Loading AI tools
שערורייה עיתונאית היא פרסום של סיפור עיתונאי שגוי, באופן מכוון או לא מכוון,[1] או התנהגות אחרת שאינה תואמת את כללי האתיקה העיתונאיים. שערורייה עיתונאית נוצר בעקבות סיפור מפוברק שמקורו במעשה רמייה והונאה. הדבר יכול לקרות כאשר העיתונאי נופל קורבן למעשה הונאה או התחזות, או כאשר העיתונאי בודה את הסיפור מעצמו, לרוב מתוך רצון להתקדם בקריירה העיתונאית על ידי צבירת מוניטין.
- מיסאינפורמציה- מידע שגוי או מטעה[2]
- דיסאינפורמציה - מידע שגוי או מטעה באופן מכוון[2]
- פייק ניוז (חדשות כזב) - מידע שגוי או מטעה באופן מכוון, המוצג כידיעה חדשותית[3]
- חדשות שקריות - ידיעה חדשותית המציגה מידע שגוי, באופן לא מכוון[4]
- שערורייה עיתונאית - סיפור עיתונאי שגוי, באופן מכוון או לא מכוון[1] בעל הד תקשורתי רחב
- עיתונות צהובה - ידיעה חדשותית המשתמשת בכותרות מרעישות, מידע מוגזם או שמועות[4]
- שופר - כלי תקשורת המשמש לתעמולה של הממשל
- תעמולה - הפצת מידע שנועד להשפיע על דעת הקהל
- שמועה - טענה המופצת באופן נרחב למרות שעדיין לא אומתה[5]
- אינפורמציה זדונית (אנ') - מידע אמיתי שנועד לגרום נזק[5]
- תאוריית קונספירציה - נרטיב חוזר ושקרי כנגד טענה המקובלת בציבור ובמדע, הטוען למזימות סודיות וזדוניות[5]
- הכחשת המציאות - הכחשה של טענה בניגוד לעדויות חזקות לאמיתותה[6]
בברית המועצות
מקרה מפורסם של שערורייה עיתונאית הוא המיתוס של אנשי פאנפילוב. הוא פורסם לראשונה בעיתון הסובייטי "הכוכב האדום", ובו תיאור על סיפור גבורה של לוחמים סובייטיים שהתרחש כביכול במהלך קרב מוסקבה בנובמבר 1941. החיילים שנטלו חלק בקרב זכו לעיטורי גיבור ברית המועצות לאחר מותם ולהנצחה בכל רחבי ברית המועצות. המיתוס שימש השראה לספר אנשי פאנפילוב, שתורגם לעברית ושימש כהשראה ללוחמי הפלמ"ח.
בארצות הברית
העיתונאי סטיבן גלאס פרסם ב"ניו רפובליק" סיפורי בדיה בכמה מכתבותיו. בשנת 2003 יצא הסרט "החשיפה" שסיפר את סיפורו של גלאס, שאותו מגלם היידן כריסטנסן.
בספטמבר 1980 פרסמה ג'נט קוק כתבה ב"וושינגטון פוסט" שכותרתה "עולמו של ג'ימי", ובה סיפרה על קורותיו של ילד בן 8 המכור לסמים קשים, שאליהם התדרדר על ידי חבר של אמו, בשכונת עוני בלב עיר הבירה וושינגטון.[7] באפריל 1981 זכתה קוק בפרס פוליצר על הכתבה. מיד לאחר מכן הודתה קוק כי בדתה את הסיפור. יומיים לאחר הזכייה בפרס כינס המו"ל והבעלים של העיתון, דונלד גרהאם, מסיבת עיתונאים ובה חשף את ההונאה. קוק פוטרה מהעיתון והחזירה את הפרס. בריאיון בטלוויזיה טענה כי לחצים בעבודה הביאו לשיפוט לקוי בשיקול דעתה. לימים מכרה קוק את זכויות הסיפור ב-1.6 מיליון דולר לחברת סרטים, אך עד היום טרם יצא הסרט לאקרנים.
בישראל
פרשת "קול העם" (1953) התבססה על ידיעה ב"הארץ" לפיה ישראל מוכנה לשלוח 200,000 חיילים להילחם לצד ארצות-הברית נגד ברית המועצות. הידיעה הייתה משוללת יסוד, ודוד בן-גוריון תיאר אותה כ"בדותה עיתונאית".[8]
ב-11 באוקטובר 1989 ערק לישראל בסאם עאדל, טייס של חיל האוויר הסורי, עם מטוסו מדגם מיג 23ML. העיתון "מעריב" נחפז להוציא מהדורה מיוחדת ובה סיפור העריקה, אך לא היו בידיו כל פרטים, מלבד עצם הידיעה על העריקה. כדי להתגבר על בעיה זו, פרסם העיתון בעמודו הראשון ידיעה בדויה, פרי דמיונו של כותב הידיעה, שתיארה את הגעתו של העריק לישראל ואת קבלת הפנים שנערכה לו.
ביחס לישראל
סוכנות הידיעות "רויטרס" הפיצה פעמים אחדות תצלומים שעוותו בצורה המציגה את ישראל באור שלילי: במהלך מלחמת לבנון השנייה, הפיצה הסוכנות תמונות שעובדו על מנת להציג פגיעה כביכול בבנייני מגורים,[9] ובעקבות המשט לעזה, כאשר הסוכנות הפיצה תמונות מהן נמחקו הסכינים בהם אחזו המשתתפים במשט ופציעתו של חייל ישראלי.[10]
באוגוסט 2017 שידר ערוץ אל-ג'זירה ראיון שבו העידה מי ששירתה בצה"ל בתפקיד מנהלתי כי הרגה ילדים במסגרת שירותה. הראיון היה חלק מתוכנית בידור אוקראינית והיה ידוע כשקר, אך שודר באל-ג'זירה כאמת.[11]
- אורן מאיירס, פאטמה מורגנה, באתר העין השביעית, 7 ביולי 2013
נתנאל שלומוביץ, הכתב שבדה סיפורים ב"דר שפיגל" הוא לא הבעיה. איפה היו העורכים?, באתר הארץ, 26 בדצמבר 2018
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
