | סוכנת הבית של קפטן פון טראפ | אפי בן ישראל
נועה אנגל | |
| הילדים של קפטן פון טראפ | ליזל פון טראפ | בת 16 | ויקי בהיר
מיכל ברנד אריאל דימנט |
| פרדריק פון טראפ | בן 14 | לירון לב
הראל גרינפלד | |
| לואיזה פון טראפ | בת 13 | נויה אביגדור מסינגר / אלה סבג | |
| קורט פון טראפ | בן 11 | יהלי ווטסון / איתמר שטורך | |
| בריגיטה פון טראפ | בת 9 | מיקה בראל / עדן גלסקי | |
| מרתה פון טראפ | בת 7 | יובל לוין בלכרוביץ' / עומר מורן | |
| גרטל פון טראפ | בת 5 | אריאל לוין בלכרוביץ' / דניאל יעקובי | |
'צלילי המוזיקה' הוצג לראשונה בברודוויי בתיאטרון לנט-פונטאן ב-16 בנובמבר 1959, משם עבר לתיאטרון מארק הלינגר ב-6 בנובמבר 1962; ההפקה הסתיימה ב-15 ביוני 1963, לאחר 1,443 הופעות. הבמאי היה וינסנט ג'יי דונהיו, והכוריאוגרף היה ג'ו לייטון. צוות השחקנים המקורי כלל את מרי מרטין (בגיל 46) בתפקיד מריה, תיאודור ביקל בתפקיד קפטן גאורג פון טראפ, פטרישיה ניואי בתפקיד אם המנזר, קורט קסנר בתפקיד מקס דטוילר, מריון מארלו בתפקיד אלזה שרדר, בריאן דייוויס בתפקיד רולף ולורי פיטרס בתפקיד ליזל. זמרות הסופרן פטרישיה ברוקס וג'ון קארד היו חברות האנסמבל בהפקה המקורית. המחזמר זכה בפרס טוני למחזמר הטוב ביותר בשנת 1960, ביחד עם המחזמר "פיורלו!". כמו כן, המחזמר זכה בפרסי טוני בקטגוריות השחקנית הראשית הטובה ביותר במחזמר (מרי מרטין), השחקנית הטובה ביותר במחזמר (פטריסיה נואי), עיצוב תפאורה הטוב ביותר (אוליבר סמית'), וניצוח וניהול מוזיקלי הטוב ביותר (פרדריק דבונץ'). תיאודור ביקל וקורט קסנר היו מועמדים לפרס על משחק, ווינסנט דונהיו היה מועמד לפרס על הבימוי. כל שבעת הילדים היו מועמדים יחדיו לפרס בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר במחזמר, על אף ששניים מהילדים היו בנים.[9]
מרתה רייט החליפה את מרטין בתפקיד של מריה בברודוויי באוקטובר 1961; לאחר מכן נכנסו לתפקיד זה גם קארן גנטס ביולי 1962, ג'ני קרסון באוגוסט 1962[10] וננסי דוסו בספטמבר 1962. ג'ון ווייט, שבסופו של דבר התחתן עמיתתו לורי פיטרס (שגילמה את ליזל), נכנס לתפקיד של רולף. בהפקת סיבוב ההופעות של המחזמר ברחבי ארצות הברית וקנדה כיכבו פלורנס הנדרסון (מריה) וביאטריס קרבס (אם המנזר). סיבוב ההופעות החל בתיאטרון גרביירה ריביירה שבדטרויט ב-27 בפברואר 1961, והסתיים ב-23 בנובמבר 1963, במרכז אוקיף, טורונטו. את הנדרסון החליפה ביוני 1962 ברברה מייסטר. תיאודור ביקל לא היה מרוצה לשחק את תפקיד הקפטן, בגלל השירה המוגבלת של התפקיד, והוא לא אהב לגלם את התפקיד הזה שוב ושוב. באוטוביוגרפיה שלו הוא כותב: "הבטחתי לעצמי אז שאם אני יכול להרשות לעצמי את זה, לא אעשה את זה עוד פעם".[11] אלבום שירי המחזמר בביצוע צוות השחקנים המקורי של ברודוויי מכר שלושה מיליון עותקים.
המחזמר הועלה לראשונה בווסט אנד של לונדון בתיאטרון הפאלאס ב-18 במאי 1961, ורץ 2,385 פעמים. הפקה זו בוימה על ידי ג'רום וייט שעשה שימוש בכוריאוגרפיה של ההפקה המקורית של ניו יורק, בפיקוחו של ג'ו לייטון; כן עשה שימוש בעיצוב התפאורה של אותה הפקה מקורית מאת אוליבר סמית'. צוות השחקנים כלל את ז'אן ביילס בתפקיד מריה (שלימים הוחלפה בסוניה ריס), רוג'ר דן בתפקיד קפטן פון טראפ, קונסטנס שאקלוק בתפקיד אם המנזר, יוניס גייסון בתפקיד אלזה שריידר, הרולד קסקט בתפקיד מקס דטוילר, ברברה בראון בתפקיד ליזל, ניקולס בנט בתפקיד רולף ואוליב גילברט בתפקיד האחות מרגרטה.[12]
בשנות ה-60, לאור הצלחת הסרט וכן הסרט "מרי פופינס" בישראל, תורגמו שירים נבחרים ממחזות זמר אלו והוקלטו על ידי רבקה רז שכבר הופיעה באותה תקופה במחזמר "גבירתי הנאווה". התרגומים לאותם שירים הוקלטו בשנים שלאחר מכן על ידי גם זמרים נוספים, אך תרגומים אלו לא הופיעו בהפקות של המחזמר שהועלו בישראל.
המחזמר עלה מספר פעמים בישראל בתרגומו של אבי קורן. בחנוכה 1995 עלה המחזמר בכיכובם של ששי קשת בתפקיד קפטין פון טראפ וחני נחמיאס בתפקיד הנזירה מריה. כמו כן שיחקו דינה גולן ואפי בן ישראל כנזירות, אלי גורנשטיין כדוד מקס ולימור שפירא כברונית אלזה שרדר. את המחזמר בגרסה זו ביים מנחם גולן, בהפקתו הראשונה בישראל לאחר גלות ארוכה וסגירת אולפן הסרטים שגולן היה אחד ממייסדיו. הפקה זו הייתה המוצלחת ביותר של גולן מאז שובו ורשמה יותר ממאתיים הצגות.
בשנת 2005 עלתה הפקה חדשה של המחזמר, הפעם בבימויו של משה קפטן. בתפקיד מריה הופיעה רמה מסינגר, בתפקיד הקפטן הופיעו דודו פישר וששי קשת במקביל, רן דנקר בתפקיד רולף, אניה בוקשטיין בתפקיד ליזל, ואיתם הופיעו: אלה ארמוני, מיה גולדשמיט, אילנה אביטל, גברי בנאי, מיכל ברנד, מיכאל עינב ורותי הולצמן. הפקה נוספת עלתה ב-2011, בתיאטרון הספרייה של בית-צבי ובה הופיעו כמה מבוגרי בית-הספר, יחד עם כמה מתלמידי תיכון "תלמה ילין".
במאי 2013 עלתה הפקה מחודשת של המחזמר בכיכובה של אניה בוקשטיין ובהשתתפות דינה דורון, ענת עצמון ורוני דלומי, בבימויו של ארתור קוגן ובניהולו המוזיקלי של גיל שוחט. בהמשך החליפו את בוקשטיין עמית פרקש והילה הויזמן, בתפקיד של מריה, בחלק מההצגות.
בשנת 2023 העלה "התיאטרון העברי" הפקה חדשה של המחזמר בכיכובם של רויטל זלצמן בתפקיד מריה ועוז זהבי בתפקיד הקפטן. בהמשך החליף את זהבי השחקן ירון ברובינסקי.
ערך מורחב – צלילי המוסיקה (סרט)ב-2 במרץ 1965, פוקס המאה ה-20 הפיצה לאקרנים עיבוד קולנועי של המחזמר, בכיכובם של ג'ולי אנדרוס בתפקיד מריה ריינר וכריסטופר פלאמר בתפקיד קפטן גאורג פון טראפ. הסרט הופק וביים על ידי רוברט וייז על פי תסריט מאת ארנסט להמן. שני שירים חדשים נכתבו על ידי רוג'רס במיוחד עבור הסרט, "I Have Confidence" ו-"Something Good".
בארצות הברית, הופעה בשידור חי של המחזמר שודרה פעמיים בדצמבר 2013 ב-NBC.[13] התוכנית בוימה על ידי בת' מקרת'י-מילר ורוב אשפורד.[14] קארי אנדרווד כיכבה בתפקיד מריה ריינר, עם סטיבן מוייר בתפקיד קפטן פון טראפ, כריסטיאן בורל בתפקיד מקס, לורה בננטי בתפקיד אלזה, ואודרה מקדונלד בתפקיד אם המנזר.[15] גרסת DVD של התוכנית יצאה באותו חודש.[16]
בבריטניה, הופעה חיה של המחזמר הועברה בשידור חי ברשת ITV ב-20 בדצמבר 2015, בכיכובם של קארה טוינטון בתפקיד מריה, ג'וליאן אובנדן בתפקיד קפטן פון טראפ, קתרין קלי בתפקיד הברונית שרדר ואלכסנדר ארמסטרונג בתפקיד מקס.[17]
רוב הביקורות של הפקת ברודוויי המקורית היו אוהדות. ריצ'רד ווטס ג'וניור (ניו יורק פוסט) כתב כי למחזמר יש ”קסם עדין להפליא” וכי יש בו ”פשטות אדיבה ונטולת יומרות”.[18] ב-New York World-Telegram נכתב כי זהו ”המחזמר הנהדר ביותר שניתן להעלות על הדעת, הוא מעמיד את רוג'רס ואת המרשטיין כמלודיסט וכתמלילן המובילים. הדיאלוג של לינדזי וקרוז תוסס ומשעשע בעלילה שמתעלה לכדי התרגשות אמיתית”.[18] בביקורת של ה-New York Journal-American נטען כי ”צלילי המוזיקה הוא המוצר הבוגר ביותר של הצוות [...] נראה לי שהוא הבשלתם המלאה של שני הכשרונות המופלאים האלה”.[18]
בביקורתו, ברוקס אטקינסון (ניו יורק טיימס) שיבח את הופעתה של מרי מרטין וכתב כי ”עדיין יש לה אותו מגע מוכר [...] מחוות מדויקות, רצון טוב ואישיות זוהרת שהופכת את צליל המוזיקה לאינטימי ומוכר”, וקבע כי ”[הדבר ה]טוב ביותר ב'צלילי המוסיקה' הוא רוג'רס והמרשטיין במצב טוב”. עם זאת, הוא כותב, לליברטו ”יש את המראה המוזנח של התיאטרון המוזיקלי שחלף מן העולם עם אוקלהומה! ב-1943. זה מאכזב לראות את הבמה המוזיקלית האמריקנית נכנעת לקלישאות האופרטה”.[18] ביקורתו של וולטר קר (ניו יורק הראלד טריביון) הייתה שלילית: ”עוד לפני המחצית, 'צלילי המוזיקה' הופך לא רק מתוק מדי למילים, אלא כמעט מתוק מדי למוזיקה”, וקובע כי ”הערב סובל מילדים קטנים”.[18]
אלבום בביצוע צוות השחקנים של הפקת ברודוויי המקורית הופץ על ידי Columbia Masterworks שבוע לאחר הופעת הבכורה ב-1959. אלבום זה היה האלבום המהודר הראשון שהוציאה חברת תקליטים זו, ומחירו היה דולר אחד יותר מזה של אלבומים קודמים. האלבום הגיע למקום הראשון ברשימת המכירות שפרסם בילבורד במשך 16 שבועות רצופים בשנת 1960.[19] בהמשך, האלבום יצא מחדש על גבי תקליטורים על ידי חברת סוני.[20] בשנת 1959, הזמרת פטי פייג' הקליטה את שיר הנושא (השיר "צלילי המוזיקה") בהפקת חברת התקליטים Mercury Records[21] באותו היום שבו המחזמר הוצג לראשונה בברודוויי. מאחר שהקלטה זו נעשתה שבוע לפני שהוקלט האלבום בביצוע צוות השחקנים של הפקת ברודוויי המקורית, פייג' היא האמנית הראשונה שהקליטה שיר כלשהו מהמחזמר הזה. היא ביצעה את השיר בתוכנית הטלוויזיה שלה, The Patti Page Olds Show, ובכך תרמה לפופולריזציה של המחזמר. בשנת 1960 שירי המחזמר הוקלטו על ידי צוות השחקנים של הפקת לונדון המקורית בהפקת EMI. הקלטה זו הופצה מאוחר יותר על גבי תקליטורים על ידי חברת התקליטים Broadway Angel.[22]
הפסקול של סרט הקולנוע משנת 1965 יצא לחנויות על ידי תקליטי RCA והוא אחד מאלבומי הפסקול המצליחים ביותר בהיסטוריה, לאחר שמכר למעלה מ-20 מיליון עותקים ברחבי העולם.[23][24] מהדורות מודרניות יותר על גבי תקליטורים כוללות גם חומרים מוזיקליים מהסרט, אשר קודם לכן לא הופצו בפורמט האריך-נגן המקורי. חברת התקליטים הוציאה גרסאות של הפסקול גם בשפות זרות - בגרמנית, איטלקית, ספרדית וצרפתית. תקליטי RCA הפיצו גם אלבום בביצוע צוות השחקנים של הפקת ברודוויי המחודשת משנת 1998, שהופק על ידי Hallmark Entertainment וכולל את כל השחקנים, לרבות רבקה לוקר, מייקל סיברי, יאן מקסוול ופרד אפלגייט.[25] בשנת 1987, חברת התקליטים Telarc הפיקה אלבום שירי המחזמר בליווי התזמורת של סינסינטי בניצוחו של אריך קונצל. את התפקידים הראשיים ביצעו כוכבי האופרה פרדריקה פון סטאד (בתפקיד מריה), האקאן האגארד (בתפקיד קפטן פון טראפ), ואיילין פארל (בתפקיד אם המנזר).[26] ההקלטה כוללת שני שירים חדשים שנכתבו עבור גרסת הסרט, את שלושת שירי המחזמר המקורי שהם החליפו, וכן בית אחד מתוך השיר "An Ordinary Couple" שמעולם לא הוקלט קודם לכן.[27] אלבום בביצוע צוות השחקנים של הפקת לונדון המחודשת משנת 2006 הוקלט והופץ על ידי Decca Broadway Records.[28] לאורך השנים, הופקו לפחות 62 אלבומי אולפן שונים ברחבי העולם, בשפה האנגלית וכן בשפות זרות, אשר כללו שירים מהמחזמר. רבים מהם לא זכו להפצה בינלאומית, והופצו רק באופן מקומי.[29]
פסקול של העיבוד הטלוויזיוני משנת 2013 של NBC בכיכובם של קארי אנדרווד וסטיבן מויר נמכר על גבי תקליטורים והיה זמין גם להורדה דיגיטלית על ידי Sony Masterworks בדצמבר 2013. באלבום משתתפים גם אודרה מקדונלד, לורה בננטי וכריסטיאן בורל.[30]
| שנה | טקס הפרס | קטגוריה | מועמדות | תוצאה |
|---|---|---|---|---|
| 1960 | פרס טוני | המחזמר הטוב ביותר | זכייה | |
| השחקנית הראשית הטובה ביותר במחזמר | מרי מרטין | זכייה | ||
| השחקן הטוב ביותר במחזמר | תיאודור ביקל | מועמדות | ||
| קורט קאזנר | מועמדות | |||
| השחקנית הטובה ביותר במחזמר | פטריסיה נואי | זכייה | ||
| קאת'י דאן, לאורי פטרס, מרי סוזן לוק, מרילין רוג'רס, איוונה ליאן, ויליאם סנודן, ג'וסף סטיוארט | מועמדות | |||
| הבימוי הטוב ביותר של מחזמר | וינסנט דונהיו | מועמדות | ||
| ניצוח וניהול מוזיקלי הטוב ביותר | פרדריק דבונץ' | זכייה | ||
| עיצוב תפאורה הטוב ביותר | אוליבר סמית' | זכייה | ||
| Theatre World (אנ') | לאורי פטרס | זכייה | ||
| 1967 | Outer Critics Circle (אנ') | פרס מיוחד | קונסטנס טוורס | זכייה |
| שנה | טקס הפרס | קטגוריה | מועמדות | תוצאה |
|---|---|---|---|---|
| 1998 | פרס טוני | ההפקה המחודשת הטובה ביותר של מחזמר | מועמדות | |
| Drama Desk Award | ניצוח תזמורת הטוב ביותר | ברוס קחלין | מועמדות | |
| Outer Critics Circle Award | ההפקה המחודשת הטובה ביותר של מחזמר | מועמדות | ||
| השחקנית הראשית הטובה ביותר במחזמר | רבקה לוקר | מועמדות | ||
| השחקנית הטובה ביותר במחזמר | יאן מקסוול | מועמדות | ||
| עיצוב תפאורה הטוב ביותר | היידי אטינגר | מועמדות | ||
| Drama League Award | ההפקה המחודשת הטובה ביותר | מועמדות |
אייל שרף, אדלווייס, אדלווייס, בכל בוקר אתה מברך אותי, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2018
צלילי המוסיקה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
