אני לא גנב
רומן מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רומן מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אני לא גנב הוא רומן לצעירים מאת תמי שם טוב, אשר ראה אור בשנת 2012 בהוצאת כנרת זמורה-ביתן. הספר עוקב אחר סיפורו של יאנק וולף, נער יתום בשנים שלפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, אשר מצטרף לבית היתומים של יאנוש קורצ'אק. זהו ספרה השמיני של שם טוב, אשר הפך לספר מצליח מאוד וזיכה אותה במספר פרסים.[1] בשנת 2014 הופק עיבוד של הספר להצגת תיאטרון על ידי 'חני - העמותה לקידום תיאטרון מובחר' בשיתוף עם הסטודיו למשחק מיסודו של יורם לוינשטיין.[2]
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | תמי שם טוב |
| שפת המקור | עברית |
| הוצאה | |
| הוצאה | כנרת זמורה-ביתן, דביר |
| תאריך הוצאה | 2012 |
| מספר עמודים | 203 |
| פרסים | |
| פרס ביאליק, פרס לאה גולדברג, פרס דףדף לספרות ילדים | |
בשנת 2020 ראה אור ספר המשך בשם "אני לא עוזב".[3]
הספר "אני לא גנב" מספר את סיפורו של נער יהודי יתום בשם יאנק וולף. הסיפור נכתב מנקודת מבטו של יאנק, ומתרחש בוורשה בשנות ה-30 של המאה ה-20, זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה.[4]
גיבור הסיפור, יאנק, מגיע לבית היתומים של יאנוש קורצ'אק לאחר שעבר טראומות והתעללויות חמורות בבית המחסה ליתומים בו שכן לפני כן. יאנק היה ידוע ביכולותיו המרשימות בריצה, אשר הקנו לו אפשרויות חוזרות ונשנות לגנבה. יום אחד נתפס יאנק בעת מעשה, והבריונים בבית המחסה ליתומים הכו אותו ברגליו עד שנשברו שתיהן, ויאנק איבד את יכולתו לרוץ. מאז, דבק בו הכינוי "הגנב הצולע", שכל כך שנא.
יאנק מתאר את סיפור חייו החל מכניסתו לבית היתומים של קורצ'אק ועד עלייתו ארצה. הספר מעמיק בקשיי ההסתגלות של יאנק למקום החדש ובתהליך שעבר על מנת להיפטר מהרגליו הישנים. הוא הגיע לבית היתומים כנער מלא טינה כלפי משפחתו וסובביו, אשר פקפק ברצונם הטוב של האנשים עימם נפגש. בעת שהותו בבית היתומים רכש חברים חדשים, ולמד לתת אמון באנשים, אשר רצו בטובתו, והכל בהשראתו של קורצ'אק.[5]
בשנת 2014 הומחזה הצגת נוער מבוססת על הספר "אני לא גנב" על ידי הסטודיו לאומנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין. המחזה נכתב על ידי עינת ברנובסקי, והופק בשיתוף עם 'חני - העמותה לתיאטרון מובחר'. ההצגה זכתה לביקורות חמות מקהל רחב.[2]
בית היתומים של יאנוש קורצ'אק פעל בוורשה במשך שלושים שנה, 1912–1942. בית היתומים של קורצ'אק היה מבוסס על הבנה, הקשבה, כבוד והערכה הדדית בין המורים לתלמידים. בהקמתו, נעזר קורצ'אק בסטפניה וילצ'ינסקה (לימים שותפתו העיקרית בניהול בית היתומים). יאנוש קורצ'אק וסטפניה וילצ'ינסקה היו דמויות האב והאם בחיי החניכים בבית היתומים, אך עם זאת, הם הקפידו לשמר את הקשר בין הילדים למשפחותיהם (אם יהיו כאלו).
סופו של בית היתומים היה עליית הצוות והילדים היהודים לרכבת למחנה ההשמדה טרבלינקה. לקורצ'אק הוצעה אפשרות לחנינה, אך הוא דחה אותה והחליט להישאר עם חניכיו עד סופם הטרגי. קורצ'אק וסטפניה לא סיפרו לילדים לאן פניהם מועדות, ויש שאומרים שזהו השקר היחיד שסיפרו להם אי פעם.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
