Remove ads
פסגת החרמון (מכונה גם "כתר החרמון" או "שיא החרמון" או "רום החרמון") הוא החלק הגבוה ביותר בהר החרמון, בגובה 2,814 מטרים מעל פני הים.[1] הפסגה נשלטה בעבר בידי סוריה ומאז נפילת משטר אסד הפסגה נשלטת בידי ישראל ע"י כוחות צה"ל.[2]
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| שמות נוספים | כתר החרמון, שיא החרמון, רום החרמון, שיאון |
| גובה | 2,814 מטר |
| מדינה |
 ישראל |
| רכס הרים | מול הלבנון |
צ'ארלס וורן מהקרן לחקר ארץ ישראל ביקר בפסגת החרמון בשנת 1869, ומצא במקום שרידי מקדש. המקדש, הבנוי מאבני גזית גדולות, נמצא מדרום-מזרח לצוק וממדיו 11 על 10 מטרים.
צבי אילן, שסייר בפסגת החרמון ב-19 ביוני 1974, בטרם נמסר לאונדו"ף, מצא על ההר חרסים מהתקופה ההלניסטית ומהתקופה הביזנטית. נמצאו גם מעט חרסים מתקופת הברזל.
בתנאי ראות טובים ניתן לצפות מפסגת החרמון למרחק 150 ק"מ. לדברי אילן, פסגת ההר מתחלקת לשלושה שיאים שגובהם דומה וביניהם עמק בשם "אל-דר". מהשיא הצפון-מערבי יש תצפית לבקעת הלבנון, הרי הלבנון עד הים התיכון. מהשיא הצפוני-מזרחי יש תצפית לעבר קַטַנַה ודמשק וכן לעבר הבשן הגולן, הגלעד, הגליל, הגלבוע והכרמל. מהפסגה (2,814 מטרים) יש תצפית הקפית.
Remove ads
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. ההיסטוריה לא החלה במלחמת יום כיפור.
תקופת המנדט
זאב וילנאי מתאר בספרו סיורים שערך בתקופת המנדט אל פסגת החרמון, אותה הוא מכנה "שיאון": ”עם שקיעה - והשקיעה היא נהדרת ממרומי החרמון - הגענו אל השיאון, הפיסגה הגבוהה ביותר של החרמון... על השיאון מצויה מערה קטנה, שבה היינו לנים באותו לילה... כאות-זכרון לביקורנו, תקענו דגל-לאומי על הפיסגה לפני שנפרדנו ממנה.”[3]
ממלחמת יום כיפור ועד נפילת משטר אסאד
ערך מורחב – הקרבות על שיא החרמון
בין התאריכים 21–22 באוקטובר ביצעו כוחות צה"ל את מבצע קינוח לשחרור החלק בחרמון שכבשו הסורים בתחילת מלחמת יום כיפור. במקביל התנהל קרב לכיבוש חלקים נוספים מרכס החרמון ומוצב הפיתולים, בו נטלו חלק בעיקר צנחני מילואים שהונחתו ממסוקים מתוכם נפלו 2 חיילים. פסגת החרמון עצמה נתפסה ללא קרב. יומיים לאחר מכן, ב-24 באוקטובר, נכנסה לתוקף הפסקת האש בין ישראל לסוריה. בחודשים מרץ–מאי 1974, היו תקריות אש רבות בין צה"ל לצבא סוריה שביצע הפגזות רבות על פסגת החרמון. במקביל היו ניסיונות חוזרים ונשנים של כוחות קומנדו סוריים להגיע לשיא במסוקים או ברגל והם הוסגו על ידי אש ארטילרית.
ב-6 באפריל הצליחו הסורים לכבוש את פסגת החרמון ובתגובה כוחות אויר של צה"ל הפגיזו אותם. ב-8 באפריל הגיע לפסגת החרמון כוח של יחידת האלפיניסטים "ארז", אך לפנות בוקר הוא קיבל פקודה לרדת וכמה שעות מאוחר יותר במקום הונחתו כוחות קומנדו סוריים. ב-14 באפריל, כוח בן שישים לוחמים מיחידת האלפיניסטים ומסיירת מטכ"ל בפיקוד רס"ן עמירם לוין העפיל כל הלילה לפסגת החרמון ועם עלות השחר התפתח קרב נגד הקומנדו הסורי בו חיסל הכוח 12 סורים ופסגת החרמון חזרה לידי ישראל. לפי לוין הקרב היה אחד החשובים בתולדות מדינת ישראל[4].
בהתאם להסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה, בצהריי יום שלישי, 25 ביוני פינוי חיילי צה"ל את השטח והשליטה באזור הועברה לידי כוחות האו"ם.
מנפילת משטר אסאד ואילך
קטע זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך. הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.בשנת 2024, בעקבות הפלת שלטונו של אסד והשתלטות המורדים על המדינה, הודיע ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו על קריסת הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה.[5]. כוחות מיחידת שלדג השתלטו על עמדות צבאיות שהיו מאוישות על ידי צבא סוריה ברום החרמון, עם נטישתן על ידי כוחות הצבא הסורי, לראשונה מאז הסכם הפרדת הכוחות.[6][7][8][9]
ביום 17 בדצמבר 2024 נערך במרום סיור מיוחד של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון ישראל כץ, הרמטכ"ל הרצי הלוי, ראש השב"כ רונן בר ואלוף פיקוד הצפון אורי גורדין. שר הביטחון תיאר את חשיבות המקום מבחינה בטחונית: ”פסגת החרמון היא העיניים של מדינת ישראל לזהות איומים קרובים ורחוקים. אנחנו משקיפים כאן מימין על החיזבאללה בלבנון, משמאל על דמשק – וממול רואים את מדינת ישראל. צה"ל נמצא כאן כדי להגן על יישובי רמת הגולן ועל אזרחי מדינת ישראל מפני כל איום, מהמקום החשוב ביותר שניתן לעשות זאת”[10]'[11]
Remove ads
יצירות מפורסמות על החרמון, מדגישות את פסגתו.
- כך כתב ז'בוטינסקי בשירו המפורסם, "שיר אסירי עכו", בשורה החותמת: ”לָנוּ, לָנוּ, תִּהְיֶה לָנוּ - כֶּתֶר הַחֶרְמוֹן.”.
- גם רחל המשוררת כתבה בבית הראשון של השיר "כנרת (שיר)": ”שָׁם הָרֵי גוֹלָן, הוֹשֵׁט הַיָּד וְגַע בָּם! – בִּדְמָמָה בּוֹטַחַת מְצַוִּים: עֲצֹר. בִּבְדִידוּת קוֹרֶנֶת נָם חֶרְמוֹן הַסַבָּא, וְצִנָּה נוֹשֶׁבֶת מִפִּסְגַּת הַצְּחוֹר.”
- בשיר "מלכות החרמון" של יובב כץ הבית הראשון: ”כל המילים השמחות, פרצו, שוב, בהורה סוערת, טיפסנו עם כל הרוחות, אל פסגת החרמון הזוהרת”
- בשיר פרחים בקנה של דודו ברק, הפזמון החוזר: ”הַשֶּׁמֶשׁ יִדֹּם בֵּין עַזָּה לְרָפִיחַ,יָרֵחַ יַלְבִּין עַל פִּסְגַּת הַחֶרְמוֹן, פְּרָחִים בַּקָּנֶה וּבָנוֹת בַּצְּרִיחַ, יָשׁוּבוּ לָעִיר חַיָּלִים בְּהָמוֹן.”
Remove ads
- זאב וילנאי ואהבת לארצך כמוך עמודים 86-87 הוצאת כרטא (1975)
- "לנו יהיה כתר החרמון": מחלום למציאות אתר מידה 21 בדצמבר 2024
- אבשלום קור, איך לקרוא לחרמון ה"סוּרי"?, באתר ynet, 16 בדצמבר 2024
פרופ' טליה איינהורן, לנו, לנו, יהיה לנו כתר החרמון, בעיתון מקור ראשון, 13 בדצמבר 2024- תיעוד היסטורי: צה"ל פרסם תמונות ראשונות של לוחמי שלדג בפסגת החרמון הסורי
Remove ads
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
Remove ads