Loading AI tools
פרס לספרות ילדים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרס אנדרסן (אנגלית: Hans Christian Andersen Award) הוא הפרס הספרותי היוקרתי בעולם לספרות ילדים ונוער. הפרס, המכונה גם פרס נובל הקטן, נקרא על שמו של סופר הילדים המפורסם הנס כריסטיאן אנדרסן.
תיאור | פרס לספרות ילדים ונוער |
---|---|
מדינה | דנמרק |
הגוף המעניק | האגודה הבינלאומית לספרות ילדים |
תקופת הפרס | 1956–הווה (כ־68 שנים) |
נקרא על שם | הנס כריסטיאן אנדרסן |
http://www.ibby.org | |
הפרס מוענק מדי שנתיים מאז 1956, לסופר אחד ולמאייר אחד, על ידי האגודה הבינלאומית לספרות ילדים (International Board on Books for Young People - IBBY). הוא מוענק על תרומה רבת ערך בספרות הילדים בשתי קטגוריות: סופרים ומאיירים. מדליית זהב ניתנת לזוכה על ידי מלכת דנמרק.
בנוסף לפרס היוקרתי מוענקים מדי שנתיים עיטורי כבוד על שם אנדרסן. העיטורים ניתנים לסופרים חברי ה-IBBY, לפי המלצת סניפי הארגון בכל מדינה. כל מדינה יכולה להמליץ על שלושה ספרים, שיזכו במתן העיטור לסופר, מאייר או מתרגם. הסניף הישראלי של המועצה הבין-לאומית לספרות ילדים ונוער על יד אונסקו, IBBY, נמצא במרכז לוין קיפניס לספרות ילדים שבמכללת לוינסקי לחינוך. במסגרתו מומלצים ומוענקים עיטורי כבוד על שם אנדרסן ליצירות ישראליות.
שנה | זוכי פרס אנדרסן לסופרים | זוכי פרס אנדרסן למאיירים |
---|---|---|
1956 | אלינור פרג'ן | לא חולק |
1958 | אסטריד לינדגרן | |
1960 | אריך קסטנר | |
1962 | מיינדרט דה יונג | |
1964 | רנה גיו | |
1966 | טובה ינסון | אלויס קריגייה |
1968 | ג'יימס קריס, חוזה מריה סנצ'ז סילבה | ייז'י טרנקה |
1970 | ג'אני רודרי | מוריס סנדק |
1972 | סקוט אודל | איב ספנג אולסן |
1974 | מריה גרייפ | פרשיד מתקלי |
1976 | ססיל בדקר | טטיאנה מוורינה |
1978 | פולה פוקס | סבנד אוטו |
1980 | בוהומיל ריהא | סואקיצ'י אקאבה |
1982 | ליג'יה בויונגה נונס | זביגנייב רישליקי |
1984 | כריסטינה נסטלינגר | מיצומסה אנו |
1986 | פטרישיה רייטסון | רוברט אינגפן |
1988 | אנני שמידט | דושאן קאלאי |
1990 | תורמוד האוגן | ליזבת צוורגר |
1992 | וירג'יניה המילטון | קווטה פקובסקה |
1994 | מיצ'יו מאדו | יירג מילר |
1996 | אורי אורלב | קלאוס אנסיקט |
1998 | קתרין פטרסון | טומי אונגרר |
2000 | אנה מריה מאשאדו | אנתוני בראון |
2002 | איידן צ'יימברס | קוונטין בלייק |
2004 | מרטין ואדל | מקס פלטהאוס |
2006 | מרגרט מייהי | וולף ארלברוך |
2008 | יירג שוביגר | רוברטו אינוצ'נטי |
2010 | דייוויד אלמונד | יוטה באואר |
2012 | מריה תרזה אנדרוטו | פיטר סיס |
2014 | נאהוקו ויהאשי | רוג'ר מלו |
2016 | קאו וונקסואן | רוטראוט סוזן ברנר |
2018 | אייקו קדונו | איגור אולייניקוב |
2020 | ג'קלין וודסון | אלברטין זולו |
2022 | מארי-אוד מוריי | סוזי לי |
בפרס אנדרסן זכה נכון ל-2022 רק הסופר אורי אורלב. להלן רשימת הישראלים שזכו בעיטור אנדרסן בקטגוריות השונות:[1]
כתיבה | איור | תרגום | |||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
שנה | סופר | ספר (שנה) | מאייר | ספר (סופר, שנה) | מתרגם | ספר (שנת תרגום; סופר, שנה) | |
1960 | משה שמיר | כולם ביחד (1959) – לא קיבל עיטור; נכלל ברשימת המועמדים הסופית לפרס אנדרסן. | | ||||
1962 | נחום גוטמן | שביל קליפות התפוזים (1958) | | ||||
1976 | אוריאל אופק | עשן כיסה את הגולן (1974) | אראלה הורביץ | כשאסנת ואני (נירה הראל, 1973) | |||
1978 | ע. הלל | קול דודי שמחה (1976) | אורה איתן | חגיגה של שירים (עורך: מנחם רגב, 1977) | זהר שביט | חוות הקסמים (1977; א.ב. וייט, 1952) | |
1980 | נורית זרחי | לא לגרש את נני (1979) | אבנר כץ | הכייס הקטן (כץ, 1979) | גדעון טורי | המסע בדורך השחר (1979; ק.ס. לואיס, 1952) | |
1982 | אורי אורלב | האי ברחוב הציפורים (1981) | אלונה פרנקל | סיפור מהחיים (פרנקל, 1981) | יהודה מלצר | פונדק האימה (1980; יצחק בשביס-זינגר, 1967?) | |
1984 | נורית זרחי | הילדה רובין הוד (1982) | רות צרפתי | פרק אחד מחייו של אבא והוא הגן (צרפתי, 1982) | לאה נאור | ספרגל (1982; דוקטור סוס, 1968) | |
1986 | דבורה עומר | דמעות של אש (1984) | דני קרמן | גבעת הכפתורים (שלומית כהן-אסיף, 1985) | חנה קרוגיוס | האחים לב ארי (1984; אסטריד לינדגרן, 1973) | |
1988 | לוין קיפניס | חגינו (1928) | שמואל כץ | מסיפורי מר קשקש (לאה גולדברג, 1987) | אורי אורלב | קאיטוש המכשף (1987; יאנוש קורצ'אק,1934) | |
1990 | ע. הלל | ענן ביד (1989) | אורה איל | השפה המיוחדת של אורי (דויד גרוסמן, 1989) | בשמת אבן-זהר | הילדים מרחוב הרעשנים (1987; אסטריד לינדגרן, ? ) | |
1992 | סמי מיכאל | אהבה בין הדקלים (1990) | יוסי אבולעפיה | הכינה נחמה (מאיר שלו, 1990) | אביבה ברק | אגדות פרו: סיפורי אמא אווזה (1991; שארל פרו, 1697) | |
1994 | נירה הראל | אחד יותר מידי (1993) | טניה רוטמן | הסיפור של אקו ולוגי (תמר אדר, 1992) | אילנה המרמן | הנסיך הקטן (1993; אנטואן דה סנט-אכזופרי, 1943) | |
1996 | ברוך תור-רז | פרצוף צנע (1994) | רינת הופר | ציידת הנמשים (הופר, 1995) | מיכה פרנקל | באין משפחה (1993; הקטור מלו, 1878) | |
1998 | נורית זרחי | אותה קיבלו חינם (1995) | יוסי אבולעפיה | את זה! (נירה הראל, 1997) | שולמית אפפל | אני רואה את הירח (1997; ק. ב. כריסטיאנסן, 1994) | |
2000 | רות אלמוג | המסע שלי עם אלכס (1999) | דוד קדם | המלך שידע הכל (עפרה גלברט-אבני, 1998) | יחיעם פדן | מונה מספר לכוכבים (1997; לויס לאורי, 1989) | |
2002 | נעמי שמואל | ילדת הקשת בענן (2000) | רותו מודן | אבא בורח עם הקרקס (מודן עם אתגר קרת, 2000) | ש. שפרה | עלילות גלגמש לילדים (2000; 1250 לפנה"ס בקירוב) | |
2004 | צרויה להב | כפכפי העץ של אנדרה (2002) | נורית צרפתי | החתונה (נורית זרחי, 2002) | מיכאל דק | הכתה המעופפת (2000; אריך קסטנר, 1933) | |
2006 | עמי גדליה | ידידות ארוגה ברשת (2003) | אורה איתן | קאובוי דני (2003; קריסטין לומיס, 1997) | יונתן ניראד | מלכה מאי (2003; מרים פרסלר, 2001) | |
2008 | יונה טפר | אבנים קטנות של אהבה (2007) | ליאורה גרוסמן | סיפור טעים (אבישג רבינר, 2007) | עידית שורר | הגן הנסתר (2006; פרנסס הודג'סון ברנט, 1911) | |
2010 | אורית רז | ברווז ושמו געגוע (2009) | עפרה עמית | כנפיים (מאיה חנוך, 2009) | שרון פרמינגר | הרפתקאות תום סויר (2008; מארק טוויין, 1876) | |
2012 | דויד גרוסמן | חיבוק (2011) | נעמי שפירא | גברת מגזרת (נטלי בלהסן, 2011) | מאירה פירון | הכוח העליון של לאקי (2010; סוזן פטרון, 2006) | |
2014 | תמי שם-טוב | אני לא גנב (2012) | דוד פולונסקי | טינקרטנק (נורית זרחי, 2012) | דנה כספי | משפחת המומינים (טובה ינסון) | |
2016 | תמר ורטה-זהבי | "מנדלה" (2014) | עומר הופמן | חרדיל לא רגיל ( חגי ברקת, 2014) | נעם פרתום | הכל בפנוכו (של סילברסטין), 2015 | |
2018 | תמר ורטה-זהבי | "מנדלה" - סיפור חייו של נלסון מנדלה | נעמה בנזימן | הצרצר התיר (לאה גולדברג, 1950) | דנה פלג | אנה ואיש הסנונית (גבריאל סביט) |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.