Loading AI tools
הכחשה של עובדות מבוססות לטובת רעיונות חסרי ביסוס מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הכחשת המציאות, הכחשת המדע, כַּחֶשֵֶת או מכחישנות היא הכחשה של עובדות ומושגים מבוססים שהם נכונים ללא עוררין ונתמכים היטב בקונצנזוס המדעי, לטובת רעיונות רדיקליים, שנויים במחלוקת, וחסרי ביסוס.[1] הגדרה כללית יותר היא שהכחשת המציאות היא הכחשה של טענה בניגוד לעדויות חזקות לאמיתותה.[2]
דוגמאות נפוצות להכחשת מציאות הן הכחשת הכדוריות של פלנטות, הכחשת אבולוציה, הכחשת השואה, הכחשת איידס[3] ,הכחשת שינוי האקלים[4] והכחשת מתקפת הפתע על ישראל[5] – כולן עובדות מבוססות הנתמכות היטב בקונצנזוס המדעי. הכחשת המציאות מלווה לעיתים באמיתנות (אנ'), התפיסה שטענה מסוימת היא נכונה על בסיס אינטואיציה אישית, תוך התעלמות מעדויות או היגיון.[6] הכחשה של עובדה בעלת קונצנזוס מדעי יכולה ליצור מחלוקת פוליטית שמערערת את קיומו של הקונצנזוס.[7]
בדרך כלל הסיבות להכחשת המציאות הן אמונה בדת, מניעים אישיים (כלכליים, פוליטיים או פיננסיים), ומנגנוני הגנה שאמורים לשמור על מעטפת ההכחשה מפני עובדות המערערות את הרעיון של המכחיש. הנושא נקרא בפסיכולוגיה חברתית "דיסוננס קוגניטיבי".[8][9]
למכחישי מציאות יש מגוון של טקטיקות שכנוע:
בית הספר לכלכלה של לונדון סקר טקטיקות לשוניות להכחשת מידע. הטקטיקות הן:
בשנת 2009 טען הסופר מייקל ספקטר כי הכחשת מציאות קורת כאשר "פלח שלם בחברה, הנאבק לעיתים קרובות בטראומה משינוי, מתרחק מהמציאות לטובת שקר נוח יותר".[13]
בפסיכואנליזה, הכחשה היא מנגנון הגנה שמטרתו למנוע נזק לאגו כתוצאה מרגשות חרדה או אשמה אינטנסיביים.[14] היא מתבטאת באמונה כי אירועים שלא נעימים למכחיש לא התרחשו במציאות, ועוזרת לו להימנע מלחשוב על אמת לא נעימה.[15] זאת להבדיל מהדחקה, אשר מונעת מאותה המציאות להגיע למודעותו של האדם.
אנה פרויד, פסיכואנליטיקאית בריטית שעבדה עם ילדים, טענה כי ילדים משתמשים בהכחשה כחלק ממנגנון הגנה תקין.[14] ילדים נוטים פעמים רבות "להטיל היפוך על עובדות שאינן רצויות להם", בכך שהם שוללים את קיומן. היא טענה שפעולת ההכחשה היא פעולה שנקשרת לרוב עם מוח פחות מפותח, מכיוון שהוא מתקשה להתמודד עם המציאות עמה הוא מתמודד.
להכחשת מציאות שלל יתרונות. לעיתים קרובות, אנשים מכחישים את המציאות מכיוון שהיא גורמת להם לחרדות או לחששות, לדוגמה, אנשים מכחישים את ההתחממות הגלובלית בשביל להרחיק את עצמם ממציאות מאיימת.[14][16]
לעיתים אנשים מכחישים את המציאות בשביל לא להתמודד באופן לאו דווקא רגשי, לדוגמה, פוליטיקאים ואנשי מפתח רבים מכחישים את ההתחממות הגלובלית בשביל לא להתמודד עם השלכותיה הכלכליות.[17]
לעיתים, הכחשת מציאות מובילה לראייה שגויה של העולם, ואף מובילה לתאוריות קשר שגויות או קנוניות. לעיתים תאוריות קשר שגויות או קסנופוביות, עלולות להוביל לשנאה או לאלימות, כמו במקרה של תאוריות הקשר על פיגועי 11 בספטמבר.
הכחשת האבולוציה (אנ') היא דחיית התיאוריה המדעית של האבולוציה של האדם וכמו כן, לעיתים, של חיות אחרות. לרוב, המכחישים באים מרקע דתי, מכיוון שהם רואים את תאוריית האבולוציה כסותרת את תיאור בריאת האדם בטקסטים דתיים. עם זאת, רבים מהמאמינים מאמינים שאין התנגשות מסוימת בין האבולוציה לטקסטים דתיים. מכחישי האבולוציה מאמינים שהיקום נוצר על ידי ישות עליונה כזו או אחרת, כמו אלוהים, ושבני אדם לא התפתחו מבעלי חיים אחרים. לעיתים קרובות הם מצטטים את התנ"ך או טקסטים דתיים אחרים כראיה לאמונותיהם.
יש שלל זרמים של הכחשת אבולוציה, אך אמונות אלו נתפסות כפסאודו-מדעיות בקהילה המדעית ונחשבות כשגויות.[18]
לפי הביולוג ריצ'רד דוקינס, מי שמתעקשים כי העולם הוא בן פחות מ-10,000 שנים ומכחישים כי היקום וכדור הארץ הם בני מיליארדי שנים, מכחישים לא רק עובדות בביולוגיה, אלה גם עובדות מרכזיות בפיזיקה, כימיה, גאולוגיה, קוסמולוגיה, ארכאולוגיה וההיסטוריה.[19] בספר ההצגה הטובה בתבל הוא מתאר לדוגמה כיצד שימוש בטבעות עצים מאפשרים לקבוע תאריכים ברמת דיוק של שנה, בטווח של כ 11,000 שנים וחישוב הערכות של מאובנים וסלעים בכדור הארץ עד לרמה של מיליארדי שנים, באמצועת תיארוך רדיומטרי של איזווטיפים שונים.[20]
אמונות שגויות על גילו של היקום או אירועים קדומים אחרים בפרהיסטוריה נפוצים למדי בציבור. סקרים של מכון גאלופ מאז שנת 1982 מראים כי כ-40% מהציבור בארצות הברית חושב שאלוהים ברא את בני האדם לפני פחות מ-10,000 שנה, נתון זה נותר יציב על פני עשרות שנים ונכון לשנת 2008 הוא עמד על 44% מבין הנשאלים. מחקר אחר מצא כי 21% מתושבי צרפת חשבו כי המשפט "האדם הקדמון חי באותו הזמן עם הדינוזאורים" הוא נכון, 70% ענו שהמשפט לא נכון, ביוון, איטליה, פולין, פורטוגל ואירלנד כ-50% אמרו שמשפט זה לא נכון ומעל 27% ענו שהמשפט נכון. בטורקיה 42% סברו שהמשפט נכון ורק 30% ענו שהמשפט שקרי.[21]
מודל הארץ השטוחה הוא תפיסה עתיקה הרואה את העולם כמשטח מישורי או בצורת דיסק.
מודל הארץ ככדור הופיע לראשונה בפילוסופיה היוונית על ידי פיתגורס (המאה ה-6 לפנה"ס),[24] אם כי לא סופקו למודל זה ראיות ממשיות, ורוב הפילוסופים הקדם סוקרטים (המאות ה-6 וה-5 לפנה"ס) המשיכו להחזיק בתפיסת מודל הארץ השטוחה. אריסטו החל לספק ראיות אמפיריות לצורה הכדורית של הארץ בסביבות שנת 330 לפנה"ס. הידיעה על צורתה הכדורית של הארץ החלה בהדרגה להתפשט מעבר לעולם ההלניסטי מאז ואילך.[25][26][27][28]
כיום יש קונצנזוס רחב הן בעולם המדעי והן בכללי, כי הארץ היא כדורית, אך עדיין יש עמותות המוגדרות כפסאדו-מדעיות, הטוענות כי הארץ שטוחה. דוגמה לכך היא אגודת הארץ השטוחה, אגודה אשר מקדמת את האמונה שהארץ שטוחה ולא כדורית. האגודה דעכה בשנות ה-90 עד שנות ה-2000, אך חזרה לתחייה בעידן האינטרנט.[29]
הכחשת שינוי האקלים, או הכחשת ההתחממות הגלובלית, היא הכחשה, התעלמות או הבעת ספקות, העומדים בניגוד לעמדת הקונצנזוס המדעי סביב שינוי האקלים, בנושאים כמו המידה שבה בני האדם מעורבים ביצירת שינוי האקלים, ההשפעות שלו על הטבע ועל האנושות, או הפוטנציאל להסתגלות לשינוי האקלים (אנ'). ישנם מכחישים שתומכים במונח, בעוד שאחרים מעדיפים את המונח "ספקנות".
יש אף רבים שעושים שימוש פוליטי בהכחשת שינוי האקלים למטרת רווח פוליטי. מספר פרסומים במדעי החברה הגדירו את העמדות האלה כצורות של התכחשות (אנ') או פסאודו-מדע.[30]
אנשים התחילו לפקפק בשינויי האקלים כבר שהמחקרים בנושא החלו לצוץ בשנת 1824, ופוליטיקאים פועלים כנגד יישום פעולות לסיום משבר האקלים.
סטו אראוז'ו, שר החוץ החדש שמונה על ידי הנשיא הנבחר של ברזיל ז'איר בולסונארו, קרא להתחממות הגלובלית מזימה של "מרקסיסטים תרבותיים", וביטל את מחלקת שינוי האקלים של הממשל.[31][32]
ב-2004 תיאר סטפן רמסטורף, אוקיינוגרף גרמני, כיצד המדיה יוצרת את הרושם המוטעה ששינוי האקלים נמצא עדיין במחלוקת בקרב מדענים, וייחס את הרושם הזה למאמצי יח"צ של ספקני אקלים. הוא זיהה שספקני האקלים אוחזים בעמדות שונות, וכך סיווג את ספקנות האקלים לכמה סוגים. מאוחר יותר, המודל הזה יושם גם על הכחשת אקלים.
מגפת הקורונה הובילה לפרסומים של מידע כוזב ותיאוריות קשר בנוגע להיקף המגפה, מקורה, מניעתה, אבחנתה, והטיפול בה. המידע הכוזב הופץ באמצעות הרשתות החברתיות וכלים נוספים.
למכחישי הקורונה או למתנגדי חיסון הקורונה היו שלל טענות ועילות להכחשת הנגיף ולהפצת המידע הכוזב אודותיו, לדוגמה, מספר קבוצות דתיות האמינו כי הם לא צריכים לדאוג מתופעות הלוואי של נגיף הקורונה, כי אמונתן תגן עליהן מפני הנגיף והשפעותיו.[33] כמו כן, רבים האמינו כי המגפה היא נשק ביולוגי שדלף בטעות או בכוונה, או שהוא בעצם תופעת לוואי של גלי הרדיו של 5G, הדור החמישי של טכנולוגיית תקשורת סלולרית.[34]
רבים מאמינים כי הממשלה והתקשורת מנסים לכפות על אזרחי האוכלוסייה חיסונים המכילים צ'יפים כאלו ואחרים, ואחרים מאמינים שהחיסונים נועדו לבצע עיקור המוני.[35] אחרים מאמינים כי השימוש ב-RNA בחיסון, משנה את ה-DNA של האדם,[36] פוגע בפוריות האישה,[37] גורם לשיתוק פנים[38] ועוד,[39][40][41] אך כל הטענות הוכחו כשגויות או מטעות על ידי הגורמים המקצועיים.[42][43][38]
בשל הניסיונות הישראלים לפתח חיסון נגד COVID-19, אנשים בעלי זיקה אנטישמית, טענו כי החיסון הוא פיתוח ישראלי-יהודי של יהודים אינטרסנטים אשר מנסים להרוויח מהמגפה, ולכן פקפקו ביעילותו של החיסון והפגינו עוינות כלפיו. עיתונאי של Press TV צייץ כי "אני מעדיף להסתכן עם הנגיף מאשר לקבל חיסון ישראלי".[44]
אנשים בעלי זיקה אסלאמופובית בבריטניה ובהודו, טענו כי המוסלמים מפיצים את המחלה ואף השמיצו אותם ברשתות החברתיות.[45][46] כל הטענות האסלאמופובית הוכחו כשקריות לאחר מכן.[46]
התנגדות לחיסונים היא גישה הקוראת להימנעות מחיסון של תינוקות ומבוגרים, ובדרך כלל נובעת מאמונה בתאוריות קשר. ההתנגדות קיימת שנים רבות, אף על פי שחיסונים, ובפרט חיסוני ילדים, מוגדרים על ידי ארגון הבריאות העולמי כצו מוסרי של החברה לבריאות הציבור ולילדיה ולדברי הארגון הדרך הטובה והיעילה ביותר למניעת מחלות.[47][48]
היות שהוכחות מדעיות ליעילותם של חיסונים מבוססות היטב, הטענות להתנגדות לחיסונים, שיוצאות נגד יעילות זאת, נוגדות את הקונצנזוס המדעי שסובר כי הם בטוחים ויעילים.[49][50][51]
כיום ישנן מספר סיבות להתנגדות לחיסונים אשר נובעות מהכחשת המציאות, כגון:
הכחשת איידס היא האמונה שנגיף הכשל החיסוני האנושי (HIV) אינו גורם לתסמונת הכשל החיסוני הנרכש (AIDS), למרות הוכחות המדע לכך.
ב-1984, מזכירת הבריאות ושירותי האנוש של ארצות הברית והרווחה, מרגרט הקלר (אנ'), הכריזה כי קיים קשר בין נגיף ה-HIV למחלת האיידס. בתגובה, קמה קבוצת אנשים שהתנגדו לקשר זה מטעמים שונים. חלקם דוחים את עצם קיומו של נגיף ה-HIV. מכחישי האיידס צברו השפעה בדרום אפריקה תחת משטרו של תאבו מבקי ובגמביה תחת יחיא ג'אמה.[55]
תאבו מבקי, נשיא דרום אפריקה דאז, עודד את הכחשת האיידס, וטען בהכרזה כי האיידס נגרם בעיקר בשל עוני. כ-365,000 איש מתו מאיידס בתקופת נשיאותו; ההערכה היא כי ניתן היה למנוע כ-343,000 מקרי מוות בטרם עת אילו טיפול במחה היה זמין.[56][57]
ב-29 באוקטובר 2009, נשיא דרום אפריקה הנכנס, ג'ייקוב זומה, נאם נאום אשר נראה בעיני רבים כנאום המסיים באופן רשמי את הכחשת האיידס בדרום אפריקה. בניאומו טען כי HIV ואיידס הם הבעיות החמורות ביותר בדרום אפריקה, ואמר "...כל דרום אפריקאי צריך לדעת את סטטוס ה-HIV שלו".
עם זאת, ישנה עדיין הכחשת איידס במדינה ומחוצה לה.
ישנן מספר תאוריות קשר אשר גורסות כי הנחיתה הראשונה של אסטרונאוטים על הירח עם אפולו 11, והבאות אחריה בתוכנית אפולו, לא התרחשו בפועל, אלא זויפו בידי נאס"א, בסיוע ה־CIA. התאוריות ומפיצי התאוריות טוענים כי ההטעיה הייתה במטרה להשיג הישג פוליטי והסברתי לארצות הברית ובלימת הישגיה של ברית המועצות.
תומכי תאוריית הקשר סבורים שהנחיתה של אפולו 11 ב־20 ביולי 1969, והמשימות שבאו בעקבותיה, לא התרחשו אלא בוימו על כדור הארץ, באזור 51 שמראהו מזכיר את נוף הירח.
חסידי תאוריית הקשר העלו אפשרויות שונות למניעי הממשל האמריקני לזיוף הנחיתה, וביניהם:
מספר רב של אנשים טוענים כי הנחיתה על הירח אכן זויפה על ידי ארצות הברית, אך אנשים בקונצנזוס המדעי טוענים כי מדובר בתאוריות שגויות.
נאס"א הביאה הוכחות המעידות על נחיתה על הירח ובראשן הסלעים הייחודיים במשקל 381 קילוגרם שהביאו עמם האסטרונאוטים לכדור הארץ. נוסף לכך, רוסיה, סין, מזרח גרמניה ואויבות אחרות של ארצות הברית בתקופת המלחמה הקרה עקבו מקרוב אחר משימות החלל שלה, ויכלו לבדוק אם אותות הרדיו מאפולו אכן הגיעו מכיוון הירח. אף לא אחת מהן הטילה ספק בהישג האמריקאי. "כשאפילו האויב שלך מכיר בהישגיך – זה די משכנע!" טוענים בנאס"א. כמו כן, הציבו האסטרונאוטים של אפולו 11 על פני הירח מערכת מחזירי אור המיועדים להחזרת אור לייזר. באמצעות מערכת זו, במדידות שנערכו מאז נמצא קצב התרחקות הירח הממוצע מכדור הארץ.
לפי אחת התאוריות על רצח רבין, תכנן השב"כ לביים ניסיון רצח פוליטי שיופנה כלפי הנהגת השמאל, על מנת ליצור לה אהדה בקרב הציבור. לשם כך מצא השב"כ את יגאל עמיר, שאכן חפץ לבצע התנקשות ביצחק רבין מתוך השקפת עולמו הימנית רדיקלית. תאוריה זו נתמכת בשתי אירועים: המתנתו הארוכה של יגאל עמיר בחניית האח"מים מבלי שיבדק וישאל על מעשיו במקום ומבלי להרחיקו, וכן בנוכחותו של הצלם רוני קמפלר במרפסת סמוכה ממנה צילם ממושכות את יגאל עמיר זמן רב לפני הירי וגם בעת הירי. על פי תאוריה זו, על השב"כ מוטל היה לשים באקדחו של יגאל עמיר כדורי סרק אולם בביצוע משימה זו התרחש כשל, מתוך רשלנות או בכוונת מכוון, ובאקדח הושארו כדורים חיים. לכן הושמעה הקריאה "סרק, סרק" בעת ההתנקשות.
עם זאת, יש הטוענים שאף על פי שיגאל עמיר הצהיר על כוונתו לבצע את הרצח, הודה במעשה, שחזר אותו ומעולם לא הביע חרטה, הוא לא רצח את רבין. לפי גרסה זו, יגאל עמיר בעצמו לא ידע שלא הוא הרוצח או שלחלופין, הופעל עליו לחץ כבד להודות ברצח.
המבקרים את תאוריות הקונספירציה טוענים כי התאוריה נוצרה על רקע ההאשמות שהוטחו בימין בעקבות הרצח ורצונו לנקות את עצמו מאחריותו לו.
חגי עמיר, אחיו של יגאל עמיר שסייע בהכנות לרצח, שלל את תיאורית הקונספירציה בדברים שכתב לאחר שחרורו מהכלא ב־2012, אך הודה כי גם לו ישנן שאלות לגבי פרטים שונים סביב הרצח.
על פי תאוריה זו, מערכת כיפת ברזל אינה מיירטת באמת את הרקטות הנורות לעבר מדינת ישראל. את הרעיון מוביל בישראל ד"ר מרדכי שפר, חתן פרס ביטחון ישראל. הצעתו לפיתוח מערכת חלופית למערכות נגד טילים המפותחות בישראל לא התקבלה, ומאז הוא נלחם נגד המערכת ומערער על יעילותה. לטענתו, המערכת אינה יכולה ליירט את הרקטות, וסרטונים המראים את היירוט כביכול, מבוימים, והוא מגדיר אותם: "מופע אורקולי". לתיאוריה זו כמעט ואין תומכים.[58]
שכתוב ההיסטוריה הוא סוג של רוויזיוניזם היסטורי שמטרתו היא עיוות ההיסטוריה הכתובה מתוך מטרה להכחיש אירועים שהתרחשו. מכחישי מציאות רבים, מתרצים את ההכחשה שלהם בשכתוב היסטורי של עובדות שאין עליהן עוררין.
חלק גדול ממכחישי המציאות משתמשים בטקטיקה זאת. דוגמאות בולטות לשכתוב ההיסטוריה הן:
הכחשת השואה היא הטענה כי השואה לא אירעה, או כי לא הייתה בממדים המיוחסים לה על ידי ההיסטוריונים מהזרם המרכזי. זאת למרות שיש הוכחות חותכות לכך שהשואה התרחשה בממדים רחבים מאוד באירופה.[59]
מכחישי השואה טוענים שיהודים או ארגונים אחרים, מנסים לשכתב את ההיסטוריה ומגבים את טענותיהם בתאוריות קשר, רובן אנטישמיות.[59]
במדינות רבות כגון פולין וישראל, נחקקו חוקים כנגד הכחשת השואה. לדוגמה, בישראל נחקק חוק איסור הכחשת השואה הקובע עונש למי שמכחיש את פשעי הנאצים ועוזריהם או מפרסם דברי אהדה לפשעים אלה.
רוב מכחישי השואה הם נאו-נאצים, אנטישמים וכן, יש הכחשה רבה של השואה בקרב גורמים מוסלמים ובמיוחד הרדיקלים שבהם.
יש 5 סוגים שונים של הכחשות שואה:
כיום, יש מספר רב של אינדיבידואלים ומפלגות (כגון המפלגה הנציונל-דמוקרטית של גרמניה), אשר דוגלות במידה כזו או אחרת בהכחשת השואה ואף בתמיכה בפעולותיה של גרמניה הנאצית.
הכחשת רצח העם הארמני, בדומה להכחשת השואה, היא הכחשה, הסתרה או גימוד וטשטוש של רצח העם הארמני, רצח עם בו נרצחו 1.5 מיליון ארמנים ואשורים, שנערך על ידי השלטון העות'מאני במהלך מלחמת העולם הראשונה.
השלטון הטורקי והן רוב רובה של החברה הטורקית מעולם לא הודו או לקחו אחריות על רצח העם הארמני. לכך יש כנראה מספר סיבות שקשורות גם להיסטוריה של טורקיה וארמניה בתום מלחמת העולם הראשונה.
נכון לשנת 2016, רק ממשלות טורקיה ואזרבייג'ן מכחישות בצורה רשמית כי רצח העם הארמני התקיים.[60][61][62] טורקיה הצליחה למנוע אזכור של רצח העם בדו"ח של ארגון האומות המאוחדות משנות ה-70. רק בשנת 1985 הכירה תת-ועדה של האו"ם ברצח העם.[63]
ב-2 ביוני 2016 קיבלה נשיאות הוועד הפועל של ההסתדרות הציונית החלטה על הכרה ברצח העם הארמני.
ב-24 באפריל 2021 הכיר נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן לראשונה ברצח העם הארמני, כשהשתמש במילה "ג'נוסייד" לתיאור האירועים. בהצהרתו נאמר: "אנו מכבדים את הסיפור שלהם. אנו רואים את הכאב שלהם. אנו מכירים בהיסטוריה".[64]
דייוויד אירווינג הוא סופר בריטי מכחיש שואה שכתב מספר ספרים המכחישים את השמדת היהודים השיטתית שבוצעה על ידי גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה. בין 1975 ל-1977 פרסם את אחד הספרים המרכזיים שלו – "מלחמתו של היטלר" (Hitler’s War) – ביוגרפיה בשני חלקים. בהקדמה לספר במהדורה הגרמנית כתב אירווינג כי יומנה של אנה פרנק הוא זיוף וכי בית המשפט בניו יורק קבע כי היומן נכתב על ידי התסריטאי מאיר לוין בשיתוף עם אוטו, אביה של אנה פרנק, זאת למרות שבית המשפט בניו יורק מעולם לא פסק זאת.
בשל פעולותיו, כניסתו נאסרה למספר רב של מדינות, והוא אף ריצה 13 שנים בכלא.
מארק מורנו הוא פרשן פוליטי, אמריקאי אשר ייסד האתר ClimateDepot.com, המקדם מידע מוטעה על ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים. מורנו הוא אחד ממנהיגי הכחשת שינוי האקלים.
ב-2019, מורנו תיאר את גרטה טונברי, פעילת אקלים, כ-"נביאה אוטיסטית", והוא העלה "ציוץ" (פוסט) באתר טוויטר, על האוטיזם של טונברי, ועל כך ספג ביקורת רבה.
אנדרו וייקפילד הוא רופא בריטי לשעבר שפרסם מחקר ב-1998 על הקשר בין החיסון המשולש (MMR) לאוטיזם. בעקבות פרסום המאמר רישיונו הרפואי נשלל והלאנסט, המגזין הרפואי שבו פורסם המאמר, חזר בו מפרסום המאמר.
וייקפילד היה אחד מיוצרי הסרט Vaxxed, אשר מביע התנגדות לחיסונים ולתעשיית החיסונים.
אלכס ג'ונס הוא מנחה רדיו ותאורטיקן מקדם קונספירציות, שקידם את הרעיון השקרי לפיו פיגועי 11 בספטמבר תוזמנו על ידי הממשלה. הוא קידם תאוריות קשר נוספות בנושאים כגון הסדר העולמי החדש והנחיתה על הירח. על קידום קונספירציות אלו, הוא צונזר משלל אתרי אינטרנט כגון טוויטר.
בשל קידום התאוריות, נתבע ג'ונס ב-965 מיליון דולר.
בתרבות, ישנם אזכורים רבים להכחשת המציאות.
בסרט "מטריקס" מנהיג המורדים מורפיוס מציע לדמות הראשית ניאו את הבחירה בין לקחת את הגלולה האדומה או הגלולה הכחולה. הגלולה האדומה מייצגת עתיד לא בטוח – מצד אחד היא תשחרר את ניאו מהמשך השיעבוד בעולם הווירטואלי של המטריקס שנוצר על ידי המכונות על מנת לשלוט באנושות, ובאופן זה הוא יצליח לברוח לעולם האמיתי, אך ההסתגלות למציאות תהיה קשה. מצד שני, הגלולה הכחולה מייצגת "כלא יפהפה" – לקיחת הגלולה הכחולה תחזיר את ניאו לחיות חיי נוחות ללא צרות בתוך המציאות המדומה של המטריקס.
הדימוי "הגלולה האדומה והגלולה הכחולה" מציגה מחלוקת בחיים שהתקיימה תמיד ומתקיימת עד היום, הקשורה להכחשת המציאות: האם עדיף להכחיש אמת לטובת הנוחות האישית של הפרט, או להבין אמת מרה ולחיות באי-נוחות. הדימוי תפס תאוצה גם מחוץ לסרט, הפך לתופעת אינטרנט ואומץ על ידי סרטים, תכנים ופרויקטים אחרים.[65][66]
בשנת 2016 יצא הסרט התיעודי "הגלולה האדומה" אשר מתמקדת בתנועה לזכויות הוא פרשן פוליטי אמריקאי ומייסד האתר ClimateDepot.com, המקדם מידע מוטעה על שינויי אקלים. הגבר, ומתעסקת באותו הדימוי, ומכאן שמה. הסרט מציג את חקירתה של ג'יי בעניין התנועה לזכויות הגבר, אותה ראתה בתחילה בשלילה, כשבמהלך הסרט היא מגלה רבדים נוספים על התנועה ופעילותם למען זכויות גברים, כשהיא מאתגרת את הגישות שלה עצמה לגבי מגדר, כוח ופריווילגיות.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.