Remove ads
פרס לאמנות, מחקר ומדע בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרסי מפעל הפיס לאמנויות ולמדעים ומחקר על-שם לנדאו מוענקים מדי שנה, החל משנת 1970[1], בתחומי האמנות, המחקר והמדע בישראל. הפרסים מוענקים על ידי "קרן לנדאו" על שם מיכאל לנדאו, מייסד מפעל הפיס[2]. הפרסים היוקרתיים מוענקים ב-11 קטגוריות, כאשר בכל שנה נקבעים תחומים שונים. בכל תחום ישנו זוכה יחיד שעליו להיות אזרח ישראל, שחי ופועל בארץ ואשר זכה להכרה בינלאומית.
מספר הזוכים משתנה משנה לשנה, בדרך כלל בין 9 ל-14. גובה הפרס לזוכה מתעדכן מעת לעת, ועומד, נכון ל-2017, על 150,000 ₪.
"הפרס, נועד לציין לשבח את המחקר המדעי ואת החוקרים הישראלים, שהגיעו להישגים ראויים בתחומם, ואשר תרמו בכך תרומה רבת ערך לקידום המדע והמחקר."[3] "הפרסים מוענקים מדי שנה לחוקרים פורצי דרך מתחומי המדעים והמחקר, אשר הגיעו להישגים בתחומי מחקרם וזכו להכרה בינלאומית." הפרס מוענק בחמש קטגוריות, מדעי הטבע, מדעי החברה, מדעים מדויקים, מדעי הרוח ומדעי החיים. בכל שנה נבחרים תחומים שונים. הפרס נחשב לאחד הפרסים המשמעותיים והיוקרתיים ביותר אשר מוענקים בישראל.
בשנת 2003 נוסף פרס לחוקרים מצטיינים בתחום האסטרו-פיזיקה על שם אילן רמון[4].
בשנת 2024 נוסף פרס חדש לטיפול בטראומה בקהילה על רקע המלחמה[5]
"הפרס, נועד להוקיר אמנים ויוצרים אשר תרמו תרומה משמעותית לחיי התרבות והאמנות בישראל בעת האחרונה."[3] גובה הפרס הוא 50,000 ש"ח לכל אמן או יוצר. הפרס מוענק בשש קטגוריות: מוזיקה קלאסית ישראלית, קולנוע עלילתי, מוזיקת ג'אז, קולנוע וטלוויזיה דוקומנטרי, תיאטרון ומחול. "הפרס מוענק לזוכה יחיד, שהוא אזרח ישראל החי ויוצר בארץ."[6] מדי שנה נקבעים תחומים שונים.
החל משנת 2013 נכללים בין הזוכים גם יוצרים מתחום הציור והשירה, ובהתאם לכך הפרס קרוי "פרס מפעל הפיס לאמנויות ע"ש לנדאו".
החלטת ועדת הפרס, להעניק את פרס השירה ל-2014 ליצחק לאור גררה ביקורת, עקב הטענות כלפיו על הטרדה מינית[7]. בעקבות הלחץ הציבורי הורה דירקטוריון קרן לנדאו על בחינה מחודשת של הענקת הפרס[8], ובסופו של דבר ביטל את הענקת הפרס ללאור[9]. לאור תבע את מפעל הפיס על שלילת הפרס[10], וביוני 2016 שילם לו מפעל הפיס 40 אלף שקל כפיצוי על שלילתו, בעקבות הליך בוררות[11].
פרס בעל שם זהה, עובר פובליציסטיקה ציונית, ניתן בעבר לזכרו של יעקב לנדאו, מייסד סוכנות הידיעות היהודית. בין זוכי הפרס היו: יהושע השל ייבין (הזוכה הראשון בשנת (1955)[12] נחום סלושץ[13], מאיר גרוסמן[14], אייזיק רמבה[15], דוד תדהר[16], שמואל כץ[17], בנימין זאב פון וייזל[18] ואוסקר רבינוביץ[19].
להלן רשימה ממוינת, לפי שנה, של זוכי הפרס לאורך השנים:
שם | שנת זכייה | תחום |
---|---|---|
אסף צפור | 2001 | קולנוע וטלוויזיה |
דורון תבורי | 2001 | תיאטרון - שחקן |
נולה צ'לטון | 2001 | תיאטרון - במאי/מחזאי |
רנה שיינפלד | 2001 | מחול |
עמי מעייני | 2001 | מוזיקה קלאסית |
גיל אלדמע | 2001 | מוזיקה ישראלית |
משה איבגי | 2002 | קולנוע וטלוויזיה |
מוני מושונוב | 2002 | תיאטרון - שחקן |
רות קנר-אריאל | 2002 | תיאטרון - במאי/מחזאי |
נעה ורטהים | 2002 | מחול |
רביעיית אביב | 2002 | מוזיקה קלאסית |
שלומי שבת | 2002 | מוזיקה ישראלית |
ניסים מוסק | 2003 | קולנוע וטלוויזיה - דוקומנטרי |
איתן גרין | 2003 | קולנוע וטלוויזיה - עלילתי |
מיכאל גורביץ | 2003 | תיאטרון - יוצר |
ענבל פינטו | 2003 | מחול |
בטי אוליברו | 2003 | מוזיקה קלאסית |
ברי סחרוף | 2003 | מוזיקה ישראלית |
דוד בן שטרית | 2004 | קולנוע וטלוויזיה - דוקומנטרי |
מיכל בת-אדם | 2004 | קולנוע וטלוויזיה - עלילתי |
רנה ירושלמי | 2004 | תיאטרון - יוצר |
רמי באר | 2004 | מחול |
עודד זהבי | 2004 | מוזיקה קלאסית |
שלום חנוך | 2004 | מוזיקה ישראלית |
עידן רייכל | 2005 | מוזיקה ישראלית[20] |
יוסף ברדנשווילי | 2005 | מוזיקה קלאסית - מלחין[20] |
טליה פז | 2005 | מחול - ביצוע[20] |
יסמין גודר | 2005 | מחול - כוריאוגרפיה[20] |
ויאצ'סלב גנלין | 2005 | מוזיקת ג'אז - ביצוע[20] |
אלברט בגר | 2005 | מוזיקת ג'אז - מלחין[20] |
גידי דר | 2005 | קולנוע וטלוויזיה - עלילתי[20] |
לינה צ'פלין | 2005 | קולנוע וטלוויזיה - תיעודי[20] |
אסתרית בלצן | 2007 | מוזיקה קלאסית - אמן מבצע[21] |
קרן פלס | 2007 | מוזיקה ישראלית[21] |
מאיר בנאי | 2007 | מוזיקה ישראלית[21] |
אדיב ג'השאן | 2007 | תיאטרון[21] |
נעמי יואלי | 2007 | תיאטרון[21] |
איתן פוקס | 2007 | קולנוע וטלוויזיה - עלילתי[21] |
רות ואלק | 2007 | קולנוע וטלוויזיה - תיעודי[21] |
יונתן כרמון | 2007 | מחול[21] |
מנחם ויזנברג | 2007 | מוזיקה קלאסית - מלחין[21] |
הרולד רובין | 2007 | מוזיקת ג'אז[21] |
יצחק ידיד | 2008 | מוזיקת ג'אז - מלחין |
עמיר בניון | 2011 | מוזיקה ישראלית[22] |
יוסף כרמון | 2011 | תיאטרון - משחק[22] |
שוש רייזמן | 2011 | תיאטרון - מוזיקה[22] |
עידו תדמור | 2011 | מחול[22] |
רונית אלקבץ | 2011 | קולנוע עלילתי[22] |
דורון סלומון | 2011 | מוזיקה קלאסית - אמן מבצע[22] |
מקהלת העפרוני | 2011 | מוזיקה קלאסית - אמן מבצע[22] |
אלי דג'יברי | 2011 | מוזיקת ג'אז[22] |
דוד גורפינקל | 2011 | קולנוע - צילום[22] |
ענת אבן | 2011 | קולנוע תיעודי[22] |
דורי בן זאב | 2016 | מוזיקה ישראלית[23] |
אניסה אשקר | 2016 | אמנות חזותית[23] |
דורי פרנס | 2016 | תיאטרון[23] |
יעקב ביטון | 2016 | שירה[23] |
ונדי סנדלר | 2017 | בלשנות[24] |
שלומי אלקבץ | 2017 | קולנוע - במאי[24] |
מאיה ז"ק | 2017 | אמנות חזותית[24] |
משה זורמן | 2017 | מוזיקה קלאסית עכשווית - מלחין[24] |
שירלי גל שגב, טלי קרק, רונן בבלוקי, עדי מאירוביץ | 2017 | שחקני קבוצת תיאטרון של רות קנר[24] |
גיא בן נר | 2018 | אמנות חזותית[25] |
אורי ברבש | 2018 | קולנוע[25] |
אפרת מישורי | 2018 | שירה[25] |
רמי פורטיס | 2018 | מוזיקה[25] |
אלכסנדר ליסנסקי | 2019 | תיאטרון[26] |
יגאל מירטנבאום | 2019 | מוזיקה אלקטרונית[26] |
מיכל אביעד | 2019 | קולנוע[26] |
אורי ניר | 2019 | אמנות חזותית[26] |
שי אזולאי (צייר) | 2020 | ציור |
לואי להב | 2020 | הפקה מוזיקלית |
ניב שינפלד | 2020 | יצירה במחול |
אורן לאור | 2020 | יצירה במחול |
מיכה שטרית | 2021 | זמר |
דנה מודן | 2021 | קולנוע תסריטאות |
אנה הרמן | 2021 | שירה |
עדינה בר-און | 2021 | פרפורמנס |
יוני גודמן | 2022 | אנימציה |
ענת דניאלי | 2022 | כוריאוגרפיה |
נועה צדקה | 2022 | צילום |
עמית דרורי | 2022 | אמנות בינתחומית |
יוסי בן נון | 2023 | יצירת מוזיקה לבמה |
רמה איילון | 2023 | תרגום סיפורת ו/או שירה |
אסתי זקהיים | 2023 | שחקנ/ית בקולנוע |
הד מיינר | 2023 | עיצוב אופנה |
דרורית גור אריה | 2024 | אומנות |
ז'ואל אלכסיס | 2024 | עורכת קולנוע |
שמעון אדף | 2024 | שירה |
קובי אוז | 2024 | שירה |
להלן רשימה ממוינת, לפי שנה, של זוכי הפרס לאורך השנים:
שם | שנת זכייה | תחום |
---|---|---|
מכון ויצמן: גבירול גולדרינג, ארנסט וינוקור; האוניברסיטה העברית: יהושפט הרכבי, רפאל לוין, בנימין זאב פרנקל; הטכניון: צבי חשין[27] | 1972 | |
פרופ' איתמר רבינוביץ[28] | 1974 | חקר המזרח התיכון |
פרופ' רות עמוסי[29] | 2012 | מדעי הרוח |
פרופ' עומר מואב[29] | 2012 | מדעי החברה |
פרופ' אלי זלדוב[29] | 2012 | מדעים מדויקים |
פרופ' שמואל עינב[29] | 2012 | מדעים מדויקים |
פרופ' אורה שורצולד | 2015 | חקר הלאדינו |
פרופ' אברהם נוברשטרן[29] | 2016 | חקר היידיש |
פרופ' אבי לוי | 2016 | מדעי הצמח |
פרופ' סמדר כהן | 2016 | הנדסת רקמות |
פרופ' מנחם מאוטנר | 2017 | משפטים |
פרופ' מרטין קופייק | 2017 | גנטיקה |
פרופ' אירית שגיא | 2017 | ביוכימיה |
פרופ' ונדי סנדלר | 2017 | בלשנות |
פרופ' איתמר גתי | 2018 | חקר החינוך |
פרופ' ערן אלינב | 2018 | חקר האימונולוגיה |
פרופ' יורם יום טוב | 2018 | חקר הזואולוגיה |
פרופ' אופירה איילון | 2018 | קיימות |
פרופ' מיכל אירני | 2019 | חקר הבינה המלאכותית |
פרופ' מאיר טייכמן | 2019 | חקר ההתמכרויות |
פרופ' עמי איילון | 2019 | חקר המזרח התיכון |
פרופ' רן נתן | 2019 | חקר האקולוגיה |
פרופ' אבישי דקל | 2020 | אסטרופיזיקה וחלל |
פרופ' אהוד גזית | 2020 | הזדקנות בריאה |
פרופ' דוד אוסישקין | 2020 | ארכאולוגיה |
פרופ' אריק רימרמן | 2020 | עבודה סוציאלית |
פרופ' דוד אנוך | 2021 | חקר הפילוסופיה |
פרופ' עמי וולנסקי | 2021 | חקר ההוראה |
פרופ' עידו עמית | 2021 | חקר ביולוגיה של התא |
פרופ' רועי קישוני | 2021 | חקר הביואינפורמטיקה |
פרופ' שמואל פסברג | 2022 | תנ"ך ולשון עברית |
פרופ' ניר פרידמן | 2022 | רפואה מותאמת אישית |
פרופ' רותם שורק | 2022 | מיקרוביולוגיה |
פרופ' דורית פוד | 2022 | סיעוד |
פרופ' יונינה אלדר | 2023 | חקר מתמטיקה |
פרופ' יצחק פלפל | 2023 | הנדסה גנטית |
פרופ' מאיר חטינה | 2023 | חקר הדתות |
פרופ' כפיר אליעז | 2023 | חקר הכלכלה |
פרופ' רננה פרס | 2024 | טיפול בטראומה בקהילה על רקע המלחמה |
פרופ' שלמה מגדסי | 2024 | מדע והנדסה של חומרים |
פרופ' עודד שוסיוב | 2024 | ביו-טכנולוגיה |
פרופ' דניאל שוורץ[30] | 2024 | היסטוריה של עם ישראל |
פרופ' נורית גרץ[30] | 2024 | חקר התרבות |
להלן רשימה ממוינת, לפי שנה, של זוכי הפרס לאורך השנים:
שם | שנת זכייה | תחום |
---|---|---|
פרופ' רבקה כרמי | 2020 | שפור איכות חיי החברה בישראל בתחום הרפואה |
פרופ' אבי עורי | 2021 | מפעל חיים בתחום רפואת השיקום |
קורין אלאל | 2022 | מפעל חיים על תרומתה למוזיקה בישראל |
פרופ' פנחס אלפרט | 2023 | בתחום חקר ו\או עשייה משמעותית לקידום האקלים |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.