Loading AI tools
פרשת שחיתות ירושלמית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרשת הולילנד היא פרשת שחיתות אשר נסבה סביב בניית מתחם הולילנד השוכן בדרום ירושלים.
בשנות התשעים ביקשו בעלי האדמה במקום שבו עמד מלון הולילנד להשביחה ולהרחיב את זכויות הבנייה. הפרויקט שתוכנן במקום עורר מתחילת דרכו התנגדות עזה של התושבים ושל הארגונים הירוקים, בשל פגיעתו בקו הנוף של ירושלים. חרף כל ההתנגדויות, אושר הפרויקט במהירות על ידי ראש עיריית ירושלים, אהוד אולמרט, יחד עם יושב ראש הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה אורי לופוליאנסקי. האישור המהיר לפרויקט, אחוזי הבנייה החריגים וההקלות שקיבלו יזמי הפרויקט עוררו כבר בשנות ה-90 תהיות רבות שנותרו ללא מענה. בפרויקט נבנתה שכונה שמורכבת מפארק רחב ידיים, שמוקף בכעשרה מגדלי דירות (18-12 קומות), שבבסיסם קוטג'ים מדורגים הנפרסים במורד ההר. בנוסף הוקם מגדל בודד ("הולילנד טאואר") בעל 32 קומות.
ב־1996 נחשף בתחקיר של העיתונאי יואב יצחק בעיתון "גלובס", כי איש העסקים הלל צ'רני, מבעלי הפרויקט, פעל יחד עם אחרים להשגת שומה מופחתת למתחם, כדי להקטין את הסכומים הנדרשים לתשלום מס שבח מקרקעין ומס רכישה. על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, נפתחה חקירה פלילית נגד נציב מס הכנסה, דורון לוי, וסגנו אהוד ברזילי בחשד לסיוע לצ'רני בקנוניה, בכך שקבלו את השומה המופחתת כאמיתית.[1] החקירה המשטרתית לא הבשילה לכדי העמדה לדין, אך בעקבותיה נאלץ דורון לוי לפרוש מתפקידו, ומסגנו נמנע קידום. ועדת המשמעת שליד מועצת השמאים, הפועלת כבית דין משמעתי, פתחה בהליך כנגד השמאים שהיו מעורבים בקנוניה. בהחלטת הוועדה הורשעו שני השמאים במתן שומה מוטעית על פי הזמנה, והורשעו בעבירות על כללי האתיקה.
בקיץ 2008 חשף העיתונאי יואב יצחק חשדות נוספים לפלילים בפרויקט, לפיהם היזמים שיחדו את ראש עיריית ירושלים אהוד אולמרט בתמורה להקלות שונות בבנייה.[2] הפרשה נחשפה גם בעקבות "טיוטת כתב תביעה" שהכין שמואל דכנר, איש עסקים בתחום הנדל"ן שהועסק כיועץ ומתווך במכירת המגרשים של מתחם הולילנד. לטענתו לא שולמו לו מלוא הוצאותיו ושכר הטרחה המגיע לו, וכיוון שדרישותיו לא נענו הכין "טיוטת כתב תביעה" כנגד המעורבים בפרשה, ולאחר מכן פנה למשטרה בנושא.[3]
פרסום החשד לשוחד הוביל לפתיחת חקירה משטרתית סמויה, שהבשילה לחקירה גלויה. ב-6 באפריל 2010, נעצרו חמישה חשודים במעורבות בשוחד, בהם היזם הלל צ'רני, מהנדס העיר אורי שטרית ומקורבו ושותפו לשעבר של אולמרט, עו"ד אורי מסר.[4] בפברואר 2010 חתמה פרקליטות המדינה על הסכם עד מדינה עם שמואל דכנר, במסגרתו הוענקו לדכנר תנאים מפליגים, ובהם תשלום "דמי מחייה" בסך 12 אלף שקל בחודש.[5]
ב-5 בינואר 2012 הגישה פרקליטות המדינה לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד 13 נאשמים (ושלוש חברות) בפרשה זו בגין מתן או קבלת שוחד, ובהם ראש הממשלה וראש העיר לשעבר אהוד אולמרט, יזמי הולילנד - הלל צ'רני ואביגדור קלנר, הבעלים לשעבר של חברת המלח שבאותם ימים שימש כסגן יו"ר בנק הפועלים - דני דנקנר, המתווך לשוחד - מאיר רבין ששימש יד ימינו של עד המדינה שמואל דכנר והשאר - מקבלי השוחד ביניהם מהנדס עיריית ירושלים לשעבר אורי שטרית, ראש עיריית ירושלים הקודם אורי לופוליאנסקי, ראש לשכתו לשעבר של אולמרט שולה זקן ויעקב אפרתי, שעמד בראש מינהל מקרקעי ישראל.
שלב הראיות החל ב-1 ביולי 2012 עם עדותו של עד המדינה בפרשה, שמואל דכנר, שהעיד כי נתן כספים לשולה זקן. דכנר נפטר ב-1 במרץ 2013, מספר ימים לאחר שהחלה החקירה הנגדית על ידי ההגנה. חלק מהצדדים לא הספיקו לחקור אותו, ביניהם עורכי הדין של אהוד אולמרט. ארבעה ימים לאחר מותו, הותר לפרסום שמו המלא (עד אז נודע בתקשורת בראשי התיבות ש"ד).[6]
יוסי אולמרט, אחיו של אהוד אולמרט, אישר בעדותו במשטרה את דברי שמואל דכנר, שנתן לו חצי מיליון שקל, על אף שלא הכיר אותו לפני כן. במשפט הוא העיד מארצות הברית, חזר בו מהגרסה שמסר במשטרה, והשופט דוד רוזן הכריז עליו כעד עוין.[7][8]
המשפט התנהל ביעילות רבה, והסתיים, בניגוד להערכות, בתוך שנתיים. יום מתן הכרעת הדין נקבע ל-31 במרץ 2014, חודש לאחר מתן הסיכומים. כמה ימים לפני מתן הכרעת הדין בתיק, פרקליטות המדינה חתמה עם שולה זקן על עסקת טיעון, לפיה יגזרו עליה 11 חודשי מאסר בפועל בתמורה למסירת עדות וראיות מפלילות נגד אולמרט.[9] עסקת הטיעון הגיעה בשלב שנוי במחלוקת משום ששלב העדויות כבר הסתיים. עורכי דינו של אולמרט טענו כי יש טעם לפגם בהצגת חומרים חדשים בשלב זה של המשפט, משום שקו ההגנה נבנה בהתאם לראיות שהוצגו בתחילת המשפט. במועד שנקבע למתן הכרעת הדין הודיע השופט שבקשת המדינה נדחית, ועדותה של זקן לא תישמע.
בתום משפט שהתנהל במשך שנתיים, על פני 140 ישיבות, ב-31 במרץ 2014 הרשיע שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, דוד רוזן, בפסק דינו 10 מתוך 13 הנאשמים, וזיכה מחמת הספק את יעקב אפרתי, מנהל מינהל מקרקעי ישראל לשעבר, את אמנון ספרן ואת שמעון גלאון, מנהלים בחברת "הולילנד פארק". ב-13 במאי ניתן גזר הדין. להלן רשימת המורשעים ועונשיהם:
בתחילת גזר הדין הדגיש השופט את הכשלים המוסריים של המערכות השלטוניות במקרה זה. לדבריו, צ'רני פגש במערכות שלטוניות מסואבות, "רוויות סחי ודומן, שהיו זרות לו ולאורחותיו", שהכשילו אותו בביצוע מעשי שוחד באמצעות מאעכר.[18] השופט הקדיש פרק חשוב בהכרעת הדין כדי לקרוא לשינויי חקיקה שיביאו לשקיפות בפעילותם של מאכערים במסדרונות השלטון מצד אחד, וימנעו שתדלנות בלתי חוקית מהצד האחר. השופט כתב: "אמור מעתה, ה'מאכער' העושה שדלנות אסורה הינו בבחינת מתווך לשוחד".[19]
השופט קבע כי שבעת המורשעים שנדונו למאסר יחלו לרצות את עונשם ב-1 בספטמבר, והקנס שהוטל עליהם ישולם ב-10 תשלומים. נגד כל המורשעים הוצא צו עיכוב יציאה מהארץ. בקשותיהם של אולמרט ושטרית לצאת לעסקיהם בחו"ל נדחו על ידי השופט.
ב-29 ביולי 2014 אישר נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, את בקשתם של המורשעים בפסק הדין של המחוזי: אהוד אולמרט, דני דנקנר, הלל צ'רני, אביגדור קלנר, מאיר רבין, אורי שטרית ואליעזר שמחיוף, לעכב את תחילת ריצוי עונשם עד לדיון בערעורם בחודש ספטמבר.[20]
אחדים מהמורשעים ערערו לבית המשפט העליון על הרשעתם ועל חומרת עונשם, והמדינה ערערה על קלות עונשם של חלק מהמורשעים. הערעור על פסק הדין נדון בבית המשפט העליון בפני הרכב מורחב של 5 שופטים. בפסק הדין בערעור,[21] שניתן ב-29 בדצמבר 2015, זוכו (או זוכו חלקית) חלק מהנאשמים ובחלק מהמקרים הופחת עונשם, לפי הפירוט הבא:
נקבע כי המורשעים יחלו לרצות את עונשם ב-15 בפברואר 2016.[26]
כמה ימים לאחר הכרעת הדין, בעקבות עדותה של שולה זקן במשטרה, נחקר אהוד אולמרט באזהרה בחשד לביצוע עבירות של שיבוש מהלכי משפט, הדחה בחקירה והדחת עד. סניגורו של אולמרט, עו"ד תל צור נחקר בחשד שניסה לשכנע את זקן שלא לחתום על עסקת טיעון עם הפרקליטות בפרשה.[27] בפברואר 2016 הודה אולמרט בבית המשפט במסגרת הסדר טיעון בשני אישומים של שיבוש מהלכי משפט והורשע בהם. הפרקליטות ביקשה לגזור עליו חצי שנת מאסר, שתחפוף לעונש שנגזר עליו בפרשת הולילנד.[28] בית המשפט קיבל את הסדר הטיעון לעניין ההרשעה, אך דחה אותו לגבי העונש, וגזר על אולמרט חודש מאסר בפועל במצטבר.
פרשת הולילנד: כל הנאשמים, המעורבים, הקשרים והאישומים, באתר הארץ, 30 במרץ 2014 יסמין גואטה, אפרת נוימן, נפל עליהם תיק - והרבה מאוד כסף: מאחורי התיק ששלח לכלא ראש ממשלה, באתר TheMarker, 17 במאי 2014Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
