מועדון הכדורגל שַחְטָאר דוֹנֵצְק (באוקראינית: ФК «Шахтар» Донецьк) הוא אחד ממועדוני הכדורגל החשובים והידועים ביותר באוקראינה ולפני כן בברית המועצות. המועדון מייצג את העיר דוֹנֵצְק שבמזרח אוקראינה והוא ממועדוני הכדורגל האוקראיניים הפופולריים ביותר.
 | ||||
| מידע כללי | ||||
|---|---|---|---|---|
| שם מלא | מועדון הכדורגל שחטאר דונצק | |||
| כינוי | הכורים, החפרפרות | |||
| תאריך ייסוד | 24 במאי 1936 | |||
| אצטדיון |
מרכז הספורט הלאומי אולימפיסקי, קייב (תכולה: 70,050) | |||
| בעלים |
 רינאט אחמטוב | |||
| נשיא |
רינאט אחמטוב | |||
| יו"ר |
אולג פופוב | |||
| מנכ"ל |
סרגיי פלקין | |||
| מאמן |
 מרינו פושיץ' | |||
| ליגה | הפרמייר-ליג האוקראיני | |||
|
shakhtar | ||||
| תלבושת | ||||
| ||||
| מחלקות הספורט של שחטאר דונצק | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
 |
|
|
|
|
_pictogram.svg){kind=small} |
 |
| כדורגל | קבוצת מילואים א' | קבוצת מילואים ב' | כדורגל נשים | קטרגל | כדורעף | כדוריד |
.png)
קבוצת הכדורגל של המועדון הוקמה ב-24 במאי 1936 בחסות כורי הפחם בעיר ונחשבת לאחת הקבוצות הגדולות במזרח אירופה. לאחר שזכתה באליפות הליגה האירופית בעונת 2008/2009, הפכה לקבוצה הראשונה באוקראינה העצמאית שזכתה בתואר אירופי. זהו גם אחד המועדונים העשירים ביותר באוקראינה. לזכות הקבוצה 13 אליפויות לאומיות (בעונות 2001/02, 2004/05, 2005/06, 2007/08, 2009/10, 2010/11, 2011/12, 2012/13, 2013/14, 2016/17, 2017/18, 2018/19, 2019/20), 13 גביעי אוקראינה (בעונות 1994/95, 1996/97, 2000/01, 2001/02, 2003/04, 2007/08, 2010/11, 2011/12, 2012/13, 2015/16, 2016/17, 2017/18, 2018/19), תשעה תוארי הסופרקאפ האוקראיני (2005, 2008, 2010, 2012, 2013, 2014, 2015, 2017, 2021), ארבעה גביעי ברית המועצות (1961, 1962, 1980, 1983) וזכייה אחת בסופר קאפ הסובייטי בשנת 1984.
בעקבות משבר אוקראינה, אצטדיונהּ הביתי של הקבוצה, החל ממאי 2020, הוא האצטדיון האולימפי בקייב[1]. קודם לכן, החל משנת 2017, הקבוצה אירחה באצטדיון מטאליסט שבחרקוב, המכיל 40,200 מקומות ישיבה. קודם לאצטדיון זה, שיחקה הקבוצה בארנה לבוב ובדונבאס ארנה, שהיה האצטדיון הביתי האמיתי האחרון שלה משנת 2009 עד 2014, כאשר בדלני הרפובליקה העממית של דונייצק השתלטו על העיר.
היסטוריה
.jpg)
מועדון הכדורגל, שהוקם רשמית במאי 1936 נקרא תחילה בשם סטאחאנובץ על שמו של אלכסיי סטאחאנוב, שהיה כורה פחם אגדי באותו האזור באוקראינה. עקב מלחמת העולם השנייה הקבוצה השתנתה מאוד. מהקבוצה של 1941 נשארו רק שלושה שחקנים. תוך כמה שנים הגיעו שחקנים חדשים והקבוצה חזרה לליגת העל הסובייטית ב-1949. ההישג הראשון של הקבוצה היה בשנת 1951 עם המאמן החדש ויקטור נוביקוב, בתקופה שבה היא נקראה שחטאר הגיעה הקבוצה למקום השלישי בליגה הסובייטית.
הקבוצה, שכונתה "הכורים", הייתה ידועה בכל ברית המועצות בשל רוח הלחימה של המועדון וההישגיות שלו. בשנות ה-60, תחת הנהגתו של המאמן אולג אושנקוב, הגיעה הקבוצה שלוש פעמים לגמר הגביע הסובייטי, מתוכן פעמיים, ב-1961 ו-1962 זכתה הקבוצה בגביע. הקבוצה כונתה "קבוצת הגביע" בשל יכולתה לזכות פעם אחר פעם במעמד מכובד בגביע אך ההישגים המרשימים באמת של הקבוצה היו בשנות ה-70 ותחילת שנות ה-80.
בשנת 1975 שחטאר סיימה במקום השני בליגה הסובייטית וזכתה לייצג את ברית המועצות במפעלים האירופיים. בשנת 1978 הגיעה הקבוצה למקום השלישי בליגה הסובייטית ושנה לאחר מכן הגיעה בפעם השנייה בתולדותיה למקום השני (1979). בשנים הללו בקבוצה היה חלוץ ויטאלי סטרוכין, שנחשב לשחקן הטוב בהיסטוריה של המועדון. שחטאר זכתה בשנת 1983 בסופר קאפ הסובייטי אך לא הצליחה להשלים טרבל שכן באליפות זכתה באותה העונה דנייפר דנייפרופטרובסק. בעונת 1983/1984 הקבוצה הגיעה לרבע גמר גביע אירופה למחזיקות גביע.
עם הקמת הפרמייר ליג האוקראינית בשנת 1991 הפכה שחטאר דונצק, ביחד עם דינמו קייב, לאחת משתי המועמדות המובילות בכל שנה לתואר האליפות, ועד שנת 2018 זכתה ב-12 אליפויות. בשנת 2000 השתתפה שחטאר דונצק בפעם הראשונה בליגת האלופות. באחד מהמשחקים בבית היא ניצחה 0–3 את ארסנל.
בעונת 2008/2009 זכתה הקבוצה בגביע אופ"א לאחר שגברה במשחק הגמר בתוצאה 1–2 על קבוצת ורדר ברמן הגרמנית. בעונת 2010/2011 היא שיחקה בליגת האלופות והגיעה לרבע הגמר, אך הודחה על ידי ברצלונה אחרי שהפסידה 6:1 בסיכום הכולל.
בשנת 2014 הופצץ אצטדיון הקבוצה, בעת המשבר האלים שפרץ במדינה והקבוצה נאלצה לעזוב את העיר המופגזת ולנטוש את מתקן האימונים. לאחר שדונצק הפכה לאזור קרבות, הקבוצה נדדה במאי 2014 לקייב על מנת להתאמן. עקב המצב הקבוצה אירחה תחילה את משחקי הבית שלה בארנה לבוב שבעיר לבוב, במערב אוקראינה, המכיל 34,915 מקומות ישיבה[2]. מאז 2017 אצטדיון מטאליסט בחרקוב שימש אותה למשחקי הבית.
ב-2016 הקבוצה הגיעה עד לשלב חצי גמר הליגה האירופית, אך הודחה על ידי סביליה בתוצאה 5:3 בסיכום הכולל. במאי 2018 זכתה בגביע האוקראיני בפעם ה-12 בתולדותיה, אחרי ניצחון על דינמו קייב והפכה לקבוצה האוקראינית שזוכה במירב תוארי הגביע. היא שבה וזכתה בגביע גם עונה לאחר מכן.
בעונת 2019/2020 שחטאר זכתה באליפות ה-13 שלה[3]. בליגה האירופית העפילה לחצי גמר המפעל, אחרי שהדיחה את פ.צ. בזל והביסה את וולפסבורג 5-1 בגומלין. בחצי הגמר הפסידה לאינטר מילאנו בתוצאה 5:0. החל ממאי 2020 מארחת את משחקיה במרכז הספורט הלאומי אולימפיסקי בקייב.
בעונת 2020/2021 שחטאר הרשימה בליגת האלופות עם ניצחון 3:2 על ריאל מדריד ושוויון מאופס מול אינטר מילאן בשלב הבתים, אך הובסה בתוצאה 6:0 לבורוסיה מנשנגלדבך, שהייתה לתבוסה הגדולה ביותר בתולדותיה במפעלים האירופיים, לצד התבוסה בשלב הבתים של ליגת האלופות בעונת 2018/2019 למנצ'סטר סיטי[4].
שחטאר במפעלים האירופיים
 |
ראו גם – שחטאר דונצק במפעלים האירופיים |
הישגים לפי עונה
ברית המועצות (1936–1991)
| עונה | ליגה | # | גביע | אירופה | הערות | |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 1936 (אביב) |
ליגה שלישית | 7 | 32 אחרונות | |||
| 1936 (סתיו) |
6 | - | ||||
| 1937 | 3 | 64 אחרונות | העפלה לליגת העל | |||
| 1938 | ליגת העל | 11 | רבע גמר | |||
| 1939 | 12 | |||||
| 1940 | 12 | לא השתתפה | ||||
| 1941 | 5 | |||||
| 1945 | ליגת המשנה הסובייטית | שמינית גמר | ||||
| 1946 | ||||||
| 1947 | 2 | 32 אחרונות | ||||
| 1948 | 3 | לא העפילה לשלבי הגביע | העפלה לליגת העל | |||
| 1949 | ליגת העל | 18 | 16 אחרונות | |||
| 1950 | 11 | שמינית גמר | ||||
| 1951 | 3 | חצי גמר | ||||
| 1952 | 13 | 32 אחרונות | ירדה לליגת המשנה | |||
| 1953 | ליגת המשנה הסובייטית | 1 | טורניר גמר של ליגת המשנה | |||
| 1953 | 3 | חצי גמר | ||||
| 1954 | 1 | טורניר מעבר | ||||
| 1954 | 1 | רבע גמר | העפלה לליגת העל | |||
| 1955 | ליגת העל | 7 | שמינית גמר | |||
| 1956 | 7 | לא נערך | ||||
| 1957 | 8 | רבע גמר | ||||
| 1958 | 8 | שמינית גמר | ||||
| 1959 | 12 | |||||
| 1960 | 8 | טורניר פלייאוף על מקומות 13–18 | ||||
| 1960 | 17 | חצי גמר | משחקי מעבר על הישרדות בליגה | |||
| 1961 | 6 | משחק על מקומות 11–22 | ||||
| 1961 | 12 | זכייה | ||||
| 1962 | 3 | טורניר מעבר | ||||
| 1962 | 8 | זכייה | ||||
| 1963 | 11 | גמר | ||||
| 1964 | 5 | שמינית גמר | ||||
| 1965 | 12 | רבע גמר | ||||
| 1966 | 10 | שמינית גמר | ||||
| 1967 | 6 | שמינית גמר | ||||
| 1968 | 14 | חצי גמר | ||||
| 1969 | 3 | 16 אחרונות | ||||
| 1969 | 10 | |||||
| 1970 | 10 | 16 אחרונות | ||||
| 1971 | 16 | רבע גמר | ירידה לליגת המשנה | |||
| 1972 | ליגת המשנה הסובייטית | 2 | 16 אחרונות | חזרה לליגת העל | ||
| 1973 | ליגת העל | 6 | שמינית גמר | |||
| 1974 | 12 | חצי גמר | ||||
| 1975 | 2 | 16 אחרונות | ||||
| 1976 (אביב) | 5 | חצי גמר | ||||
| 1976 (סתיו) | 10 | |||||
| 1977 | 5 | רבע גמר | גביע אופ"א | שמינית גמר | ||
| 1978 | 3 | גמר | ||||
| 1979 | 2 | שלב הבתים | גביע מחזיקות הגביע | 16 אחרונות | ||
| 1980 | 6 | זכייה | גביע אופ"א | 32 אחרונות | ||
| 1981 | 7 | שלב הבתים | גביע אופ"א | 32 אחרונות | ||
| 1982 | 14 | שלב הבתים | ||||
| 1983 | 9 | זכייה | ||||
| 1984 | 13 | שמינית גמר | גביע מחזיקות הגביע | רבע גמר | ||
| 1985 | 12 | גמר | ||||
| 1986 | 6 | גמר | ||||
| 1987 | 7 | 16 אחרונות | ||||
| 1988 | 8 | שמינית גמר | ||||
| 1989 | 14 | רבע גמר | ||||
| 1990 | 8 | שמינית גמר | ||||
| 1991 | 12 | |||||
אוקראינה (1992–…)
| עונה | ליגה | # | גביע | אירופה | הערות | |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 1992 | ליגת העל | 4 | חצי גמר | |||
| 1992/93 | 4 | 16 אחרונות | ||||
| 1993/94 | 2 | שמינית גמר | ||||
| 1994/95 | 4 | זכייה | גביע אופ"א | סיבוב המוקדמות | ||
| 1995/96 | 10 | חצי גמר | גביע מחזיקות הגביע | סיבוב 1 | ||
| 1996/97 | 2 | זכייה | ||||
| 1997/98 | 2 | שמינית גמר | גביע מחזיקות הגביע | סיבוב 2 | ||
| 1998/99 | 2 | חצי גמר | גביע אופ"א | סיבוב 2 | ||
| 1999/00 | 2 | רבע גמר | גביע אופ"א | סיבוב 1 | ||
| 2000/01 | 2 | זכייה | גביע אופ"א | סיבוב 3 | ליגת האלופות — שלב הבתים הראשון | |
| 2001/02 | 1 | זכייה | גביע אופ"א | סיבוב 1 | ליגת האלופות — סיבוב מוקדמות שלישי | |
| 2002/03 | 2 | גמר | גביע אופ"א | סיבוב 1 | ליגת האלופות — סיבוב מוקדמות שלישי | |
| 2003/04 | 2 | זכייה | גביע אופ"א | סיבוב 1 | ליגת האלופות — סיבוב מוקדמות שלישי | |
| 2004/05 | 1 | גמר | גביע אופ"א | שמינית גמר | ליגת האלופות — שלב הבתים | |
| 2005/06 | 1 | שמינית גמר | גביע אופ"א | 16 אחרונות | ליגת האלופות — סיבוב המוקדמות השלישי | |
| 2006/07 | 2 | גמר | גביע אופ"א | שמינית גמר | ליגת האלופות — שלב הבתים | |
| 2007/08 | 1 | זכייה | ליגת האלופות | שלב הבתים | ||
| 2008/09 | 2 | גמר | גביע אופ"א | זכייה | ליגת האלופות — שלב הבתים | |
| 2009/10 | 1 | חצי גמר | ליגת האלופות | 16 אחרונות | ||
| 2010/11 | 1 | זכייה | ליגת האלופות | רבע גמר | ||
| 2011/12 | 1 | זכייה | ליגת האלופות | שלב הבתים | ||
| 2012/13 | 1 | זכייה | ליגת האלופות | שמינית גמר | ||
| 2013/14 | 1 | גמר | הליגה האירופית | 16 אחרונות | ליגת האלופות — שלב הבתים | |
| 2014/15 | 2 | גמר | ליגת האלופות | שמינית גמר | ||
| 2015/16 | 2 | זכייה | הליגה האירופית | חצי גמר | ||
| 2016/17 | 1 | רבע גמר | הליגה האירופית | 16 אחרונות | ||
| 2017/18 | 1 | זכייה | ליגת האלופות | |||
| 2018/19 | 1 | זכייה | הליגה האירופית | 32 אחרונות | ||
| 2019/20 | 1 | 16 אחרונות | חצי גמר | |||
| 2020/21 | 2 | רבע גמר | ליגת האלופות | שלב הבתים | ||
| 2021/22 | 1[5] | רבע גמר | ליגת האלופות | שלב הבתים | הסופר קאפ האוקראיני(אנ') (2021) — זוכים | |
| 2022/23 | 1 | לא נערך בשל הפלישה הרוסית לאוקראינה | ליגת האלופות | שלב הבתים | הליגה האירופית - שמינית גמר | |
| 2023/24 | 1 | זכייה | ליגת האלופות | שלב הבתים | הליגה האירופית - שלב פלייאוף | |
קבוצת הנוער
קבוצת הנוער של שחטאר נחשבת לאחת הטובות והענפות במדינה, היא העפילה עד לשלב הגמר בליגת האלופות לנוער בעונת 2014/2015 אך הפסידה לצ'לסי בתוצאה 3:2.
בעונת 2020/2021 קבוצת שחטאר U19 זכתה באליפות אוקראינה.
אצטדיון הקבוצה ומתקנים
שחטאר
מהקמת המועדון בשנת 1936 המועדון אירח את משחקיו באצטדיון שחטאר דונצק, שהכיל 25 אלף מושבים. ב-1954 הותקנה תאורה חשמלית וזה היה האצטדיון השני בברית המועצות עם תאורה שכזו. ב-1966 שופץ ותכולת המושבים הוגדלה ל-42 אלף מקומות ועד 1981 שופץ שוב ונוספה בו מערכת חימום. ב-1999 נערך שיפוץ נוסף, על מנת להתאים את האצטדיון לתקנים מודרניים ולתקני ליגת האלופות, כך שהותקנו מושבי פלסטיק ותכולת המושבים הורדה ל-32 אלף מושבים.
אולימפיסקי
אצטדיון אולימפיסקי בדונצק שימש את הקבוצה ממרץ 2004. האצטדיון נבנה ב-1958 ונקרא בשם "לוקומוטיב", משום שנבנה בחסות חברת הרכבות של דונצק. ב-1970 הבנייה הושלמה אך לא שימש כמעט את שחטאר. ב-2003 שופץ ושימש את נבחרת הנוער של אוקראינה ואת הקבוצה כמגרש חלופי.
דונבאס ארנה
ערך מורחב – דונבאס ארנה
.jpg)
ב-2006 החלה בנייתו של דונבאס ארנה בפארק על שם לנין בדונצק. הרעיון לבנות אצטדיון חדש לקבוצה הגיע מהבעלים רינאט אחמטוב. תקציב הבנייה עמד על 400 מיליון דולרים ונועד לארח משחקים במסגרת יורו 2012. האצטדיון נחנך ב-29 באוגוסט 2008 וכלל מושבים בצבעי שחור, כתום ולבן שמסמלים את חבל דונבאס ואת המועדון. חזית האצטדיון צופתה בזכוכית וגג האצטדיון מכסה 93% מהמושבים והוא בעל תכולה של 52,667 מושבים. עקב משבר אוקראינה חדל לשמש כמגרשה של שחטאר ומשמש את קבוצות הכדורגל של הרפובליקה העממית של דונצק. המשחק האחרון שדונצק אירחה היה ב-2 במאי 2014 נגד איליצ'בץ[6].
ארנה לבוב
- ערך מורחב – ארנה לבוב
ב-15 במאי 2014 נודע שבעקבות המשבר הביטחוני באוקראינה הוחלט כי דונצק תארח את המשחקים הביתיים באצטדיון האולימפי בקייב ובארנה לבוב שבלבוב. ארנה לבוב הפך לאצטדיון הקבוצה בטורנירי אופ"א ולעיתים אירחה משחקים בינלאומיים בחרקוב אך את מרבית משחקי הבית ערכה באצטדיון זה.
מטאליסט חרקוב
- ערך מורחב – אצטדיון מטאליסט
ב-30 בינואר 2017 נחתם הסכם לפיו שחטאר תארח את כל משחקיה במסגרת הגביע האוקראיני ובמפעלים האירופיים באצטדיון מטאליסט בחרקוב. עלות השכירות עומדת על 7,000 אירו למשחק.
אולימפיסקי
ממאי 2020 שחטאר מארחת את משחקי הבית במרכז הספורט הלאומי אולימפיסקי המכיל 70,050 מושבים.
מתקן האימונים
עד 2014 מתקן האימונים של הקבוצה היה "קירשה" בעיר דונצק, מתחם בגודל 43 הקטר, 4,368 מ"ר לחוף אגם והכיל 9 מגרשי אימונים (8 מהם עם כיסוי דשא טבעי).
משנת 2014 הקבוצה מתאמנת במרכז האימונים סוויאטושין, בפרברי קייב.
סגל הקבוצה
- נכון ל-29 באוגוסט 2024
|
|
בעלי תפקידים
- רינאט אחמטוב, נשיא
- אולג פופוב - יו"ר דירקטוריון
- בוריס קולסניקוב - סגן נשיא
- סרגיי פלקין - מנכ"ל
- אלכסנדר צ'רקאסוב - מזכ"ל
מאמנים
| תקופת כהונה | שם | תארים |
|---|---|---|
| 1936—1937 |  ניקולאי נאומוב |
|
| 1938 | וסילי בוריסנקו |
|
| 1938 | גריגורי ארכנגלסקי |
|
| 1939—1941 | אברם דנגולוב |
|
| 1944—1945 | ניקולאי קוזנצוב |
|
| 1946—1948 | אלכסיי קוסטילב |
|
| 1949 | גאורגי מזאנוב |
|
| 1949—1951 | ויקטור נוביקוב |
|
| 1952 | קונסטנטין קוואשנין |
|
| 1952—1956 | אלכסנדר פונומארוב |
|
| 1956—1957 | וסילי ירמילוב |
|
| 1958 | א. דנגולוב |
|
| 1959 | ו. נוביקוב |
|
| 1959—1960 | קונסטנטין שצ'גוצקי |
|
| 1960—1969 | אולג אושנקוב |
2 גביעי ברית המועצות |
| 1969—1970 | יורי וויינוב |
|
| 1970—1971 | ארטיום פליאן |
|
| 1971 | יורי זכארוב |
|
| 1971—1972 | ניקולאי מורוזוב |
|
| 1972—1973 | אולג בזילביץ' |
|
| 1974 | י. זכארוב |
|
| 1974—1978 | ולדימיר סלקוב |
|
| 1979—1985 | ויקטור נוסוב |
2 גביעי ברית המועצות 1 הסופר קאפ הסובייטי |
| 1986 | א. בזילביץ' |
|
| 1987—1989 | אנטולי קונקוב |
|
| 1989—1994 | / ולרי יארמצ'נקו |
|
| 1995 | ו. סלקוב |
1 הגביע האוקראיני |
| 1995—1996 | ולרי רודאקוב |
|
| 1996—1999 | ו. יארמצ'נקו |
1 הגביע האוקראיני |
| 1999 |  אנטולי בישובץ |
|
| 1999 | אלכסיי דרוזדנקו |
|
| 1999—2001 | ויקטור פרוקופנקו |
1 הגביע האוקראיני |
| 2001—2002 | ו. יארמצ'נקו |
|
| 2002 |  נביו סקאלה |
1 אליפות אוקראינה 1 הגביע האוקראיני |
| 2003 | ו. יארמצ'נקו |
|
| 2003—2004 |  ברנד שוסטר |
|
| 2004 | ו. פרוקופנקו |
|
| 2004—2016 |  מירצ'ה לוצ'סקו |
8 אליפות אוקראינה 6 הגביע האוקראיני 7 תוארי הסופר קאפ האוקראיני 1 אליפות הליגה האירופית |
| 2016—2019 |  פאולו פונסקה |
3 אליפות אוקראינה 3 הגביע האוקראיני 1 תואר הסופר קאפ האוקראיני |
| 2019—2021 | לואיש קשטרו |
1 אליפות אוקראינה |
| 2021—2022 | רוברטו דה זרבי |
אליפות אוקראינה 1 תואר הסופר קאפ האוקראיני |
| 2022—2023 |  איגור יוביצ'ביץ' |
אליפות אוקראינה |
| 2023 |  פטריק ואן לוון |
|
| 2023— | מרינו פושיץ' |
אליפות אוקראינה הגביע האוקראיני |
שחקנים בולטים בעבר ובהווה
ולרי לובנובסקי- ויקטור צ'אנוב
אנדריי וורוביי- אנטולי טימושצ'וק
- דמיטרו שוטקוב
- אנדריי פיאטוב
- דמיטרו צ'יהרינסקי
- ויאצ'סלב שבצ'וק
- יארוסלב רקיצקי
- אולכסנדר קוצ'ר
טומאש היובשאן- טרס סטפננקו
דאריו סרנה
הנריך מחיתריאן- אדוארדו דה סילבה
רזבן ראץ- ציפריאן מאריצה
מאריוש לבנדובסקי
ויליאן בורג'ס דה סילבה- לואיס אדריאנו
איסאק אוקורונקבו- דוגלאס קוסטה
- פרננדיניו
- אלכס טישיירה
- טייסון
מנור סלומון
שיאני ההופעות
להלן עשרת השחקנים ששיחקו הכי הרבה משחקי ליגה במדי הקבוצה, נכון ל-27 באוגוסט 2021. שחקנים מודגשים הם שחקנים שעדיין פעילים בקבוצה.
| מקום | שם השחקן | שנות פעילות | הופעות |
|---|---|---|---|
| 1 | מיכאיל סוקולובסקי | 1974–1987 | 400 |
| 2 | סרגיי יאשצ'נקו | 1982–1995 | 384 |
| 3 | דאריו סרנה | 2018–2003 | 339 |
| 4 | יורי דגטריוב | 1967–1983 | 321 |
| 5 | ולרי יארמצ'נקו | 1966–1978 | 297 |
| 6 | אנדריי פיאטוב | 2007– | 294 |
| 7 | ויקטור גרצ'יוב | 1980–1990 1994 - 1995 | 283 |
| 8 | איגור פטרוב | 1981–1991 1994–1996 1998 | 281 |
| 9 | ולרי רודקוב | 1974–1987 | 277 |
| 10 | דמיטרי שוטקוב | 1989–2008 | 267 |
שיאני שערים
להלן עשרת השחקנים שהבקיעו הכי הרבה שערי ליגה במדי הקבוצה, נכון ל-11 בדצמבר 2016. שחקנים מודגשים הם שחקנים שעדיין פעילים בקבוצה.
| מקום | שם השחקן | שנות פעילות | שערים |
|---|---|---|---|
| 1 | מיכאיל סוקולובסקי | 1974–1987 | 91 |
| 2 | ולרי סטרוחין | 1973–1981 | 86 |
| 3 | אנדריי וורוביי | 1999–2007 | 80 |
| 4 | לואיס אדריאנו | 2007–2015 | 77 |
| 5 | איגור פטרוב | 1981–1991 1994–1996 1998 | 70 |
| 6 | ויקטור גרצ'יוב | 1980–1990 1994–1995 | 69 |
| 7 | אלכס טשיירה | 2010–2015 | 67 |
| 8 | ברנדאו | 2002–2008 | 65 |
| 9 | סרגיי אטלקין | 1990–1997 1999–2002 | 61 |
| 10 | אולג מטבייב | 1992–1995 1996–2000 | 61 |
מלבישות, בעלים וספונסרים ראשיים
תארים
- באוקראינה
- אליפויות (14): 2002, 2005, 2006, 2008, 2010, 2011, 2012, 2013, 2014, 2017, 2018, 2019, 2020, 2024
- זכייה (13): 1995, 1997, 2001, 2002, 2004, 2008, 2011, 2012, 2013, 2016, 2017, 2018, 2019, 2024
- בברית המועצות
- זכייה (1): 1983
- תארים בינלאומיים
- תארים אחרים
- גביע הערוץ הראשון הרוסי: 2006
- גביע לה מאנגה: 2007
- גביע Uhrencup: 2009
- גביע מספאלומס: 2009
- טורניר קופה דל סול: 2010
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של שחטאר דונצק (באוקראינית, באנגלית ובפולנית)
שחטאר דונצק, ברשת החברתית פייסבוק
שחטאר דונצק, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
שחטאר דונצק, ברשת החברתית אינסטגרם
שחטאר דונצק, סרטונים בערוץ היוטיוב
שחטאר דונצק, באתר פליקר- פרופיל, באתר אופ"א
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
