מרכז הספורט הלאומי אולימפיסקי

אצטדיון 'אולימפיסקי'
על שם	אולימפיאדת מוסקבה
שמות קודמים	האצטדיון האדום, אצטדיון הרפובליקה ע"ש קוסיאור, אצטדיון הרפובליקה ע"ש חרושצ'וב, האצטדיון המרכזי, אצטדיון הרפובליקה
כתובת	вул. Велика Васильківська, 55, м. Київ, Україна, 03150
מיקום	קייב, אוקראינה
קואורדינטות	50°26′00″N 30°31′18″E
אבן יסוד	1923
תקופת הפעילות	12 באוגוסט 1923 – הווה (101 שנים)
שופץ	1936–1941, 1945, 1997–1999,; 2008–2011
הורחב	1966–1968, 1978
עלות הבנייה	4,550,000,000 הריבניה
בעלים	משרד הנוער והספורט
משטח	דשא
אדריכל	Hrechyna
קבוצות	נבחרת אוקראינה בכדורגל ; דינמו קייב ; שחטאר דונצק
מושבים	70,050
ממדי משטח	105 × 68 מטר
	nsc-olimpiyskiy.com.ua
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת קייב רגילה) מרכז הספורט; הלאומי אולימפיסקי;

מרכז הספורט הלאומי 'אולימפיסקי' (באוקראינית: Національний спортивний комплекс "Олімпійський") הוא מתחם ספורט אשר במרכזו אצטדיון כדורגל רב-תכליתי, הממוקם בקייב, בירת אוקראינה. האצטדיון שבו 70,050 מקומות ישיבה, הוא מתקן הספורט המרכזי באוקראינה, ואחד מאצטדיוני הכדורגל הגדולים בעולם. האצטדיון אירח את גמר טורניר יורו 2012, ולאחר מכן אירח גם את גמר ליגת האלופות ב-2018.

עובדות מהירות על שם, שמות קודמים ...

סגירה

האצטדיון האדום

התוכנית לבנייתו של אצטדיון בקייב נהגתה כבר בשנת 1914, כאשר העיר הייתה למרכז התעשייתי של דרום-מערב האימפריה הרוסית ולשלישית בחשיבותה מבין ערי האימפריה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בוטלו התוכניות לבניית האצטדיון. במהלך המלחמה ובשנים שאחריה עברה העיר מלחמות, מהפכות וקרבות רבים שמנעו את בניית האצטדיון. בשנת 1919 הועלה מחדש רעיון בניית האצטדיון על ידי הממשל הבולשביקי, אך זה נדחה שוב בשל אי יציבות מדינית באזור.

כאשר הסדר שב על כנו בתחילת שנות העשרים, הוכרזה חרקוב כבירת הרפובליקה העממית של אוקראינה וקייב נותרה בירה מחוזית בלבד. בשנת 1923 חודשו העבודות לבניית האצטדיון על חורבות פארק אלכסייבסקי שנהרס במהלך הלחימה, במטרה לארח את אליפות אוקראינה הרב-תחומית באותה השנה. ב-12 באוגוסט נחנך 'האצטדיון האדום' עם פתיחת משחקי האליפות.

חידוש האצטדיון

בשל תהליך הבנייה הנמהר נעשו שגיאות רבות בתכנון ובבניית האצטדיון, העיקרית שבהן הייתה בניית האצטדיון על ציר מזרח-מערב במקום על ציר צפון-דרום המקובל. ב-1934, עם הכרזתה החוזרת של קייב כבירת אוקראינה, הועלו תוכניות לבניית אצטדיון חלופי. בניית האצטדיון, שתוכנן לאכלס 50,000 צופים, החלה בשנת 1936.

תאריך סיום העבודות נקבע לשנת 1941 וטקס הפתיחה אמור היה להיערך ב-22 ביוני 1941. בעקבות ההפצצות האוויריות של הלופטוואפה על קייב באותו יום, במסגרת מבצע ברברוסה, נדחה טקס הפתיחה ובשערי האצטדיון נתלה שלט עם הכיתוב "הטקס נדחה עד לאחר הניצחון". לאחר ניצחונה של רוסיה על גרמניה הנאצית בשנת 1945 האצטדיון שופץ ונחנך באופן רשמי בשנת 1948 בשם 'אצטדיון הרפובליקה ע"ש חרושצ'וב'.

אצטדיון הרפובליקה

בעקבות מותו של סטלין ב-1953 חל בברית המועצות תהליך דה-סטאליניזציה, ושמו של האצטדיון שונה ל'אצטדיון חרוש'צוב'. כתוצאה מהתפתחותה המהירה של העיר לאחר מלחמת העולם השנייה, עבר האצטדיון שיפוץ נוסף באמצע שנות השישים. בשנים 1966–1968 שופץ האצטדיון, תכולתו הוגדלה ל-100,000 צופים ושמו הוחלף ל'האצטדיון המרכזי'. בנוסף הוקמו במתחם מגרשי טניס מקורים, שני מגרשי כדורגל נוספים, אולם ספורט רב תכליתי המכיל כ-7,000 מקומות ישיבה, מגרשים נוספים ואף מקפצת סקי.

האצטדיון במתכונתו החדשה היה פעיל עד שנת 1978, אז נסגר לסבב שיפוצים נוסף, לקראת המשחקים האולימפיים של 1980 בהם לקח חלק באירוח טורניר הכדורגל. שמו של האצטדיון שונה שוב ל'אצטדיון לנין', שם שעורר חילוקי דעות עד לפירוק ברית המועצות ב-1991. האצטדיון האולימפי אירח את טקס הפתיחה המקומי של האולימפיאדה וכן מספר משחקי כדורגל במסגרתה.

מרכז הספורט האולימפי

עם עצמאותה של אוקראינה הפך האצטדיון למתקן לאומי ונקרא 'מרכז הספורט הלאומי אולימפיסקי' ('אולימפי'). בקרב המקומיים האצטדיון עדיין נקרא באופן תדיר 'צנטרלני' (המרכזי) או 'רספובליקנסקי' (של הרפובליקה). גם שמה של תחנת הרכבת התחתית של קייב הסמוכה נקרא 'אצטדיון הרפובליקה' ולא שונה מאז הקמתה ב-1984.

בשנים 1997–1999 שופץ האצטדיון שוב על-פי הנחיות אופ"א ותכולתו הוקטנה ל-83,450 מושבים. החל משנות התשעים שימש האצטדיון בעיקר למשחקי כדורגל של נבחרת אוקראינה ולמשחקיה של דינמו קייב בליגת האלופות. עם זאת, אף אחת מקבוצות הכדורגל בקייב אינה משתמשת באצטדיון כביתה הרשמי, אלא באצטדיונים קטנים יותר בעיר. עד שנת 2008 האצטדיון אירח גם את גמר הגביע האוקראיני.

יורו 2012

ב-18 באפריל 2007 נבחרו אוקראינה ופולין לארח במשותף את אליפות אירופה בכדורגל 2012. ב-1 בדצמבר 2008 החלו עבודות שיפוץ לקראת הטורניר, במהלכן קטנה תכולת האצטדיון ל-70,050 מושבים ונבנה מעליו גג. האצטדיון אירח שלושה משחקים בשלב הבתים, את אחד ממשחקי רבע הגמר ואת משחק הגמר בו גברה ספרד על איטליה בתוצאה 4-0.

Remove ads