שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
רצח נשים בישראל
תופעה של רצח נשים על רקע מגדרי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
Remove ads
רצח נשים בישראל הוא מונח המתאר תופעה מתמשכת של רצח נשים על רקע מגדרי[1][2] במדינת ישראל. (באנגלית: Femicide - הלחם של המילים female ו-homicide[3]). בשנת 2023 נרצחו כ-22 נשים על רקע מגדר, כשליש מהן לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל.[4] התופעה נפוצה יותר בקרב המגזר הערבי, בעיקר במה שמכונה "רצח על כבוד המשפחה". ביקורת רבה נמתחת על אוזלת ידן של הרשויות בטיפול בנושא והשקעה מועטת יחסית של משאבים לטיפול בתופעה.[5][6][7][8][9][10][11][12]
יש להבדיל בין התופעה הכללית של רצח, שבה רוב הקורבנות גברים והמניע אינו קשור למגדר של הקורבן (כגון נקמה בין משפחות פשע, או רצח אקראי בעת שוד או פשיעה אחרת), לבין התופעה של רצח שנסיבותיו נעוצות במגדר.[13][2]
הרצח הראשון שתועד בארץ ישראל היה בשנת 1930. צעירה נוצריה חזרה לכפר רכובה על סוס יחד עם אחד הלוחמים הערביים, אחד מבני הכפר שהיה סבור כי היא חטאה בחטא מיני עם הלוחם עשה מעשה, ולמחרת נמצאה גופתה במערה ליד הכפר.[14]
Remove ads
רקע אטימולוגי
ערך מורחב – רצח נשים
השימוש במונח נעשה לראשונה בבריסל במרץ 1976, כאשר הסוציולוגית דיאנה ראסל השתמשה במילה "רצח נשים" בבית הדין הבינלאומי הראשון לפשעים נגד נשים. המטרה העיקרית הייתה להעלות את המודעות הפוליטית לכך שמוות אלים של נשים הוא פשע כשלעצמו ואין לבלבל אותו עם המונח הכללי "רצח" הנייטרלי מבחינה מגדרית.[1]
מבחינת הגדרת החוק אין סעיף נפרד לרצח נשים בחוק הפלילי. לרוב הוא נכנס תחת סעיף "נסיבות מחמירות". פרופ' יפעת ביטון והקרימינולוגית חווה דיין מציעות לקבוע עבירה של "רצח בת זוג", מכיוון שמאפיין הרצח שונה משמעותית מרצח רגיל.[15]
ברשות הפלסטינית, בה מיושם חוק העונשין הירדני, גברים מקבלים על רצח נשים עונשים מופחתים, רצח בכוונה תחילה מקבל "נסיבות מקלות" ולעיתים הרוצחים אף פטורים מעונש.[1]
Remove ads
רקע וגורמים לתופעה
ישנם מספר גורמים עיקריים העומדים מאחורי התופעה: רצח על רקע כבוד המשפחה (בחברה הערבית), על רקע עימות בתוך המשפחה, ועל רקע מערכת יחסים בעייתית בין בני זוג.[דרוש מקור] במקרים רבים קדמו לרצח איומים ואלימות, פעמים אף דווח למשטרה ולמרות החשש המוקדם הרצח לא נמנע.[16][17]
התצפית הישראלית על רצח נשים (IOF), שעובדת מתוך האוניברסיטה העברית בירושלים, עושה הבחנה בין מקרי רצח של נשים על בסיס מגדרי ופלילי, בשנת 2024, הייתה עלייה במספר הנרצחות על רקע פלילי.[18] תופעה זו היא חדשה בעוצמתה, ובתחילת 2025 התקיים דיון בכנסת שאחת המסקנות המרכזיות בו היא שהאלימות בחברה הערבית זולגת גם לרצח נשים. יש שימוש ברוצחים שכירים וסגירת חשבונות דרך בת הזוג והילדים.[19] בהרבה מקרים הנרצחת הכירה את התוקף לפני הרצח, אבל במקרים רבים היא נפגעת כתוצאה מריב עבריינים, אבל לא הייתה המטרה של הרוצח.
Remove ads
רצח נשים בישראל
סכם
פרספקטיבה
החל משנות ה-2000 היו למעלה מ-20 מקרים של רצח נשים מדי שנה בישראל.
מבחינת מספר המקרים הכללי (כולל מקרים שלא על רקע מגדרי) בשנת 2011 נרצחו 26 נשים בישראל, ב-2012 נרצחו 19 נשים, ב־2013 נרצחו 23 נשים, ב-2014 נרצחו 15 נשים, ב-2015 נרצחו 23 נשים, ב-2016 נרצחו 25 נשים[20] ב-2017 נרצחו 17 נשים[21] ב-2018 נרצחו 25 נשים[22] ב-2019 נרצחו 17 נשים,[23] בשנת 2020 נרצחו 29 נשים, בשנת 2021 נרצחו 27,[24] בשנת 2022 נרצחו 24 נשים,[25] ובשנת 2023 נרצחו 22 נשים.[26]
מבחינת מקרים של רצח על רקע מגדרי בלבד, בשנת 2020 נרשמו כ-21 מקרים של רצח נשים על רקע מגדר (מתוך 25 מקרים של רצח נשים באופן כללי).[27] בשנת 2021 כ-16 מקרים,[28] בשנת 2022 כ-24 מקרים,[29] ובשנת 2023 כ-22 מקרים (מתוך מעל ל-30 נשים שנרצחו בסך הכל).[4]
מקרים בולטים של רצח והריגת נשים על רקע מגדרי בישראל
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. חסר תיעוד מלפני העשור השלישי של המאה העשרים ואחת.
- ב-22 בפברואר 1998: נרצחה נועה אייל.
- ב-15 בספטמבר 2015: שיסף גבריאל זאב קסימוב את גרונה של אשתו אירנה בונגרט והביא למותה.[30] בהסדר טיעון הודה גבריאל במעשה והורשע בהריגה.[31]
- ב-16 במאי 2020: נרצחה מאיה ווישניאק בידי בן זוגה עמית אלמוג.
- ב-4 בינואר 2021: לטרישיה לני פוינטר נחנקה למוות בידי בעלה, שנעצר, הודה ושחזר את הרצח.[32]
- ב-5 בפברואר 2021: דיאנה דדבייב נרצחה בירייה על ידי בעלה אמיר רז, שהיה שוטר.[33]
- ב-31 במאי 2021: נמצאו בני זוג ירויים. מחקירת המשטרה עלה כי הגבר רצח את אשתו על רקע כוונתה להיפרד ממנו והתאבד.[34]
- ב-26 במאי 2021: ג׳ומאנה קייסי נרצחה על ידי אחיה פלאח, בחנק באמצעות שרוך נעל.[35]
- ב-7 ביוני 2021: רונית חביש נרצחה על ידי אחיה במכות אלה. בתקופה שלפני כן, לאחר שרונית התגרשה, אסר עליה לצאת מהבית ולהחזיק טלפון סלולרי.[36]
- ב-19 באוגוסט 2021: טטיאנה קמינסקי נרצחה על ידי בנה, אנדריי קמינסקי.[37]
- ב-18 בספטמבר 2021: רחל אייזנשטדט נרצחה על ידי בעלה, גל שפירא, שביים לאחר מכן את התאבדותה. הוא נתפס לאחר מרדף והואשם ברצח בנסיבות מחמירות.[38]
- ב-25 בספטמבר 2021: סומאיה אל-טלאלקה נורתה למוות ביישוב הבדואי לקייה שבנגב.[39]
- ב-26 בספטמבר 2021: הואשם מואעד הייב ברצח אמו, רשה מוקלשה הייב, שגופתה נמצאה לאחר חיפושים רבים באזור הירדן ההררי.[40]
- ב-1 באוקטובר 2021: הנערה יעל מלניק נקברה בעודה בחיים על ידי אדוארד קצ'ורה, איתו הייתה ביחסים. הרוצח הואשם במספר האשמות, ביניהן רצח בנסיבות מחמירות.[41]
- ב-21 בינואר 2022: נרצחה רסמיה ברבור בידי בעלה בנוף הגליל, בעת שהייתה בהריון.[42]
- ב-23 באפריל 2022: נרצחה בלוד בתיה (בת חן) יהודה. בנה הסגיר את עצמו בתחנת משטרה.[43]
- ב-27 במאי 2022: דינה שמחון נדקרה למוות על ידי בנה.[44]
- ב-2 ביוני 2022: נרצחה ספיר נחום על ידי אבי ילדיה, וולא חלאילה.[45]
- ב-12 ביוני 2022: נרצחה סמר קלסאני על ידי בעלה בשלוש דקירות בלב, כשלאחר מכן הבעל דקר את עצמו בניסיון התאבדות.[46]
- ב-19 ביוני 2022: הוגש כתב אישום נגד סרגיי ביטיוקוב על רצח בת זוגו לובה פוטכין, על רקע מעשי אלימות מרובים וקשים לפני הרצח. הוא הורשע ב-29 במרץ 2023.[47]
- ב-23 ביולי 2022: ליאנה סבנוק נרצחה על ידי אביה, אלכסנדר סבנוק שהתאבד מייד לאחר מכן.[48]
- ב-26 ביולי 2022: רבאב אבו ניסם נרצחה בבית הוריה בלוד, כשבתה הקטנה ישובה על ברכיה. הרצח אירע לאחר שבעלה איים לפגוע בה בשל הליך הגירושין ביניהם, ולאחר חצי שנה בה שהתה בבית מוגן.[49]
- ב-25 באוגוסט 2022: ילנה גרנברג נמצאה ללא רוח חיים בשדה ליד רחובות. הרצח בוצע בדקירות רבות, ככל הנראה על רקע רומנטי. החשוד ברצח נעצר.[50]
- ב-17 בנובמבר 2022: אבתסאם אבו עואד נדקרה למוות. בנה נתפס לאחר מרדף משטרתי.[51]
- ב-25 באוקטובר 2022: נרצחה יפית פוריאן על ידי בעלה, שי סלמי, שדקר אותה בסכין עשרים ושתיים פעמים ולאחר מכן הצית את החדר מתוך ניסיון להסתיר את המעשה ולהתאבד.[52]
- ב-27 בדצמבר 2023: נרצחה רחל בוחבוט על ידי בעלה לאחר שחשד שהיא בוגדת בו. הוא דקר אותה מספר פעמים. בנה בן ה-15 ניסה להגן עליה ונפצע.[53]
- ב־24 במרץ 2023: נרצחה אדיסי אלבה על ידי בן זוגה, שהסגיר את עצמו והודה במעשה.[54]
- ב-12 בפברואר 2023: נרצחה סיגל אטיאס על ידי בעלה, משה, שנתפס לאחר ניסיון הימלטות כושל.[55]
- ב-17 במרץ 2023: נרצחה דריה לייטל, באמצעות חניקה ומכות פטיש, על ידי בן זוגה ג'וסיה דניאל לייטל בגלל שרצתה להיפרד ממנו.[56]
- ב-16 באפריל 2023: נרצחה אזהר אבו רביע. בידי אחיה שהודה במעשה.[57]
- ב-11 בספטמבר 2023: נרצחה אסאמה אבו מדיעם, לפי החשד, בעלה ירה בראשה וניסה להתאבד בעצמו.[58]
- ב-31 באוקטובר 2023: נרצחה מאיה גלוגובסקי, לפי החשד על ידי בן זוגה, בן קסטרו, מכיוון שחשש שתיפרד ממנו.[59]
- ב-10 בנובמבר 2023: נרצחה זהבה דמרי על ידי בעלה, ששמו תחת צו איסור פרסום. הוא דקר אותה ונמלט, אך נתפס לאחר מרדף.[60]
- ב-1 במאי 2023: נרצחה בראאה מסרואה, יחד עם שני ילדיה, לפי החשד על ידי בעלה.[61]
- ב-12 במאי 2023: נרצחה רילי פרי באמצעות דקירות סכין מרובות על ידי הגרוש שלה.[62]
- ב-9 ביוני 2023: ירו אלמונים בשרית אחמד שקור, נערה בת 18 מכסרא, ככל הנראה בשל נטייתה המינית.[63]
- בנובמבר 2023: איה אבו חג'אג' נדקרה מתחת לביתה על ידי אחיה בן ה-14 שנשלח על ידי האב, בעת שהייתה בחודש השביעי להריונה, לפני כן, בשנת 2020, נגזרו על שני אחיה מאסר על תנאי בגין איומים.[64]
Remove ads
נתונים סטטיסטיים
סכם
פרספקטיבה
בשנים 2000–2016 נרצחו 384 נשים.[65] 23% נרצחו בכלי ירייה מכל הסוגים, כאשר בנשק ברישוי פרטי נרצחו 10 נשים (2.60%), 26 נשים (6.8%) נרצחו באמצעות נשק ארגוני (המוחזק ברישיון על ידי אנשי צבא, משטרה וחברות אבטחה) והשאר בנשק בלתי חוקי. שאר 77% מהנרצחות נרצחו באמצעים שונים שאינם כלי הירייה. בקרב מהגרים, הכלי הנפוץ לרצח הוא סכין. מחקרים מצביעים על כך שחלק גדול מהמקרים של רצח על ידי בן זוג הוא על רקע של כוונה של האישה לסיים את היחסים[66]
בין השנים 2005–2008 שיעור רצח הנשים בקרב יוצאות אתיופיה היווה כמעט שליש מכל רציחות הנשים בישראל, כולל במגזר הערבי.[67] כיום[דרושה הבהרה], שיעור זה ירד ובאוכלוסייה הערבית יש את שיעור הרציחות הגבוה ביותר, רציחות על רקע "כבוד המשפחה", ביחס למספרם באוכלוסייה הכללית. לפי נתוני המשרד לביטחון הפנים, משנת 2008 חלה עלייה ניכרת במספר מקרי רצח של נשים בעקבות גירושים, והדבר נפוץ יותר בקרב נשים מוסלמיות ודרוזיות.[68]
שיעור מקרי רצח נשים הוא הגבוה ביותר בקרב בנות 18 עד 24.[69] כ-10% מכל הרציחות בישראל הן בקרב נשים מעל גיל 60.[70]כמו כן, מתרחשים בכל שנה מאות ניסיונות לרצח נשים שאינם מסתיימים במוות, ומקרים אלה אינם נכללים בסטטיסטיקה [להערכת יו"ר ויצו, בשנת 2014].[71]
בשנת 2020 הקימה פרופ' שלוה וייל, חוקרת בכירה באוניברסיטה העברית, את התצפית הישראלית על רצח נשים. מטרת התצפית הישראלית, שממוקמת באוניברסיטה העברית בירושלים, היא לאסוף ולנטר נתונים ונרטיבים אודות רצח נשים, הן כמותניים והן איכותניים, ולספק אמצעים לבניית גוף ידע מתעדכן במטרה למגר את התופעה. מאז הקמתה, התצפית מייצרת דו"חות שנתיים המופצים בעברית, ערבית ואנגלית, בו מדווחים נתונים וסטטיסטיקות על פמיסייד לאורך השנה.[72]
Remove ads
התייחסות הרשויות לנושא
סכם
פרספקטיבה
דו"ח של מבקר המשרד לביטחון הפנים משנת 2012 מצא שורה של ליקויים בטיפול משטרת ישראל במקרי רצח נשים.[73] הממצאים העיקריים הם:
- הקצינים האחראים על טיפול במקרי אלימות במשפחה פעלו בניגוד לנוהל הקיים בחטיבת החקירות.
- לא הופקו לקחים מהטיפול במקרי רצח קודמים.
- בחלק מהתיקים צוין כי לחשוד "אין תיקים קודמים" אף על פי שהוא היה עבריין חוזר.
- היעדר הליך מערכתי של ליווי התיק בשלב הכנת כתב אישום. במספר מקרים נשים התלוננו על כך שהן עלולות להירצח, ואף על פי כן המשטרה שחררה את החשודים בשלב הכנת כתב האישום, והן אכן נרצחו.
- חוסר תיאום בין תחנות ומחוזות בנוגע לתיקים שנוגעים לאותו חשוד.
- חוסר בחוקרי אלימות במשפחה דוברי ערבית ורוסית.
- חוסר בחוקרי אלימות במשפחה בשבתות וחגים.
- שוטרי סיור לא עוברים את ההסמכה הנדרשת לטיפול במקרי אלימות במשפחה.
- המשטרה אינה מעדכנת באופן שוטף את המתלוננות על מצבו של החשוד - האם שוחרר או נכלא.
מבחינת ההצלחה של המשטרה לפענח מקרים של רצח (כללי, לא רק מגדרי), לזהות, לעצור ולהעמיד לדין את מבצע או מבצעי הרצח, ישנו פער משמעותי בשיעור פענוח של מקרי רצח על ידי המשטרה בין החברה הערבית בה שיעור הפענוח הוא 24%, לבין החברה היהודית, בה שיעור הפענוח עומד על כ-68% (נכון ל-2021).[74] המצב עגום אף יותר במה שקשור למקרי רצח נשים בחברה הערבית, שם שיעור הפענוח עומד על 16% בלבד.[75] מתוך כ-33 מקרי רצח של נשים בחברה הערבית שאירעו בשנת 2020 הוגשו כתבי אישום רק ב-18 מקרים.[74] ב-2022 כמחצית מהמקרים של רצח נשים על רקע מגדרי היו מהחברה הערבית, שמהווה כחמישית בלבד מהאוכלוסייה הכללית.[76]
הבדל ניכר נוסף בין האוכלוסייה היהודית לערבית הוא במה שקורה אחרי הרצח, מבחינת הטיפול של המשטרה במקרה בכלל, ובפרט בהרשעת הרוצח. ב-56% ממקרי הרצח של נשים פלסטיניות הוגשו כתבי אישום, לעומת 94% בתיקי רצח של נשים יהודיות, וב-34% מהתיקים בלבד היו הרשעות לעומת 75% בתיקי רצח של נשים יהודיות.[10]
Remove ads
רצח נשים ערביות בישראל
סכם
פרספקטיבה
מקרים של רצח נשים בישראל מתרחשים יותר בקרב ערביי ישראל, באופן יחסי, מאשר בשאר חלקי החברה. לפי נתוני משרד הרווחה, 42% מהנשים שנרצחו בשנת 2014 הן מהמגזר הערבי.[77]
בדרך כלל במקרים של רצח נשים יהודיות המשטרה מצליחה לפענח את הרצח ולהגיש כתב אישום, אך במקרים של רצח נשים ערביות רק חלק קטן מהרוצחים מובאים לדין.
חלק ממקרי הרצח של נשים ערביות מתרחש על רקע חילול כבוד המשפחה וחלק נרצחות על רקע סכסוכים הקשורים לירושה, גירושים, אחזקת ילדים, חיסול חשבונות בין עבריינים, הסתרה של פשעים כמו אונס וגילוי עריות, ועוד.
במספר מקרים האישה הגישה לפני הרצח תלונה במשטרה על איומים ואלימות מצד בן הזוג.[78]
בתחילת שנות ה-2000 נרצחו עשר מנשות משפחת אבו גנאם ברמלה. מתוך 10 המקרים הללו, המשטרה הצליחה לפענח 2 רציחות בלבד.[79] הסיבה העיקרית לאי-פענוח הפשעים היא השמרנות בחברה הערבית, שגורמת למצב בו המשפחה מגוננת על גברים אלימים, ולא משתפת פעולה עם המשטרה.
מחקרים אודות הגורמים לריבוי מקרי רצח נשים בחברה הערבית
לתופעת רצח נשים ערביות הקשרים של ערכי כבוד במסורת הערבית הפטריארכלית וכן ישנה השפעה של גורמים חברתיים דמוגרפים על שכיחות התופעה.[80]
לפי מחקר שנעשה על החברה הערבית בירדן, המאפיינים של מודרניזציה כגון עיור מהיר ועליה בצפיפות האוכלוסייה, תורמים לשכיחות רבה יותר של מקרי רצח של נשים ערביות.[81]: השכיחות הגבוהה יחסית של הנשים הערביות הנרצחות באזורים עירוניים במרכז ובפריפריה נובע מלחצים בסביבה תחרותית ושינויים מהירים העוברים על התא המשפחתי תוך כדי פגיעה בנשים וילדים.
טענה מנוגדת המיוצגת על ידי החוקר (Dodd, P. C) מייחסת לעיור וצפיפות אוכלוסין מעטפת של אנונימיות המפחיתה את הלחצים החברתיים לאכיפת נורמות תרבותיות מסורתיות של שמירה על כבוד המשפחה ולמעשה מפחיתה את שכיחות מקרי הרצח.[82]
מחקרים נוספים שללו את הקשר בין עיור לרצח נשים ערביות בשל הקשרים החזקים עם המשפחה המורחבת הממשיכים להתקיים בקרב קהילות ערביות עירוניות וכפריות.[83]
מחקרים מצביעים על שכיחות גבוהה בקשר בין רצח של נשים ערביות ומעמד חברתי ־ כלכלי: לצד גורמים חברתיים ־ דמוגרפיים של עיור וצפיפות אוכלוסין. פערים כלכליים וחברתיים במעמד המשפחות משפיעים על הבחירה בפתרון המועדף להחזרת כבוד המשפחה שנפגע. כך, ככל שהמעמד החברתי ־ כלכלי של משפחה יהיה נמוך יותר, כך היא תיטה לפצות על מעמדה הנמוך בבחירת הפתרון הקיצוני יותר של רצח.
בקרב מעמדות חברתיים גבוהים בחברה הערבית, המאופיינים ברמות גבוהות של השכלה ותעסוקה, שכיחות מקרי הרצח של נשים היא נמוכה יחסית, מאחר שבנסיבות חברתיות ־ כלכליות אלו, הפיקוח המשפחתי קפדן פחות ונהוג לאמץ נורמות חברתיות של חירות אישית וחברתית, ובכללן חירות מינית של נשים.[84] בנוסף, למשפחות במעמד כלכלי גבוה יש אלטרנטיבות שעשויות להיות כרוכות בהוצאה כספית כמו העתקת מקום מגורים לאזור אחר בארץ או בחו"ל ובכך הדבר יקטין את פנייתם לפתרון "של רצח".[85]
גורמים נוספים העשויים להשפיע על מקרי רצח של נשים ערביות הם המצב המשפחתי האישי של נשים: ערביות רווקות חשופות יותר למקרי רצח.[86]
Remove ads
פעילות נגד התופעה
ב-4 בדצמבר 2018 התקיימה הפגנה עם יותר מעשרת אלפים איש בכיכר רבין בתל אביב, בנוסף לשורת הפגנות ברחבי הארץ, במחאה על אלימות נגד נשים ועל העלייה במקרי רצח של נשים.[87] הרבה גופים גדולים, כמו עיריות, רשויות מקומיות, איגודי עובדים וחברות מסחריות גדולות הביעו תמיכה במחאה.[88]
בנובמבר 2015 ד"ר רבקה סימונוביץ', המפקחת לשעבר מטעם האו"ם על אלימות נגד נשים, קראה להקמת מעקב על רצח נשים בכל המדינות. בהמשך בנובמבר 2020 הוקמה ״התצפית על רצח נשים בישראל״ בהובלת פרופ' שלוה וייל באוניברסיטה העברית. בשנת 2012 הוועדה לזכויות נשים בכנסת קבעה כי יש לדווח על מקרי רצח נשים באופן שנתי. משנת 2020 ״התצפית על רצח נשים בישראל״ מפרסמת דו״ח שנתי על מקרי רצח של נשים על רקע מגדרי.[89]
בשנת 2020 בעקבות הזעזוע מרצח מיכל סלה הוקמה עמותת ״פורום מיכל סלה״ המקדמת מיזמים טכנולוגיים וחברתיים למיגור אלימות וקידום שוויון מגדרי.[90] פעם בשנה, בתאריך של יום הולדתה של מיכל, הארגון מקיים האקתון לשם מציאת פתרונות טכנולוגיים למניעת אלימות נגד נשים.[91] כחלק מפעילות הארגון, הארגון נותן כלבי הגנה לנשים שנמצאות בסיכון,[92] מפעיל שירותי אבטחה באמצעות מצלמות וסיירי אבטחה, ושירות משפטי של עורכי דין, עבור נשים מאוימות הנמצאות בסיכון.[93]
Remove ads
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads