Loading AI tools
קבוצת כדורגל מרוסיה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מועדון הכדורגל דינמו סנקט פטרבורג (ברוסית: Футбольный клуб «Динамо» Санкт-Петербург) הוא מועדון כדורגל רוסי מהעיר סנקט פטרבורג. נחשב למועדון הכדורגל השני בחשיבותו בעיר, אחרי מועדון הכדורגל זניט והוא אחד ממועדוני כדורגל הוותיקים בעיר.[3]
מידע כללי | |||
---|---|---|---|
שם מלא | מועדון הכדורגל דינמו סנקט פטרבורג | ||
כינוי | "הכחולים-לבנים", אנשי דינמו | ||
תאריך ייסוד | 1922[1][2] | ||
אצטדיון |
אצטדיון פטרובסקי, סנקט פטרבורג (תכולה: 21,570) | ||
בעלים | SETL Group | ||
נשיא | קונסטנטין סמסונוב | ||
ליגה | ליגת הכדורגל הלאומית השנייה | ||
fcdynamospb | |||
תלבושת | |||
|
מחלקות הספורט של דינמו סנקט פטרבורג | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
כדורגל גברים | קטרגל | כדורגל חופים | |||||||
כדורסל גברים | כדורסל נשים | כדוריד | |||||||
כדורמים | בנדי | הוקי קרח | |||||||
הוקי קרח נשים | הוקי קרח לנוער ודינמו-יוניור (קבוצת מילואים) | כדורעף | |||||||
ראו גם: אגודת דינמו סנקט פטרבורג |
בעונת 1936, הקבוצה הייתה ממייסדות ליגת העל הסובייטית בכדורגל יחד עם דינמו מוסקבה, דינמו קייב, ספרטק מוסקבה, צדק"א מוסקבה, לוקומוטיב מוסקבה וקרסנאיה זאריה לנינגרד.
הקבוצה זכתה במירב תוארי אליפות העיר (29 אליפויות). בזירה הלאומית הקבוצה לא הצליחה לזכות בתארים משמעותיים אף שסיימה 4 פעמים במקום החמישי בליגת העל הסובייטית (1940, 1945, 1946, 1952) והעפילה 3 פעמים לחצי גמר הגביע הסובייטי (1938, 1947, 1952).
מאז התפרקות ברית המועצות הישגי השיא של הקבוצה הם מקום חמישי בליגת המשנה בעונת 2003 והעפלה לשלב שמינית גמר הגביע הרוסי בכדורגל בעונת 2002 ובעונת 2017/2018. לאורך השנים המועדון פורק והוקם מחדש לפחות שמונה פעמים.[4]
ב-2018 העתיק המועדון את פעילותו לעיר סוצ'י שבמחוז קרסנודאר, עקב קושי למצוא מגרש ביתי בסטנדרטים הנדרשים והחל לפעול תחת שם חדש – מועדון כדורגל סוצ'י.[5] מעבר המועדון הרחק ממקורותיו, ספג ביקורת רבה בעיר סנקט פטרבורג[6] ובמקומו הוקם מחדש באפריל 2019 מועדון הכדורגל שהתמודד באליפות העיר סנקט פטרבורג בעונת 2019/2020[7] וזכה בגביע העיר. בעונת 2020 זכתה באליפות צפון-מערב של הליגה השלישית והבטיחה השתתפות בליגה המקצוענית החל מעונת 2021/2022.
כבר בשנת 1901 ארגן האנגלי ג'ון ריצ'רדסון את ליגת הכדורגל הפטרבורגית, שהפכה לליגת הכדורגל הראשונה באימפריה הרוסית. במקביל, האלופה הראשונה של העיר נקבעה מבין שלוש קבוצות אנגליות - "נבקה", "ויקטוריה" ו"נייבסקי", שהיוו את הגרעין למועדוני הכדורגל של סנקט פטרבורג.[10]
מועדון הכדורגל דינמו לנינגרד הוקם ב-1922 כקבוצת הכדורגל של שירות הביטחון גפא"ו. ב-18 באפריל 1923 הייתה לחלק מהתאחדות הספורט של דינמו שהוקמה על ידי פליקס דזרז'ינסקי, כאגודת הספורט של המשטרה הסובייטית וכוחות הביטחון הסובייטיים והחל משנת 1924 נושאת את השם "דינמו".[11]
ב-22 במאי 1936 נוסדה ליגת העל הסובייטית שנפתחה במשחק בין דינמו ללוקומוטיב מוסקבה שהסתיים בניצחון 3:1. הקבוצה הייתה אז לאחת משבע מייסדות ליגת העל הסובייטית ונצמדה לצמרת טבלת ליגת העל בשנים הראשונות: בעונת 1941, עד 4 ביוני אותה שנה ניצבה במקום השני בליגה אך פרוץ מלחמת המולדת הגדולה קטעה את עריכת טורניר האליפות עד שנת 1945 כשסיימה במקום החמישי, כך גם בעונה לאחר מכן, בעונת 1946 והיא נשארה בליגה הבכירה עד 1954, כשסיימה עשירית בליגה והחליטה לתת את מקומה בליגה לקבוצה אחרת, קבוצת טרודובוי רזרביי לנינגרד. בשנים 1955–1961, בשורות הקבוצה שיחק חלוץ יהודי בשם ישראל "זוליק" אולצ'אנסקי.
ב-1963 הקבוצה חזרה לליגה הבכירה, אך למשך עונה אחת בלבד שבה סיימה במקום 16 וזו הייתה העונה האחרונה שלה בליגה הבכירה.
ב-1976 הקבוצה סיימה במקום השלישי באליפות רוסיה הסובייטית בכדורגל, שהיווה לליגה השלישית בחשיבותה בברית המועצות והיה זה להישג הגדול ביותר עד התפרקות ברית המועצות, כשהקבוצה שיחקה בליגת המשנה הסובייטית ובליגה השנייה ולא הגיעה להישגים ממשיים, אף שהעפילה 3 פעמים לחצי גמר הגביע.
לאורך כל שנות ה-90, הקבוצה שיחקה בליגה השנייה ובשנת 2000 איבדה את מעמדה המקצועני ונשרה לליגה החובבנית, בשל קשיים פיננסיים.
בשנת 2003 התערערו היחסים בין הקבוצה לעירייה, כאשר נשיא דינמו, סרגיי אמלין, תמך בבחירות לראש עיריית סנקט פטרבורג, באנה מרקובה, סגנית מושל העיר לשעבר, שלבסוף הפסידה בבחירות לולנטינה מטוויינקו שנבחרה למושלת העיר. נטען שהסיבה העיקרית לפירוק הקבוצה בשנת 2003 הייתה תמיכת נשיא המועדון ביריבתה של מטוויינקו. העירייה הפסיקה לממן את הקבוצה אחרי 2003 ומאז היא נמצאת בידיים פרטיות.
חוסר הביטחון הכלכלי השפיע גם על יכולותיה בספורט: ב-2004 שוב הודחה לליגה החובבנית ונקראה בשם פטרוטרסט סנקט פטרבורג אף שבעונת 2002/2003, הקבוצה העפילה לשלב שמינית גמר הגביע הרוסי, אחרי ניצחון 2:0 על צסק"א מוסקבה.
ב-19 במרץ 2007 הקבוצה הוקמה מחדש בשם דינמו סנט פטרבורג, היא התמודדה תחילה בליגה השנייה וב-2009 העפילה לליגת המשנה הרוסית.
מבחינה היסטורית, מועדון הכדורגל דינמו לנינגרד, השתייך לאנשי זרועות הביטחון בעיר ולאורך התקופה הסובייטית, המועדון זוהה עם אנשי כוחות הביטחון השנואים ולכן מרבית מאוהדי הקבוצה היו תומכי המשטרה. כאשר נתקל המועדון בקשיים פיננסיים רבים, החלו להזדהות עם הקבוצה האנשים הפשוטים, כשהבחינו כי היריבה זניט מקבלת את תמיכת העירייה. מאז הייתה הקבוצה לנציגה ה"עממית" הקרובה יותר לעם, לעומת זניט המזוהה עם אנשי השררה. אף שבתקופה שלפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, דינמו הייתה לקבוצה המצליחה יותר בעיר והייתה ממייסדות ליגת העל הסובייטית, בניגוד לזניט שהעפילה לליגה הבכירה עשור לאחר מכן. ברם מאז שנות ה-60 דינמו דעכה בעוד זניט הפכה לקבוצה הדומיננטית יותר.
בשלב 16 האחרונות בגביע הרוסי ב-2010, דינמו שיחקה בדרבי נדיר מול זניט סנקט פטרבורג, יריבתה העירונית המושבעת - אף שהמשחק הסתיים בהפסד 3:1, הוא העלה את מפלס ההתרגשות בקרב אוהדי הקבוצה שציפו להישגים מהקבוצה שהייתה בעבר הגדולה ביותר בעיר ועדיין נושאת את מירב תוארי אליפות העיר. לרוע המזל, בשל הרפורמה במבנה הליגות המקצועניות ברוסיה, דינמו סיימה באחד מחמשת המקומות האחרונים ונשרה לליגה הרוסית השנייה בתום העונה.
הקבוצה התמודדה בתחילת עונת 2011/2012 בליגה השלישית בחשיבותה ברוסיה עד שביוני 2011 הודחה מהליגה בשל הודעת הספונסרית על הפסקת מימון הקבוצה.[12] באפריל 2013 הוחלט שבמשך 3 עונות החל מעונת 2013/14 קבוצת פטרוטרסט סנקט פטרבורג תתמודד בתחרויות הליגה השנייה בחשיבותה בשם "דינמו סנקט פטרבורג". בתום עונת 2014/15 הקבוצה סיימה אחרונה בליגה ונשרה אל הליגה הרוסית השנייה.
אף שהקבוצה הבוגרת ניצבה על סף פירוק, קבוצת הנוער של דינמו סנקט פטרבורג התמודדה בהצלחה באליפות סנקט פטרבורג לנוער ונצמדה לצמרת טבלת האליפות, משום כך ביקש ראש הקבוצה, רומן גריגורייב מראשי הליגה הרוסית השלישית להפסיק להתמודד בליגה על מנת לרכז את הכסף שנותר למימון קבוצת הנוער המצליחה, חרף הישגי הקבוצה הבוגרת. באפריל 2013, הקבוצה חתמה על חוזה איחוד עם פטרוטרסט סנקט פטרבורג ובעונת 2013/14 התמודדה בליגות הנמוכות והסתמכה על משאבי קבוצת "פטרוטרסט סנקט פטרבורג".
קבוצת הכדורגל פטרוטרסט סנקט פטרבורג (ברוסית: ФК «Петротрест» Санкт-Петербург) הייתה מועדון כדורגל רוסי שהוקם ב-15 בדצמבר 2001, לאחר שדינמו פורקה בשל קשיים פיננסיים.
דינמו הוקמה מחדש כמה פעמים כשקבוצת פטרוסטרסט משתפת פעולה עם אגודת דינמו פעמים רבות. הקבוצה הוקמה ביוזמת חברת הבנייה המקומית, "פטרוטרסט". ב-2007 הקבוצה אוחדה עם דינמו והתקיימה כקבוצת הבת שלה וב־2010 הפכה דינמו לקבוצת כדורגל עצמאית[13] שהתמודדה בליגה השלישית בחשיבותה במדינה. באפריל 2013 פטרוטרסט פורקה לאחר שחתמה סופית על חוזה איחוד עם קבוצת דינמו סנקט פטרבורג.
ב־2011 מונה למאמן לאוניד טקאצ'נקו, ממנהלי דינמו סנקט פטרבורג, שאימן את הקבוצה כשהתמודדה בליגה החובבנית בנפרד מקבוצת פטרוטרסט.
בעונת 2014/15 הקבוצה סיימה אחרונה ונשרה לליגה הרוסית השנייה, לאחר שסבלה מקשיים פיננסיים שאיימו לפרק את הקבוצה אך לבסוף נרכש המועדון על ידי המיליארדר הרוסי בוריס רוטנברג[14][15] (שהיה קודם נשיא קבוצת דינמו מוסקבה) שהציל את הקבוצה מפירוק ומינה מנכ"ל חדש למועדון.[16] בנק SMP Racing שבבעלות רוטנברג הפך לספונסר העיקרי ולרשות הקבוצה עמד תקציב שנתי של 5.6 מיליון דולר.[17][18]
בעונת 2016/2017 הקבוצה נצמדה לצמרת טבלת הליגה השנייה וזכתה באליפות הליגה השנייה 3 מחזורים לפני סיום העונה ובכך העפילה חזרה לליגת הכדורגל הלאומית. אחד המשחקים שסימלו את תחיית הקבוצה[19] היה במשחק הדרבי הלנינגרדי נגד זניט,[20][21] כשדינמו גברה על זניט לראשונה מזה 52 שנה והעפילה לשלב שמינית גמר הגביע.[22][23][24] באותה עונה, דינמו התבססה בראשות טבלת ליגת הכדורגל הלאומית, 15 מחזורים לאחר פתיחת העונה,[25][26][27] ברם בהמשך הקבוצה התקשתה לשמור על מקומה בצמרת וירדה עד למקום 7 בטבלה, לאחר רצף שוויונות.[28] באותה עונה, דינמו הייתה לקבוצה ההוגנת ביותר בליגת הכדורגל הלאומית וזכתה בפרס Fair Play של הליגה.[29]
חרף התחייה המחודשת, דינמו לא החזיקה באצטדיון ובמחנה אימונים משלה והיא למעשה הייתה שוכרת את אצטדיון פטרובסקי מידי העירייה. מצב זה והעלויות הרבות הכרוכות בהפעלת הקבוצה בעיר, הביאו את הנהלת הקבוצה באפריל 2018 לנהל מגעים עם עיריית סוצ'י על מעבר אל העיר סוצ'י,[30] עיר שאין בה מועדון כדורגל פעיל ואצטדיון פישט החדש יוכל לשמש כמגרשה הבייתי.[31][32][33][34][35][36][37][38][39][40] המעבר הוכרז רשמית ביוני 2018 והחל מעונת 2018/19 הקבוצה עברה לסוצ'י.[41][42]
אף שהרכב הקבוצה הבוגרת עבר לעיר סוצ'י, בעיר נותרה קבוצת הנוער של דינמו (עד גיל 21) אשר החל מעונת 2018/2019 התמודדה באליפות העיר סנקט פטרבורג.
באפריל 2019 הוקמה מחדש קבוצת הבוגרים של דינמו, על בסיס מועדון LAZ לוגה והחלה להשתתף בגביע האלופות של המחוז הצפון מערבי.[43][44][45] הקבוצה העפילה לגמר הטורניר וזכתה בו אחרי שניצחה את קבוצת טריומף פטרוזבודסק[46] והחל מעונת 2019 השתתפה באליפות העיר סנקט פטרבורג ובטורניר גביע העיר.[47] באוקטובר 2019 זכתה בגביע צפון-מערב רוסיה, טורניר אזורי בסנקט פטרבורג ומחוז לנינגרד. היא סיימה כסגנית אלופת העיר ובנובמבר 2019 זכתה גם בגביע העירוני ובכך השיגה זכייה בשלושה טורנירים מאז הוקמה מחדש. במרץ 2020 זכתה בטורניר החורף של העיר סנקט פטרבורג.
בעקבות זכייתה בגביע צפון-מערב רוסיה לקבוצות חובבניות וסגנות אליפות סנקט פטרבורג, הקבוצה הגישה מסמכים לרישום לעונת 2020/2021 בליגת הכדורגל המקצוענית.[48] וביוני 2020 אף הופצו שמועות על הצטרפותו של ויאצ'סלב מלאפייב לצוות ההנהלה.[49][50][51][52] עם זאת, נודע שהקבוצה לא קיבלה רישוי להשתתף בליגה המקצוענית[53][54][55] והיא השתתפה באותה עונה במסגרות החובבניות: אליפות העיר סנקט פטרבורג, גביע העיר ובליגה החובבנית. כשבאליפות סנקט פטרבורג, דינמו סיימה כסגנית אלופת העיר עם מאזן של 10 ניצחונות, שלוש תוצאות תיקו והפסד אחד כשהיא עם 46 שערי זכות ותשעה שערי חובה בלבד; באליפות ליגת הכדורגל החובבנית,[56] היא סיימה את העונה עם רצף נטול הפסדים והבטיחה זכייה באליפות צפון-מערב של הליגה השלישית, ארבעה מחזורים לסיום והמשיכה ברצף של שבעה ניצחונות מתוך שבעה בשלב הבתים של טורניר החורף של סנקט פטרבורג 2021 והעפילה עד לגמר הטורניר.[57][58] את עונת 2021 החלה בהתמודדות בטורנירים עירוניים במסגרת אליפות סנקט פטרבורג ובמאי 2021 קיבלה רישיון השתתפות בליגה המקצוענית, השלישית בחשיבותה.[59]
ביוני 2021 מונה אלכסנדרו קורטיאנו, מאמן מולדובה לשעבר, למאמן הקבוצה והקבוצה חזרה להתמודד בטורנירים המקצועניים לראשונה מזה 4 שנים, כשהתמודדה בגביע הרוסי בכדורגל ובליגה הרוסית השנייה בכדורגל. עם זאת הקבוצה נכשלה להעפיל לשלבים המתקדמים בגביע הרוסי בכדורגל והודחה על ידי לנינגראדץ בשלב הסיבוב הששי בגביע. בליגה הקבוצה השיגה מאזן של 8 ניצחונות, 4 שוויונות וששה הפסדים והתמקמה במקום הרביעי בבית שכלל 10 קבוצות והיא התמודדה מול קבוצות כמו לנינגראדץ, טבר, קרסאווה וקייראט מוסקבה, זבזדה סנקט פטרבורג, זניט-2, לוקי אנרגיה, צ'יטה ובלטיקה-BFU. עם זאת, הקבוצה לא הצליחה להתברג בצמרת טבלת הליגה ובאוקטובר 2022 קורטיאנו פוטר. במקומו מונה בוריס גורבוי[60], לשעבר קשר בקבוצת זניט. בהמשך הוחלף על ידי דמיטרי בלורוקוב, שהוליך את הקבוצה לזכייה בטורניר הנציג הנשיאותי במחוז הפדרלי הצפון-מערבי וכן סיימה כסגנית אלופת הבית בליגה השנייה. בעונת 2023 סיימה במקום התשיעי בלבד והמאמן פוטר בינואר 2024.
שני מועדונים עיקריים בסנקט פטרבורג: דינמו וזניט סנקט פטרבורג ולהן היסטוריה ותיקה וארוכה של יריבות עירונית הכוללת איבה הדדית, אף שידה של זניט על העליונה במרבית המפגשים מאז אמצע המאה ה-20. שורשי היריבות נעוצים עמוק בהיסטוריה של שני המועדונים ובעיקר בזיהוי הפוליטי שלהם. דינמו הוקמה כקבוצת הכדורגל של המשטרה וזרועות הביטחון ולכן זוהתה כקבוצתו של הממסד והשלטונות. לפיכך, באופן טבעי, הפכה זניט לקבוצה המקופחת, שבשל קיפוחה לכאורה על ידי השלטונות נאלצה להאבק על קיומה במרבית השנים עד להתפרקות ברית המועצות, אף על פי שהגיעה להישגים ספורטיביים טובים יותר מיריבתה. מאז 1990 משחקי הדרבי ביניהן קיבלו אופי תחרותי פחות, לאור התחזקותה של קבוצת זניט והיחלשות דינמו, מאז 2003 זניט גם זוכה לתמיכה ממשלתית נרחבת.
משחק הדרבי האחרון נערך באוקטובר 2017 לאחר שדינמו עברה לעיר סוצ'י והפכה לקבוצת סוצ'י. מאז הקמת דינמו מחדש בשנת 2019 היא מתמודדת בעיקר מול יריבות עירוניות אחרות כמו זבזדה סנקט פטרבורג ואף התמודדה מול קבוצת המילואים של זניט: זניט-2.[61]
מאז 2019 התפתחה יריבות עירונית בין דינמו לקבוצת לנינגראדץ וקבוצות נוספות מהעיר סנקט פטרבורג כמו זבזדה סנקט פטרבורג וזניט-2 סנקט פטרבורג. בעונת 2022 משחקי הדרבי בין דינמו ללנינגראדץ קיבלו אופי תחרותי יותר לעומת שתי האחרות, כאשר השתיים נאבקו על צמרת הטבלה בתחרויות הליגה הרוסית השנייה בכדורגל.
מגרש הבית של דינמו סנקט פטרבורג הראשון היה אצטדיון דינמו ב-1929, שמכיל 500 מושבים וחזר לשמש כמתקן אימונים של דינמו, שהוקמה מחדש באפריל 2019. ביולי 2020 הודיע נשיא הקבוצה, קונסטנטין סמסונוב, על תוכניות לשיפוץ האצטדיון על מנת לארח בו משחקים במסגרת הליגה המקצוענית, על פי התכנית תשופר מערכת התאורה, מערכת מצלמות המעקב, חדרי האצטדיון ומנהרה לשחקנים שייכנסו למגרש מחדרי ההלבשה.[62]
הקבוצה מארחת את משחקיה במסגרות המקצועניות באצטדיון פטרובסקי שמחולק לשני מתחמים — אצטדיון פטרובסקי הגדול עם 21,570 מקומות ישיבה (שבה שיחקה זניט סנקט פטרבורג עד 2017) ואצטדיון פטרובסקי הקטן שמכיל 2,809 מקומות ישיבה ונחשב לאחד ממגרשי האימונים של זניט. ב־2008 דווח שקבוצת זניט סנקט פטרבורג מתכננת לבנות אצטדיון חדש במקום אצטדיון קירוב ההרוס, שהוחלף באצטדיון בעל קיבולת של 60,000 ונבנה במימון תאגיד גזפרום ומכונה זניט-ארנה. בדינמו סנקט פטרבורג קיוו כי עם מעברה של זניט לאצטדיון החדש, יהפוך אצטדיון פטרובסקי למגרש הבית העיקרי של דינמו, אך הקבוצה נאלצה לחלוק אותו עם קבוצת הנוער של זניט וקבוצת הבת שלה, זניט 2 ולבסוף עברה דינמו לסוצ'י ולא חזרה למגרש עד 2021.
בעונת 2019, אירחה דינמו את משחקיה בנובה ארנה המכיל 1,598 מושבים. בעונת 2020 עברה לארח זמנית את משחקיה בליגה השלישית באצטדיון בלטייסקי בשדרת הקיסר פאבל 1 בעיר גטצ'ינה וכבר באותה עונה חזרה לאצטדיון דינמו, על 592 מושביו, ששימש כמגרשה הבייתי במשחקי הטורנירים החובבניים.
לקבוצה מתקן אימונים בשדרות מוסקבה, סמוך לשערי הניצחון המוסקבאיים בפינת רחוב ליגובסקי שבנפת מוסקבה בסנקט פטרבורג. עד 2007, היה לה מתקן אימונים בכפר טוקסובו שבמחוז לנינגרד, שהיה בבעלות אגודת צסק"א.
|
שם | לאום | תקופת אימון | הערות |
---|---|---|---|
פאבל באטירב | ברית המועצות | 1936 | |
אנטונין פיוובר | צ'כוסלובקיה | 1936 | |
מיכאיל בוטוסוב | ברית המועצות | 1937–1938 | |
וסילי זימרברג | 1939 | ||
פ. באטירב | 1939 | ||
מיכאיל אוקון | 1940–1947 | ||
מ. בוטוסוב | 1948–1953 | ||
וסילי לוטקוב | 1960–1961 | ||
ניקולאי ליוקשינוב | 1961–1962 | ||
גנאדי בונדרנקו | 1963–1964 | ||
ארקדי אלוב | 1965–1966 | ||
ג. בונדרנקו | 1966–1968 | ||
ויאצ'סלב סולוביוב | 1969–1971 | ||
ולנטין פיודורוב | 1971–1972 | ||
אנטולי וסילייב | 1973–1979 | ||
סטניסלב בליקוב | 1979–1983 | ||
ג. בונדרנקו | 1984–1987 | ||
אנטולי זינצ'נקו | 1988–1989 | ||
ולדימיר פרונין | ברית המועצות רוסיה | 1990–1992 | |
ולדימיר גונצ'רוב | רוסיה | 1992–1993 | |
אלכסנדר פיודורוב | 1994–1996 | ||
מארק רובין | 1997 | ||
בוריס רפופורט | 1998–1999 | ||
סרגיי לומאקין | 2001 | ||
סרגיי ודנייב | 2001 | ||
ס. לומאקין | 2002 | ||
דמיטרי גליאמין | 2002 | ||
ולרי גְלַדילין | 2002 | ||
אולג דולמאטוב | 2003 | ||
ולדימיר קזאצ'יונוק | 2003 | ||
סרגיי דמיטרייב | 2007 | ||
יורי ז'לודקוב | 2007 | ||
לאוניד טקאצ'נקו | 2007–2008 | ||
ויאצ'סלב מלניקוב | 2008 | ||
אדוארד מאלופייב | 2008–2009 | ||
אלכסנדר אווריאנוב | 2010 | ||
גריגורי מיכאליוק | 2010 | ||
בוריס ז'ורבאליוב | 2010 | ||
א. מאלופייב | 2010 | ||
סרגיי פרנצב | 2010 | ||
איגור זאזולין | 2010 | ||
רומן יזראיילב | 2011 | ||
ב. ז'ורבאליוב | 2013 | ||
פאבל גוסב | 2013–2014 | ||
ויקטור דמידוב | 2014 | ||
אדיאם קוזיאייב | 2014–2015 | ||
אלכסנדר טוצ'ילין | 2015–2018 | ||
יורי סולנצב | 2019–2020 | מאמן-שחקן | |
סרגיי פולטאבץ[65] | אוקראינה | אוגוסט–נובמבר 2020 | |
דמיטרי פרושין | רוסיה | נובמבר–דצמבר 2020 | מאמן-שחקן |
אנטולי בוגדנוב | דצמבר 2020—מרץ 2021 | ||
דמיטרי פרושין | אפריל—יוני 2021 | ||
אלכסנדרו קורטיאנו[66] | מולדובה | יוני 2021— אוקטובר 2022 | |
בוריס גורבוי[67] | רוסיה | אוקטובר—דצמבר 2022 | ממלא מקום |
דמיטרי בלורוקוב | דצמבר 2022—ינואר 2024 | ||
אלכסיי שרסטניוב | ינואר—אפריל 2024 | ||
ניקולאי קוטובץ | אפריל—יוני 2024 | ממלא מקום | |
סמיון מלניקוב | יוני 2024 | ||
אלכסנדר פומיצ'יוב | יוני–יולי 2024 | ||
איגור גרישין | יולי 2024– | ||
נשיא הקבוצה | קונסטנטין סמסונוב |
מנהל מסחרי | סרגיי יאבלוקוב |
דובר הקבוצה | רומן דאשקין |
מנהל ספורטיבי | אלכסנדר מקארוב |
מנהל טכני | איגור סוחורוקוב |
כחול | לבן |
צבע מדי הבית הקבועים של הקבוצה הוא כחול וצבע מדי החוץ הוא לבן ואלו לרוב מדי הקבוצה מאז הקמתה ב־1922.
מאז הקמתה ועד להתפרקות ברית המועצות הייתה דינמו בבעלות העירייה ואגודת הספורט דינמו, שהשתייכה למשרד הפנים ולסניף האזורי בלנינגרד של גופי הביטחון. לאחר התפרקות ברית המועצות, העירייה קיצצה בהדרגה את תמיכתה הכספית במועדון והמועדון נאלץ להסתמך על ספונסרים חיצוניים. בשנת 2003 המועדון נרכש על ידי חברת הנדל"ן פטרוטרסט אך ב-2011 הקבוצה נמכרה לחברת אלפא נורד סקיוריטי שהודיעה ביוני 2011 על נטישת הקבוצה והיא נותרה ללא מימון.
בשנת 2015 הקבוצה נרכשה על ידי האוליגרך בוריס רוטנברג באמצעות בנק SMP שבבעלותו והוא שימש כבעלים של הקבוצה עד מעברה לסוצ'י בקיץ 2018.
באפריל 2019 הוקמה דינמו מחדש על בסיס משאבי קבוצת LAZ לוגה שנתמכה על ידי מפעל LAZ שהפך לספונסר של הקבוצה החדשה בתמיכת אגודת דינמו ובבעלות איש העסקים קונסטנטין סמסונוב, הבעלים של חברה בשם Selena, העוסקת במסחר סיטונאי במזון, משקאות וטבק, שרשם את הקבוצה ברשויות המס הפדרליות כחברה בבעלותו ב־16 בינואר 2020, בשיתוף פעולה עם איש העסקים דמיטרי גולובב וחברת Ognevoi Rubezh בבעלותה של אשת העסקים סבטלנה פדיושינה.[68][69][70][71] מאז 2019, Jako מספקת את תלבושת הקבוצה. באוגוסט 2021 הפכה חברת SAIC Iveco Hongyan הסינית לאחת מספונסריות הקבוצה.[72][73]
משחקי המועדון משודרים בערוץ היוטיוב הרשמי של המועדון ובערוץ סנקט פטרבורג.
שנים | נותני חסות | בעלים |
---|---|---|
1936—1994, 1996—2000 | ללא | אגודת דינמו ומשטרת העיר |
1994—1996 | חברת פרומותיאוס | |
2000—2004 | חברת הבנייה סטרויאימפולס | |
2007—2010, 2013—2015 | חברת הנדל"ן פטרוטרסט | פטרוטרסט |
2011 | חברת האבטחה אלפא סקיוריטי | |
2015—2018 | SMP Racing | בוריס רוטנברג |
2019— | חברת "סלינה" | קונסטנטין סמסונוב |
2021—2023 | SAIC Iveco Hongyan | |
2023— | Demix | |
2023— | SETL Group | |
במהלך המאה ה-20 זה היה אחד ממועדוני הכדורגל האהודים בברית המועצות ובעיקר בשנותיה בליגת העל הסובייטית, אך עם הירידה ביכולות הקבוצה ירד מספר האוהדים וארגוני האוהדים השונים לא התגבשו לכדי ארגונים מסודרים וכיום מספר האוהדים בה נמוך מאוד והקבוצה האהודה בעיר היא יריבתה המושבעת זניט סנקט פטרבורג, שמצליחה יותר בזירה הלאומית.
ברם, כמועדון הכדורגל הוותיק ביותר בעיר סנקט פטרבורג הוא זכה לאהדה רבה מאנשי תרבות רבים, בהם דמיטרי שוסטקוביץ', שהיה אוהד מושבע של הקבוצה והכיר את שחקניה ומאמניה,[74] המלחין מיכאיל דודין,[75] הבמאי איגור ולדימירוב, המלחין והדרמטורג יוסף ברודסקי,[76] גאורגי שטיל, שאהד את הקבוצה מילדותו,[77] שר הפנים בוריס גריזלוב, שניסה להחיות את הקבוצה מספר פעמים [78] ולוחם ה-MMA סרגיי רומנוב.[79][80]
בית הספר לכדורגל "דינמו" הכשיר ילדים להיות כדורגלנים ופעל בחסות מועדון הכדורגל במסגרת אליפות העיר והייתה ממוקמת ברובע פטרוגרד בעיר.[81] לפני עונת 2004 הוקם בית ספר נוסף בשם "דינמו ספורט", אך לא היה לה קשר למועדון דינמו ולאחר עונת 2006 נקרא בשם "ספורט-1897". בעונת 2007 בית הספר לכדורגל נתמך על ידי סרגיי אמלין ועל ידי חברת האבטחה אלפא-נורד סקיוריטי[82][83]
בשנת 2011 בית הספר נתמך על ידי חברת אבטחה פרטית ובשנת 2012 הפך למוסד עצמאי נפרד ממועדון הכדורגל. עד 2015 המועדון לא שיתף פעולה עם בית הספר ונשיא דינמו, לאוניד צאפו, שיתף פעולה עם בית הספר של קבוצת לוקומוטיב סנקט פטרבורג.[84] בתחילת עונת 2015/16 בוריס רוטנברג, הבעלים החדש של דינמו, חתם על חוזה עם בית הספר העצמאי "דינמו".[85][86][87][88][89][90][91][92][93][94][95]
קבוצת הנוער של דינמו («Динамо-М» Санкт-Петербург) התמודדה באליפות העיר סנקט פטרבורג ובניגוד למקבילתה הבוגרת נתמכת ישירות על ידי אגודת דינמו ולכן מעולם לא פורקה. בשנת 2013 אורגנה כקבוצה בחסות מועדון הכדורגל "דינמו". ב-13 במרץ 2016 קבוצת הנוער של דינמו נרשמה בליגת הכדורגל החובבנית של רוסיה.[96][97] בהמשך הקבוצה הוחלפה על ידי "דינמו-2" שהתמודדה בליגת הכדורגל המקצוענית של רוסיה.
בתקופת ברית המועצות מועדון "דינמו-2" («Динамо-2» СПб) התמודד בגביע הסובייטי בכדורגל בעונות 1950 ו-1953.[98] ובעונת 1953 זכתה בגביע העיר לנינגרד.[99] התקיימה גם קבוצה בשם "דינמו-7 לנינגרד", שזכתה בגביע העיר 1966. דינמו-2 התמודדה גם בליגת הכדורגל החובבנית של רוסיה בעונת 1999. בשנת 2003 הקבוצה התמזגה עם קבוצת "פריאוזרסק" ממחוז לנינגרד. בעונת 2017/18 התמודדה באליפות המערב של ליגת הכדורגל המקצוענית,[100][101] אך בתום העונה פורקה בשל העברת מועדון האם לעיר סוצ'י. באוגוסט 2021 הקבוצה הוקמה מחדש והיא התמודדה באליפות העיר סנקט פטרבורג בה סיימה כסגנית עונת 2021 ואף זכתה בגביע העיר לשנת 2021.[102]
עונה | טורניר | מיקום/קבוצות | משחקים | ניצחונות | שוויונות | הפסדים | יחס | ניקוד | גביע | אירופה | הערות | |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
1936 (אביב) | ליגת העל (A) | 6/(7) | 6 | 1 | 1 | 4 | 5 - 12 | 9 | 3 נקודות על ניצחונות, 2 - שוויונות, 1 – הפסדים | |||
1936 (סתיו) | ליגת העל (A) | 7/(8) | 7 | 1 | 3 | 3 | 7 - 15 | 12 | רבע גמר | 3 נקודות על ניצחונות, 2 - שוויונות, 1 – הפסד | ||
1937 | ליגת העל (A) | 7/(9) | 16 | 2 | 9 | 5 | 21 - 25 | 29 | 16 האחרונות | 3 נקודות על ניצחונות, 2 - שוויונות, 1 – הפסד | ||
1938 | ליגת העל (A) | 7/(26) | 25 | 12 | 6 | 7 | 52 - 32 | 30 | חצי גמר | שיטת הניקוד הוחלפה למערך 2 נקודות | ||
1939 | ליגת העל (A) | 10/(14) | 26 | 8 | 6 | 12 | 41 - 56 | 22 | 16 האחרונות | |||
1940 | ליגת העל (A) | 5/(13) | 24 | 11 | 5 | 8 | 47 - 44 | 21 | לא נערך טורניר | |||
1941 | ליגת העל (A) | 2/(15) | 10 | 5 | 4 | 1 | 18 - 8 | 14 | לא נערך טורניר | נתונים לא רשמיים (הטורניר הופסק עקב פרוץ מלחמת העולם השנייה) | ||
1942 | מלחמת העולם השנייה | |||||||||||
1943 | מלחמת העולם השנייה | |||||||||||
1944 | 1/4 | מלחמת העולם השנייה | ||||||||||
1945 | ליגת העל | 5/(12) | 22 | 11 | 3 | 8 | 42 - 29 | 25 | רבע גמר | |||
1946 | ליגת העל | 5/(12) | 22 | 10 | 4 | 8 | 37 - 35 | 24 | שמינית גמר | |||
1947 | ליגת העל | 10/(13) | 24 | 7 | 5 | 12 | 32 - 48 | 19 | חצי גמר | |||
1948 | ליגת העל | 6/(14) | 26 | 10 | 5 | 11 | 42 - 47 | 25 | שמינית גמר | |||
1949 | ליגה העל | 9/(18) | 34 | 12 | 10 | 12 | 53 - 53 | 34 | 16 האחרונות | |||
1950 | ליגה העל (קלאס A) | 8/(19) | 36 | 14 | 10 | 12 | 63 - 50 | 38 | 16 האחרונות | |||
1951 | ליגה העל (קלאס A) | 9/(15) | 28 | 11 | 5 | 12 | 46 - 53 | 27 | 16 האחרונות | |||
1952 | ליגה העל (קלאס A) | 5/(14) | 13 | 5 | 5 | 3 | 17 - 17 | 15 | חצי גמר | |||
1953 | ליגה העל (קלאס A) | 10/(11) | 20 | 5 | 4 | 11 | 20 - 33 | 14 | שמינית גמר | |||
1954 | ליגה העל (קלאס A) | 4/(13) | 24 | 8 | 10 | 6 | 29 - 25 | 26 | ? | הוחלפה בקבוצת טרודוביי רזרבי לנינגרד | ||
1955 | ליגה העל (קלאס A) | 10/(12) | 22 | 5 | 6 | 11 | 28 - 41 | 16 | ? | כקבוצת טרודוביי רזרבי לנינגרד | ||
1956 | ליגה העל (קלאס A) | 12/(12) | 22 | 3 | 7 | 12 | 25 - 47 | 13 | ? | כ"טרודוביי רזרבי לנינגרד" נשרה לליגת המשנה הסובייטית | ||
1957 | הליגה השנייה | ? | כ"טרודוביי רזרבי לנינגרד" | |||||||||
1958 | הליגה השנייה | ? | כ"טרודוביי רזרבי לנינגרד" | |||||||||
1959 | הליגה השנייה | ? | כ"טרודוביי רזרבי" | |||||||||
1960 | אזור ב' | 9 | 28 | 9 | 6 | 13 | 46 - 43 | 24 | ? | דינמו הוקמה מחדש על משאבי טרודוביי רזרבי | ||
1961 | אזור ב' | 3 | 30 | 18 | 9 | 3 | 58 - 28 | 45 | ? | העפילה חזרה לליגת העל | ||
1962 | קלאס A | 16 | 30 | 8 | 6 | 16 | 27 - 49 | 22 | 16 האחרונות | החליפה את קבוצת "אדמירלטייץ לנינגרד" שהתפרקה | ||
1963 | קלאס A | 16 | 38 | 7 | 15 | 16 | 37 - 51 | 29 | רבע גמר | ירדה ליגה | ||
1963–1990 | ירדה ומאז לא חזרה לליגת העל. עד להתפרקות ברית המועצות התמודדה בליגות הנמוכות. |
שנה | טורניר | מיקום | מאמן ראשי | גביע | הערות |
---|---|---|---|---|---|
1992 | הליגה הראשונה, אזור מערב | ? | ולדימיר פרונין, ולדימיר גונצ'ארוב | 1/64 | נשרה לליגה השנייה. |
1993 | הליגה השנייה, אזור 5 | ולדימיר גונצ'ארוב | 1/64 | נשרה לליגה השלישית. | |
1994 | הליגה השלישית, אזור 4 | אלכסנדר פיודורוב | 1/256 | ||
1995 | הליגה השלישית, אזור 4 | 2 | העפילה לליגה השנייה | ||
1996 | הליגה השנייה, מערב | 20 | עברה לאזור המרכז של הליגה השנייה | ||
1997 | הליגה השנייה, אזור מרכז | 18 | מארק רובין | חזרה לאזור המערב | |
1998 | הליגה השנייה, אזור מערב | 8 | בוריס רפופורט | ||
1999 | 13 | איבדה את מעמדה כקבוצה מקצוענית והודחה לליגה החובבנית | |||
2000 | הליגה החובבנית, אליפות צפון מערב |
2 | סרגיי גראסימץ, סרגיי לומאקין | העפילה לליגה השנייה, לאחר שזכתה בגביע הליגה החובבנית. | |
2001 | הליגה השנייה, אזור מערב | 1 | סרגיי לומאקין, סרגיי ודנייב | העפילה לליגה הראשונה | |
2002 | הליגה הראשונה | 16(4)[103] | סרגיי לומאקין, דמיטרי גליאמין, ולרי גלאדילין | ||
2003 | 5 | אולג דולמאטוב, ולדימיר קזאצ'יונוק | דינמו פורקה בשל קשיים פיננסיים | ||
2007 | הליגה השנייה, מערב | 3 | סרגיי דמיטרייב, יורי ז'לודקוב, ליואניד טקאצ'נקו | הוקמה מחדש | |
2008 | 7 | ליאוניד טקאצ'נקו, ויאצ'סלב מלניקוב, אדוארד מאלופייב | |||
2009 | הליגה השנייה, מערב | 1 | אדוארד מאלופייב | העפילה לליגה הראשונה | |
2010 | הליגה הראשונה | 16 | אלכסנדר אווריאנוב, גריגורי מכליוק, בוריס ז'ורבאליוב, אדוארד מאלופייב, סרגיי פרנצב, איגור זאזולין | נשרה לליגת הכדורגל החובבנית | |
2011 | הליגה החובבנית, אליפות הכדורגל של צפון מערב |
- | - | פורקה | |
2012/13 | הליגה הלאומית | 17 | פאבל גוסב | העפילה לליגה הלאומית לאחר הסכם מיזוג עם קבוצת פטרוטרסט | |
2013/14 | 14 | ||||
2014/15 | 18 | אדיאם קוזיאייב | דינמו פורקה בשל פשיטת הרגל של הספונסר של הקבוצה. | ||
2015/16 | הליגה השנייה, מערב | 7 | אלכסנדר טוצ'ילין | הקבוצה הוקמה מחדש עם בעלים והנהלה חדשה | |
2016/17 | 1 | העפילה לליגת הכדורגל הלאומית. | |||
2017/18 | הליגה הלאומית | 6 | שמינית גמר | בסיום העונה עברה לסוצ'י והפכה למועדון הכדורגל סוצ'י. | |
2018/19 | הייתה פעילה רק קבוצת הנוער | ||||
2019 | אליפות סנקט פטרבורג | 2 | יורי סולנצב | לא השתתפה | קבוצת הבוגרים הוקמה מחדש |
2020 | הליגה החובבנית, אליפות צפון-מערב |
1 | סרגיי פולטאבץ, אנטולי בוגדנוב | העפילה לליגה השנייה | |
2021 | אליפות סנקט פטרבורג | 2[104] | דמיטרי פרושין, ולדיסלב גלקין | זכתה בגביע העיר | |
2021/2022 | הליגה השנייה | 4 בשלב הראשון 10 בשלב השני |
אלכסנדרו קורטיאנו | 1/128 | |
2022/2023 | 8 | אלכסנדרו קורטיאנו, בוריס גורובוי | 32 האחרונות | ||
2023 | 9 | דמיטרי בלורוקוב |
הליגה הסובייטית השנייה / הליגה הרוסית השנייה
הליגה הסובייטית התחתונה השנייה / הליגה השלישית, אליפות צפון-מערב
אליפות רוסיה הסובייטית בכדורגל
גביע ליגת הכדורגל המקצוענית
טורניר החורף של הנציג הנשיאותי של מחוז צפון מערב
גביע ברית המועצות לקבוצות חובבניות / גביע רוסיה לקבוצות חובבניות
גביע צפון-מערב
גביע אלופות צפון-מערב
אליפות לנינגרד / סנקט פטרבורג
גביע לנינגרד / סנקט פטרבורג
טורניר החורף של סנקט פטרבורג
הסופרקאפ של סנקט פטרבורג
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.