Loading AI tools
פחד מברקים ורעמים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אסטרפוביה, (ידוע גם בשם: אסטרפופוביה, ברונטופוביה, קראונופוביה או טוניטרופוביה), היא פחד חריג מרעמים וברקים או פחד לא מוצדק מסופות רעמים מפוזרות או מבודדות, אסטרפוביה היא סוג של פוביה ספציפית. זוהי פוביה הניתנת לטיפול, שגם בני אדם וגם בעלי חיים יכולים לפתח. המונח אסטרפוביה מורכב מהמילים היווניות ἀστραπή (אסטריפ; ברק) וφόβος (פובוס; פחד).
 | |
| ברק מכה במהלך סערה | |
| תחום | פסיכולוגיה |
|---|---|
אדם עם אסטרפוביה ירגיש לעיתים קרובות חרדה במהלך סופת רעמים גם כאשר הוא מבין שהאיום עליו הוא מינימלי. חלק מהתסמינים הם אלו המלווים בפוביות רבות, כגון רעד, בכי, הזעה, התקף חרדה, תחושה פתאומית של שימוש בשירותים, בחילות, תחושת אימה, החדרת האצבעות לאוזניים ודופק מהיר. עם זאת, יש כמה תגובות הייחודיות לאסטרפוביה. לדוגמה, בדרך כלל מחפשים ביטחון מאנשים אחרים, והתסמינים מחמירים כשהם לבד. אנשים רבים הסובלים מאסטרפוביה יחפשו מחסה נוסף מהסערה[1]. הם עשויים להסתתר מתחת למיטה, מתחת לשמיכות, בארון, במרתף או בכל חלל אחר שבו הם מרגישים בטוחים יותר. בדרך כלל נעשים מאמצים לחנוק את קול הרעם; האדם עלול לכסות את אוזניו או לסתום את החלונות[דרוש מקור].
סימן אופייני לכך שמישהו סובל מאסטרפוביה הוא עניין מוגבר מאוד בתחזיות מזג האוויר. אדם עם אסטרפוביה עשוי להיות ערני לחדשות על סערות נכנסות. הם עשויים לצפות במזג האוויר בטלוויזיה ללא הרף במהלך התקפים גשומים ואולי אפילו לעקוב אחר סופות רעמים באינטרנט. זה יכול להיות חמור מספיק כדי שהאדם לא ייצא החוצה מבלי לבדוק קודם את מזג האוויר. זה יכול להוביל לחרדה ובמקרים קיצוניים מאוד, אגורפוביה - פחד לעזוב את הבית[2].
בשנת 2007, מדענים גילו שאסטרפוביה היא הפוביה השלישית בשכיחותה בארצות הברית[3]. זה יכול להופיע אצל אנשים בכל גיל ומתרחש אצל ילדים רבים, ואין לזהות אותו מיד כפוביה מכיוון שילדים עוברים באופן טבעי פחדים רבים כשהם מתבגרים. הפחד שלהם מרעם וברקים לא יכול להיחשב פוביה מפותחת, אלא אם היא נמשכת יותר משישה חודשים. במקרה זה, יש לטפל בפוביה של הילד, שכן היא עלולה להפוך לבעיה חמורה בבגרות.
כדי להפחית את הפחד של הילד במהלך סופות רעמים, הילד יכול להיות מוסח על ידי משחקים ופעילויות. גישה נועזת יותר היא להתייחס לסופה כאל בידור.
הטיפול הנפוץ ביותר ואולי היעיל ביותר לאסטרפוביה הוא חשיפה לסופות רעמים ובסופו של דבר בניית חסינות. כמה שיטות טיפול אחרות כוללות טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) וטיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT). המטופל יקבל במקרים רבים הנחיה לחזור לעצמו על ביטויים על מנת להיות רגועים בזמן סערה. תרגילי נשימה כבדים יכולים לחזק את המאמץ הזה[דרוש מקור].
כלבים עלולים להפגין חרדה קשה במהלך סופות רעמים; בין 15 ל-30 אחוז עשויים להיות מושפעים[4]. מחקרים מאשרים רמות גבוהות של קורטיזול - הורמון הקשור ללחץ - משפיע על כלבים במהלך ואחרי סופות רעמים. התרופות כוללות טיפולים התנהגותיים כמו התניה נגדית וחוסר רגישות, תרופות נגד חרדה ופרומון מרגיע כלבים, אנלוגי סינתטי של הורמון המופרש על ידי אמהות מיניקות[5].
מחקרים הראו גם שחתולים יכולים לפחד מסופות רעמים. אף על פי שזה פחות נפוץ, ידוע שחתולים מסתתרים מתחת לשולחן או מאחורי ספה במהלך סופת רעמים[6].
בדרך כלל אם חיה כלשהי חרדה במהלך סופת רעמים או כל אירוע דומה, כמעט בלתי מזיק (למשל מופע זיקוקים), מומלץ פשוט להמשיך להתנהג כרגיל, במקום לנסות לנחם בעלי חיים.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
