מרתון תכנות בהשתתפות אנשי טכנולוגיה ופיתוח, ואנשי מוצר ותוכן מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האקתון (מאנגלית: Hackathon, הלחם של האקינג ומרתון) הוא אירוע יזמות אינטנסיבי, העושה שימוש בחוכמת ההמונים, בו המשתתפים מתחלקים לקבוצותחשיבה, היוצרות ומפתחות יחדיו רעיונות והמצאות פורצי דרך, במטרה לענות על אתגר אשר הוגדר על ידי מארגני ההאקתון או על ידי המשתתפים.
ההאקתון הוא אירוע תחום בזמן, הנמשך בין מספר שעות למספר ימים רצופים. מתודולוגיית ההאקתון התפתחה בעיקר בעולמות הטכנולוגיים, אך מיושמת גם אל מול שאלות חברתיות וציבוריות שונות.
האקאתון בחממת היזמות MESH מודיעיןהאקאתון בנושא ויקיפדיה והטכנולוגיות הקשורות אליה שנערך בחיפה במהלך כנס ויקימניה העולמי בשנת 2011
מיתוג ובניית התדמית סביב הארגון עצמו או אחד ממוצריו
מציאת מענה ופיתוח תוצר עובד לאתגר ממשי עמו הארגון מעוניין להתמודד
להבדיל מכנס, ליבת ההאקתון איננה מבוססת על הרצאות ושיחות, והמשתתפים מתרכזים בעבודה בצוותים קטנים, שכל אחד מהם עובד על פתרון לבעיה שקשורה לנושא הכללי של ההאקתון. הנושא יכול להיות טכנולוגי או בעל עניין ציבורי או חברתי, כאשר התוצר הסופי יהיה לדוגמה, טכנולוגיות לחסכון במים, מצגת המציגה פתרון לשילוב אזרחים ותיקים בשוק העבודה, או סרטון הנוצר במטרה לקדם את תדמית ישראל בעולם.
הנושא יכול להיות גם פונקציונלי, למשל – תיקון באגים באבטחה של תכנה מסוימת, הקמת אתר אינטרנט לתועלת הציבור או פיתוח תשתית טכנית לאירוע חברתי. הצוותים יכולים להיות של משתתפים שהגיעו יחד להאקתון או של אנשים שחוברים לעבודה משותפת לצורך נקודתי.
האקתון יכול להיות סגור יותר ולאפשר השתתפות רק למתכנתים מוכרים ומומחים; כך, למשל נעשה בקהילת OpenBSD. יש גם קהילות פתוחות יותר; למשל האקתונים של ויקימדיה בדרך כלל פתוחים למשתתפים חדשים, ובנוסף לתיקון בעיות קשות על ידי מומחים מנוסים נערכות בהם גם סדנאות של העברת ידע למתכנתים חדשים. חברות מסחריות עורכות האקתונים כדי להכיר טכנולוגיות חדשות שלהן למתכנתים, או לשם פיתוח תכונות יצירתיות וחדשניות למוצרים שלהן. למשל רבות מהתכונות של פייסבוק התחילו בתור רעיון שעלה במהלך האקתון של החברה[3].
בישראל נערכים גם האקתונים שלא עוסקים בהכרח בתכנות; כך, נערך בבאר שבע האקתון שמטרתו למצוא פתרון לבעיית עפיפוני הטרור[4], וחברת Deloitte ערכה האקתון במסגרתו הפיקו המשתתפים סרט וידאו ב-24 שעות[5]. בחודש אפריל 2019 נערך לראשונה בעולם, האקתון בנושא האירוויזיון בתל אביב, לכבוד אירוח התחרות בעיר[6].
נושא ההאקתון והאתגרים בו: הארגון מגדיר מה הנושא והאתגרים עברו מופק ההאקתון. האם זה לדוגמה פיתוח תוצרים להקמת תחנת משטרה חכמה[7], שילוב אזרחים ותיקים בשוק העבודה[8], יצירת חצר גן ילדים חדשנית ופורצת דרך[9] וכן הלאה. מכאן נגזרת רשימה של אתגרים שקבוצות המשתתפים ינסו לפתח עבורם פתרונות ומענים.
סוג התוצר הסופי: התוצר הסופי הוא למעשה התוצר שקבוצות המשתתפים בו יוצרות ומפתחות במהלך כל זמן ההאקתון. תוצר זה מוצג בסוף ההאקתון בצורה של תערוכה בה השופטים ניגשים לכל אחד מהשולחנות, או בצורה בה כל קבוצה מקבלת בין 3 ל-7 דקות להציג את התוצר הסופי שלה בין כלל שופטי ההאקתון וקהל המשתתפים בו מהקבוצות השונות. מטרת התוצר הסופי הוא להמחיש את פתרון או מענה הקבוצה לאתגר שהוצג בתחילת ההאקתון על ידי מארגניו. התוצר יכול להיות מצגת, אב-טיפוס של יישום טכנולוגי - דיגיטלי, מודל אשר הודפס במדפסת תלת-ממד, סרטון, תוצר טכנולוגי-פיזי אלקטרוני, ועוד.
אופי המשתתפים: אופי המשתתפים נקבע לפי האתגר שמוצע והתוצר הסופי שמארגני ההאקתון מעוניינים לקבל בסוף ההאקתון. פילוח המשתתפים אשר יתקבלו להאקתון יהיה על פי יכולתם לייצר תוצר סופי איכותי והבנה והניסיון שיש להם עם האתגרים המוצעים
הרצאות / סדנאות: בהאקתון אין כמעט הרצאות וסדנאות, וזאת על מנת שמירב הזמן יוקדש כדי לייצר ולפתח תוצרים. עם זאת, נהוג לפתוח את ההאקתון בהרצאה אחת עד שתיים, אשר יעזרו למשתתפים לייצר תוצרים איכותיים. כמו כן, בזמן ההאקתון יש המקיימים סדנאות עזר קצרות שמטרתן לענות על שאלות טכניות ולהכין את המתחרים להצגת התוצר.
מנטורים: מנטורים הם מומחי ידע ובעלי ניסיון מקצועי מתחומים שונים הרלוונטיים להאקתון, אשר תפקידם להנחות ולהעניק מעצמם לטובת קבוצות המשתתפים, על מנת שאֵלֶּה יכולו להיעזר בהם כדי ליצור תוצרים איכותיים. המנטורים לרוב, מגיעים בהתנדבות וללא תמורה כספית. כאשר במהלך ההאקתון הם עוברים בין קבוצות המשתתפים או מוצמדים לקבוצה ספציפית לפי הנחיית מארגני ההאקתון.
שופטים: צוות השיפוט מורכב מאנשים בכירים בתעשייה, ממגזרים שונים הרלוונטיים לנושא ההאקתון. כמות השופטים מוגדרת יחסית לכמות המשתתפים בהאקתון. לדוגמה, בהאקתון בו ישנם כ־100 משתתפים, לא ירד מספר השופטים מארבעה ולא יעלה על שמונה שופטים. השופטים בהאקתון ידרגו כל קבוצה קבוצה בהאקתון על ידי מדדי שיפוט הנקבעו מראש.
מדדי שיפוט: נקבעים על פי התוצר הסופי שמארגני ההאקתון רוצים לראות בסופו והמטרות אשר הגדירו בהתחלתו. המדדים הסטנדרטיים הנקבעים לרוב הם חדשנות, איכות אב הטיפוס, חוזק הצוות, מענה על האתגר, ישימות בטווח זמן סביר, שכפול והגעה לקהל היעד ותוכנית עסקית.
פרסים: האקתון קורה לרוב במתכונת של תחרות. הפרסים יכולים להיות פרסים כספיים, או פרסים ערכיים כגון תעודות הוקרה, או לעיתים כניסה לתוכנית האצה וליווי הפיתוח על ידי מנטור אישי.
לפעמים מתקיימים אירועים נוספים לפני או אחרי ההאקתון.
לפני ההאקתון:
Meetup - אירוע בלתי פורמלי, בסגנון הרצאה יחידה. מפגש 'מיטאפ' הנערך לפני ההאקתון הוא חלק ממסע שיווק הנעשה להאקתון כדי להאתר ולהזמין אליו משתתפים נוספים.
Kickoff - נקרא גם אירוע פתיחה, אירוע קדם ואירוע התנעה, הוא אירוע קצר, אשר מתרחש לאחר שההרשמה להאקתון נסגרה. באירוע זה חושפים למשתתפים את אתגרי ההאקתון, ומסייעים להם בהרכבת קבוצה לקראת ההאקתון.
Boot Camp טכנולוגי - "מחנה אימונים" טכנולוגי, נועד על מנת להכיר למשתתפים פלטפורמה או כלי טכנולוגי, בו מעוניינים המארגנים שהמשתתפים יעשו שימוש. זאת על מנת שלא לבזבז זמן יקר בלימוד הכלי בזמן ההאקתון עצמו.
אחרי ההאקתון:
Pitch Night - הוא מושג מתחום היזמות שפירושו אירוע בו מציגים יזמים את המיזמים שלהם מול צוות שופטים מהתעשייה או מספר משקיעים לצורך קבלת השקעה למיזם שלהם. כאשר בהאקתון בו יש מספר רב של קבוצות, עורכים חצי גמר ואת הגמר עורכים כאירוע נפרד.
Accelerator - תוכנית האצה או חממה טכנולוגית או חברתית, היא תוכנית בת מספר חודשים בלווי מנטורים ואנשי מקצוע מהתעשייה כדי לקדם את קבוצות המשתתפים הזוכות בהאקתון משלב הפיתוח לשלב הייצור.
האקתון חברה: האקתון סגור לעובדי החברה בלבד. לרוב במטרה לייצר גיבוש בין מחלקות שונות, לעמוד ביעדי החברה עם מוצר מסוים, או כדי לפתח חדשנות הקשובה לשטח ולעובדי החברה עצמה.
האקתון ציבורי: האקתון ציבורי הוא האקתון הפתוח לכולם, אם כי לעיתים תאושר רק השתתפותם של משתתפים בעלי אותם מאפיינים מקצועיים וידע, אשר הוגדרו מראש מארגני ההאקתון הנוכחי.
האקתון חברתי: מטרתו לענות על צורך חברתי קיים, על כן התוצר לא יהיה דווקא טכנולוגי, ויוכל להיות מצגת המתארת מיזם או פרויקט. אין זה סותר כי לפעמים הדרך הטובה ביותר כדי לענות על אותו צורך חברתי שהוגדר מראש, כן יהיה פתרון טכנולוגי. לרוב הארגונים המקיימים האקתונים מסוג זה, יהיו ארגונים מהמגזר השלישי או הציבורי.
האקתון ארוך טווח: לעיתים קרובות, התוצרים או המיזמים הנולדים בהאקתון לא ממשיכים להתפתח עם סיומו. על כן קמו האקתונים ארוכי הטווח, אשר עם סיומם, הקבוצות הזוכות ממשיכות לתוכנית ההאצה ייעודית המסייעת להן לעבור משלב הפיתוח לשלב הייצור, ובכך למעשה לפוך את תוצר האב-טיפוס הנוצר בהאקתון לתוצר סופי, אשר ניתן להטמיעו בארגון או בחברה ולעשות בו שימוש אמיתי.
מייקרתון: מייקרתון הוא האקתון אשר התוצר הסופי אשר מפתחים בו, הוא תוצר טכנולוגי-פיזי ולא תוצר דיגיטלי. על כן לרוב בין המשתתפים בהאקתון מסוג זה, יהיו מייקרים, מעצבי מוצר, מהנדסי מכונות, ומומחי רובוטיקה ואלקטרוניקה.
המילה האקתון היא הלחם בסיסים של האק – תכנות יצירתי או שיבוש תרבות ומרתון, כלומר – "מרוץ" של תכנות יצירתי.
האירועים הראשונים שכונו "האקתון" נערכו בשנת 1999. אחד מהם נערך על ידי מפתחי מערכת ההפעלה OpenBSD, שהתכנסו בקלגרי, קנדה כדי לשפר את התמיכה של המערכת בהצפנה[10]. אירוע אחר ערכה חברת סאן מיקרוסיסטמס, שהזמינה מתכנתים ליצור יישומי תקשורת אלחוטית בשפת Java עבור מכשירי פאלם. בין שני האירועים לא היה קשר והמארגנים של שניהם כנראה הגו את השם באופן בלתי תלוי. מפגשים אלה התפרסמו בכלי התקשורת של קהילת התוכנה החופשית, כגון סלאשדוט, ובשנים שלאחר מכן התופעה תפסה תאוצה וחברות תוכנה רבות וכן מיזמים רבים של תוכנה חופשית החלו לערוך האקתונים במגוון נושאים.
.JPG)
רונית הראל, מעבדה לניהול | ההאקתונים נמאסו? זה עדיין כלי חשוב לחדשנות — ואפשר להמציא אותו מחדש, באתר TheMarker, 26 ביוני 2023
