Loading AI tools
שיר מאת יורם טהר לב מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"הבלדה על יואל משה סלומון" (בשמו המלא "הבלדה על יואל משה סלומון ושלושת רעיו"; במילותיו הראשונות: "בבוקר לח בשנת תרל"ח") הוא פזמון שכתב יורם טהרלב והלחין שלום חנוך, ואשר התפרסם בשנת 1970. הפזמון ייחודי בכך שהוא מבוסס על מאורע היסטורי – סיור באדמות הסמוכות לכפר אומלבס, אשר הוביל לייסודה של המושבה העברית הראשונה בארץ ישראל, פתח תקווה, המכונה "אם המושבות".
 | |
| שיר בביצוע אריק איינשטיין | |
| מתוך האלבום שבלול (1969) / ארץ ישראל הישנה והטובה (1973) | |
| יצא לאור |
1970  |
|---|---|
| סוגה |
רוק ישראלי |
| שפה |
עברית |
| איי-סייד | לקוות ולחיות, בביצוע דבורה דותן (1969) |
| חברת תקליטים | פונודור (1969) / פונוקול (1973) |
| כתיבה |
יורם טהרלב |
| לחן |
שלום חנוך |
| הפקה | צבי שיסל ושמוליק בורנשטיין |
  | |
המושבה העברית פתח תקווה הוקמה בשנת תרל"ח (1878) על ידי קבוצת יהודים בני היישוב הישן בירושלים. להקמתה קדמו כמה ניסיונות של היישוב הישן לבסס התיישבות חקלאית, שכללו מאמצים של השר משה מונטיפיורי. קודם לקניית אדמות אומלבס עשו עסקני העדה היהודית בירושלים ניסיון לרכוש אדמות בבקעת יריחו, והשם שנבחר עבור המושבה המיועדת היה "פתח תקווה". ניסיון זה כשל לאחר שבפקודת השולטן עבדול חמיד השני, נאסרה המכירה לנתיני חוץ. ניסיון נוסף אשר כשל היה הניסיון לרכוש את אדמות דוראן הסמוכות לרמלה (אשר לימים הוקמה בהן המושבה רחובות).
בשנת תרל"ו (1876) נודע לעסקנים מירושלים על כך שאדמות הכפר אומלבס עומדות למכירה בידי סוחר קרקעות עשיר מיפו בשם טיאן. ארבעה עסקנים יצאו מירושלים כדי לסקור את הנחלה: דוד גוטמן, יואל משה סלומון, יהושע שטמפפר וזרח ברנט. הארבעה נפגשו עם הסוחר טיאן ביפו, ולמחרת היום יצאו בלוויית נציגו של טיאן, זאכרי אפנדי, לסיור בנחלה. מראה הנחלה מצא חן בעיני המסיירים והם החליטו לקנות את כל שטח הנחלה, אולם כאשר בסוף היום הגיעו לכפר אומלבס, הזדעזעו המסיירים ממראה הפלאחים אשר היו "דוויים חסמומים וצהובי הפנים". באותו ערב נשאר יואל משה סלומון לישון בכפר בעוד שאר הסיירים חזרו ליפו. במשך שלושה ימים ניהל סלומון חקירות, ונודע לו שהסיבה למחלות של תושבי הכפר הייתה מי הירקון שאליהם הושלכו נבלות צאן ובקר, וכן הביצות הסמוכות לכפר. כאשר שב סלומון ליפו, הוא הציע לדוד גוטמן לנסות לקנות תחילה אדמות סמוכות אשר היו שייכות לסוחר היפואי קאסאר.
על מנת להפיג את החששות לגבי המחלות השוררות במקום, פנו סלומון וגוטמן לרופא יווני אשר היה מפורסם מאוד באותה תקופה, ד"ר מזארקי, וביקשו ממנו לסקור את המקום. בסיור שערכו סלומון, גוטמן, שטמפפר ומזארקי במקום פסק הרופא שמשום שאין ציפורים במקום ניתן להסיק ללא כל ספק ש"רע ומושחת הוא אוויר המקום הזה". למרות דברים אלו החליטו השלושה – סלומון, גוטמן ושטמפפר – לקנות את האדמות, ובעקבות ההחלטה התחבקו ופרצו בבכי. על הקרקעות שנקנו הוקמה המושבה העברית פתח תקווה, אשר נודעה בכינוי "אם המושבות".
הפזמונאי יורם טהר-לב כתב את "הבלדה על יואל משה סלומון" ב-1968 לאחר שקרא את סיפור המעשה בספר "זכרונות ארץ ישראל" שבעריכת אברהם יערי (1947). הזיכרונות שהיוו בסיס לסיפור נכתבו בידי טוביה סלומון, בנו של יואל משה סלומון, ששמע לטענתו את הסיפור מאביו. הסיפור המסופר בבלדה ממזג יחדיו את תיאור שני הביקורים שקדמו לרכישת האדמות: הסיור הראשון באדמות, שלאחריו נותר יואל משה סלומון לישון בכפר אומלבס, והסיור השני, שאליו הצטרף הרופא היווני מזארקי.
הבית הראשון של השיר נפתח במילים "בבוקר לח בשנת תרל"ח[1]", ומתאר חמישה רוכבים היוצאים מיפו, ששמותיהם מוזכרים בבית השני:
שטמפפר בא וגוטמן בא,
וזרח ברנט
ויואל משה סלומון,
עם חרב באבנט.
אלו הם ארבעת העסקנים שהשתתפו בסיור הראשון באדמות. החמישי, המוזכר בבית השלישי של השיר הוא הרופא מזארקי. חוות דעתו של הרופא, שניתנה במקור בסיור השני באדמות, מופיעה בבתים הרביעי והחמישי של השיר:
אם ציפורים אינן נראות
המוות פה מולך,
כדאי לצאת מפה מהר,
הנה אני הולך.
על פי הבלדה, שלושה מהרוכבים כיבדו את דעתו של הרופא והסתלקו אתו, ורק יואל משה סלומון נותר במקום. בשלב זה לובשת הבלדה אופי מיתי:
והוא נשאר על הגבעה,
ובין חצות לאור
פתאום צמחו לסלומון
כנפיים של ציפור.
הבית השמיני מסיים את החלק המיסטי של השיר במילים:
לאן הוא עף לאן פרח, אין איש אשר ידע. אולי היה זה רק חלום,
אולי רק אגדה.
לאחר מכן מספרת הבלדה שלמחרת היום "העמק הארור נמלא, ציוץ של ציפורים".
לדברי יורם טהרלב, במקור הוא כתב "העמק העכור נמלא ציוץ של ציפורים", תוך רמיזה למקור שמה של פתח תקווה - "ונתתי לה את כרמיה משם ואת עמק עכור לפתח תקווה" (הושע ב' 17), אך לבקשת אריק איינשטיין הוא שינה את "עכור" ל"ארור".
השיר נכלל בתקליטם של אריק איינשטיין ושלום חנוך "שבלול", שהופק ב-1970. בעקבות התקליט צולמה התוכנית הראשונה בסדרת "לול", והיא כללה קליפ לשיר זה, לצד שירים נוספים מהתקליט.
ב-1973 הוקלטה גרסה שנייה לשיר, עדכנית יותר, בעיבוד של שם טוב לוי, והיא נכללה באלבום "ארץ ישראל הישנה והטובה" של אריק איינשטיין. העיבוד של גרסה זו עשיר בהרבה מהעיבוד של הביצוע הראשון, ולכן זוהי הגרסה המושמעת יותר של השיר. גם לגרסה השנייה צולם קליפ, הפעם בצבע, שנכלל בתוכנית הטלוויזיה "ארץ ישראל הישנה והטובה". תוכנית זו שודרה לראשונה בערב יום העצמאות 1978.
מלחין השיר שלום חנוך, ביצע גרסה משלו לשיר באלבומו "על פני האדמה", שיצא בשנת 1983.
בשנת 2008 פרסם טהרלב גרסה היתולית לשירו, והיא מתחילה במילים "בבוקר לח בשנת תשס"ח".[2]
סביב אמינותו של הגרעין ההיסטורי של הבלדה שוררת מחלוקת, שמעורבים בה צאצאיהם של מייסדי פתח תקווה.[3] הטענות נגד השיר מתמקדות בכך שהשיר מייעד ליואל משה סלומון תפקיד מרכזי הרבה יותר מאשר למייסדי המושבה האחרים. זאת אף על פי שסלומון עקר בשנים שלאחר מכן מפתח-תקווה למושבה הסמוכה יהוד ולבסוף חזר לירושלים, ואף הטיף נגד חזרה לפתח תקווה. לעומת זאת, הוצנע תפקידם של שטמפפר, שהיה ראש המועצה הראשון של פתח תקווה, ושל גוטמן וזרח ברנט, שבכספיהם נרכשו אדמות המושבה, והם אף מוצגים כפחדנים. לעומתם, מייסדים אחרים, כגון יהודה ראב, כלל אינם מוזכרים בשיר. טענות נוספות נשמעו בדבר הסיפור שבשיר על אודות הציפורים, שעל חסרונן הצביע הרופא היווני, וכן על בציר הענבים הנזכר בשיר בתקופה בה לא היו כרמים ביפו ובפתח תקווה.[4]
מנגד נטען שלולא הבלדה היה האירוע כולו נשכח מהזיכרון הקולקטיבי. טהר-לב גם טוען שהיה מקום לבסס את סלומון כגיבור הראשי של הפרשה משום המאמצים הרבים שהוא עשה קודם לקניית האדמות לעורר את הרעיון של ההתיישבות החקלאית בארץ ישראל וכן פעילותו בתחום העיתונות העברית.
ב-2019 טען רוב האקסלי, גיטריסט הצ'רצ'ילים שניגן באלבום "שבלול", כי הלחן של הבלדה לקוח משיר אישי בן בית אחד שהשמיע לאיינשטיין ביום פטירתו של אביו, יעקב איינשטיין.[5][6] שלום חנוך, יורם טהר-לב, יואב קוטנר ואחרים שללו את טענתו של האקסלי,[5][6] בין היתר לאור העובדה שהבלדה נכתבה בשנת 1968 ופורסמה באלבום שבלול שיצא במאי 1970,[7] בעוד שיעקב איינשטיין נפטר ב-18 ביולי 1970.[6]
הבלדה השפיעה באופן ניכר על האופן שבו מונצחים מייסדי המושבה פתח תקווה.
.svg){kind=icon}
סרטון השיר "הבלדה על יואל משה סלומון" באתר יוטיובSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
