אל-ג'זירה - Wikiwand

אל-גַ'זִירַה (ערבית: الجزيرة; תעתיק מדויק: אלג'זירה, תרגום: "האי", קרי "חצי האי") היא רשת שידור טלוויזיונית לוויינית שמרכזה בדוחה בירת קטר, ומשדרת בערבית ובאנגלית. היא הוקמה על ידי אמיר קטר, שייח' חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני, לאחר שהדיח את אביו מהשלטון. הרשת זכתה לפרסום בין-לאומי רב כששידרה קלטות של ארגון הטרור אל-קאעידה, ובראשם את אוסאמה בן לאדן לאחר פיגועי 11 בספטמבר בנוסף מפעילה הרשת ערוץ ספורט, ערוץ חי המשדר ועדות וכנסים, ערוץ דוקומנטרי, ערוץ לילדים ומספר אתרי אינטרנט.

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. הערך לא מעודכן, ואין בו ניתוח ביקורתי מסודר של האינטרסים הפוליטיים של קטאר הבאים לידי ביטוי בשידורי הרשת. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ערך זה עוסק ברשת שידור ערבית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ג'זירה.

עובדות מהירות פרטי הערוץ, מדינה ...

אל-ג'זירה
الجزيرة
פרטי הערוץ

מדינה	קטר (מדינה) קטר
תאריך השקה	1 בנובמבר 1996
משרד ראשי	דוחא, קטאר
https://network.aljazeera.net

סגירה

היסטוריה

סכם

פרספקטיבה

הרשת החלה את דרכה עם תקציב של כ־150 מיליון דולר, שהעניק אמיר קטר חמד בן ח'ליפה לאחר שתפס את השלטון במדינה. הרשת החלה לשדר בשנת 1996. רבים מעובדי המחלקה לערבית של BBC עברו לאל-ג'זירה, ביניהם פייסל אל-קאסם, המגיש את "הכיוון ההפוך" הפופולרית ברשת. הרשת ניסתה להגדיל את מספר צופיה בעזרת הצגת תכנים שנויים במחלוקת בנוגע לממשלות המפרץ הפרסי, יחסי לבנון–סוריה והרשות השופטת במצרים. שידור הקלטות של אוסאמה בן לאדן ואל-קאעידה הגדילו את שיעורי הצפייה שלה. הרשת שברה את המונופול שהיה לערב הסעודית על ערוצי הלוויין הכלל-ערביים, והעלתה על סדר היום סוגיות בלתי-נעימות למנהיגים הערבים. בעקבות זאת קמו לה רשתות מתחרות כמו אל-קאהירה המצרית ו"אל-חורה" האמריקאית, אך החשובה שבהן היא רשת "אל-ערביה" הסעודית. אלג'זירה שאפה להתבסס על מכירת זמן פרסום, אך ניסיון זה נכשל, בעיקר משום שהבעלים הסעודיים של רשתות שידור ערביות אחרות, איימו להפסיק לפרסם חברות שיפרסמו גם באל-ג'זירה. נכון ל-2004, תקציב הרשת הוא כ-120 מיליון דולר, מתוכם 40 או 50 מיליון מאמיר קטר^[1].

ב-4 ביולי 2005 הודיעה אל-ג'זירה על כוונתה להעלות שירות טלוויזיה בלוויין בשפה האנגלית. הערוץ החדש עלה לאוויר ב-15 בנובמבר 2006. לערוץ זה מרכזי שידור בדוחה, אתונה, בואנוס איירס, לונדון, קואלה לומפור ווושינגטון והוא משדר 24 שעות ביממה, מהן 12 מדוחה וארבע שעות מכל אחד מהמקומות הבאים: לונדון, קואלה לומפור וושינגטון. העיתונאי הפלסטיני ודאח חנפר, מנהל ערוץ אל-ג'זירה משנת 2003, מונה בשנת 2006 למנכ"ל הרשת כולה.

כיום נחשבת התחנה לאחד מערוצי התקשורת המרכזיים בעולם. היא מאופיינת ביכולתה לסקר ידיעות הישר מתוך השטח וזאת הודות לפריסתה הרחבה בעולם. ב-3 בינואר 2013 הודיעה רשת אל-ג'זירה על רכישתה של תחנת הטלוויזיה האמריקנית Current TV, זאת כחלק מניסיונותיה לחדור לשוק האמריקאי ולהשפיע על דעת הקהל שם.^[2] אולם כעבור כשנתיים נאלצה לסגור את השלוחה האמריקאית עקב הפסדים מתמשכים.

איסורים במדינות שונות על פעילות הרשת

ישראל, איחוד האמירויות ומצרים אסרו על פעילות הרשת בתחומן.^[3] בינואר 2025 אסרה הרשות הפלסטינית את פעילות הרשת בשטחה.^[4]

בזמן ההפגנות במצרים בתחילת שנת 2011 שימשה אל-ג'זירה גורם מרכזי בדִרבון ההמונים. בעקבות זאת, ב-30 בינואר 2011 סגרו השלטונות המצריים את משרדי אל-ג'זירה בקהיר,^[5] ובמקביל שובשו שידורי התחנה במדינה, הנקלטים באמצעות לווייני ניילסאט. התחנה עמלה על מנת להמשיך ולשדר למצרים בערוצים חלופיים.^[6]מאז הדחת מוחמד מורסי מכס הנשיאות במצרים, פועלים השלטונות לצמצום השפעת התחנה במדינה, בטענה כי היא חותרת תחת הנהגת ההפיכה הצבאית.^[^{דרוש מקור]} ב-29 באוגוסט 2013 הודיעו גורמי ממשל מצריים כי לתחנה אין אישור לפעול במצרים ותבעו מהגורמים האחראים לאכוף את האיסור. ב-30 באוגוסט הודיעה הרשת כי 6 מעובדיה עצורים בידי שלטונות מצרים.^[^{דרוש מקור]}

שידורי הרשת בישראל

נוכחות הרשת בישראל החלה בסוף שנות ה-90, כשחברת הכבלים "תבל" החלה לשדר את הערוץ באזורי שידוריה בצפון.

בספטמבר 2000 תבעה אל-ג'זירה את "תבל" על כך ששידרה את הערוץ מבלי לקבל אישור ממנה, תוך הפרת זכויות יוצרים. בכתב התביעה דרשה אל-ג'זירה 4 מיליון דולר בפיצויים.^[7]^[8] תוך חודש הגיעו שני הצדדים לפשרה, בה הוסכם כי תבל תעביר יותר מ-1.1 מיליון דולר, כפיצוי על שידורי התחנה בתוך הפרת זכויות יוצרים ותשלום עבור שידורי התחנה לשלוש שנים.^[9] אל-ג'זירה העריכה באותה עת כי היו כ-15 אלף איש שצפו בערוץ באמצעות שידורי "תבל", בעיקר בנצרת ובכפרים בגליל.

במרץ 2000 קיבלה חברת הכבלים "מת"ב" אישור מהמועצה לשידורי כבלים ולוויין להוסיף את אל-ג'זירה לשידוריה,^[10] וביולי 2000, עם פתיחת שידורי הלוויין בישראל, החלה גם חברת yes לשדר את הערוץ.^[11]

ב-5 בדצמבר 2006 עלה לאוויר ערוץ "Al Jazeera English" בשידורי חברת yes,^[12] עשרים ואחד ימים לאחר שערוץ זה הושק לראשונה.^[13]

עד להחלטת הממשלה על הפסקת שידורי אל-ג'זירה בישראל ב-5 במאי 2024, ערוץ אל-ג'זירה (בשפה הערבית) שודר הן ב-yes וב-HOT, ו"Al Jazeera English" שודר ב-yes בלבד.

אל-ג'זירה וישראל

סכם

פרספקטיבה

לטענת ישראל, הסיקור של אל-ג'זירה כלפי המדינה מוטה לטובת מחבלים פלסטינים. אל-ג'זירה דחתה את האשמה זו, בטענה כי היא שומרת על "נייטרליות ואובייקטיביות" ומציגה גם את הנרטיב הישראלי.^[14]

לרשת יש כמה כתבים בישראל, אחד מהם – אליאס כראם (إلياس كرام) ערבי ישראלי. כראם הוא בוגר אוניברסיטת חיפה והיה עורך בעיתון הערבי-הישראלי "כל אל-ערב". כראם מוצג כמי שנולד בפלסטין ב-1977, ולאומיותו מוגדרת "פלסטינית",^[15] אולם בתיאור תפקידו כתוב שהוא כתב אל-ג'זירה בצפון ישראל. מבחינת המינוח המקובל באל-ג'זירה, ישראל היא ישות קיימת ומוכרת, אולם הרשת נמנעת מהגדרת אחד מכתביה כישראלי. יש המבקשים ללמוד על מדיניות הסיקור של אל-ג'זירה כלפי ישראל מתוך אופן ההצגה האמור.^[16]

ב-13 במרץ 2008 הודיעה ממשלת ישראל כי היא מחרימה את רשת אל-ג'זירה ותחדל לשתף איתה פעולה בנימוק של "סיקור לא הוגן" של תקיפות צה"ל בעזה.^[17] טענות ממשלת ישראל נתמכו על ידי כתבים של רשתות חדשות מסחריות אחרות כגון צבי יחזקאלי ושמרית מאיר וקבעו, בין השאר, כי אל-ג'זירה נמנעה מלדווח על רקטות ששיגרו ארגוני הטרור מרצועת עזה לשטח ישראל ולמקומות ישוב של אוכלוסייה אזרחית, ביניהן כאלה שהתפוצצו בשדרות ובאשקלון. כמו כן, נמנעה אל-ג'זירה מלדווח כי פעולת צה"ל באה בתגובה לשיגורי הרקטות ובמטרה להפסיקם, ומהצד השני, הרבתה לשדר בשידורים חוזרים תצלומי תקריב של גופות ילדים שנהרגו בעזה, גם כשלא היה ברור אם נהרגו מאש כוחות צה"ל או כתוצאה מהתפוצצות חומרי נפץ בשימוש חברי ארגוני הטרור הפלסטיניים. כמו כן, הציגה קריקטורות של מנהיגים ישראלים במדים נאציים תוך השוואתם לאדולף היטלר.^[^{דרוש מקור]} אל-ג'זירה טענה בתגובה כי היא משדרת דיווחים על המציאות כפי שהיא. מחמוד א-זהאר, מבכירי ארגון הטרור חמאס בעזה, הודה עם סיום הלחימה בעזה לערוץ אל-אקצה השייך לחמאס ולרשת אל-ג'זירה על עזרתם.^[18]

באוגוסט 2011 נעצר בישראל מנהל לשכת אל-ג'זירה באפגניסטן, סאמר עלאווי, והורשע בעקבות עסקת טיעון בסיוע לחמאס.^[19]^[20]

ב-26 ביולי 2017 הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הוא מתכוון לפעול לסגירת משרדי הערוץ בירושלים בטענה ש"רשת אל-ג׳זירה לא מפסיקה להתסיס לאלימות סביב הר הבית".^[21]

ב-8 באוגוסט 2017 הודיע משרד התקשורת בראשותו של השר איוב קרא שהוא יסגור את שידורי אל-ג'זירה בישראל.^[22]

באוגוסט 2017 שידר הערוץ בדיה עיתונאית בדמות ראיון שבו העידה מי ששירתה בצה"ל בתפקיד מנהלתי כי הרגה ילדים במסגרת שירותה. הריאיון היה חלק מתוכנית בידור אוקראינית והיה ידוע כשקר, אך שודר באל-ג'זירה והוצג כאמת.^[23]

ב־20 באוקטובר 2023 על רקע המלחמה אישרה הממשלה תקנות לשעת חירום שיאפשרו את סגירת התחנה, לאחר הצגת הוכחות כי היא מסייעת לאויב, משדרת תעמולה בשירות החמאס בערבית ובאנגלית לצופים בכל העולם, ואף מעבירה מידע רגיש לחמאס.^[24] עם זאת ב-26 באוקטובר פורסם כי ראש הממשלה נתניהו מסרב להעלות את סגירת שידורי אל-ג'זירה לאישור הקבינט הביטחוני-מדיני.^[25]

ב-16 בנובמבר 2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל, מירב לשם גונן, אמא של רומי גונן, אשר נחטפה מרכבו של בן שמעוני בכביש 232, בעת שברחה מהטבח בפסטיבל נובה. האם התראיינה לאל-ג'זירה במטרה להעביר מסר לעולם הערבי. העיתונאי שראיין אותה, שאל אותה כי האם יש הוכחות לטבח שבעה באוקטובר ולאלימות מינית,^[26] ולאחר מכן צירף לריאיון את האחראי על תיק האסירים בחמאס. בעקבות זאת גונן פוצצה את הראיון, ומטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים תרעומת על אי עמידה בסיכומים מצד הערוץ.^[27]

ב-12 ביוני התפרסם סרטון וידאו של תושב נוסייראת, בו הוא בוכה ומקלל את הנהגת חמאס שהמיטו אסון על עמם, לאחר שנפצע במבצע ארנון, בו לפי פרסומי חמאס נהרגו מעל 200 פלסטינים. עם זאת, באל-ג'זירה הוצג הסרטון הערוך, הוסרו ממנו הקטעים בהם הוא מאשים את הנהגת חמאס בנעשה, בצורה שנראה שהוא מאשים את ישראל.^[28]

החוק לסגירת שידורי ערוץ אל-ג'זירה בישראל ויישומו

ערך מורחב – חוק אל-ג'זירה

ב-1 באפריל 2024 אושר בכנסת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה, שיאפשר את הגבלת פעילות הערוץ בישראל.^[29] בהתאם לחוק זה, ב-5 במאי 2024 אישרה ממשלת ישראל פה אחד את סגירת ערוץ אל-ג'זירה בישראל.^[30]^[31]^[32] שרי "המחנה הממלכתי" נעדרו מההצבעה.^[33] החלטת הסגירה מומשה שעות ספורות לאחר אישור הממשלה.^[34]^[35]

ב-21 במאי 2024 החרים משרד התקשורת ציוד מסוכנות הידיעות האמריקאית Associated Press, שבין לקוחותיה נמצא גם ערוץ אל-ג'זירה,^[36] כחלק מיישום החוק. לאחר מספר שעות ביטל משרד התקשורת את הפעולה בעקבות לחץ אמריקאי.^[37]

ברוח חוק זה, בלילה שבין 21 ל-22 בספטמבר 2024 כוחות צה"ל פשטו על משרדי ערוץ אל ג'זירה ברמאללה לפי צו של מפקד פיקוד המרכז, אבי בלוט, סגרו את משרדי הערוץ והחרימו את הציוד במקום.^[38] רוב האירוע תועד על ידי מצלמות אל ג'זירה עד להחרמתן על ידי צה"ל.^[39]