Loading AI tools
פרשה ציבורית בולטת בראשית שנות ה-60 בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרשת יוסל'ה שוחמכר היא פרשה ציבורית בולטת בראשית שנות ה-60 בישראל שנקראה על שמו של הילד יוסל'ה שוחמכר, יליד 1952. הפרשה התחוללה לאחר שסבו החרדי, שהילד הופקד בידו, סירב להחזירו להוריו, בשל אורח חייהם החילוני. יוסל'ה הוחבא בישראל ולאחר מכן הוברח אל מחוץ לישראל, עד שאותר על ידי המוסד והוחזר להוריו. הפרשה הגבירה את הקיטוב בין חרדים לחילונים בישראל.
יוסל'ה עלה בגיל 5 בשנת 1957 יחד עם הוריו, אידה ואלתר, מברית המועצות, דרך פולין, במסגרת עליית גומולקה. בשל קשיים כלכליים מסרו אותו הוריו לסבו, נחמן שטרקס, חרדי מחסידי ברסלב בירושלים, ואת אחותו מסרו הוריו לפנימייה דתית. הסבא נשלח בשנות השלושים על ידי הסובייטים לגלות בסיביר, מפני שעסק בלימוד תורה בסתר. שם איבד את הראיה בעין אחת. לאחר חודשים אחדים, כאשר חפצו ההורים לחזור לרוסיה במסגרת עצומה שנחתמה על ידי שבע מאות איש שבקשו לשוב מישראל לרוסיה, הם ביקשו מהסב שיחזיר את יוסל'ה, אך הסב סירב. על פי הנטען, נאמר לסב שההורים רוצים לחזור לרוסיה עם יוסל'ה ובכך יוציאו אותו לשמד. בעקבות זאת, ארגנו הסב ובנו, שלום שטרקס, את החבאתו של שוחמכר. הם הסבירו לילד שהוריו רוצים לקחתו חזרה לרוסיה, שם יוצא לשמד, וכך שכנעוהו לשתף עמם פעולה. שוחמכר הוחבא במקומות שונים בישראל, בין השאר בראשון לציון, ירושלים, צפת, בני ברק ומושב קוממיות[1].
החיפושים אחרי יוסל'ה עלו בתוהו. בית המשפט העליון הורה לסב להשיב את הילד עד ל-15 בפברואר 1960, אולם הסב סירב, גם לאחר שנכלא, בטענה שבתו וחתנו רוצים לרדת לברית המועצות שם יוציאו את הילד לשמד[2]. ב-21 ביוני 1960 הוברח שוחמכר לחוץ לארץ, כשהוא מחופש לילדה, בידי רות בן דוד. בן דוד ניצלה את כישוריה וניסיונה כסוכנת ה"מאקי" (המחתרת האנטי-נאצית שפעלה בצרפת במלחמת העולם השנייה), ושינתה בדרכונה את רישום בנה מ-"Claude" לשם "Claudine". כך הערימה על אנשי ביקורת הגבולות (שניסו לאתר ילד שנחטף). שוחמכר הוחבא זמן רב באירופה, בהם כששה חודשים בפיבלן שליד פריס[3] ואז הועבר לארצות הברית.
בית המשפט העליון הורה למשטרה למצוא את שוחמכר. באפריל 1960 התייאשה המשטרה מלמצוא את הילד וביקשה מבית המשפט העליון הנחיות לגבי המאמצים שעליה להשקיע במציאתו[4]. שר המשטרה סיפר שהמשטרה ביצעה מעל 270 חיפושים אך לא מצאה את שוחמכר. בקהילות חרדיות היו שהיתלו במשטרה כשהסתירו ילדים בארונות במהלך החיפושים[5]. במקביל ניסו המשטרה, חברי כנסת וגורמים שונים לתווך בין ההורים לסב כדי להביא להשבת הילד תוך הבטחה ששוחמכר יקבל חינוך דתי[6]. אמו אמרה שהסכימה שהוא יועבר לאפרוטרופסותו של חבר הכנסת שלמה לורנץ, ילמד בישיבה עד גיל 13 ויבקר את הוריו רק בשבתות וחגים, אך הסב לא הסכים[7].
באוקטובר 1960 נפוצו שמועות ששוחמכר הוברח לחוץ לארץ[8], אך המשטרה המשיכה בחיפושים בישיבות ובריכוזים דתיים[9]. באוגוסט 1961 עצרה המשטרה את הורי משפחת קוט מהמושב החרדי קוממיות, אצלם שהה יוסלה במשך מספר שבועות[10]. אדם נוסף טען שנחטף גם הוא בידי אנשי קוממיות, ורב המושב, הרב בנימין מנדלזון נעצר עם אחרים. בהמשך התברר שהייתה זו עדות שקר ואותו אדם נידון למאסר[11].
לאחר שמאמצי המשטרה לאתר את הילד נכשלו והפרשה צברה תשומת לב ציבורית רבה מאוד, הטיל ראש הממשלה דוד בן-גוריון במרץ 1962 על ראש "המוסד", איסר הראל לאתר את יוסל'ה. את החיפושים ניהל הראל בעצמו.
הראל העריך שהילד הועבר לאירופה והפעיל עשרות סוכנים ומתנדבים בחיפושים אחריו בקרב קהילות חרדיות ביבשת. הסוכנים לא הצליחו למצאו שם, אולם אחד מהם סיפר להראל כי בקהילה באנטוורפן מספרים על גיורת בעלת יכולות מרשימות הפועלת במדינות שונות. הראל העריך שהיא קשורה לפרשה, ולאחר מאמצים הצליחו סוכני המוסד לאתר את רות בן דוד. אנשי המוסד גילו כי היא מוכרת את ביתה בצרפת. יעקב כרוז ויהודית נסיהו התחזו לבני זוג החפצים לקנות את הבית והצליחו לגרום לה להגיע לדירה שהוכנה לצורך כך בצרפת ולהחזיקה שם. חוקרי המוסד ושירות הביטחון הכללי בראשות ויקטור כהן חקרו באיומים את בן דוד במשך שבועות אולם לא הצליחו לגרום לה לשתף עמם פעולה. במקביל נעצר ונחקר באיומים בארץ בנה של בן דוד, אוריאל, והוא הודה שאמו מעורבת בפרשה. על פי הראל, הוא הצליח בסופו של דבר להוציא מבן דוד את מקום הימצאו של הילד, בעזרת המידע שנתן אוריאל ותוך שכנוע מוסרי. לעומת זאת, בן דוד כתבה באוטוביוגרפיה שלה, שלבסוף המידע הגיע על ידי חרדי שהיא מכנה "לייבל פרידמן". ב-1 ביולי 1962 גילו סוכני "המוסד" את יוסל'ה אצל משפחת גרטנר, מחסידי סאטמר, ברובע ברוקלין שבניו יורק.
בפגישה בין יוסל'ה לאמו, שנערכה בניו יורק, התנכר לה יוסל'ה תחילה, וטען ששמו יענקל גרטנר, אך לאחר שהראתה לו תמונות מילדותו חזר לחיקה[12]. הילד שב לבית הוריו.
לאחר סיום הפרשה, צבי אהרוני, מבכירי "המוסד", מתח ביקורת על פעילות "המוסד" בנושא: "עשרות אנשי מבצעים, חוקרים ודסקאים התעסקו ארבעה חודשים רק בחיפוש אחרי יוס'לה. זאת הייתה ממש אובססיה של איסר, וזה בא על חשבון מבצעים אחרים"[13]. לפי מיכאל בר-זוהר, אחד הנושאים שנפגעו היה הטיפול במדענים הגרמנים במצרים.
בני הזוג קוט ממושב קוממיות נידונו למאסר על תנאי לשנה לאחר שהודו שביומיים-שלושה האחרונים לשהותו של שוחמכר אצלם ידעו את זהותו[14]. הדוד שלום שטרקס נדון לשלוש שנות מאסר על חלקו בחטיפה[15]. לאחר חצי שנה בכלא הוא שוחרר, בעקבות חנינה שקיבל מהנשיא זלמן שזר. בצאתו מכלא רמלה הכחיש כל קשר לחטיפה[16]. רות בן דוד שהבריחה את שוחמכר אל מחוץ לישראל הועמדה לדין, אך לפי עדות שוחמכר הדין לא מוצה עִמה[17].
שוחמכר הוחזר להוריו בחולון. תחילה למד בבית ספר דתי ולאחר שנה עבר לבית ספר חילוני[18]. בשנת 1969 היה יו"ר פרלמנט הנוער של חולון[19]. הוא התגייס לצה"ל ב־1970 והיה קצין בחיל התותחנים. לאחר מכן עבד במשך כמה שנים בחברת IBM. באוגוסט 1979 התחתן עם איטה הורוביץ בחתונה שעוררה עניין תקשורתי[20] ונולדו להם שלושה ילדים. הוא מתגורר ביישוב שערי תקווה והיה חבר בוועד היישוב. באוקטובר 2018 התמודד פעם נוספת לוועד בבחירות ללא הצלחה.
הסתיימה הבוררות בפרשת יוסלה שוחמכר, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1962 תום שגב מראיין את יוסל'ה שוחמכר בתוכנית "היו ימים" של ערוץ הכנסת, באתר YouTube, 17 באוגוסט 2014
ישי פרידמן, הנה יוסל'ה: הילד שהסעיר את המדינה חוזר, בעיתון מקור ראשון, 6 באוגוסט 2018Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
