Loading AI tools
אירועי מחאה ברחבי העולם מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפגנות נגד רוסיה עקב הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022 התרחשו במקומות רבים ברחבי העולם.
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
מפגינים במוסקבה ב-24 בפברואר 2022 | |||
תאריכי המאבק | 24 בפברואר 2022 – הווה (שנתיים) | ||
---|---|---|---|
מקום | רוסיה, בלארוס | ||
עילה | הפלישה הרוסית לאוקראינה | ||
מטרה | נסיגה רוסית מאוקראינה | ||
שיטת המאבק | |||
סטטוס | מתמשך | ||
הצדדים במאבק | |||
| |||
ב-25 בפברואר, צהובון סלובקי פרסם את תמונתו של פוטין שנערכה כך שתראה כמו היטלר עם כיתוב פוטלר על השער.[1] תמונות דומות פורסמו גם על ידי הצהובון הבריטי דיילי סטאר ועל ידי העיתון האיטלקי La Ragione .[2][3]
הפגנות פרו-אוקראיניות התרחשו בסמוך לנציגויות הדיפלומטיות של רוסיה במדינות אלו:
באיראן ההפגנות התקיימו בשגרירות אוקראינה.
הפגנות נערכו גם בעמאן, ברן, הונג קונג, איסטנבול, לוקסמבורג סיטי, ניקוסיה, סידני, טוקיו ווינה בוולנסיה, ונצואלה.[80][81][82][83][84][85][86]
במהלך משאל עם בבלארוס, מפגינים במינסק קראו "לא למלחמה" בקלפיות.[87] על פי נתוני משרד הפנים בבלארוס, נעצרו באותו יום 800 בני אדם.[88]
ב-26 בפברואר התאספו אוקראינים בסיאול דרום קוריאה, והתפללו לשלום מולדתם. לאחר התפילה, יצאו מהכנסייה והניפו את דגל אוקראינה ושלטי מחאה.[89] למחרת, כ-300 בני אדם, אוקראינים המתגוררים בדרום קוריאה ותומכיהם, מחו בסמוך לשגרירות רוסיה בסיאול נגד רוסיה.[90]
הפגנות נוספות נערכו ב-26 בפברואר באסטוניה בערים בטאלין, בטארטו ובנרווה. משטרת אסטוניה העריכה ש-30,000 בני אדם השתתפו בהפגנה בטאלין .[91] זו הייתה המחאה הגדולה ביותר במדינה לאחר 1991, כאשר היא החזירה את עצמאותה.[92]
ב-27 בפברואר, יותר מ-100,000 התאספו בברלין כדי למחות נגד פלישת רוסיה לאוקראינה.[93] ב-28 בפברואר, התאספו בעיר קלן יותר מ-250,000 ובמקום לחגוג את הקרנבל המסורתי, שבוטל עקב COVID-19 כמה ימים קודם לכן,[94][95] צעדו בצעדת שלום כדי למחות נגד הפלישה הרוסית.[96]
ב-25 בנובמבר 2023, אלפים התאספו בברלין כדי למחות על הפלישה לאוקראינה ועל משלוחי הנשק[97] שהממשל הגרמני שולח לאוקראינה.[98]
ב-27 בפברואר, טאראס אוסטצ'וק, מכונאי אוקראיני, נתבע בבית המשפט של מיורקה באשמת הטבעה של יאכטה בשווי 7 מיליון דולר בה עבד. הוא טען שהבוס שלו ניהל אספקה של מוצרים צבאיים בבעלות ממשלתית רוסית וכי הוא כעס מהמחשבה שהחברה של הבוס שלו סיפקה את הטיל שפגע בבניין דירות קייב בו צפה בטלפון הסלולרי שלו. בנוסף הצהיר, "בשביל מה אני צריך עבודה אם אין לי מדינה?", ואמר לבית המשפט, "אני לא מתחרט על שום דבר שעשיתי, והייתי עושה זאת שוב".[99]
ב-14 במרץ קבוצה בשם 'London Maknovists' על שמו של האנרכיסט האוקראיני נסטור מאכנו, הודיעו שהם פולשים לאחוזה במרכז לונדון במטרה לסייע לפליטים אוקראינים. על פי ההערכות, הנכס שייך לאולג דריפסקה, ידידו של פוטין, שממשלת בריטניה הטילה עליו סנקציות. מפגינים רבים תלו כרזות על הבית ואמרו לכתבים; " מייקל גוב אמר שיש להפקיע את בתיהם של אוליגרכים כדי לשכן פליטים אוקראינים. . . . אנחנו עושים עבורם את עבודת הממשלה. . ."[100]
מספר עיריות, בהם טירנה, פראג, וילנה, ואוסלו, שינו את שמות הרחובות בהם שוכנות נציגויות דיפלומטיות רוסיות לשמות כמו רחוב עצמאות אוקראינה, כיכר אוקראינה ורחוב גיבורי אוקראינה.
ברוסיה נערכו הפגנות נגד המלחמה ובמהלכן נעצרו יותר מ-6,500 בני אדם.[101][102][103] מאז תחילת המלחמה ועד 6 במרץ נעצרו כמעט 13,000.[104][105][106]
רבים כולל עובדי טכנולוגיה, עובדים רפואיים, אדריכלים, מורים, אמנים, מדענים, שחקנים, ואישיויות אחרות חתמו על מכתבים פתוחים הקוראים לממשלת פוטין להפסיק את המלחמה.[107][108][109][110]
כמה רוסים שחתמו על עצומות נגד מלחמת רוסיה באוקראינה איבדו את מקום עבודתם.[111]
למעלה מ-280,000 רוסים חתמו על עצומה להדחת פוטין. [דרוש מקור]
על פי דיווחים ב-9 במרץ, אדם אלמוני שרף לשכת גיוס בלוקוביצי (מחוז מוסקבה) במטרה להרוס את התיקים האישיים של המתגייסים כדי למנוע את שליחתם למלחמה.[112]
גרסה של Troitsky (הידועה גם בשם TrV-Nauka), עיתון רוסי עצמאי למדע פופולרי, פרסם מכתב פתוח נגד מלחמה שנחתם על ידי יותר מ-7400 מדענים רוסים, כולל אקדמאים מפורסמים רבים וחברי האקדמיה הרוסית למדעים. אולג אניסימוב, מדען מרוסיה, התנצל בפני עמיתו מאוקראינה בוועידת האקלים של האו"ם. מיכאיל גלפנד ביואינפורמטיקאי וחבר באקדמיה האירופת, הצהיר גם הוא נגד מלחמה.[113][114][115][116]
1,200 סטודנטים, סגל וצוות של המכון הממלכתי של מוסקבה ליחסים בינלאומיים, המזוהה עם משרד החוץ, חתמו על מכתב פתוח לפיהם הם "רואים שזה בלתי מקובל מבחינה מוסרית להישאר בצד ולשתוק כאשר אנשים מתים בסביבה שכנה. מדינה. הם מתים באשמתם של אלה שהעדיפו נשק במקום דיפלומטיה שלווה. . . . . דורות רבים של דיפלומטים עתידיים יצטרכו לבנות מחדש את האמון ברוסיה ואת היחסים הטובים עם שכנינו שאבדו." סטודנטים, סטודנטים לתארים מתקדמים, מורים, צוות ובוגרי האוניברסיטה הוותיקה ביותר ברוסיה, אוניברסיטת מוסקבה על שם MV Lomonosov - 7500 איש בסך הכל - חתמו גם הם על מכתב פתוח נגד "המבצע הצבאי המיוחד".[117]
ב-24 בפברואר, פעיל זכויות האדם פתח עצומה במחאה על הפלישה, העצומה אספה יותר מ-1.5 מיליון חתימות עד 3 במרץ.[118]
מספר יזמים, אנשי עסקים ומיליארדרים רוסים, ביניהם אולג דריפסקה, מיכאיל פרידמן, אולג טינקוב, מיכאיל חודורקובסקי (מבקר הקרמלין), ניקולאי סטורונסקי, ולדימיר ליסין, אלכסיי מורדשוב ואנדריי מלניצ'נקו התבטאו נגד הפלישה, וקראו להסיג את כוחות הצבא הרוסי מאוקראינה.[119][120][121][122][123]
הפלישה גונתה על ידי מגישת הטלוויזיה קסניה סובצ'ק, כוכבת הפופ ולרי מלדזה, הסופר דמיטרי גלוחובסקי, העיתונאי והיוטיובר יורי דוד, במאי הסרטים רומן וולובייב, הראפר נויז MC, חלוץ דינמו מוסקבה פיודור סמולוב, השחקנית צ'ולפן חמאטובה מנחה הטלוויזיה איבן אורגנט. תוכנית הלילה המאוחרת של אורגנט נעלמה לאחר מכן מהתוכניות המתוכננות בתחנת הטלוויזיה הממשלתית בערוץ הראשון. עשרות אמנים רוסים אחרים, מגישי טלוויזיה וסלבריטאים אחרים התבטאו ברשתות החברתיות נגד הפעולות הצבאיות של רוסיה באוקראינה.[124][125][126][127][128]
הראפר הרוסי Oxxxymiron (אנ') ביטל שישה קונצרטים במוסקבה ובסנט פטרסבורג, והצהיר, "אני לא יכול לבדר אותך כאשר טילים רוסיים נופלים על אוקראינה. כאשר תושבי קייב נאלצים להסתתר במרתפים ובמטרו, בזמן שאנשים מתים."
אלכסנדר אובצ'קין, שחקן הוקי קרח ב-NHL, מתח ביקורת על הפלישה של רוסיה לאוקראינה.[129]
הטניסאים דניאל מדבדב, אנדריי רובלב ויבגני קפלניקוב וספורטאים רוסים אחרים הצהירו גם הם נגד המלחמה.[130][131]
המחליקה האמנותית יבגניה מדבדבה דיברה בחשבון האינסטגרם שלה, וכתבה "אני מקווה שהכל יסתיים בהקדם האפשרי, כמו חלום רע".[דרוש מקור]
על פי דיווחים צוטט מפקד חטיבת הרובאים הממונעים ה-74 של רוסיה: "לא התכוונו להילחם - אספנו מידע" לאחר שעל פי דיווחים נלכדה כל המחלקה בצ'רניהיב. נראה שההערות הללו מהדהדות בסרטונים שפרסם הצבא האוקראיני, של חיילים רוסים שבויים, החיילים בסרטון העירו הערות כגון; "לא ידעתי שאנחנו נוסעים לאוקראינה, רימו אותי". ו"התבדינו והשתמשנו כמגן בשר". על פי הדיווחים, אחרים חיבלו בציוד שלהם כדי להימנע מקרב, בעודם סובלים ממחסור במשאבים וממורל נמוך.[132][133]
מייסדי תנועת ההנצחה "רגימנט האלמוות", (שבמסגרת פעילותה מקימת צעדות מדי שנה לציון יום הניצחון של מלחמת העולם השנייה ב-9 במאי) קראו לפוטין "להפסיק אש", ותיארו את השימוש בכוח כ"לא אנושי".
פעיל האופוזיציה הרוסי הכלוא אלכסיי נבלני גינה את המתקפה של רוסיה על אוקראינה וכינה את אלו שפתחו במלחמה "שודדים וגנבים". פעילת האופוזיציה הרוסית והפוליטיקאית מרינה ליטבינוביץ ' קראה להפגנות נגד המלחמה בערים רוסיות. היא נעצרה על ידי המשטרה הרוסית.[134][135]
סגן[דרושה הבהרה] הדומא הממלכתי, מיכאיל מטבייב, שהצביע בעד הכרה ברפובליקות העממיות של דונצק ולוהנסק, אך מאוחר יותר גינה את הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, וקבע "הצבעתי בעד שלום, לא בעד מלחמה. רציתי שרוסיה תהפוך למגן כדי שדונבאס לא יופצץ, לא כדי שקייב תופצץ."[136]
סגן[דרושה הבהרה] דומא הממלכתי, אולג סמולין, אמר שהוא "הזדעזע" מהפלישה. [דרוש מקור]
ליזה פסקובה, בתו של דוברו של פוטין דמיטרי פסקוב, שיתפה תמונה עם ההאשטאג "לא למלחמה" באינסטגרם.[137]
יותר מ-100 צירי עירייה רוסים חתמו על מכתב נגד המלחמה עם אוקראינה.[138] אחד הצירים, אלכסנדר בודברג, שלח בקשה לדומא להדחתו של ולדימיר פוטין.[139]
זוכה פרס נובל לשלום הרוסי דמיטרי מוראטוב הודיע כי העיתון נובאיה גאזטה יפרסם את המהדורה הבאה שלו באוקראינית וברוסית. העיתונאי מיכאיל מוראטוב זיגר, (אנ') הבמאי ולדימיר מירזוייב (אנ') ואחרים חתמו על מסמך שטוען שאוקראינה אינה מאימת על רוסיה וקורא לאזרחים רוסים "להגיד לא למלחמה הזו".[140] אלנה צ'רננקו, עיתונאית בקומרסנט, הפיצה מכתב ביקורתי נוסף עליו חתמו 170 עיתונאים ואנשי אקדמיה.
ב-10 במרץ, בשידור בערוץ רוסיה-1, קראה יוצרת הקולנוע קארן שחנאזארוב, שתמכה בתחילה בפלישה, להפסיק אותה, ואמרה שהמצב בסכנה להפוך ל"אסון הומניטרי מוחלט", וכי אין אפשרות ריאלית עבור הכוחות הרוסיים להשתלט על קייב וערים גדולות אחרות באוקראינה.[141]
סמיון בגדסרוב (אנ') חבר הדומא הממלכתי תיאר את המצב עם אוקראינה כ"אפגניסטן נוספת, אך גרועה אף יותר". הוא הוסיף כי בצד האוקראיני, "יש יותר אנשים והם מתקדמים יותר בטיפול בנשק שלהם [מהרוסים]", וסיכם: "אנחנו לא צריכים את זה. די כבר".[141]
ב-14 במרץ, שידור חי של הערוץ הראשון ברוסיה הופרע על ידי עורכת החדשות מרינה אובסיאניקובה כשהיא מחזיקה כרזה שבה נכתב "אין מלחמה. תפסיק את המלחמה, אל תאמין לתעמולה, הנה משקרים לך. רוסים נגד מלחמה." וצועקים "תפסיקו את המלחמה. לא למלחמה." לפני שנעצרה.[142][143] בעקבות מחאתה של אובסיאניקובה, על פי פרסומים מקור אנונימי שעובד בחברת השידור הממלכתית של הטלוויזיה והרדיו של כל רוסיה הצהיר כי רוב עובדי הטלוויזיה הממלכתית הרוסית מתנגדים לפלישה, ואובסיאניקובה רק השמיעה בקול את הרגשות הכלליים של עמיתיה.[144][145] מאז 24 בפברואר, מספר עובדים, כולל ליליה גילדייבה, ז'אנה אגלקובה, מריה בארונובה וכמה כתבי RT אחרים, התפטרו מהטלוויזיה הממלכתית במחאה על הפלישה; כמה מהם עזבו לאחר מכן את הארץ.[146]
מכתבים פתוחים נגד המלחמה פורסמו גם על ידי איגודים מקצועיים של רופאים ועובדי בריאות, עובדים לא ממשלתיים, עורכי דין, פסיכולוגים ופסיכיאטרים, מורים, סטודנטים, כלכלנים, עובדי חברות IT, עובדים של תרבות ואמנות, קומיקאים, עובדים בתעשיית היופי והאופנה, יוצרי קולנוע, תעשיות הפרסום והמשחקים, מעצבים, ואדריכלים.[147][148][149][125][150][151][152]
דגל הלבן-כחול-לבן (бело-сине-белый флаг) משמש כסמל המחאה וההפגנות נגד הפלישה הרוסית לאוקראינה, שהפך לוויראלי ברשתות החברתיות מחוץ לרוסיה.
את הרעיון של הדגל הלבן-כחול-לבן יצרו באופן עצמאי, כמעט בו-זמנית זמן קצר לאחר שהחלה הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-24 בפברואר 2022. מעצב חוויית משתמש (UX) בברלין, קאי קטונינה, מנהל אמנות מרוסיה עם השם הבדוי "צלילי דגים" הידוע גם בשם "AssezJeune". אחת הסיבות להחלפת הפס האדום של דגל רוסיה בפס לבן היא הסרת הקשר עם "דם ואלימות". AssezJeune, אחד מיוצרי הדגל, הצהיר: "האדום בדגל הרוסי המודרני קשור לא רק לדם, אלא לכוח הצבאי ולעוצמתה של רוסיה. הוא דגל אוטוריטרי היסטורי שהוצג על ידי רוסיה הצארית. הוא קשור גם למיליטריזם". הוא שימש לראשונה ברשתות מדיה חברתיות ב-28 בפברואר 2022 והיה מקובל על ידי כוחות האופוזיציה הרוסית. לדברי פעילים המשתמשים בדגל, הוא מסמל את המאבק לשלום ולחופש המחשבה.
האנלוגיה עם דגל בלארוס הלבן-אדום-לבן שהיה בשימוש נרחב במהלך המחאות בבלארוס 2020–2021, והדמיון לדגל של נובגורוד, שבו השתמשה ממשלת רפובליקת נובגורוד היה בעל מוניטין של פיתוח ממשל דמוקרטי, נתפסים גם כמניעים לדגל. הפס הכחול האמצעי קרוב בגוון לדגל הרוסי בעידן הפוסט-סובייטי של בוריס ילצין, שהיה בשימוש בין 1991 ל-1993.
הדגל שימש בהפגנות נגד המלחמה בטביליסי, גאורגיה וכן בגרמניה, בקפריסין, יקטרינבורג, רוסיה ופראג, צ'כיה.[153]
ב-6 במרץ 2022, אנה דובקובה, תושבת מוסקבה, נעצרה על ידי שוטר בגלל הדגל הלבן-כחול-לבן שהוצב על מכוניתה. בפרוטוקול נכתב כי הדגל הוא סמל "... להפגנות נגד המלחמה, הנפוצות בקרב כוחות האופוזיציה". דובקובה נידונה על ידי בית המשפט למעצר לתקופה של 15 ימים לפי סעיף 19.3 לקוד העבירות המנהליות.
אף על פי שלא אומץ על ידי ארגון מסוים, הדגל זוכה לשימוש נרחב בקרב מפגינים המתנגדים למלחמת רוסיה-אוקראינה ויש לו אתר רשמי שמסביר את עצמו במספר שפות.[154]
כמה מבנים מרכזים ברחבי העולם הוארו בצבעי דגל אוקראינה כהצהרת סולידריות.[155]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.