Remove ads
תנא מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי[1] שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּיִי[2], המכונה בפשטות "בן עזאי"[3], היה תנא בן הדור השלישי, בתחילת המאה ה-2 לספירה. היה מופלג בהנהגות של מידת חסידות, עד שהפך בעצמו לסמל למידה זו, ונאמר עליו בתלמוד ש"הרואה (בחלום את) בן עזאי יצפה לחסידות"[4].
"מערת שם ועבר", מקום קבורתו המסורתי של בן עזאי (על פי זיהוי עממי מסוף המאה ה-13 לערך) | |
לידה |
המאה ה-1 פרובינקיה יודיאה, האימפריה הרומית |
---|---|
נרצח |
המאה ה-2 פרובינקיה סוריה פלשתינה, האימפריה הרומית |
מקום קבורה | מערת שם ועבר, צפת (זיהוי מסוף המאה ה-13) |
מקום פעילות | טבריה |
השתייכות | דור שלישי לתנאים |
רבותיו | יהושע בן חנניה, עקיבא בן יוסף |
בני דורו | שמעון בן זומא, אלישע בן אבויה |
רבו היה כנראה רבי יהושע בן חנניה[5][6], נחשב כתלמיד חבר לרבי עקיבא[7]. בן עזאי הצטיין בשקידתו בלימוד התורה ונאמר עליו ש"משמת בן עזאי בטלו השקדנין"[8]. לא ידוע היכן הוא גדל, וכנראה שבדומה לרבי עקיבא, הוא התחיל ללמוד תורה בגיל מאוחר[דרוש מקור]. מסופר כי בתו של רבי עקיבא הבטיחה לו שתינשא לו בתנאי שיעסוק בתורה (כפי שעשתה אמה לאביה), והוא הסכים. לא מבואר בתלמוד האם הוא אכן נשא אותה לאישה ומיד גירש אותה[10], או שמעולם לא התחתן איתה, או שאירס אותה אך לא נשא אותה, אך ידוע שחי ללא אשה עד סוף ימיו מכיוון ש"נפשו חשקה בתורה"[11].
בספרות חז"ל הוא מכונה בעיקר בכינוי "בן עזיי" (בהגייה בבלית: "עזאי"), ללא שמו הפרטי 'שמעון' ובדרך כלל ללא התואר "רבי". רש"י פירש שבן עזאי לא הגיע לדרגת סמיכה, וכי היה תלמיד צעיר שטרם השלים את הכשרתו התורנית[12]. עם זאת, פרשנים וחוקרים שונים הטילו ספק בפרשנות זו, שכן בן עזאי מוזכר במקורות רבים, כולל משניות, תלמודים ומדרשים, בתואר "רבי".
מיתתו מתוארת בספרות חז"ל כטראגית וייחודית. במספר מקורות (תוספתא, תלמוד ירושלמי, תלמוד בבלי, היכלות זוטרתי, מרכבה רבה, קטעי היכלות ושיר השירים רבה) מסופר כי הוא היה אחד מארבעת החכמים שנכנסו ל"פרדס" (מסע מיסטי רוחני), וכתוצאה מכך "הציץ ומת"[13] או לחלופין[14] "הציץ ונפגע". על מותו נאמר[ב] הפסוק "יָקָר בְּעֵינֵי יְהוָה הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו"[15], המרמז על מידת חסידותו של בן עזאי.
ארבעה נכנסו לפרדס. בן עזיי ובן זומא אחר ור' עקיבא. אחד הציץ ונפגע. אחד הציץ וקיצץ בנטיעות. ואחד עלה בשלום וירד בשלום. בן עזיי הציץ ומת. עליו (הכת') [הכתוב] (או') [אומר] "יקר בעיני (ייי) [יהוה] המותה לחסידיו". בן זומא הציץ ונפגע... אלישע הציץ וקיצץ בנטיעות... ר' עקיבה עלה בשלום וירד בשלום...
— תוספתא, חגיגה, פרק ב', הלכה ג'-ד', כתב-יד וינה
אמנם, במספר מדרשים (איכה רבה[16], שיר השירים רבה, מדרש תהילים ומדרש עשר גליות) נמנה בן עזאי כאחד מ"עשרת הרוגי מלכות", חכמים שנהרגו על ידי השלטון הרומי. במדרש שיר השירים אף נוסף שתפסו אותו בבית המדרש והרגוהו.
מקום קבורתו לא נזכר בספרות חז"ל, אך על פי מסורת עממית המתועדת בחיבור "סדר קברי אבותינו ז"ל" (רשימת צבי אילן ב', משנת 1300 בקירוב), קברו מצוי במערה בצפת, המזוהה כיום עם "מערת שם ועבר", לצד תנאים נוספים.
בתלמוד ובספרות ההלכה נידונה השאלה האם בן עזאי נהג כהלכה בכך שלא נשא אישה, וביטל מצוות פריה ורבייה. להלכה פסקו רמב"ם[17] ושו"ע[18] שמי שנפשו חשקה בתורה כבן עזאי, ולא נשא אשה - אין בידו עוון. ואמנם כתבו כמה אחרונים שאין בידו עוון, אך לכתחילה אין לנהוג כך.[19]
בן עזאי עסק רבות בענייני בית המקדש וסדרי הקורבנות, ואף בענייני נזיקין. הוא נודע כחכם גדול, ובני הדורות שלאחריו השתבחו בו בשעה של הארה שכלית, והתבטאו בלשון "הריני כבן עזאי בשוקי טבריא"[20]. על פי המסופר במסכת חגיגה, היה אחד מארבעת החכמים שנכנסו ל'פרדס', אך כוחו לא עמד לו והוא נפטר כתוצאה מכך. לפי חלק מהדעות[21] הוא היה אחד מעשרת הרוגי מלכות שנהרגו על ידי מלכות רומי. ידועה במיוחד קביעתו בספרא, פרשת קדושים, פרק ד', י"ב (גרסה שונה מעט מובאת בבראשית רבה, פרשה כד), כי יש כלל גדול מ"ואהבת לרעך כמוך":
...ואהבת לרעך כמוך רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה; בן עזאי אומר זה ספר תולדות אדם זה כלל גדול מזה[22].
אמרות נוספות משל בן עזאי:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.