Loading AI tools
פזמונאי ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם בן זאב (7 בינואר 1923 - 13 במאי 2014) היה משורר ופזמונאי ישראלי.
בן זאב נולד בווינה כארטור שֶחטֶר-זייף. עלה לישראל ב-10 באוקטובר 1938 במסגרת עליית הנוער לקיבוץ עין שמר. עם יתר הצעירים העולים התקבלו כגרעין חברת נוער בשם "נֵצֶר" ובו 28 חברים. מדריכי הגרעין היו הסופרת והמחנכת, רבקה גוּרפיין וגֶצל אֶרליכמן. בעין שמר חיבר בן זאב מספר שירים על הסביבה: בְּדֶרֶךְ כַּרְכּוּר, בִּשְׂדוֹת כַּבָּארָה ועוד (בִּכּוּרֵי סְתָו, גסטליט, חיפה, תשמ"ו-1986) וכן פזמונים שונים לחגים ולמסיבות, אך בעיקר נודע שירו הראשון "זֶמֶר, זֶמֶר לָךְ". לפי עדותו חיבר את השיר ב-1940, בגיל 17. בשנה זאת התארחה בקיבוץ קבוצת נוער מבולגריה, ובערבי הווי משותפים הציגו חברי הקבוצה ריקוד בולגרי שמילותיו היו "כמה טוב לרקוד". בן זאב כתב במחברתו את מילות השיר החדש, על פי המנגינה ששרו הצעירים הבולגרים, וכך החלו חניכי חברת הנוער וחברי הקיבוץ לשיר את "זֶמֶר, זֶמֶר לָךְ" החדש ולצרפו למעגלי ההורה שלהם.
גרעין "נֵצֶר" סיים הכשרתו בעין שמר ב-1 בנובמבר 1940 וחבריו עברו לשער הגולן. חלקם עזבו והנשארים התאחדו עם הגרעין המקומי "הַשִּׁחְרוּר" שנקרא "נֵצֶר לַשִּׁחְרוּר". בשער הגולן עבד אברהם בענפי הקיבוץ השונים והיה פעיל בענייני תרבות וחברה, וגם שם חיבר פזמונים למסיבות החבר'ה, על פי מנגינות עממיות. בתקופה זו הכיר את תִּרְצָה בַּרְגָּל, שהייתה חברה בגרעין "הַשִּׁחְרוּר" ובגרעין המאוחד. היא הקימה שלישיית זמרים, יחד עם אברהם ורות (הלנה) פיגדוֹר (גם היא מגרעין "נֵצֶר") ולזכותם נזקף ביצוע הבכורה של "זֶמֶר, זֶמֶר לָךְ" ב-1942.
באותה עת, זכה אברהם לכינוי "פְּרִימוּס", לאחר שמילא תפקיד הפרימוס במחזה ההיתולי של נתן אלתרמן "נֵס גָּדוֹל הָיָה פֹּה". לכן, בשער הגולן היה זכור בן זאב שנים רבות בשם "אברם פרימוס".
ב-1947 עזב בן זאב את שער הגולן והתגייס לשירות צבאי. הוא הוצב לעבודה במטבח של מחנה מרכוס, בכרמל הצרפתי בחיפה. באמצע שנות ה-50, המלחין אפי נצר ניגן בהרקדות ולימד שירים במחנה מרכוס. ב-1957 חיפש מישהו שיכתוב מילים ללחן שחיבר לריקוד, והוא הופנה לבן-זאב. הפגישה בין אפי נצר לאברהם בן זאב הולידה את שירו הראשון של אפי נצר "הוֹרָה נְעוּרִים", שנדפס באותה שנה ב"בַּמַּעֲלֶה", עיתון תנועת "הנוער העובד", וכן גם שיר נוסף שלו "כָּל אֶחָד" (אַל נָא תֹּאמַר: רְאוּ אָדָם צוֹעֵד זָקוּף, בָּטוּחַ...), בלחנו של דוד זהבי. הקשר בין בן זאב לאפי נצר נמשך מספר שנים והניב עוד שירים. ביניהם, "שׁוֹבָךְ יוֹנִים" ב-1961, "אֲנִי וְשִׁירִי" בפסטיבל הזמר של 1964.
בן זאב המשיך ליצור קשרים עם מלחינים שהלחינו משיריו. כך היה עם דוד זהבי (שהלחין את "כָּל אֶחָד"), יוסף הדר (שהלחין את "הָאִישׁ וְהַגִּיטָרָה"), ניסן כהן הב-רון ("בְּסַנְדָּלַיִךְ"), יעקב שגיא ("דֶּבְּקָה בְּנוֹת הַכְּפָר"), אילן נובקוביץ' ("הַנְּשִׁיקָה הָרִאשׁוֹנָה") ושלמה בּירָן (בידרמן) ("בּוֹאִי"). את שיריו פרסם אברהם בן זאב לאור בשני קבצים: "בִּכּוּרֵי סְתָו" (גסטליט, חיפה, תשמ"ו-1986 - 61 עמודים) ו"דַפִּים" (סער, ת"א, תש"ן-1990 63 עמודים). ברשימת שיריו באקו"ם רשומים 64 שירים.
התגורר ברחוב ארלוזורוב בחיפה. הוא לא נישא ולא נולדו לו ילדים. את אהבתו לחיפה, ביטא בשירים רבים על העיר. בהם, "הָאִשָּׁה וְהַוָּאדִי" (על ואדי ניסנאס), "הָהָר הַיָּרֹק", "הָעִיר הַתַּחְתִּית", "בַּחֲזָרָה לְוָאדִי סַאלִיבּ".
בן זאב נקבר בבית העלמין תל רגב[1][2]. ארבעה חודשים לפני מותו נערך לכבודו ערב הוקרה, עם מיטב שיריו, בבית האבות "בן יהודה" בחיפה, בו התגורר בשנתיים האחרונות לחייו, לאחר שלקה במחלת אלצהיימר.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.