דוד הלוי חמדי

רבי דוד הלוי חמדי היה פרשן מקרא והלכה ומגדולי חכמי תימן במאה החמש עשרה.

דוד הלוי חמדי

השקפה דתית	יהדות

תולדות

נולד לישע (גיאת'), בן לשלמה. חי בעיר חמדה שבצפון תימן ומכאן כינויו "אלחמדי". נדד בתימן לרוב, הן כדי ללמוד תורה והן לצורכי פרנסה. הגיע עד העיר עדן שבקצה הדרומי של תימן ומכאן כינויו הנוסף "אלעדני".

חמדי היה מאחרוני האסכולה הקדומה של חכמי תימן, אשר הושפעה מהאסכולה הערבית-יהודית מימי הביניים, ועסקה רבות במדעים ובפילוסופיה בהשפעת ספרות חז"ל והגאונים, ובעיקר רב סעדיה גאון והרמב"ם.^[1] הוא חיבר כ-14 חיבורים במקצועות התורה בהם ניכרת בקיאותו הרבה במקרא, במשנה, בתלמוד ובמדרשי חז"ל השונים. מלבד זאת, הייתה לו בקיאות באסטרונומיה ובפילוסופיה ערבית ויהודית.

בקיאות גדולה הייתה לו בכתבי הרמב"ם והוא חיבר שני ספרים מילוניים על פירוש המשניות לרמב"ם ועל משנה תורה לרמב"ם, במילונים אלו הוא ביאר מילים קשות ומושגים שהיו פזורים בשני ספרים אלו של הרמב"ם. בכמה מחיבוריו הסתיר את שמו בכינויים שונים כמו "אלואל בן ורינאן" שבגימטריה במספר קטן עולה שמו דוד בן ישע. רבי דוד חי חיי עוני, והוא הוצרך לנטוש את ביתו ואת שבעת ילדיו ולעבוד כמלמד תינוקות.

חיבוריו

• אלוג'יז אלמוגני (=הקצר המספיק) - פירוש מדרשי-פילוסופי על התורה הכתוב בערבית יהודית. בראש כל פרשה הוא כתב פתיחה מליצית קצרה הנחרזת עם שם הפרשה. מטרת הספר כלשונו: ”להדריך את המתלמדים בדברים קצרים ברורים לא לשם בקשת מוניטין כפי שיודע הבורא יתברך ויתעלה” בסוף חיבורו הוא כותב ”ותהי השלמת החיבור ביום ששי ח' בכסלו שנת אמרו לאחיכם עמי ולאחותכם רחמה ליצירה (1487) בעיר חמדה תחרוב, וירושלים תתבנה”.
• שרח - פירוש על משנה תורה להרמב"ם בדרך שאלה ותשובה, כתוב גם הוא בערבית יהודית. מקורותיו הם התלמוד, ספרות הגאונים, חיבורי הרמב"ם, מדרש אלסקילי, רב סעדיה גאון, אבן ג'נאח ושאלות ר' יהושע הנגיד. בדומה לחכמי תימן באותה תקופה, עשירים הם מקורותיו הערביים. מהפילוסופים הוא מזכיר את אפלטון ואבן סינא, מהתוכנים את אבן אפלח, אבו ג'עפר אלשרואני ואת מחבר אלזיג אלפארסי אלמצ'פרי. כמו כן מובאים דברים בשם איש המדעים הפרסי אל-בירוני. שני חיבורים מוזכרים ללא שמות מחבריהם והם "כתאב אלכ'ואץ" (ספר הסגולות) ו"כתאב אלחיואן אלכביר" (ספר החיות הגדול). הוא מזכיר בפירושו את פירושו לתורה "אלוג'יז אלמוגני" וכן את פירושיו לספר המצוות ולהלכות שחיטה לרמב"ם.
• אלכאפי (המספיק) או אלג'אמע (המאסף) - מילון עברי-ערבי למשנה בפירוש הרמב"ם ולמשנה תורה. את השם אלג'אמע נתן לספר הרב יחיא קאפח. הספר נדפס במהדורת צילום כתב יד על ידי הרב שלום גמליאל בירושלים שנת התשמ"ח. כתב היד עצמו הועתק על ידי הרב שלום קורח.
• שרח אלקואעד - פירוש לי"ג עיקרים לרמב"ם, כתוב בערבית יהודית. בכתב היחיד של הספר הוא מיוחס לאלואל בן ורינאן.
• פירוש על הלכות שחיטה לרמב"ם, מכונה בשם "שרח גיאת".
• פירוש על הלכות קידוש החודש לרמב"ם. התפרסם על ידי יצחק לנגרמן בתוך "המדעים המדויקים בקרב יהודי תימן" ירושלים התשמ"ז.
• פירוש לספר המצוות לרמב"ם - ידוע רק בשמו מתוך אזכורו בפירושו "אלוג'יז אלמוגני". חיבור זה יצא לאור בירושלים בשנת התשמ"ט 1989 על ידי מכון מש"ה בשם "תשובות ר' יהושע הנגיד", מסתבר שהמוציא לאור ייחס אותו בטעות לר' יהושע הנגיד צאצא הרמב"ם, וכך שילב אותו בתוך ספר השו"ת של ר' יהושע הנגיד, אך כאמור זהו חיבורו של רבי דוד הלוי חמדי^[2]
• שרח אלפאט' מן אלחבור - פירוש ערבי למילים קשות מ"החיבור" (משנה תורה לרמב"ם).
• פירוש על אלזיג' אלממתחן אלמט'פרי - הערות לספר בשם זה מאת מוחמד אבן אבי בכר אלפארסי, העוסק בחכמת אסטרונומיה-תכונה.
• פירוש לספר מעאריג' אלפכר אלוהיג' - על ספר מאת מחבר אלזיג' אלממתחן אלמט'פרי, עוסק באסטרונומיה.
• פירוש לספר אלחצירה לאלכארקי - גם הוא באסטרונומיה.
• מריבת העגל והזובח - תוכחה לשוחטים בפרוזה. יש ספק אם אכן זהו חיבורו.
• משל בעל התרנגול - תוכחה לשוחטים כנ"ל.
• אלמקאמה אלב כתייה באלרזק ואלנייה - מחברת המזל על הפרנסה ועל הכוונה הטובה. נכתבה בערבית יהודית, מדברת על קשיי הפרנסה של המחבר.
• י"ט שירים - שירים שניכרת בהם עדיין שירת ספרד. יש מהם גם שירי חול.

כל חיבוריו עדיין לא יצאו לאור, מלבד "אלג'אמע" שעדיין לא תורגם מערבית ופירושו על הלכות קידוש החודש.

לקריאה נוספת

• יהודה רצהבי, "דוד בן ישע הלוי - משורר תימני בן המאה הט"ז", ידע-עם טו, תשל"א, עמודים 67-73
• יוסף טובי, "רבי דוד בן ישע הלוי (תימן, המאה הט"ו)", עלי ספר טז, תשרי תש"ן - שבט תש"ן, עמודים 79-93

הערות שוליים

1. יוסף טובי, "הספרות הרבנית בתימן מן המחצית הראשונה של המאה הי"ח ועד ימינו", פעמים 86/87, חורף-אביב תשס"א, עמ' 51
2. עיין על כך ב מאמרו של הרב איתמר חיים כהן