Loading AI tools
סופר, משורר, תסריטאי, מחזאי, במאי וכותב צ'יזבטים ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישראל מנחם וִיסלֶר (הידוע בשם העט פּוּצ'ו; נולד ב-1 בפברואר 1930) הוא סופר, משורר, עיתונאי, סאטיריקן, פזמונאי, תסריטאי, מחזאי, במאי וכותב צ'יזבטים ישראלי. מהראשונים שכתבו על דור הפלמ"ח ללא פומפוזיות והאדרה. אחדים מספריו עובדו לסרטים מצליחים.
ישראל ויסלר בכיכר רבין בתל אביב, קיץ 2012 | |
לידה |
1 בפברואר 1930 (בן 94) ג' בשבט ה'תר"ץ תל אביב, פלשתינה (א"י) |
---|---|
מדינה | ישראל |
עיסוק | סופר, תסריטאי, מחזאי |
מקום לימודים | הגימנסיה העברית "הרצליה" |
שפות היצירה | עברית |
יצירות בולטות | "חבורה שכזאת", "יוסל'ה, איך זה קרה?", "אולי תרדו שם" |
תקופת הפעילות | 1949–מתמשך (כ־75 שנים) |
צאצאים | ימי ויסלר |
פרסים והוקרה | |
poochoo | |
את ארכיונו הפקיד במכון גנזים - ארכיון הסופרות והסופרים העבריים בישראל, אשר בבית אריאלה, בתל אביב[1].
ישראל ויסלר (פוצ'ו) נולד וגדל בתל אביב. אביו עבד כנגר ואחר כך כקבלן, ואמו הייתה עקרת בית. למד בבית החינוך לילדי עובדים ובבית ספר הכרמל, ואת לימודיו התיכוניים עשה בגימנסיה הרצליה. את כינויו "פוצ'ו" קיבל בעת לימודיו בבית הספר כאשר בעבודה שכתב, הוא תיאר דיאלוג דימיוני בין משה לבני ישראל בעת הנדודים במדבר, בו אומר משה לבני ישראל: "תעזבו אותי לנפשי, פוצ'ו לכם ממני". מאז הפך "פוצ'ו" לכינויו בפי התלמידים האחרים. נמנה עם הכשרת בית השיטה. התגייס ב-1948 לפלמ"ח ושובץ בגדוד הראשון של חטיבת יפתח, השתתף בקרבות בעמק הירדן ובנגב ונטל חלק במבצע לכיבוש באר שבע. במסגרת שירות המילואים שימש נהג רכב לפינוי אשפה במבצע קדש ובמלחמת ששת הימים שימש נהגו של שמואל גונן (גורודיש), מפקד חטיבה 7. לאחר מלחמת ששת הימים היה נהגו של יצחק רבין.[2]
פוצ'ו היה ממקימי קיבוץ נתיב הל"ה, והיה חבר הקיבוץ בין השנים 1948 ל-1953. הוא למד לתואר באגרונומיה בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות, ותיאטרון וקולנוע באוניברסיטת תל אביב. עבד כמורה לטבע בבית ספר בכפר גלים, רכז תרבות בבית ההארחה של קיבוץ חניתה ומנהל במפעל למוצרי פלסטיק.
בשנת 1954, בהיותו סטודנט, זכה סיפור שלו שהתפרסם ב"מעריב" בתחרות של העיתון.[3]
את ספרו הראשון, "חבורה שכזאת", המתאר בהומור את הווי חיי ההכשרה ולוחמי הפלמ"ח, כתב כבר בגיל 19, אך הספר יצא לאור רק שבע שנים אחר כך. הספר זכה להצלחה גדולה, ואף עובד לסרט קולנוע בכיכובם של יוסי בנאי, בומבה צור, עודד תאומי, אילי גורליצקי וגילה אלמגור. פוצ'ו כתב עוד כ-40 ספרים ומחזות, לילדים ומבוגרים, בהם שיתף את קוראיו מחוויותיו וחיי משפחתו. הספר "אולי תרדו שם", על חבורת ילדים תל אביבית המאמצת זקן תמהוני, הוסרט בשנת 1964.[4] במהלך השנים כתב כמאה תסריטים לתוכניות הטלוויזיה "טלפלא", "שניים בראש אחד", "זהו זה!", "הופה היי" ועוד. פוצ'ו היה כתב קבוע של טורים הומוריסטים בעיתוני ילדים ונוער מובילים, כגון "פילון", "הארץ שלנו" ו"מעריב לנוער". בשנת תשל"ה (1976)[5] זכה ספרו "חבורת מתושלח" בפרס יציב (זהו ספרו היחיד שתורגם לאנגלית).
בשנת תשע"א (2010) זכה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים על שם לוי אשכול.[6] בלקסיקון אופק לספרות ילדים (1985) הוגדר פוצ'ו כ"בכיר יוצרי הילדים והנוער בישראל". השירות הבולאי הנפיק בול: "פוצ'ו – חבורה שכזו" במלאת למחבר 75 שנים. ב-2013 השתתף בסרט "הבן של אלוהים" לצידם של מכרם ח'ורי וזוהר שטראוס. זוכה פרס אקו"ם למוזיקה קונצרטית וספרות לשנת 2015, פרס מיוחד מטעם הדירקטוריון על תרומתו הרבה ליצירה הישראלית.[7]
בנובמבר 2018 הכריז משרד התרבות והספורט על פוצ'ו כאחד הזוכים בפרס לאמנים ותיקים על שם אריק איינשטיין.[8]
פוצ'ו היה נשוי לדיצה מאיר (בתו של בנימין מאיר, ממקימי מגדל שלום) עד מותה ב-2008. לשניים נולדו שלושה ילדים: עדנה, אורי, וגיטריסט להקת "הבילויים", ימי. בנו, אורי ויסלר, נפטר מסרטן הריאה ביולי 2013.
פוצ'ו היה דודו של הצלם נלי שפר, אשר שימש השראה לדמותו של נלי, אחיה הצעיר של איה מספרו "איה הג'ינג'ית".
ספרים (רשימה חלקית)
|
|
מחזות (רשימה חלקית)
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.