רעם

רעם (‏האזנה^ⓘ‏^Ⓘ‏) הוא הקול שנוצר כאשר ברק מחמם במהירות את האוויר סביבו לטמפרטורה של למעלה מ-27,000 מעלות צלזיוס. האוויר החם מתפשט במהירות, ואז מתכווץ ככל שהוא מתקרר. פעולת ההתרחבות וההתכווצות גורמת להיווצרות גלי קול, ואלה הם מה שאנו מכנים "רעם".^[1] ברקים ורעמים נוצרים בענני סופות רעמים, הנקראים קומולונימבוס. המילה "רעם" היא מילה תנ"כית.

ערך זה עוסק בקול הנלווה לברק. אם התכוונתם למשמעויות שונות של ראשי התיבות רע"מ, ראו רע"מ.

ההתפרקויות החשמליות של הברקים גורמות לטמפרטורה גבוהה ביותר, שאת עצמתה אפשר להשוות לזו הקיימת על פני השמש. חום פתאומי וחזק זה גורם לתנודה גדולה מאוד באוויר המקיף אותו. באופן כזה מתהווים גלי קול ויוצרים בום על קולי, המביאים את קולות הרעם האופייניים. הואיל והאור מתפשט במהירות של כ-300,000 ק"מ בשנייה, אנו רואים את זיק הברק באופן מעשי כמעט בזמן ההתפרקות. לעומת זאת, גלי הקול, שנוצרו באותו רגע ממש, מתפשטים הרבה יותר לאט, הואיל ומהירות הקול היא רק כ-340 מטר בשנייה. מהכפלת 340 מטר במספר השניות שעברו בין הופעות הברק לבין שמיעת הרעם, ניתן לדעת את מרחק נקודת ההתפרקות.

הפחד מן הרעם

הפחד מהרעם מכונה אסטרפוביה והוא נפוץ מאוד באוכלוסייה, בעיקר בקרב ילדים קטנים.

הפחד מהרעם בתרבות

כיוון שהאסטרפוביה היא כה שגורה הרעם קיבל סמל של פחד וכח (ת'ור וזאוס). הרעם הוא מוסכמה אומנותית בקולנוע האימה, הוא יוצר מתח והוא מודיע על סכנה. עד כדי כך נפוץ הרעם בסרטי האימה, שהוא גם מוקד מרכזי לפרודיה על סרטי אימה, וכמעט בכל סרט פרודי יהיו סופות רעמים. אך הרעם לא מסמל מתח רק בסרטי אימה, אלא גם ברבים מסרטי הפעולה ובכלל בקולנוע. כמו כן אפשר למצוא את הרעם בתיאטרון ואף במוזיקה. היה נהוג להשתמש בכלים שמדמים את צליל הרעם כדי להגביר את המתח. כיום משתמשים באפקטים קוליים של אורגן חשמלי או סינטיסייזר (סוג של אורגן חשמלי).

בנוסף בשיר הילדים "רעמים וברקים" של יהונתן גפן, מתייחס הפזמונאי לפחדם הנפוץ של ילדים מהרעם.

אף בתלמוד הבבלי^[2] כתוב "לא נבראו רעמים אלא כדי לפשוט עקמימות שבלב", דהיינו שהחרדה של שמיעת הרעם, מובילה את האדם לחזור בתשובה.

לאור זאת נקבע בהלכה היהודית שהשומע רעם יברך ברכת שכוחו וגבורתו מלא עולם (שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רכ"ז, סעיף א' ובמשנה ברורה, סימן רכ"ז, סעיף קטן ה').

ביטויים ומילים הקשורים ברעם

ברוב הביטויים והמילים הקשורים לרעם דווקא מתייחסים אליו בהקשר של כעס וזעם, ולא של אימה. כיוון שהמתח הוא אותו מתח והשדות הסמנטיים דומים הרעם קיבל את שני המובנים.

• להתרעם - מתייחס למובן הזעם של הרעם.
• חזיז ורעם - מתייחס למובן הזעם של הרעם.
• כרעם ביום בהיר - דבר נורא הקורה במפתיע

ראו גם

• ברק

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: רעם
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רעם

• רעם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• רעמים, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. דר' מאיר ברק, מדוע נוצר הרעם לאחר הברק ומהיכן מגיע הקול?, באתר מכון דוידסון
2. מסכת ברכות דף נט ע"א.

ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי כדור הארץ. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.