Loading AI tools
אגרונום וחוקר ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דניאל הלל (13 בספטמבר 1930 – מרץ 2021) היה אגרונום וחוקר ישראלי. מחקריו בנושא השקיה שיפרו באופן דרמטי את התפוקה החקלאית באזור הנגב, ובאזורים צחיחים אחרים ברחבי העולם. בשנותיו האחרונות עסק במחקר במטרה להתאים טכניקות חקלאיות להתמודדות עם מחסור במים הנובע מתהליכי מדבור. בשנת 2012 זכה בפרס המזון העולמי, והוא הישראלי היחיד שזכה בפרס זה.
לידה |
13 בספטמבר 1930 לוס אנג'לס, ארצות הברית |
---|---|
פטירה | 9 במרץ 2021 (בגיל 90) |
ענף מדעי | קרקע, אקולוגיה, הידרולוגיה, soil ecosystem, אגרונומיה |
מקום לימודים | |
מוסדות | אוניברסיטת קולומביה |
פרסים והוקרה |
|
דניאל הלל נולד בלוס אנג'לס שבארצות הברית, בנם של שרה פרנסיס ומוריס יעקב בוגסלב. בהיותו בן שנה התאבד אביו, ואמו עם חמשת ילדיה עלו לארץ ישראל, בה חיו הוריה. בגיל 9 נשלח לחיות בקיבוץ, שבו צמחה אהבתו הגדולה לקרקע והבנתו את החשיבות של שימור מקורות מים. ב-1946 שב לארצות הברית ללמוד בבית-ספר תיכון בקרוליינה הדרומית. ב-1950 קיבל תואר ראשון בלימודי חקלאות באוניברסיטת ג'ורג'יה, וב-1951 קיבל תואר שני במדעי הקרקע מאוניברסיטת ראטגרס.
ב-1951 שב לישראל והחל לעבוד במשרד החקלאות, אך במהרה הצטרף לקבוצה חלוצית שהקימה את קיבוץ שדה בוקר ב-1952. דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון, התאהב במקום בביקורו הראשון, ולימים הפך אותו לביתו.
בשנת 1957 קיבל תואר דוקטור בפיזיקה של הקרקע ובאקולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בשנים 1959–1961 עשה פוסט-דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה. ב-1972 הועלה לדרגת פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית.[1]
החל מימי קדם שיטת ההשקיה המקובלת במזרח התיכון ובצפון אפריקה היא שיטת ההצפה, במטרה להרוות את הקרקע במים. שיטה זו הייתה בזבזנית במים וחונקת שורשים. בסוף שנות ה-50 פיתח צוות בראשות הלל שיטה המסתמכת על הכוונה מיטבית של תכיפות ההשקיה וכמויות המים הניתנות בכל השקיה. באמצעות שיטה זו נשמר בית השורשים בלחות מתמדת ברמה המיטבית. שיטת השקיה זו הביאה לעלייה ביבולים ולמיקסום ההכנסה ליחידת מים, שהייתה הגורם שבמחסור באזורים הצחיחים.[2] שיטות אלו הסתמכו, בין היתר, על שימוש בטנסיומטרים (אנ') ששימשו למדידת לחות הקרקע.[3] שיטה זאת שינתה לחלוטין את החקלאות באזורים צחיחים ברחבי העולם, ותרמה לחיסכון במים באזורים אלה.
במחצית השנייה של המאה ה-20 הקדיש הלל את חייו לשליחויות לשם הקניית ידע חקלאי והידרולוגי בעשרות מדינות באפריקה, באסיה (כולל במדינות ערב שעוינות לישראל) ובאמריקה הלטינית, מטעם הבנק העולמי, הארגון לחקלאות ומזון של או"ם והסוכנות האמריקנית לפיתוח בין-לאומי.[4]
הלל עסק גם במחקר באוניברסיטת קולומביה, במכון גודארד לחקר החלל (אנ') ובמכוני מחקר נוספים. פרסם יותר מעשרים ספרים בתחומי מומחיותו,[5] ואלה תורגמו ל-12 שפות.
ביוני 2012 היה לישראלי הראשון שזכה בפרס המזון העולמי, שהוא המקבילה לפרס נובל בתחום החקלאות, וכך נכתב בנימוקי הפרס:
הלל היה נשוי עד לפטירתו לפרופ' מיכל ארצי. התגורר בחיפה. נפטר במרץ 2021 ונקבר בבית הקברות בזכרון יעקב.[7]
אחותו הייתה סופרת הילדים חנה הורן.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.