Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רקוויאם גרמני (בגרמנית: Ein deutsches Requiem) היא אחת מיצירותיו החשובות והמפורסמות של יוהנס ברהמס. היצירה נשלמה ב-1868, והייתה היצירה הגדולה הראשונה שכתב ברהמס למקהלה ולתזמורת. זוהי יצירתו הארוכה ביותר של המלחין. המושג "רקוויאם גרמני" מתייחס לשפת היצירה (שלא כרקוויאם הקתולי, הכתוב בשפה הלטינית). בניגוד לטקסט המסורתי של הרקוויאם, המתמקד באיומים מפני יום הדין ואזהרות לבני האדם החטאים לחזור בתשובה, בחר ברהמס בטקסטים המביעים תקווה ונחמה לנשארים ומייחלים לתחיית המתים. במידה מסוימת קשה אף להתייחס לטקסט כמילות תפילה. הקטע היחיד הקרוב, מבחינת סגנונו המוזיקלי, למוזיקה הגועשת של ה-dies irae ('יום הדין') המסורתי, הוא הקטע בפרק השישי העוסק בניצחון על המוות.
חלקים מן המוזיקה של "רקוויאם גרמני" נכתבו שנים רבות קודם לכן. לדוגמה, הפרק השני התחיל את דרכו כסקרצו עבור סימפוניה שתכנן ברהמס (ושלבסוף הפכה לקונצ'רטו מס' 1 לפסנתר). ברהמס ציין פעם כי הרקוויאם קשור קשר עז למותו של ידידו הקרוב רוברט שומאן. הרקוויאם כתוב בסולם פה מז'ור, ובכך ייחודו כרקוויאם מהבודדים שנכתבו בסולם מז'ורי. פה מז'ור הוא גם סולם קנטטת האבל אקטוס טרגיקוס מאת באך (מס' 106 ברשימת יצירות באך), שגם היא מבוססת על ליקוט של פסוקים מכתבי הקודש.
הופעת הבכורה של הרקוויאם הייתה ביום שישי הטוב, 1868 בקתדרלה של ברמן (אם כי כמה פרקים בוצעו כמה חודשים קודם לכן בווינה). הפרק החמישי נוסף כעבור כשנה, וכנראה קשור למות אמו של ברהמס (ומכאן ההתייחסות הספציפית לאם המנחמת, והסולו הנשי).
במקום להלחין את טקסט הרקוויאם הלטיני, כפי שהיה מקובל בקרב המלחינים בזמנו, פנה ברהמס, שהתעניין במוזיקה עתיקה, ובמיוחד בבארוק הגרמני, למסורת הפרוטסטנטית הגרמנית המוקדמת, של תפילת אשכבה בגרמנית המבוססת על מבחר פסוקים מכתבי הקודש הלותרניים (ובמיוחד Musikalische Exequien של היינריך שיץ מ-1636 ו-Actus tragicus של באך). את הפסוקים בחר ברהמס בעצמו, רובם מן התנ"ך (מפרקי תהילים קכ"ו וישעיהו), ומיעוטם מן הברית החדשה ומבין הספרים החיצוניים. שמה של היצירה מתייחס ללשון הגרמנית (כלומר, הטקסט הוא גרמני ולא לטיני), אך רבים פירשו אותו בטעות כמתייחס לסגנון או ללאומיות היצירה. בראהמס, שנמנע במתכוון מכל אזכור של ישו בטקסט, אמר כי בקלות אפשר לקרוא ליצירה 'רקוויאם אנושי'.
'רקוויאם גרמני' כתוב לתזמורת גדולה (הכוללת, בניגוד למנהגו של ברהמס, שני נבלים), עוגב (שלא נכלל ברוב הביצועים), מקהלה בארבעה קולות, שני סולנים - בריטון וסופרן; בהתאם למסורת הרקוויאם, תפקידיהם של הסולנים אינם מרכזיים (הסופרן שרה רק בפרק החמישי, הבריטון רק בקטעים מן הפרקים השלישי והשישי), ובמרכז תשומת הלב עומדת המקהלה.
סגנון היצירה הוא מחווה למוזיקה של הבארוק, עם פוגות מורכבות וציורי מילים אקספרסיביים. התזמור שמרני - בוודאי בהתייחס למהפכת התזמור שהתרחשה בתקופתו של ברהמס. אך ברהמס משתמש באפקטים התזמורתיים ביד אמן; בפרק הראשון הכינורות אינם משתתפים, מה שיוצר צבע כהה, עשיר - ויותר מכול, לא מובן מאליו. ברהמס, שהיה בנו של נגן קרן יער וידע לכתוב לכלי היטב, כלל ביצירה ארבע קרנות (במקור קרן טבעית) ועשה בהן שימוש דרמטי לכל אורך הרקוויאם.
הפרק הראשון, ללא כינורות, נפתח בצלילים נמוכים מאוד, בפיאניסימו, על נקודת עוגב (צליל באס שאינו משתנה). המקהלה נכנסת במילה Selig (מאושרים, או 'אשרי'), ושרה את המשפט הראשון ללא ליווי, מה שיוצר אפקט של קלות וטוהר. ברהמס מפרש את הפסוק "הזורעים בדמעה ברינה יקצורו" כאלגוריה לקבורה ולתחיית המתים. הוא עושה שימוש בחזרה על המילה "רינה" (Freude) בטקסט מתהילים כדי לחזור על מוטיב מוזיקלי אנרגטי יותר, ובכך מעניק לפרק אחידות נושאית.
הנושא העיקרי שלו ("כל הבשר חציר") הוא מעין שיר קודר, המושר תחילה באוניסון. גם כאן עושה ברהמס שימוש נרחב בנקודת עוגב; לאחר שמושר המשפט לראשונה, מופיע מעבר כלי על נקודת עוגב, עם תפקיד טימפני דומיננטי, תרועות קרן, והכול בקרשנדו עצום. חטיבתו הראשונה של הפרק בנויה בתבנית A-B-A; הסקציה B היא עדינה יותר (Siehe, ein Ackermann wartet), וכלי המיתר מנגנים בה בפיציקטו כדי לדמות את טיפות הגשם. לאחר סיום החטיבה הראשונה ישנו קטע פוגטו (דמוי פוגה) על נושא המזכיר תרועת חצוצרה, שדן בגאולה ובתחיית המתים.
פרק זה ניכר במצב רוח פסימי ומהורהר, והוא במבנה רספונסוריאלי - הבריטון מציג את החומר הנושאי, והמקהלה חוזרת על סיומות/מסקנות מתוך החומר הזה. החרדה והיראה המודגשות בעזרת טרמולו (צלילים מהירים מאוד, הגורמים לאפקט של רעד), מגיעות לשיא בסוף הטקסט הלקוח מתהילים, ובבת-אחת משתנה מצב הרוח, ומשתלטת אווירה של ביטחון ואופטימיות. הסולם המינורי מתחלף למז'ורי, ומתחילה פוגה, הבנויה כל כולה על נקודת עוגב אחת ויחידה על הצליל רה. זמר הבריטון מייצג את נפש האדם האבלה והאומללה, אך בפוגה היא מתנחמת בכך, שהמתים חוסים תחת כנפי השכינה המגוננת. דוגמאות קודמות לפוגה שלמה שיושבת מתחילתה ועד סופה על נקודת עוגב בודדת קיימות בתולדות המוזיקה, אולם הן נדירות מאוד. מבקרי המוזיקה של זמנו העבירו ביקורת רבה על הפוגה הזו, כנראה, בין השאר, משום שבביצוע הבכורה כיסה נגן הטימפני על כל התזמורת בנגינתו הרועשת את החזרה על צליל נקודת העוגב. ברהמס התלונן על כך מאוחר יותר.
פרק זה הוא הקצר מכולם, ומיקומו המרכזי מקנה לו משמעות גרעינית במבנה היצירה ובתוכנה. מכל הפרקים הוא היחיד, שהאווירה השלטת בו היא אופטימית ומאושרת - זאת, כמובן, משום שבפרק זה מתואר גן העדן הנכסף.
זהו הפרק הסולני ביותר ביצירה, והופעתה היחידה של זמרת הסופרן ביצירה. פרק זה מהווה אתגר טכני לכל זמרת בשל איטיותו, הטסיטורה שלו והפראזות הארוכות שהזמרת נאלצת לשיר ללא נשימה. הכתיבה הפוליפונית בתזמורת עומדת בניגוד חריף להומופוניה במקהלה. המקהלה שרה רק את הטקסט "כאיש אשר תנחמנו אימו, כך אנחמכם אני", ואילו הזמרת (המייצגת את האם המנחמת עצמה) שרה את שאר הטקסט.
פרק זה, העוסק בתחיית המתים (כמו הפרק השני), מתחיל בנושא פועם הנותן תחושה של חוסר יציבות (בהתאם לטקסט הפתיחה). את הבשורה על תחיית המתים העתידית מבשר הבריטון, ואת תקיעת השופר מייצגים כלי הנשיפה ממתכת (כולל טרומבונים, המייצגים באופן מסורתי את המוות). המוזיקה הסוערת מייצגת את מאבק האיתנים מול המוות, שממנו יוצאים האל והמאמינים כשידם על העליונה; הקרב מסתיים בפוגת הודיה גדולה.
פרק זה חוזר לאווירת הפרק הראשון, ובסופו אף לנושא מן הפרק הראשון - המילה Selig משמשת גם כאן כמילת ציר. הפרק מסתיים בדימינואנדו ארוך ובצלילי נבל, המסמלים, אולי, את שלוותם של המתים בגן העדן.
הרקוויאם כתוב, כאמור, במסגרת הטונאלית של פה מז'ור - ב-7 פרקים הערוכים בצורת קשת: ישנם קשרים ברורים במגוון מישורים בין הפרקים 1-7, 2-6, 3-5:
הפרק הרביעי עומד אפוא במרכז היצירה. הפרק כתוב בסולם מי במול מז'ור - סולם המייצג באופן מסורתי הבעה מלכותית. ואכן, הבעה שכזו מתקשרת היטב עם הטקסט (Wie lieblich sind deine Wohnungen, Herr Zebaoth).
"רקוויאם גרמני" הוא אחת היצירות האהובות ביותר ברפרטואר, וזכה לעשרות רבות של הקלטות. אחד הביצועים הוותיקים והידועים ביותר הוא של אוטו קלמפרר עם אליזבת שוורצקופף ודיטריך פישר דיסקאו. ביצוע חדש יותר שהתפרסם הוא הביצוע של הרברט פון קאראיין המנצח על התזמורת הפילהרמונית הווינאית, עם הזמר ז'וזה ון דאם. ביצועים ידועים אחרים הם זה שבניצוח המנצח האיטלקי קארלו מריה ג'וליני עם התזמורת הפילהרמונית הווינאית והזמרים אנדראס שמידט וברברה בוני, המנצח ההונגרי גאורג שולטי עם התזמורת הסימפונית של שיקגו והזמרים קירי טה קאנאווה וברנרד וייקל וכן זה של סרג'יו צ'ליבידאקה עם התזמורת הפילהרמונית של מינכן. הקלטות נוספות יצאו תחת ידיהם של המנצחים רודולף קמפה ופריץ להמן.
מבין הביצועים בכלים אותנטיים ידועות במיוחד ההקלטות של ג'ון אליוט גרדינר עם התזמורת המהפכנית הרומנטית, פיליפ הרווחה עם תזמורת שאנז-אליזה וכן של דניאל ראוס עם תזמורת המאה השמונה עשרה. ביצועים בפסנתרים מהתקופה (עבור הרכבים מצומצמים יותר) כוללים ביצוע בניצוחו של הארי כריסטופרס על "גרסת לונדון" (עם פסנתר בארבע ידיים המחליף את התזמורת), וכן הקלטה של עיבוד מאת ברהמס עצמו, לארבע ידיים בלבד, בביצוע הנס-פטר ווולקר שטנצל.
| פרק ראשון | |
| אַשְׁרֵי הָאֲבֵלִים כִּי־הֵם יְנֻחָמוּ | Selig sind die da Leid tragen |
מתי ה, ד
| הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ | Die mit tränen säen |
| הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו. | Sie gehen hin und weinen |
| פרק שני | |
| כָּל הַבָּשָׂר חָצִיר וְכָל חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה. יָבֵשׁ חָצִיר, נָבֵל צִיץ. | Denn alles Fleisch es ist wie Gras |
ישעיהו, מ', ו'–ז' (פטרוס א', 1, 24)
| לָכֵן אַחַי דֹּמּוּ וְהוֹחִילוּ עַד־בּוֹא הָאָדוֹן. הִנֵּה הָאִכָּר מְחַכֶּה לְטוּב תְּבוּאַת הָאֲדָמָה וּמְיַחֵל כִּי־יֵרֵד עָלֶיהָ גֶּשֶׁם יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ. | So seid nun geduldig, liebe Brüder, |
איגרת יעקב, 5, 7
| כָּל הַבָּשָׂר חָצִיר וְכָל חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה. יָבֵשׁ חָצִיר, נָבֵל צִיץ וּדְבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם. | Denn alles Fleisch es ist wie Gras |
ישעיהו, מ', ו'–ח' (פטרוס א', 1, 24)
| וּפְדוּיֵי יְהוָה יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה. | Die Erlöseten des Herrn |
| פרק שלישי | |
| הוֹדִיעֵנִי ה' קִצִּי וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא אֵדְעָה מֶה חָדֵל אָנִי הִנֵּה טְפָחוֹת נָתַתָּה יָמַי וְחֶלְדִּי כְאַיִן נֶגְדֶּךָ אַךְ כָּל הֶבֶל כָּל אָדָם נִצָּב סֶלָה אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ אַךְ הֶבֶל יֶהֱמָיוּן יִצְבֹּר וְלֹא יֵדַע מִי אֹסְפָם וְעַתָּה מַה קִּוִּיתִי אֲדֹנָי תּוֹחַלְתִּי לְךָ הִיא | Herr, lehre doch mich, daß ein Ende mit mir haben muß |
| וּנְפָשׁוֹת צַדִּיקִים בְּיַד ה' הֵמָּה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב אֲלֵיהֶם:. | Der Gerechten Seelen sind in Gottes Hand |
חכמת שלמה 3, 1
| פרק רביעי | |
| מַה יְּדִידוֹת מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ ה' צְבָאוֹת נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה' לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה | Wie lieblich sind deine Wohnungen, Herr Zebaoth! |
| פרק חמישי | |
| וְגַם־אַתֶּם כָּעֵת תִּתְעַצָּבוּ וַאֲנִי אָשׁוּב אֶרְאֶה אֶתְכֶם וְשָׂשׂ לִבְּכֶם וְאֵין־מֵסִיר שִׂמְחַתְכֶם מִכֶּם | Ihr habt nun Traurigkeit. |
הבשורה על-פי יוחנן 16, 22
| רְאוּ בְעֵינֵיכֶם כִּי קָטֹן הָיִיתִי וְעָמַדְתִּי בָהּ וּמְצָאתִיהָ. | Sehet mich an: |
בן סירא נ"א כ"ז
| כְּאִישׁ אֲשֶׁר אִמּוֹ תְּנַחֲמֶנּוּ כֵּן אָנֹכִי אֲנַחֶמְכֶם. | Ich will euch trösten |
| פרק שישי | |
| כִּי־פֹה אֵין־לָנוּ עִיר עֹמָדֶת כִּי אִם־אֶת־הָעִיר הָעֲתִידָה אֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים | Denn wir haben hier keine bleibende Statt |
האיגרת אל העברים 13, 14
| הִנֵּה סוֹד אֲגַלֶּה לָכֶם אֲנַחְנוּ לֹא כֻלָּנוּ נִישַׁן הַמָּוֶת אֲבָל כֻּלָּנוּ נִתְחַלָּף בְּרֶגַע אֶחָד כְּהֶרֶף עַיִן כִּתְקֹעַ הַשּׁוֹפָר הָאַחֲרוֹן כִּי יִתָּקַע בַּשּׁוֹפָר וְהַמֵּתִים יִחְיוּ בְּלִי כִלָּיוֹן וַאֲנַחְנוּ נִתְחַלָּף אָז יָבֹא דְּבַר־הַכָּתוּב בֻּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח אַיֵּה עָקְצְךָ הַמָּוֶת אַיֵּה נִצְחוֹנֵךְ שְׁאוֹל | Siehe, ich sage euch ein Geheimnis: |
איגרת אל הקורינתים א', 15, 51-55; ישעיהו כ"ה 8
| לְךָ נָאֶה אֲדֹנֵינוּ וֵאלֹהֵינוּ לָשֵׂאת כָּבוֹד וְהָדָר וָעֹז כִּי אַתָּה בָּרָאתָ הַכֹּל וְהַכֹּל בִּרְצוֹנְךָ הָיוּ וְנִבְרָאוּ | Herr, du bist würdig zu nehmen |
חזון יוחנן 4, 11
| פרק שביעי | |
| אַשְׁרֵי הַמֵּתִים אֲשֶׁר־יָמוּתוּ בָּאָדוֹן מֵעָתָּה אָמְנָם כֵּן אָמַר הָרוּחַ לְמַעַן יָנוּחוּ מֵעֲמָלָם כִּי מַעֲשֵׂיהֶם הֹלְכִים אַחֲרֵיהֶם | Selig sind die Toten, die in dem Herrn sterben von nun an. |
חזון יוחנן 14, 13
מידע על היצירה "רקוויאם גרמני" באתר מיוזיק בריינז
מידע על הקומפוזיציה "רקוויאם גרמני" באתר AllMusic
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
